המאפיה. קווים לדמותה

כיצד התחילה המאפיה, מי הם אותם ארגוני פשע מאורגן שעודנם פועלים באיטליה? ומדוע המאבק בהם לא מניב פירות של ממש?

המאפיה, אותה רשת של קבוצות פשע מאורגן המבוססות באיטליה ו(אחר כך) באמריקה, התפתחה במשך מאות שנים בסיציליה. אי שנשלט עד אמצע המאה ה־19 על ידי שורה ארוכה של פולשים זרים.

לכן היה זה טבעי שהסיציליאנים יתאגדו בקבוצות שונות כדי להגן על עצמם ועל האינטרסים שלהם וליישם את מערכת הצדק שלהם.

בסיציליה, למונח "מאפיוזו", או חבר מאפיה, לא היו בתחילה קונוטציות פליליות והוא שימש להתייחסות לאדם החושד בסמכות מרכזית.

עד המאה ה־19, חלק מהקבוצות הללו הופיעו כצבאות פרטיים, או "מאפיה", שסחטו דמי חסות מבעלי קרקעות ובסופו של דבר הפכו לארגון הפשע האלים המכונה היום המאפיה הסיציליאנית.

המאפיה האמריקאית, שכוחה עלה בתחילת שנות ה־20 של המאה העשרים, היא ישות נפרדת מהמאפיה באיטליה, למרות שהשתיים חולקות מסורות כמו אומרטה, קוד התנהגות ונאמנות.

השורשים הסיציליאניים של המאפיה

קראו גם: קוזה נוסטרה. ארגון שיש לו מדינה

במשך מאות שנים נשלטה סיציליה, אי בים התיכון בין צפון אפריקה לאיטליה היבשתית, על ידי שורה ארוכה של פולשים זרים, ביניהם הפיניקים, הרומאים, הערבים, הצרפתים והספרדים.

תושבי האי הקטן הזה יצרו קבוצות כדי להגן על עצמם מפני כוחות הכיבוש העוינים לעתים קרובות, כמו גם מקבוצות אזוריות אחרות של סיציליאנים. קבוצות אלו, שלימים נודעו כחמולות או משפחות, פיתחו מערכת צדק עצמאית וביצעו את פעולותיהן בסתר. עד המאה ה־19, הצבאות הפרטיים הקטנים (המכונים "מאפיה") ניצלו את התנאים האלימים והכאוטיים בסיציליה וסחטו דמי חסות מבעלי הקרקעות.

המאפיה הסיציליאנית הגיחה מתוך אותן קבוצות כאוסף של חמולות או משפחות פשע.

למרות שמקורותיו המדויקים אינם ידועים, המונח מאפיה הגיע מביטוי סלנג סיציליאני-ערבי שפירושו "לפעול כמגן מפני יהירותם של החזקים".

עד המאה ה־19, המילה "מאפיוזו" לא התייחסה למי שהיה פושע של ממש, אלא פשוט לאדם שהיה חשוד בסמכות מרכזית. בשנות 1860, מחזה בשם "I Mafiusi della Vicaria" ("גיבורי הכלא"), על קבוצת אסירים בכלא סיציליאני ששמרו על היררכיה וטקסים משלהם, עלה על בימות איטליה וסייע להפיץ את המונח מאפיה בשפה האיטלקית, במשמעותו המודרנית.

עליית המאפיה באיטליה

ב־1861 הפכה סיציליה למחוז של איטליה, שאך זה אוחדה. עם זאת, כאוס ופשע שלטו ברחבי האי כשהממשלה האיטלקית הצעירה ניסתה לבסס את כוחה בקושי רב.

בשנות השבעים של המאה ה־19, פקידי ממשל מרומא אפילו ביקשו מכנופיה של המאפיה הסיציליאנית לעזור להם להשתלט על ארגוני הפשיעה; בתמורה, הפקידים יעלימו עין ממעשי המאפיה ומגביית דמי החסות על בעלי הקרקעות.

הממשלה האמינה שהסדר זה יהיה זמני, שיימשך מספיק זמן עד שרומא תשיג שליטה; אך במקום זאת, כנופיות המאפיה הרחיבו את פעילותם הפלילית והעמיקו את אחיזתם  בתחומי הפוליטיקה ובכלכלה הסיציליאנית.

המאפיה הפכה מיומנת בשימור השחיתות פוליטית באמצעות מתן שוחד לפקידי ממשל והטילה אימה על האנשים להצביע עבור מועמדים מסוימים, שבתורם היו מחויבים לפעול לטובת מאפיה. אפילו הכנסייה הקתולית הייתה מעורבת בפעילות המאפיה, מאחר שהכנסייה הסתמכה עליהם כדי לפקח על אחזקות הרכוש העצומות שלה בסיציליה ולשמור על החקלאים החוכרים את אדמותיה.

