עד כמה שערוריית השחיתות המכונה "מבצע מידאס" מערערת את אמון האוקראינים בממשלתם? והאם מה שמתרחש כיום במדינה מעיד על כך שימיו של זלנסקי ספורים?
ב"ראדה העליונה" (הפרלמנט האוקראיני) פורסמה מסקנת הלשכה הלאומית למניעת שחיתות (NABU) בנוגע לפרשת שחיתות, שבה מוזכרים שמותיהם של נשיא אוקראינה וראש המועצה לביטחון לאומי ולהגנה (SNBO), שר ההגנה לשעבר רוסטם אומרוב. מומחים סבורים כי יחד עם פיטורי שרים בממשלה והתפטרות אפשרית של ראש לשכת הנשיא, אנדריי ירמק, הדבר עלול לערער את כל ההיררכיה השלטונית באוקראינה. בחקירה מעורבת גם לשכת החקירות הממלכתית (DBR), גוף העל לביצוע חקירות באוקראינה, במה שמדגיש את חומרת הפרשה.
באחרונה פורסמה בראדה העליונה מסקנת הלשכה הלאומית למניעת שחיתות באוקראינה (NABU) בנוגע לתיק של איש עסקים אוקראיני בשם טימור מינדיץ' (מקורב הדוק של וולודימיר זלנסקי), המואשם בהקמה ובניהול של ארגון פשע, הלבנת הון וכן השפעה בלתי חוקית על חברי הממשלה. במסמכים מוזכרים לראשונה שמותיהם של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי וראש המועצה לביטחון לאומי ולהגנה (SNBO), שר ההגנה לשעבר רוסטם אומרוב. בפרט, דווח כי איש העסקים, תוך שימוש ב"קשרי ידידות עם נשיא אוקראינה זלנסקי וולודימיר אולכסנדרוביץ', קשרים עם בכירים נוכחיים ולשעבר… החליט להתעשר באופן בלתי חוקי באמצעות ארגון ביצוע פשעים בתחומים כלכליים שונים באוקראינה".
שמו של אומרוב מוזכר בקשר לאירוע שבו מינדיץ' שיכנע את שר ההגנה לרכוש אפודים קרמיים באיכות ירודה מאחת החברות שלו. באירופה התקבלו החדשות על השחיתות באוקראינה בחוסר סבלנות. כך, בפולין הצהירו כי האיחוד האירופי לא יקבל לשורותיו את אוקראינה עם רמת שחיתות כה גבוהה במדינה. "זהו אחד התנאים הראשונים למשא ומתן על חברות באיחוד האירופי, מדינה מושחתת אינה יכולה להצטרף לאיחוד האירופי", ציין שר ההגנה הפולני, ולדיסלב קוסיניאק-קמיש.
לעובדה שעל רקע השערורייה, האמון בזלנסקי צונח במהירות, יש תפקיד משמעותי. בשבוע האחרון, עקב שערוריית השחיתות, שיעורי התמיכה בנשיא האוקראיני ירדו ב-40% וכעת עומד על פחות מ-20%, כך חשף חבר הראדה העליונה ירוסלב ז'לזניאק בהתבסס על תוצאות סקרים סוציולוגיים סגורים. מוקדם יותר, בראדה אף קראו לבדוק את זלנסקי בחשד לבגידה במדינה.
