במהלך הקמפיין לבחירות לראשות עיריית ניו יורק ב-2025, רבים העלו תהיות לגבי מה שהדמוקרט הסוציאליסט, ללא ניסיון ניהולי קודם, מסוגל להשיג כראש העיר הגדולה ביותר בארצות הברית. אז מה באמת הושג?
זוהרן ממדאני הוא ראש העיר המוסלמי והדרום-אסיאתי הראשון אי פעם בתולדות ניו יורק. בבחירות לראשות העיר הוא גרף למעלה מ-1.1 מיליון קולות, /היה הנתון הגבוה ביותר עבור מועמד לראשות עיריית ניו יורק מאז בחירתו של ג'ון לינדזי ב-1965.
למרות ביקורת חריפה וקמפיינים תקשורתיים שליליים (כמו זה של ה"ניו יורק פוסט" שפרסם עשרות כתבות ביקורתיות נגדו מדי שבוע), ממדאני שומר על אחוזי תמיכה מרשימים.
חצי שנה אחרי
לאחר חצי שנה בתפקיד, זוהראן ממדאני בן ה-34 פיקח על כמה הישגים בולטים. הוא הוריד את שיעורי הפשיעה, השיג ויתורים חקיקתיים באולבני עבור שתיים מהעדיפויות העליונות שלו, העביר הקפאת שכר דירה (דרך "מועצת הנחיות שכר הדירה" שאת רוב חבריה הוא בעצמו ממנה) על דירות בפיקוח וגירד הסכם תקציב שעות ספורות לפני תום המועד החוקי. כל זאת, בזמן שקיבל את פניהם של מאות אלפי חוגגים משוגעים-לספורט מרחבי העולם אל רחובות העיר במהלך מונדיאל 2026 ללא תקריות חריגות.
הוא זכה לשבחים בקרב רבים שרואים בבניית דיור את המפתח ליצירת עיר בת-השגה, בזכות פרסום תוכנית מקיפה בשם "בלוק אחר בלוק" (Block by Block) שנועדה לעודד בנייה וכן לזהות דרכים לזרז אישורי היתרים. אלו כמובן רק תוכניות; בעוד מבחן התוצאה ידבר בעד עצמו.
שיעורי שביעות הרצון מתפקודו של ממדאני טיפסו בהתמדה מאז ינואר 2026 והגיעו ל-58% בקרב תושבי העיר, בעוד שרק 26% לא אישרו את תפקודו, כך על פי סקר של מכללת סיינה מיוני 2026.
לצד ההישגים הגיעו גם נסיגות. מושלת מדינת ניו יורק קת'י הוקול סירבה להעלות מיסים על העשירים, שהיתה אחת מהבטחות הליבה של ממדאני בקמפיין והצעתו להפוך את האוטובוסים לחינמיים נתקעה ברמת המדינה. הוא ספג ביקורת משמאל על כך שניסה להגדיל את מצבת כוח האדם של המשטרה בעודו עושה מעט כדי לבצע רפורמות במשטרת ניו יורק (NYPD) וזאת מבלי שהזכרנו שבעבר הוא היה חלק ממחאה שדרשה בכלל לפרק את המשטרה לגמרי.
במקביל, הבטחתו ליצור משקל נגד לכוח המשטרה בדמות "המחלקה לביטחון קהילתי" זכתה למימון צנוע במיוחד ונבנתה בצורה משונה, כמעט כאילו הכוונה הייתה לרוקן אותה מסמכויות. בנוסף, הוא קומם עליו את הימין על כך שלא הציב מחסומים מחוץ לבתי כנסת שהיו נתונים למצור של מפגינים, הסיר נתיבי תנועה, פעל להקמת רשת מכולות בניהול עירוני ואישר תקציב עירוני שתפח לשיא של 126 מיליארד דולר. בנוסף, צמיחת המשרות בניו יורק נותרה איטית, והוא טרם שכר מנהל שיעמוד בראש החברה לפיתוח כלכלי של העיר.