המאפיה הסיציליאנית החלה לערוך טקסי חניכה בהם נשבעו חברים חדשים שבועות נאמנות חשאיות. החשיבות העיקרית עבורם הייתה אומרטה, קוד התנהגות חשוב ביותר המשקף את האמונה הסיציליאנית העתיקה שלפיה אל לאדם לפנות לרשויות הממשלתיות כדי לחפש צדק על פשע שבוצע ובכך לעולם לא לשתף פעולה עם רשויות החקירה.

ארגוני המאפיה האחרים

למעשה, המאפיה הסיציליאנית היא רק אחת מארבע רשתות פשע מרכזיות באיטליה; שלושת האחרים הם —

• הקאמורה (Camorra) שמבוססת בעיר נאפולי וסביבתה
• הנדראנגטה (Ndrangheta) מחבל קלבריה
• וארגון סקרה קורונה אוניטה (Sacra Corona Unita) שבסיסו בחבל פוליה, בדרום המדינה.

קאמורה

הקאמורה היא קבוצת המאפיה האזורית של קמפניה, שפעילותהּ מרוכזת סביב נאפולי. היא מעורבת בייצור כסף מזויף, הלבנת הון, סחר בסמים, סחיטה, פינוי פסולת בלתי חוקי ושחיתות פוליטית.

זוהי קבוצת הפשע המאורגן הוותיקה ביותר באיטליה, עם שורשים שמקורם אולי בספרד של המאה ה־15. לפני איחודה של איטליה, הקאמורה התבססה בפוליטיקה המקומית ובארגונים עירוניים. למרות שהיא איבדה לזמן קצר את כוחה הפוליטי לאחר האיחוד, היא שבה לאט לאט לבלוט באמצעות שיטות לא חוקיות שונות.

כאשר נאפולי הופצצה במהלך מלחמת העולם השנייה, הקאמורה השתמשה במשאבים שלה כדי לקחת אחריות על התשתיות המקומיות, כך הקאמורה הגדילה את רווחיה תוך השקעה בסחר בסיגריות ובסמים בשנות ה-60 וה-70.

הסחר בסמים נותרה אחת מהשיטות הרווחיות ביותר של הקאמורה. בשנת 2017, דווח שההכנסות השנתיות המוערכות של הקאמורה מתחום זה, עמדו על 3.75 מיליארד יורו.

הקאמורה גם הרוויחה מסחר לא חוקי בפסולת והואשמה במשבר האשפה בנאפולי שנמשך משנות ה-80 ועד 2012. המשבר התאפיין ברחובות עירוניים מלאי אשפה עקב ניהול שגוי של מערך פינוי הפסולת והתערבות הקאמורה.

כיום, הקאמורה ממשיכה להשליך פסולת באופן בלתי חוקי באזורים הכפריים של אזור קמפניה, תוך סיכון בריאותם של המקומיים והרס צמחייה.

המבנה של הקאמורה הוא אופקי, היא מורכבת מקבוצות עצמאיות שאינן קשורות זו לזו בקשרים פולחניים או משפחתיים, אלא מערכת של איזונים ובלמים. מסיבה זו קשה לחסל את הקאמורה שנוטה לשקוע בסכסוכים פנימיים. יש בה כ־7,000 חברים.

נדראנגטה

נדראנגטה היא אחת מקבוצות הפשע המאורגן העשירות והחזקות ביותר בעולם.

הארגון מחבל קלבריה מתמחה בסחר בסמים, הלבנת הון ושחיתות פוליטית. נדראנגטה נוצרה בסוף המאה ה-19 על ידי אסירים קלבריים. חברי הקבוצה הסתננו במהירות לתחום הפוליטי בקלבריה לפני שנכנסו לסחר בסמים.

בשנות ה־90, בעוד פקידי ממשל התמקדו בפירוק קוזה נוסטרה לאחר שפאלקונה ובורסלינו נהרגו, נדראנגטה ניצלה את ההזדמנות להתרחב, במיוחד בתחום הסחר בסמים. כיום, נדראנגטה מהווה מונופול על הסחר העולמי בסמים.

לקבוצה שלוחות בינלאומיות רבות במדינות כמו אנגליה וגרמניה. לפי CNN, נדראנגטה מלבינה הון באמצעות השקעה בעסקים קטנים מחוץ לאיטליה.

המבנה הארגוני של נדראנגטה מהודק ומורכב מקבוצות משפחתיות וקשרי דם. נישואים מסודרים לרוב בין משפחות קיימות כדי לשמור על הבלעדיות שלהם.

מסיבה זו קשה מאוד לחדור לתוככי קבוצה. פירוש השם "נדראנגטה" ביוונית הוא "גבורה" ומשקף את מערכת הערכים הקפדנית הקיימת בתוך הקבוצה. בניגוד לקוזה נוסטרה, מעט מאוד חברים בה הפכו אי פעם למודיעים משטרתיים. יש בה כ־6,000 חברים.

