תאמל״ק לי
המסע המרתק שבין קריסה כלכלית בקולומביה לבין התככים הפוליטיים והקשרים הסמויים שאפשרו למקסיקו לארח את גביע העולם ההיסטורי.
הסיפור שמאחורי מונדיאל 1986 הוא בור ללא תחתית של דרמות פוליטיות וספורטיביות. מעבר למה שפורסם בכתבה, ישנם עוד כמה היבטים מרתקים שהופכים את המאורע הזה לייחודי בהיסטוריה:
בנובמבר 1982 נעמד נשיא קולומביה מול המצלמות בשידור חי והטיל פצצה שהרעידה את עולם הספורט כאשר הכריז באופן חד משמעי כי המונדיאל לא יתקיים בארצו. רגע דרמטי זה סימן את תחילתו של אחד התרגילים הפוליטיים הגדולים ביותר בתולדות פיפ"א, שבו מדינה אחת ויתרה על חלומה והפכה את מקסיקו לזירה של מאבקי כוח ויצירתיות ביורוקרטית.
בשנת 1986 אירחה מקסיקו את גביע העולם של פיפ"א, אירוע שהפך לאייקוני בזכות רגעים ספורטיביים בלתי נשכחים, אך מאחורי הקלעים התחולל סיפור שונה בתכלית של קריסה כלכלית, פוליטיקה של ספורט ומשא ומתן פתלתל שהבטיח את אירוח הטורניר בשטח המדינה בפעם השנייה בתוך פחות משני עשורים.
מקולומביה למקסיקו: פרישתה של המארחת המקורית
השתלשלות האירועים ההיסטורית החלה כבר בשנת 1974, כאשר הפדרציה הבינלאומית לכדורגל, פיפ"א, העניקה לקולומביה את הזכות לארח את מונדיאל 1986. אולם, ככל שהתקרבו שנות ה-80, הדרישות המחמירות של פיפ"א הפכו לנטל כבד מנשוא. פיפ"א הציבה תנאים שכללו מספר מסוים של אצטדיונים, תשתיות תקשורת מתקדמות ומלונות ברמה גבוהה, דרישות שהפכו לבלתי אפשריות עבור הכלכלה הקולומביאנית באותה עת.
ההחלטה הסופית התקבלה בנובמבר 1982, כאשר נשיא קולומביה הודיע רשמית על ביטול האירוח. הייתה זו הפעם היחידה בהיסטוריה שבה מדינה ויתרה על אירוח המונדיאל לאחר שכבר נבחרה למשימה. פרישה זו פתחה את הדלת למאבק יצרי בין שלוש מדינות שהגישו מועמדות להחליף את קולומביה: מקסיקו, ארצות הברית וקנדה.
הידעת?
הידעת? הצעתה הרשמית של מקסיקו לאירוח המונדיאל כללה כ-10 עמודים בלבד, בעוד ההצעה של קנדה השתרעה על פני 90 עמודים.
הקרב על האירוח: חוצפה מקסיקנית מול כסף אמריקאי
בזירה המדינית התפתח עימות מעניין. ארצות הברית, שזכתה לתמיכתו של הנרי קיסינג'ר, הייתה בטוחה בניצחונה בזכות התשתיות המפותחות והיכולות הכלכליות שלה. האמריקאים ראו במועמדותה של מקסיקו בחירה שאינה הגיונית, בהתחשב בכך שמקסיקו כבר אירחה את הטורניר בשנת 1970. עבור מזכיר המדינה האמריקאי לשעבר, הנרי קיסינג'ר, שהיה ראש ועדת המועמדות של ארה"ב, התבוסה עוררה זעם עצום. קיסינג׳ר היה בטוח שהיוקרה הדיפלומטית שלו תספיק כדי להבטיח את האירוח. בדיווחים מאוחרים יותר תואר הזעם שלו כשגילה שפיפ"א היא "מדינה בתוך מדינה" שלא מתרשמת מדיפלומטיה אמריקאית מסורתית, אלא פועלת לפי מערכת חוקים וקשרים פנימית משלה.
ואכן למקסיקו היה נשק סודי שלא היה קשור לכסף או לתשתיות: קשרים אישיים עמוקים בתוך הנהלת פיפ"א. שתי דמויות מרכזיות ניהלו את המערכה הזו מאחורי הקלעים. הראשון היה גיירמו קניידו, איש עסקים מקסיקני וסגן נשיא פיפ"א דאז, שהיה חבר קרוב של נשיא פיפ"א, ז'ואאו הבלאנז' (João Havelange). הדמות השנייה הייתה אמיליו אזקראגה, הבעלים של ענקית התקשורת טלביסה. השניים הפעילו לחץ כבד והשתמשו בהשפעה העצומה שלהם כדי לשכנע את הוועדה שמקסיקו היא האופציה הבטוחה היחידה.
