לאחר שצבאות נוצריים כבשו את ירושלים מידי המוסלמים בשנת 1099 במהלך מסעי הצלב, קבוצות של עולי רגל מכל רחבי מערב אירופה החלו לבקר בארץ הקודש. עם זאת, רבים מהם נשדדו ונרצחו בעת שחצו שטחים שבשליטה מוסלמית במהלך מסעם. בסביבות שנת 1118, אביר צרפתי בשם הוג דה פיין יצר מסדר צבאי יחד עם שמונה קרובי משפחה ומכרים וכינה אותו "החיילים העניים של ישו ומקדש שלמה", לימים נודע פשוט כ״מסדר אבירי היכל שלמה״. בתמיכת מלך ירושלים בלדווין השני, הם הקימו את המטה שלהם בהר הבית, שהפך למקור שמם האייקוני והתחייבו להגן על מבקרים נוצרים בירושלים.

בתחילה, אבירי היכל שלמה ספגו ביקורת מכמה מנהיגים דתיים. אך בשנת 1129, המסדר קיבל את האישור הרשמי של הכנסייה הקתולית ותמיכה מברנרד מקלרבו, אב מנזר צרפתי בולט. ברנרד חיבר טקסט בשם "בשבחי האבירות החדשה", טקסט שהילל את אבירי ההיכל וחיזק את צמיחתם. בשנת 1139, האפיפיור אינוקנטיוס השני הוציא בולה אפיפיורית שהעניקה לאבירי ההיכל זכויות מיוחדות. בין היתר, הטמפלרים היו פטורים מתשלום מיסים, הורשו לבנות בתי תפילה משלהם ולא היו כפופים לסמכותו של איש מלבד האפיפיור עצמו.

בימי ממלכת ירושלים, הטמפלרים היו לוחמי העילית של הצלבנים. המבצר הראשי עמד בהר הבית, במקום שבו לפי המסורת שכן מקדש שלמה ומכאן שמם. הם הקימו מבצרים נוספים כמו מונפור, צפת, ועכו, ושימשו כחומה אנושית בין המוסלמים לבין הממלכה הצלבנית. עם הזמן, הם נודעו באומץ לבם בשדה הקרב ובמשמעת הקשוחה. הם השתתפו כמעט בכל הקרבות החשובים במזרח – מקרב חיטין ב-1187 ועד הניסיון הנואש להגן על עכו ב-1291, שנפלה במה שסימן את קץ השלטון הצלבני בארץ הקודש. לאחר נפילת עכו, הטמפלרים איבדו את בסיסם בארץ ישראל אך לא את עוצמתם. הם חזרו לאירופה עם הון עתק, קשרים בינלאומיים וארגון לוגיסטי שאין שני לו. הם החזיקו אחוזות, מבצרים, אדמות, בנקים ורשת תקשורת עצומה. המערכת הבנקאית שלהם אפשרה לעולי רגל דתיים להפקיד נכסים במדינות מולדתם ולמשוך כספים בארץ הקודש.

אולי יעניין אתכם גם

ז’אן לושאר ואוטו אבץ: בין אידיאליזם לשיתוף פעולה תחת הכיבוש הנאצי

החומוס: קווים לדמותה של קטניה פופולרית

הרשל גרינשפן וההתנקשות שהובילה לליל הבדולח

בינת ג'בייל: נפילתה של העיר הסמלית ביותר של חזבאללה

מרתה כהן: האחות היהודייה שריגלה בלב גרמניה הנאצית

לֶנָה קִיכְלֶר-זילברמן: האם שאספה מאה ילדים מהחורבן

המסדר נודע בזכות קוד התנהגות קפדני (שכלל איסור על נעליים מחודדות ואיסור על נישוק אמותיהם, כללים ששורטטו ב"חוקת הטמפלרים") וסגנון לבוש ייחודי, שכלל גלימה לבנה שעליה רקוּם צלב אדום פשוט. חברי המסדר נשבעו נדר עוני, צניעות וציות. אסור היה להם לשתות, להמר או לקלל. תפילה הייתה חיונית בחיי היומיום שלהם והטמפלרים הביעו הערצה מיוחדת לאם ישו, הבתולה מרים. ככל שאבירי היכל שלמה גדלו בגודל ובמעמד, הם הקימו סניפים חדשים ברחבי מערב אירופה. בשיא השפעתם, הטמפלרים התגאו בצי ספינות, החזיקו בבעלותם על האי קפריסין בים התיכון, ושימשו כבנק ראשי ומוסד הלוואות למונרכים ואצילים אירופיים.