אך קידום סדר העדיפויות של הממשל שלו: הפיכת ניו יורק לזולה יותר, זירוז תנועת האוטובוסים, הורדת הפשיעה והבטחה שלכל תושב תהיה גישה לטיפול חינם בילדים ולחינוך איכותי, לא הולך להיות משימה קלה בעתיד.
התקציב
שבועיים לאחר השבעתו של ראש העיר, מבקר העירייה הנבחר הטרי, מארק לוין, הזהיר כי העיר ניצבת בפני גירעון תקציבי של 12.6 מיליארד דולר בשנתיים הקרובות, סכום גדול בהרבה ממה שפורסם קודם לכן.
בנאום התקציב הראשון שלו, ממדאני האשים את קודמו אריק אדמס ביצירת המשבר דרך "תקצוב חסר שיטתי של שירותים" וקרא למדינה להעלות את מיסי ההכנסה והחברות על תושבי ניו יורק העשירים ביותר כדי לסגור את הפער. אך המושלת הוקול, שניצבת בפני בחירות לכהונה נוספת בנובמבר 2026, סירבה בתוקף להעלות מיסים. במקום זאת, היא הזרימה סיוע מדינתי בסך 1.5 מיליארד דולר בפברואר, שכלל מימון לטיפול אוניברסלי בילדים, ולאחר מכן הגדילה את חבילת הסיוע ל-8 מיליארד דולר ארבעה חודשים מאוחר יותר. ממדאני גם קיבל אישור מהמדינה לדחות את ההפרשות לפנסיות הציבוריות עד 2037 במקום 2032, מה שחסך כ-2.2 מיליארד דולר. זהו מהלך שנוי במחלוקת עזה, שכלבי השמירה של התקציב גינו כ"גימיק" שמהדהד את תחזוקת השבר שדחפה את העיר למשבר הפיננסי ב-1975.
היו עוד החלטות קשות באופק. בתחילת מאי, הציע ממדאני מספר צעדים לקיצוץ יתרת הגירעון באמצעות הפחתת ההוצאות על שכר לימוד לתלמידים עם מוגבלויות, עיכוב חוק המחייב כיתות קטנות יותר בבתי הספר הציבוריים וריסון ההתרחבות המתוכננת של תוכנית שוברי סיוע בשכר דירה הידועה בשם CityFHEPS. התקציב של תוכנית זו תפח מ-25 מיליון דולר ב-2019 ל-1.6 מיליארד דולר עד 2026, ועלות הפעלתה הייתה עלולה לזנק ל-4.7 מיליארד דולר עד 2030, לפי "ועדת התקציב של האזרחים".
ההתנגשות סביב תוכנית השוברים איימה להכשיל את התקציב. מועצת העיר העבירה חוק ב-2023 המרחיב את הזכאות ל-CityFHEPS, ואז תבעה את ממשל אדמס ב-2024 כאשר העירייה סירבה ליישם אותו. ממדאני הבטיח במהלך הקמפיין שלו להרחיב את רשת הביטחון הסוציאלי של העיר, אך שינה את עמדתו בטענה שעלויותיה הגואות אינן בנות-השגה.
בסופו של דבר, מנהיגי המועצה חילצו ויתור מראש העיר, לפיו העירייה תוציא 175 מיליון דולר על התוכנית השנה ו-125 מיליון דולר בשנה הבאה, סכומים נמוכים מ-300 מיליון הדולר שביקשו. שני הצדדים גם הסכימו ליישב את תביעת ה-CityFHEPS, וראש העיר הגדיל את הרזרבה הכללית של השנה הבאה ב-350 מיליון דולר, אך לא עשה דבר כדי לטפל בכשלים המבניים בתוך תוכנית השוברים.
ממדאני שיבח את התקציב כ"עידן חדש של בריאות פיסקלית" וכמודל כיצד להשקיע בעתיד העיר, אך מנהיגי העיר עשו מעט כדי לרסן את התחייבויות ההוצאה בטווח הארוך, שכן הגירעון התקציבי צפוי לזנק ל-6.4 מיליארד דולר בשנה הבאה. גורמי בקרת התקציב מודאגים.