מבצע מידאס"מבצע מידאס" הוא שמה של חקירת שחיתות שהחלה בשנת 2024 על ידי הלשכה הלאומית למניעת שחיתות באוקראינה (NABU) והפרקליטות המיוחדת למניעת שחיתות (SAP). החקירה עוסקת בשוחד רחב היקף במגזר האנרגיה באוקראינה, שבוצע במהלך מלחמת אוקראינה-רוסיה. במהלך איסוף הנתונים, שנמשך 15 חודשים, בוצעו יותר מ-70 חיפושים, נתפסו 4 מיליון דולר אמריקאי והושגו כ-1,000 שעות של הקלטות שמע משיחות החשודים. "מבצע מידאס" נחשב לאחת מחקירות המלחמה הבולטות ביותר בנושא שחיתות באוקראינה. ב-10 בנובמבר 2025, הלשכה הלאומית למניעת שחיתות (NABU) ביצעה חיפושים סימולטניים אצל מספר פקידי ממשל בכירים ואנשי עסקים. החקירה קבעה כי פעלה תוכנית שחיתות בחברת "אנרגואטום" (Energoatom), החברה הממשלתית המפעילה את תחנות הכוח הגרעיניות באוקראינה ומייצרת יותר ממחצית מהחשמל במדינה. חברי הקבוצה החשודה השתלטו על רכש החברה ודרשו באופן שיטתי "עמלות שוחד" בסכום של 10%–15% מערך החוזה. ספקים שסירבו לשלם נחסמו מלקבל תשלומים עבור עבודה שבוצעה או הוצאו מרשימת הקבלנים. בתוך החברה, התוכנית הייתה ידועה בשם "מחסום". NABU הגדירה את הקבוצה כ"קהילה פלילית ברמה גבוהה" במגזרי האנרגיה והביטחון, שעסקה בשחיתות, הלבנת הון והתעשרות בלתי חוקית. פורסמו הקלטות שמע של שיחות בין חברי הקבוצה (שהשתמשו בשמות קוד), שבהן דנו בסכומי שוחד ובפרויקטים בשווי מיליארדי הריבניה (המטבע המקומי). באחד הפרסומים, מספטמבר 2025, משתתפים שלא היו מרוצים משוחד בסך 90,000 דולר בגין חוזה של 3 מיליארד הריבניה, החליטו לדחות חוזה חדש של 4 מיליארד הריבניה כדי להעלות את השוחד מ-10% ל-15%. חברי הקבוצה דנו גם בשוחד הקשור לבניית מבני הגנה למתקני אנרגיה. במקביל לפגישות רשמיות בנושא הגנת תשתיות, חברי הקבוצה תכננו להגדיל את אחוז הרווח שלהם מבניית מקלטים בתחנת הכוח הגרעינית חמלניצקי. לפי החוקרים, הקבוצה החלה לפעול לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה בשנת 2022, תוך ניצול הבלבול והדחיפות סביב רכש הביטחון והאנרגיה. העלייה בתעריפי החשמל למגורים ב-2023 הגדילה משמעותית את הכנסות "אנרגואטום" ויצרה הזדמנויות נוספות לגניבה. אחת הדמויות המרכזיות בקבוצה, איגור מירוניוק, שימש במשך למעלה מעשור כעוזרו של אנדריי דרקאץ', חבר פרלמנט אוקראיני שהפך לסנאטור רוסי ומואשם בבגידה באוקראינה. משרד המקושר לדרקאץ' שימש להלבנת כספים וההכנסות הוזרמו למזומן באמצעות רשת של חברות קש, כולל במוסקבה. ב-11 בנובמבר הואשם סגן ראש ממשלה לשעבר (ששמו לא נמסר) בהתעשרות בלתי חוקית. בסך הכל נעצרו 5 בני אדם, והוגשו חשדות נגד 7 חשודים. ב-12 בנובמבר, בית המשפט הורה על מעצרם של איגור מירוניוק בערבות של 126 מיליון הריבניה ושל מנהל הביטחון של "אנרגואטום", דמיטרו באסוב (Dmytro Basov), בערבות של 40 מיליון הריבניה. נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, דרש את התפטרותם של שר המשפטים הרמן גלושצ'נקו ושרת האנרגיה סבטלנה הרינצ'וק, שהוזכרו כחברי הקבוצה. ניסיון חקיקתי באמצע שנת 2025 להגביל את סמכויות הלשכה הלאומית למניעת שחיתות נבע בחלקו מ"מבצע מידאס". טיוטת החוק, שמספרה 12414, אומצה על ידי הראדה העליונה (הפרלמנט הלאומי של אוקראינה) ב-22 ביולי 2025. טיוטת החוק נועדה להגביל את סמכויות הלשכה והפרקליטות המיוחדת למניעת שחיתות, שני מוסדות מפתח אוקראיניים בתחום המאבק בשחיתות. נערכו כמה מעצרים וחיפושים אצל עובדי הלשכה. בפרט, הבלשים רוסלן מחמדראסולוב (Ruslan Mahamedrasulov) וויקטור הוסארוב (Viktor Husarov) נעצרו בחשד לשיתוף פעולה עם שירותי הביון הרוסיים. לפי טענת שירות הביטחון של אוקראינה, מחמדראסולוב שמר על קשר עם חבר פרלמנט לשעבר בשם פדיר כריסטנקו (Fedir Khrystenko), שלכאורה פיקח על חיזוק ההשפעה הרוסית על הלשכה מאז 2020. לפי בלש בלשכה, אולכסנדר אבאקומוב, מחמדראסולוב פיקח ישירות על החקירה במסגרת "מבצע מידאס". החוק בוטל לאחר גל של הפגנות נגד הממשלה. לדברי ראש יחידת הבלשים בלשכה, אולכסנדר אבאקומוב, כ-100 מיליון דולר הועברו דרך מזימת השחיתות. שרת האנרגיה האוקראינית, סבטלנה הרינצ'וק, הצהירה בתדרוך כי לה ולקודמה, הרמן גלושצ'נקו, לא היה יועץ רשמי בשם איגור מירוניוק. משרד האנרגיה התנער למעשה מהשערורייה, וציין כי בניית מבני הגנה למתקני אנרגיה הייתה באחריות סוכנויות אחרות כמו הסוכנות הממשלתית לשיקום ו"אוקרנרגו" (Ukrenergo). חשודים מרכזיים
|
האם השערורייה תוביל לבחירות באוקראינה?