אף על פי שמטרתו המקורית הייתה להגן על עולי רגל מפני סכנה, אבירי היכל שלמה הרחיבו בהדרגה את תפקידיהם. הם הפכו למגיני המדינות הצלבניות בארץ הקודש ונודעו כלוחמים אמיצים ומיומנים ביותר. אנשי המסדר פיתחו מוניטין של לוחמים עזים במהלך מסעי הצלב, מונעים בקנאות דתית ואיסור על נסיגה אלא אם כן היו בנחיתות מספרית משמעותית. הטמפלרים בנו טירות רבות ונלחמו – ולעתים קרובות ניצחו – בקרבות נגד צבאות המוסלמים. סגנון הלחימה חסר הפחד שלהם הפך למודל עבור מסדרים צבאיים אחרים.

בסוף המאה ה-12, צבאות מוסלמיים כבשו מחדש את ירושלים והפכו את גלגל מסעי הצלב, ואילצו את אבירי היכל שלמה להעתיק את מקום מושבם מספר פעמים. נפילת עכו בשנת 1291 סימנה את השמדת המקלט הצלבני האחרון שנותר בארץ הקודש. התמיכה האירופית במערכות הצבאיות בארץ הקודש החלה להישחק במהלך העשורים שלאחר מכן. בנוסף, מנהיגים חילוניים ודתיים רבים הפכו ביקורתיים יותר ויותר כלפי עושרם וכוחם של הטמפלרים. ועד שנת 1303, אבירי היכל שלמה איבדו את אחיזתם האחרונה בעולם המוסלמי והקימו בסיס פעולות בפריז.

ובכל מקום שבו יש כסף וכוח, מגיעה גם קנאה. מלכים ואצילים רבים החלו לחשוש מהם, במיוחד משום שהמסדר היה כפוף ישירות לאפיפיור ולא לשלטון המקומי. כאן נכנס לתמונה פיליפ הרביעי, מלך צרפת, שכונה “היפה”. יפה אולי, אבל גם נואש כלכלית. הוא היה שקוע בחובות כבדים, וניחשתם נכון, חלקם לטמפלרים עצמם. פיליפ ראה במסדר איום על סמכותו וגם הזדמנות כלכלית. אם יעלים אותם, יוכל להחרים את רכושם ולפתור את מצוקת האוצר הצרפתי ולכן גמר אומר למוטט את המסדר. אבל אי אפשר פשוט להחרים גוף קדוש הנתון לחסות האפיפיור. אז פיליפ עשה מה שמלכים מיואשים עושים, הוא המציא סיפור. ב-1307 הוא האשים את הטמפלרים בשורה ארוכה של פשעים חמורים: כפירה, עבודת אלילים, השבעת השטן, יריקה על הצלב ומעשי תועבה. וב-13 באוקטובר 1307, לפנות בוקר, פתח פיליפ במבצע רחב היקף.