שיטור וביטחון הקהילה
ממדאני קיבל את החלטת כוח האדם המשמעותית ביותר שלו בנובמבר 2026, כשהודיע שישאיר את ג'סיקה טיש היהודייה בתפקיד נציבת משטרת העיר ניו יורק. היו שתהו כיצד השניים, שנראה כי אין להם הרבה במשותף מעבר לגילם ולרצון לעקור שחיתות ציבורית, יוכלו לעבוד יחד. אך בחודשים שחלפו, השותפות הצליחה להפוך את העיר לבטוחה יותר, למרות תחזיות שטענו אחרת.
במחצית הראשונה של 2026, נרשם בעיר מספר מקרי הרצח והירי הנמוך ביותר מאז 1993. הפשיעה החמורה ירדה ב-5.9% בששת החודשים הראשונים של השנה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, הירידה הדו-שנתית הגדולה ביותר מאז 2009. מקרי הרצח צנחו ב-25.6%, פריצות ירדו ב-16.3% ומעשי שוד ירדו ב-11.7%. עם זאת, תקיפות חמורות (Felony assaults) עלו ב-0.3% בהשוואה לשנה שעברה.
אולי יעניין אותך
בינתיים, רבות מרפורמות ביטחון הציבור השאפתניות של ממדאני לא יצאו לפועל. הוא נשבע לפרק את קבוצת התגובה האסטרטגית (SRG), יחידה ללוחמה בטרור המגיבה להפגנות המוניות שהואשמה במעצרי שווא, אך טיש המשיכה את פעילותה. הרעיון שלו להקים את "המחלקה לביטחון קהילתי", סוכנות עירונית שמגיבה לקריאות 911 הקשורות לבריאות הנפש עם עובדים סוציאליים במקום שוטרים, נתקע במועצת העיר. במקום זאת, הוא הסתפק בהקמת משרד קטן יותר בתקציב של 260 מיליון דולר באמצעות צו עירוני, המפוקח על ידי סגנית ראש העיר הראשונה אי-פעם לביטחון קהילתי.
יתכן שטיש גם הצליחה לשכנע את ממדאני להימנע מביצוע שינויים דרסטיים. ממדאני התחייב בעבר לחסל את מאגר הכנופיות של משטרת העיר, אך אותת שהוא עשוי לשמור עליו לאחר שבכירי המשטרה הבטיחו לערוך בו רפורמות. ועלויות השעות הנוספות של המשטרה, שאותן ניסה לרסן, מתבררות כקשות יותר לשליטה. תקציב השעות הנוספות יחצה שוב את רף מיליארד הדולרים בשנת הכספים 2026 ואינו מראה סימני רגיעה, שכן טיש אמרה לחברי מועצת העיר שהמחלקה תוציא 92 מיליון דולר למימון משמרות של 12 שעות במהלך המונדיאל, חגיגות ה-250 של אמריקה וגמר NBA.
אך נציבת המשטרה גם לא קיבלה את כל מה שרצתה. ממדאני העלה הצעה תקציבית לגייס 580 שוטרים נוספים, מה שהיה מגדיל את מצבת כוח האדם ל-35,555, עד שהסניף הניו-יורקי של הסוציאליסטים הדמוקרטיים וקבוצות פרוגרסיביות אחרות גינו את המהלך וראש העיר השמיט אותו מהסכם התקציב הסופי שלו. ממאדני וטיש יצטרכו להבין כיצד לאייש מספר מחלקות מתמחות בזמן שגל של קצינים בכירים צפוי להגיש בקשות פרישה בשנים הקרובות.