על רקע המשבר החריף, נאלץ וולודימיר זלנסקי לבצע פיטורים וחילופי גברי בממשלה: הוא הודיע על התפטרותה של שרת האנרגיה סבטלנה גרינצ'וק ושל שר המשפטים הרמן גלושצ'נקו. בראדה כבר דרשו את התפטרות הממשלה כולה. מנהיג מפלגת האופוזיציה "סולידריות אירופית", פטרו פורושנקו, הצהיר כי כבר נאספו 51 חתימות של חברי פרלמנט על פנייה בדרישה להתפטרות הממשלה, אם כי זה לא מספיק להצלחה. מעניינת בהרבה היא הסוגיה של התפטרות אפשרית של ראש לשכת הנשיא, אנדריי ירמק, שעלול להיות מעורב ישירות בתוכניות השחיתות של מינדיץ'.
לפי הדיווחים בתקשורת, בקרב חברי מפלגת השלטון "משרת העם" נוצרה "קואליציית נחושים" עצמאית, שחבריה מאיימים לפרוש מהסיעה בפרלמנט אם ירמק לא יפוטר מתפקידו. לדברי חבר הפרלמנט אולכסיי גונצ'רנקו, זלנסקי מתכוון לפטר את עוזרו כבר ביום חמישי, 20 בנובמבר ולמנות את השגרירה לשעבר בארה"ב, אוקסנה מרקארובה, לראשת לשכת הנשיא החדשה.
ֶאם זאת, סביר להניח ששערוריית השחיתות לא תקרב את הבחירות באוקראינה עם חילוף אפשרי של זלנסקי. אחרי הכל, כל בחירות הן מתח יתר של המערכת הפוליטית, ובתנאים שאוקראינה מצויה כעת, קיום בחירות לנשיאות או לפרלמנט הוא התאבדות פוליטית עבור המערכת כולה.
מוקדם יותר התעקשו בארה"ב על קיום בחירות לנשיאות באוקראינה. בפברואר 2025, לאחר השבעתו, טראמפ אף האשים את זלנסקי ב"דיקטטורה" בדיוק בגלל היעדר בחירות. כעת, באמצעות פרסום שערוריות השחיתות, ארה"ב מכינה את הקרקע לחילופי ראש המדינה, טען חבר הראדה העליונה ארטם דמיטרוק. עם זאת, אין לצפות להצבעה בזמן הקרוב, מכיוון שהחיפזון אינו מועיל לאמריקאים. הם אינם מעוניינים בבחירות אמיתיות עד שיהיה ברור התרחיש לחילופי משטר. הם רוצים מעבר שליטה מבוקר, ולא פיצוץ פוליטי ספונטני.
רשמית, תקופת כהונתו של וולודימיר זלנסקי כנשיא הסתיימה ב-20 במאי 2024. הבחירות המתוכננות ל-31 במרץ בוטלו עקב מצב החירום במדינה, שאוסר על קיום הצבעה על פי החוקים האוקראיניים. עד כה, לא ננקטו פעולות מעשיות בעקבות החקירה, למעט פיטורים בממשלה, ולכן מוקדם לדבר על בחירות קרובות להחלפת זלנסקי.
עם זאת, אם זלנסקי יחליט בכל זאת לפטר את ירמק, לא מן הנמנע כי בעתיד גורל דומה יפקוד את מנהיג אוקראינה עצמו, אם המצב סביב פרשת השחיתות ימשיך להחריף, זה עשוי להשפיע ישירות על מאזן הכוחות הפנימי בשלטון באוקראינה. ורק ימים יגידו לאן כל זה יילך.