ביום שישי, 13 באוקטובר 1307, עשרות טמפלרים צרפתים נעצרו, כולל המאסטר הגדול של המסדר, ז'אק דה מוליי. רבים מהאבירים עונו באכזריות עד שהודו בהאשמות שווא, שכללו כפירה, הומוסקסואליות, שחיתות פיננסית, פולחן שטן, הונאה, יריקה על הצלב ועוד. כעבור כמה שנים, עשרות טמפלרים נשרפו על המוקד בפריז בגין הודאותיהם.  תחת לחץ המלך פיליפ, האפיפיור קלמנס החמישי פיזר בחוסר רצון את אבירי היכל שלמה בשנת 1312. רכושו ונכסיו הכספיים של המסדר ניתנו למסדר יריב, אבירי ההוספיטלרים, בפועל רבים מהאוצרות נעלמו בדרך. עם כי יש הסבורים שהמלך פיליפ ומלך אנגליה אדוארד השני תפסו את רוב עושרם של אבירי ההיכל. עד 1314, המסדר פורק רשמית. לפי המסורת, רגע לפני שנשרף, קילל ז׳אק דה מוליי את פיליפ והאפיפיור קלמנס החמישי ושניהם מתו בתוך שנה.

הכנסייה הקתולית הכירה בכך שרדיפת אבירי היכל שלמה לא הייתה מוצדקת וטעננ כי האפיפיור קלמנס היה נתון ללחץ מצד שליטים חילוניים כדי להשמיד את המסדר. בעוד שרוב ההיסטוריונים מסכימים כי אבירי היכל שלמה התפרקו לחלוטין לפני כ-700 שנה, ישנם אנשים המאמינים כי המסדר ירד למחתרת ונותר קיים בצורה כלשהי עד היום. במאה ה-18, כמה קבוצות, הבולטת שבהן היא הבונים החופשיים, החיו כמה מהסמלים, הטקסים והמסורות של האבירים מימי הביניים וישנם מספר ארגונים בינלאומיים המעוצבים על פי מודל אבירי היכל שלמה. לקבוצות אלו נציגים ברחבי העולם והן שואפות לשמר את הערכים והמסורות של המסדר המקורי מימי הביניים.

פירוק המסדר סימן את סופה של אחת הקבוצות המאורגנות והחזקות ביותר שידע ימי הביניים. מאז אותו בוקר גורלי באוקטובר 1307, נולד מיתוס אפל: יום שישי ה-13 נחשב ליום ביש מזל בנצרות. אין הוכחה ישירה שהאמונה הזאת נולדה אז, אבל הסיפור מתאים מדי מכדי לוותר עליו, יום אחד שבו המלך בגד באבירים, האפיפיור שתק והצדק נשרף על המוקד. מסדר הטמפלרים נעלם, אך ההיסטוריה שלהם ממשיכה להעסיק אותנו – בין אם במיתולוגיה, בספרים, או בסרטים. מאחורי כל אגדה יש גרעין של אמת וכל תאריך בלוח השנה אולי טומן בחובו סיפור. רוצים להעמיק עוד בסיפורי הבגידה, הכוח והאמונה שעיצבו את ההיסטוריה? שוטטו ב-HistoryIsTold.com, היכן שהעבר לא מפסיק לדבר.

חומר מעשיר לקריאה ולצפייה

במהלך השנים, הועלו סיפורים שונים על עבודתם המסתורית של האבירים אלה מצאו את דרכם לספרים וסרטים פופולריים. יש היסטוריונים שטענו כי אבירי היכל שלמה אולי שמרו בסתר על תכריכי טורינו (בד פשתן שמאמינים כי הונח על גופתו של ישו לפני הקבורה) במשך מאות שנים לאחר תום מסעי הצלב.

אמונה נרחבת נוספת היא שהאבירים גילו ושמרו חפצי קודש ושרידים דתיים, כגון הגביע הקדוש, ארון הברית וחלקים מהצלב של צליבת ישו. קיימים רעיונות ומיתוסים שונים נוספים על פעולותיהם הסודיות של אבירי היכל שלמה. הרומן והסרט הפופולרי "צופן דה וינצ'י" מציג תיאוריה לפיה הטמפלרים היו מעורבים במזימה לשימור שושלת הדם של ישו. אף על פי שרבות מההשערות הללו נחשבות לבדיוניות, אין ספק שאבירי היכל שלמה עוררו עניין וקסם וסביר להניח שימשיכו לעשות זאת במשך שנים רבות.