דעות פוליטיות
כידוע, דעותיו הפוליטיות של ראש עיריית ניו יורק זוהראן ממדאני, המגדיר עצמו כדמוקרט-סוציאליסט וכאנטי-ציוני גאה, מתאפיינות בקו שמאלי-פרוגרסיבי מובהק ובהתנגדות נחרצת למדיניות ישראל, שאותה הוא מאשים בביצוע רצח עם בעזה תוך הבעת תמיכה בתנועת החרם BDS.
ממדאני אף עורר סערה כשהצהיר כי אינו יכול לתמוך בישראל כמדינה יהודית, בנימוק שהוא מתנגד לכל התארגנות מדינית המעניקה זכויות יתר לבני דת אחת על פני אחרת, והשווה זאת לערב הסעודית. גישתו כלפי ההנהגה הישראלית הגיעה לשיא כאשר הכריז כי הוא מקיים דיונים משפטיים לבחינת האפשרות שמשטרת ניו יורק תעצור את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאותו כינה "פושע מלחמה", בעת ביקורו הצפוי בעצרת הכללית של האו"ם בספטמבר 2026. בהמשך נאלץ ממדאני להודות שלעירייה אין סמכות חוקית לאכוף את צו המעצר של בית הדין בהאג, אך קרא פומבית לממשל הפדרלי של ארצות הברית לבצע את המעצר.
המתיחות חסרת התקדים בינו לבין הקהילה היהודית בעיר החריפה עוד יותר על רקע הקמת הוועדה המייעצת למינוי שופטים בעירייה; ממדאני מינה בקיץ 2026 למועצת עורכי הדין 18 חברים ללא אף נציג יהודי אחד, מה שעורר מחאה חריפה מצד ארגוני משפטנים יהודיים שהאשימו אותו בהדרה מכוונת המשקפת "דפוס מטריד" של דחיקת יהודים. ארגונים אלו הצביעו גם על פסילתו התקדימית של השופט היהודי בדימוס ג'ון לוונטל מהוועדה, החלטה שממדאני הדף בטענה שדת אינה שיקול במינויים, בעוד דובריו טענו שלוונטל נפסל בשל עברו כעורך דינה של שותפתו של ג'פרי אפשטיין, גיליין מקסוול.
על רקע כל אלו, הניסיונות של ממדאני לפייס את הקהילה היהודית נתקלים בחומה בצורה, כפי שקרה כאשר פרסם מסר לרגל צום תשעה באב. הוא איחל "צום בטוח ומשמעותי" וקרא להרהר בהיסטוריה ובחוסן של העם היהודי, אך המסר ספג ביקורת זועמת מצד גורמים בקהילה שהאשימו אותו בצביעות, ציינו כי השמיט במכוון כל אזכור לישראל ולחורבן בתי המקדש, וטענו כי הרטוריקה המפלגת שלו היא זו שמסכנת בפועל את יהודי העיר ניו יורק ומובילה לעלייה בתקריות אלימות ואנטישמיות ברחובות העיר, כולל פיגועי דקירה נגד יהודים מחוץ לבית כנסת במנהטן.
דיור
ממדאני צבר תאוצה בבחירות מול הבוחרים לא רק בגלל הכריזמה שלו ומסע הבחירות האנרגטי, אלא משום שנשבע לטפל במשבר יוקר המחיה על ידי הקפאת שכר דירה ובניית בתים נוספים ברי-השגה. הוא קיים את אחת מהבטחותיו המוקדמות ביותר כאשר "מועצת הנחיות שכר הדירה" אישרה ב-25 ביוני אפס אחוזי העלאה לחוזים של שנה ושנתיים עבור מיליון בתים תחת פיקוח שכר דירה.