Sacra Corona Unita ו־Società Foggiana

סאקרה קורונה יוניטה (Sacra Corona Unita) היא קבוצת המאפיה הגדולה ביותר באזור פוליה. הקבוצה החלה בתור סניף דרומי של הקאמורה, שהוקם בשנות ה-70 על ידי רפאלה קוטולו, בוס של הקאמורה.

כשקוטולו נעצר, סאקרה קורונה יוניטה נפרדה מהקאמורה והפכה לקבוצת המאפיה "הרביעית". תחת הנהגתו של ג'וזפה רוגולי, שיטות העבודה שלה כללו סחר בסמים, סחר בנשק, זנות וריביות.

המבנה הארגוני הוא רב-שכבתי. החברים עוסקים ברמות שונות של פשעים וטקסים כדי להוכיח את מחויבותם לקבוצה. ב־Sacra Corona Unita יש כ-2,000 חברים. הקבוצה שולטת בנמלי הים לאורך החוף הדרום מזרחי של איטליה,  מה שמקל עליהם לשלוט על נתיבי הסחר בסמים.

כאשר רצח פנימי הוביל לפילוגים בתוך Sacra Corona Unita, נוצרה Società Foggiana.

האגודה של פוֹגָ'ה (Società Foggiana) פועלת בתוך העיר שבתחומי מחוז פוליה, והשיטות שלה כוללות סחר בסמים, סחיטה וגביית דמי חסות. למרות שהיא קבוצה קטנה, היא נחשבת לקבוצת המאפיה האלימה ביותר שכן היא הביאה אלימות הרסנית לעיר פוג'ה.

המאפיה בעת המודרנית

השפעתה של המאפיה בסיציליה הלכה וגברה עד שנות 1920, כאשר ראש הממשלה בניטו מוסוליני עלה לשלטון ופתח בדיכוי אכזרי כנגד המאפיונרים, אותם ראה כאיום על משטרו הפשיסטי.

עם זאת, בשנות ה-50, המאפיה עלתה שוב כאשר חברות בנייה בשליטתה שלטו בתנופת הבנייה שלאחר מלחמת העולם השנייה בסיציליה.

במהלך העשורים הבאים, המאפיה הסיציליאנית שגשגה, הרחיבה את אימפריית הפשע שלה והפכה, בשנות ה-70, לשחקן מרכזי בסחר הבינלאומי בסמים.

המאפיה האמריקנית, ישות נפרדת מהמאפיה בסיציליה, התחזקה בעקבות האיסור על משקאות אלכוהוליים שהוטל בארצות הברית בשנות 1920,  לאחר הצלחתן של כנופיות שכונתיות איטלקיות-אמריקאיות בעסקי האלכוהול המשגשגים.

בשנות ה-50, המאפיה (הידועה גם בשם קוזה נוסטרה, מאיטלקית "העניין שלנו") הפכה לרשת הפשע המאורגן הבולטת בארצות הברית והייתה מעורבת במגוון פעילויות של העולם התחתון, החל בהלוואות ועד זנות, בעודם חודרים גם לאיגודי עובדים ולתעשיות לגיטימיות כמו בנייה ותעשיית הבגדים בניו יורק. כמו המאפיה הסיציליאנית, משפחות המאפיה האמריקאיות הצליחו לשמור על חשאיותן והצלחתן בזכות קוד האומרטה שלהן, כמו גם יכולתן לשחד ולהפחיד פקידי ציבור, מנהלי עסקיים, עדים ומושבעים.

מסיבות אלו, סוכנויות אכיפת החוק לא היו יעילות במידה רבה בבלימת כוחה של המאפיה בתקופת החלק הראשון של המאה ה-20. עם זאת, במהלך שנות ה-80 וה-90, תובעים באמריקה ובאיטליה החלו להפעיל בהצלחה חוקים נוקשים כנגד דמי סחיטה כדי להרשיע מאפיונרים מהשורה הראשונה.

בנוסף, כמה מאפיונרים, כדי להימנע מתקופות מאסר ממושכות, החלו לשבור את קוד האומרטה שהיה פעם קדוש בעיניהם והעידו נגד חברי כנופיה אחרים.

בתחילת המאה ה־21, לאחר מאות מעצרים בעלי פרופיל גבוה במהלך כמה עשורים, נראה היה שהמאפיה נחלשה בשתי המדינות; עם זאת, חשוב לזכור שלא בכדי סיציליה הפכה לשם מרדף למאפיה הסיציליאנית. זהו אזור עני ונחשל שהמדינה לא ששה להשקיע בו רבות ולקוזה נוסטרה מעורבות בכל תחומי החיים של האי הדרומי.

אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.