ואכן המאמצים נשאו פרי במאי 1983, כאשר בכינוס בשטוקהולם הכריזה פיפ"א על מקסיקו כמארחת פה אחד. ההחלטה עוררה זעם רב אצל האמריקאים והקנדים, שטענו כי המשחק היה מכור מראש בשל קשרי ההון והשלטון בין טלביסה לבין הנהלת פיפ"א.
למעשה נשיא פיפ"א דאז, ז'ואאו הבלאנז' הברזילאי, שינה את פני הכדורגל העולמי בכך שהפך את הטורניר לעסק כלכלי אדיר. הקשר שלו עם גיילרמו קניידו ועם רשת "טלביסה" (Televisa) המקסיקנית לא היה רק חברות, אלא שותפות אסטרטגית. הם הבינו ששידור המונדיאל ממקסיקו יהיה נוח מאוד מבחינת זמני שידור לאירופה ולאמריקה כאחד, מה שהבטיח רווחי פרסום עצומים. זה היה המנוע האמיתי מאחורי הבחירה ב"אופציה המקסיקנית".
הדרמה של 1985: רעידת האדמה והעמידות הלאומית
הזכייה באירוח לא הייתה סוף פסוק עבור המקסיקנים. פחות משנה לפני שריקת הפתיחה המתוכננת, ב-19 בספטמבר 1985, פקדה את מקסיקו סיטי רעידת אדמה קטלנית בעוצמה של 8.1 בסולם ריכטר. האסון היה כבד: אלפי בני אדם נהרגו וחלקים נרחבים מהעיר נחרבו.
בנוסף, לאצטדיון האצטקה (Estadio Azteca) שאירח את משחק הפתיחה היה תפקיד חשוב במועמדות של מקסיקו. מדובר באצטדיון הראשון בהיסטוריה שאירח שני גמרי מונדיאל (1970 ו-1986). עבור פיפ"א, קיומו של "מקדש כדורגל" כזה היה תעודת ביטוח ששום אצטדיון בארצות הברית או קנדה לא יכול היה לספק באותם ימים.
למרות ההרס והטרגדיה, המקסיקנים סירבו לוותר והתעקשו להמשיך בארגון הטורניר. הם הצליחו להשלים את ההכנות ולהרים את הטורניר בזמן, מה שהפך את מונדיאל 1986 לסמל של עמידות לאומית יוצאת דופן. בסופו של דבר, ארגנטינה של דייגו מראדונה ניצחה בטורניר לאחר שהביסה את מערב גרמניה, רגע לפני איחוד גרמניה שנתיים לאחר מכן.
ואכן אי אפשר לדבר על 1986 בלי להזכיר שהטורניר הזה קידש את דייגו מראדונה. העובדה שמקסיקו נבחרה בסופו של דבר היא זו שאיפשרה לארגנטינה לזכות בתואר על אדמת אמריקה הלטינית. המשחק נגד אנגליה ("יד האלוהים" ו"שער המאה") התרחש על רקע המתיחות שלאחר מלחמת פוקלנד, מה שהוסיף רובד פוליטי נוסף לטורניר שכבר היה טעון פוליטית מרגע היוולדו.
ואם לא די בזה, בניגוד למונדיאל 1970, שבו הקמע היה ילד בשם "חואניטו", ב-1986 בחרו המקסיקנים בפלפל צ'ילי עם שפם וכובע סומבררו (פיקה). למרות ביקורות על סטריאוטיפיות, "פיקה" הפך לאחד הקמעות המזוהים ביותר בתולדות הטורניר והוא סימל את הניסיון המקסיקני להדגיש את הזהות הלאומית אל מול ההשפעה התרבותית של ארה"ב השכנה.
הבמאי המקסיקני אלברטו יצחק נבחר על ידי פיפ"א לביים את הסרט הרשמי של מונדיאל 1970, שכותרתו הייתה "כדורגל מקסיקו 70'".
בהיסטוריה של הספורט, המאבקים שמתרחשים במסדרונות הכוח ובחדרי הישיבות חשובים לא פחות מהדרמות על כר הדשא. מקסיקו הצליחה לגבור על מעצמות כלכליות ועל אסונות טבע בזכות שילוב של קשרים אסטרטגיים ונחישות בלתי מתפשרת.המשיכו לצלול לעוד סיפורים מרתקים שמעצבים את עולמנו באתר HistoryIsTold. אם אהבתם את הכתבה, שתפו אותה עם חברים והירשמו לניוזלטר שלנו כדי לקבל את כל העדכונים על הפרקים האחרים בהיסטוריה האנושית .
חומר מעשיר לצפייה
מקסיקו 86' משנת 2026 הוא סרט קולנוע בהפקת נטפליקס בבימויו של גבריאל ריפשטיין ובכיכובו של דייגו לונה בתפקיד מרטין דה לה טורה, שמהווה מיזוג של שתי הדמויות שהובילו את המאבקים הביורוקרטיים מאחורי הקלעים. הסרט עוסק בתככים ובמשא ומתן שאפשרו את אירוח הטורניר.