זו הייתה אחת ההבטחות הקלות ביותר לביצוע. ראש העיר לבדו אינו יכול לשלוט בעלויות של חוזי השכירות המפוקחים, אך יש לו את הכוח למנות רוב מתוך תשעת חברי הפאנל שחולקים את מטרותיו המדיניות (ראש העיר הקודם, אדמס, מינה ארבעה חברים למועצה ימים ספורים לפני תום כהונתו כדי לסכל את תוכניתו של ממדאני, אך חלקם סירבו לשרת). למהלך עלולות להיות השלכות לא מכוונות. בעלי בניינים בפיקוח שכר דירה אינם יכולים להסתמך על הכנסות גבוהות יותר משכר הדירה כדי לממן תיקונים בנכסיהם המתיישנים, זאת למרות שהמועצה מצאה כי עלויות התפעול וההוצאות שלהם עלו ב-5.3%. חלק מהמשקיעים כבר יצאו מהשוק.
יצירת מספיק יחידות דיור כדי לעמוד בקצב הביקוש הבלתי נדלה של העיר לא תקרה בן לילה. אבל במאי חשף ראש העיר את תכניתו "בלוק אחר בלוק" לבנות 200,000 בתים ברי-השגה ולשמר עוד 200,000 בעשור הקרוב. זה כולל 16,000 דירות חדשות בשנתיים הפיננסיות הקרובות, כאשר 30% מוקצות למשקי בית המרוויחים פחות מ-30% מההכנסה החציונית באזור, ו-20% נוספים לאלו המרוויחים בין 31% ל-50% ממנה.
כדי להגיע ליעד הזה, ממדאני הציע להשקיע 22 מיליארד דולר בהשקעות הון במהלך חמש השנים הקרובות, כולל 5.6 מיליארד דולר בדיור ציבורי, ושינוי ייעוד של אזורים נרחבים בעיר, במיוחד סמוך למוקדי תחבורה. הוא הודיע שיעד שינוי הייעוד המרכזי הראשון שלו יהיה המסדרונות המסחריים של ברוקלין דרומית לפארק פרוספקט, קרוב לקו הרכבת העתידי אינטרבורו אקספרס, תוך החייאת תוכניות לקירוי ופיתוח מתחם Sunnyside Yards בקווינס.
ממדאני גם יכול לזקוף לזכות ראש העיר לשעבר והמושלת הנוכחית את העובדה שהעניקו לו כלים חדשים להאצת פיתוח דיור. בסתיו שעבר, המצביעים אישרו שלוש יוזמות קלפי שנוסחו על ידי "הוועדה לבחינת אמנת העיר" של אדמס, שייסדו אישורים מהירים יותר לפרויקטים במימון ציבורי, זירזו תהליכי בחינת שימושי קרקע לפרויקטים קטנים יותר ויצרו ועדת ערעורים בנושא דיור בר-השגה עבור יזמים שפרויקטים שלהם נדחו על ידי מועצת העיר. השנה, הוקול כללה בתקציב המדינה תיקונים לחוק בחינת איכות הסביבה של מדינת ניו יורק (SEQRA), שיפטרו רוב פרויקטים של עד 250 יחידות דיור בחלקים נרחבים של העיר, ועד 500 יחידות באזורים בצפיפות גבוהה, מלעבור תהליך בחינה ממושך. כך שבמידה רבה הצלחת התכניות הללו נזקפת בכלל לזכותו של ראש העיר הקודם, אריק אדמס.
תחבורה
ממדאני התקדם גם בהבטחתו להאיץ את תנועת האוטובוסים האיטית לשמצה של העיר ולבטל את דמי הנסיעה בהם, הגם שהתכנית התקדמה מאט מהצפוי. העירייה תחתיו העניקה עדיפות לקידום מספר הצעות לנתיבי תחבורה ציבורית (Busways) לאורך מסדרונות פקוקים, כולל רחוב 34, שדרת מדיסון והשדרה השישית במנהטן, שדרת פלאטבוש וקינגס הייוויי בברוקלין, ודרך מזרח פורדהם בברונקס, מה שיאפשר לאוטובוסים ורכבי חירום לנוע מהר יותר דרך התנועה.
לקראת המונדיאל, ממדאני חשף תוכנית לנתיב אוטובוסים מרכזי בברודווי שבקווינס, מרחוב 69 עד שדרות רוזוולט, שיאפשר לקו Q70 לבצע נסיעות מהירות יותר בין הרכבת התחתית לנמל התעופה לה גווארדיה. ובימי המשחקים, העירייה אסרה על כניסת מכוניות והגבילה משאיות ברחוב 42, תוך המרת הציר הרוחבי למסדרון עבור אוטובוסי MTA מקומיים ושאטלים שלקחו אוהדים לניו ג'רזי, וכן סגרה מספר כבישים סמוך לתחנת פן.
הצעת נסיעות בחינם התגלתה כמשימה קשה הרבה יותר. באפריל 2026, הודה ממדאני שלא יוכל לבטל את דמי הנסיעה באוטובוסים העירוניים, הצעה שעלולה לעלות 800 מיליון דולר בשנה באובדן הכנסות מכרטיסים, והוא ניסה להחזיר תוכנית פיילוט לאוטובוסים בחינם. המחוקקים במדינה לא התחייבו לפיילוט בתקציב 2026, אך ממדאני ומועצת העיר הגיעו להסכם בתקציב העירוני להרחבת תוכנית "התעריפים ההוגנים" של העיר, המציעה חצי מחיר על נסיעות ברכבת התחתית ובאוטובוסים לתושבי ניו יורק שמשתכרים עד 200% מקו העוני הפדרלי. צעד זה יגדיל את מספר האנשים הזכאים לתוכנית מ-960,000 ל-1.3 מיליון.
טיפול בילדים
העלות הגבוהה של טיפול בילדים היא אחת הסיבות העיקריות שמאלצות משפחות לעזוב את העיר ניו יורק, ולכן היה זה הגיוני שממדאני יהפוך נושא זה למרכזי באג'נדת יוקר המחיה שלו. מספר משקי הבית עם שלושה ילדים או יותר צנח ב-17% בעשור החולף. זו אינה הפתעה, שכן שכר הדירה החציוני לדירות עם שלושה חדרי שינה או יותר עמד על 4,764 דולר בתחילת 2026, על פי Realtor.com, בעוד שהעלות הממוצעת של טיפול בילדים נעה בין 1,000 ל-1,700 דולר לחודש בהתאם לגיל הילד.
לאחר שניצח בפריימריז הדמוקרטיים לראשות העיר, ממדאני החל לעבוד עם המושלת הוקול על השקעה בתוכנית חינמית לטיפול בילדים עבור 2,000 בני שנתיים, תוך הרחבת תוכנית ה-3-K (חינוך לבני שלוש) הקיימת של העיר. הוקול גם הסכימה לממן הרחבה של תוכנית 2-Care בשנה הבאה עבור 10,000 פעוטות. הם חשפו את התוכנית שלהם בשווי 1.7 מיליארד דולר בינואר והודיעו על פתיחת ההרשמה ל-2,000 המקומות הראשונים ביוני. אך העירייה התקשתה למצוא מספיק עובדי טיפול בילדים שיאיישו את המשרות התובעניות ודלות-השכר הנחוצות להפעלת התוכנית, או לשריין מימון כדי להבטיח שהם יקבלו שכר מעבר לשנתיים הקרובות.
מחלקת החינוך של העיר נתקלה באתגרים נוספים בניהול מערכת בתי הספר העירונית. מספר הנרשמים צנח ב-22,000 בין שנות הלימודים של 2024/2025 ל-2025/2026, מה שהוביל את העירייה להוציא 290 מיליון דולר ב-2027 כחלק ממדיניות "השיפוי" שלה למניעת קיצוצי תקציב בבתי ספר שאיבדו תלמידים. ההרשמה עלולה לרדת ב-20,000 תלמידים נוספים, על פי תחזיות של מחלקת החינוך (NYCDOE).
במקביל, מפקח בתי הספר קמאר סמואלס נחקר על ידי הנציב המיוחד לחקירות על חלקו באישור חוזה פטור ממכרז בסך 180,000 דולר למדריכי שפות זרות, בעת שהיה מפקח מחוז 3 במנהטן. הענקת החוזה נראית כעוקפת את כללי הרכש הקפדניים של המחלקה. הגישה של סמואלס לשימוש בבינה מלאכותית נתקלה גם היא בהתנגדות. במרץ, הוא פרסם הנחיות המתירות שימוש ב-AI כדי לעזור בגיבוש מערכי שיעור ועריכת מחקר, אך אסר על שימוש בה למתן ציונים במבחנים או למשמעת תלמידים. המחלקה קיבלה 6,500 תגובות להצעה, וחברי מועצת העיר הפצירו בסמואלס ובמשרד ראש העיר להקפיא את ההנחיות בטענה לחששות מהשפעת ה-AI על בריאות הנפש.
ניהול העיר
ראש העיר דיבר שוב ושוב על החשיבות של לגרום למנגנונים הבסיסיים של הממשל לעבוד טוב יותר. כשסופת שלגים קברה את המדרכות ותחנות האוטובוס של העיר תחת שני רגל של שלג בפברואר 2026, הוא הציע לשלם לגורפי שלג זמניים 30 דולר לשעה כדי לפנות אותם. באביב, הוא הוביל מבצע אינטנסיבי לטיפול בבורות כביש ומילא 100,000 שקעי אספלט עד תחילת אפריל, כולל בור ידוע לשמצה בכניסה מרחוב דלנסי לגשר וויליאמסבורג שרוכבי אופניים התלוננו עליו במשך שנים. בנוסף, הוא הקים "ועדה לבחינת אמנת העיר" שנקראה 'הוועדה להתייעלות ממשלתית' והטיל עליה למצוא דרכים לשפר את עבודת העירייה עבור תושבי ניו יורק ולהציגן להצבעה בקלפי בנובמבר 2026.
הפופולריות של ממדאני
בעוד בסקר של מכון "Marist" מאפריל 2026 עמדה התמיכה בו על 48% (עם רוב גדול שציין שהוא "עובד קשה" ומבין את בעיות העיר), בסקר של "סיינה" מסוף יוני זינק אישור התפקוד שלו ל-58%, נתון גבוה בהרבה מזה של קודמו אריק אדמס באותו פרק זמן בכהונתו. יתרה מזאת, הפופולריות שלו מתבטאת בבסיס עוקבים עצום של למעלה מ-11 מיליון איש באינסטגרם, מה שמעניק לו כוח פוליטי-לאומי החורג מגבולות העיר.
בנוסף למבצע סתימת הבורות וניהול השלג, מבקרים ומומחים שמים לב שחלק גדול מהצלחתו נובע מהתמקדות אובססיבית בניראות ובנוחות היומיומית במרחב הציבורי. זה כולל צמצום ניכר של משך הזמן שפיגומים נשארים באתרי בנייה, המרת מקומות חניה ברחוב לפינות מתקנים לפחי אשפה חדישים וגדולים כדי לנקות את המדרכות, ואפילו תוכניות להצבת שירותים ציבוריים מודולריים ברחבי העיר.
והשאלה נותרה בעינה, האם בעוד שלוש או ארבע שנים, תושבי ניו יורק יחיו בעיר בת-השגה, בטוחה, משגשגת ומנוהלת טוב יותר? רק ימים יגידו.
שאלות ותשובות
מי הוא זוהראן ממדאני ומהו הישגו ההיסטורי בבחירות לראשות עיריית ניו יורק?
מהם ההישגים המרכזיים של ממדאני בחצי השנה הראשונה לכהונתו?
אילו כישלונות ואתגרים מרכזיים חווה ממדאני בתחילת דרכו?
מהי תוכנית הדיור "בלוק אחר בלוק" (Block by Block) שהציג ראש עיריית ניו יורק?
כיצד הציבור הניו יורקי מגיב לתפקודו של ממדאני למרות הביקורת בתקשורת?
הצטרפו לאלפי קוראים וקבלו את הכתבות המרתקות ביותר ישירות לתיבת הדואר שלכם.
