מבחינה מבנית, השירותים החשאיים הרוסיים לא השתנו הרבה: הם מורכבים מאותם שירותים, מחלקות ומנהלות כמו לפני הפלישה והם מנוהלים על ידי אותם אנשים. אף על פי כן, המלחמה באוקראינה השפיעה באופן דרסטי על שיטות העבודה של השירותים החשאיים וקהילת הביון הרוסית.

שירות הביטחון הפדרלי (האֶף־אֶס־בֶּה, ФСБ), האחראי לביטחון פנים וסיכול ריגול, התמקד בהשתתפות במלחמה ובדיכוי בכל צורה של התנגדות ומחאה ברוסיה. סוכני השירות נשלחים תכופות לאוקראינה, שם רבים מהם צברו ניסיון ישיר באזורי הלחימה ופיתחו מאוד את שיטות החקירה של השירות. הנסיינים היו האוקראינים המקומיים…

השינוי התרבותי שהביאה איתה המלחמה, לא יכולה הייתה שלא להשפיע על האופן שבו שירותי המודיעין הרוסיים יפעלו בעשורים הקרובים, ועשויים להפוך אותם בסופו של דבר לשירותי מודיעין יותר דומים לאלה שהתקיימו תחת סטאלין.

כך למשל, שירות ביון החוץ (אֶס־וֶה־אֶר, СВР), סבל מאוד במהלך השנה הראשונה למלחמה ונכשל להשיג את המודיעין הנדרש למלחמה. עם זאת, כרגע לא לגמרי ברור מה תהיה תגובת הארגון ומקבילו הצבאי (גֶה־אֶר־אוּ, ГРУ) לגירוש קצינים ולצמצום רשתות המודיעין ברחבי אירופה. האם סוכנויות הביון יסכימו עם ההפסדים שלהן ויחליטו להתמקד באוקראינה, או שיחזרו לשיטות החבלה של המלחמה הקרה ופעולות חשאיות אחרות במערב אירופה?

אולי יעניין אתכם גם

המודיעין הצבאי הרוסי: בין הצללים למאבקי כוח

קטלני והזוי: על ניסיונות ההתנקשות הכי מוזרים בהיסטוריה

ביום שאחרי תחנת החלל הבינלאומית: איך ארצות הברית ורוסיה מקימות תחנות חלל משלהן?

פרנק ויזנר: המרגל שבנה את עולם הצללים

מנואלה סאנז: המהפכנית שהצילה את סימון בוליבאר

יורש כוח ואגנר: הגיס האפריקאי הרוסי שכובש את היבשת השחורה

שינויים בשטח: מיליטריזציה, דיכוי מוגבר והרס רשתות מודיעין בחו"ל

שירות הביטחון הפדרלי הרוסי — הגלגול הפוסט־סובייטי של הק.ג.ב. האחראי על סיכול ריגול, מלחמה טרור ומשמר הגבולות — הוצב על ידי ולדימיר פוטין בחזית המלחמה עם אוקראינה למן ההתחלה. לפלישה הייתה השפעה עצומה על סוכנות הביון הזו. לפני המלחמה היו לארגון רק שתי חטיבות שעסקו באוקראינה: האחת עסקה באיסוף מודיעין באוקראינה, השנייה עסקה במאבק בריגול אוקראיני (שכלל, להבנת השירות, התקפות על עיתונאים אוקראינים). מאז הפלישה, כמעט כל מאמצי שירות הביון התמקדו במלחמה שם.

בפועל, המשמעות היא שכיום כל השירותים העיקריים של שירות הביטחון הפדרלי מעורבים באופן פעיל בתמיכה בפעולות צבאיות, כולל שירות הביטחון הכלכלי (SEB, СЭБ), שאמור לסייע לרוסיה לשרוד את הסנקציות המערביות והשירות להגנה על הסדר החוקתי ומלחמה בטרור (SzKSiBT, СЗКСиБТ), שירות שעליו מוטלת המשימה לנטר את הרגש הצבאי "הנכון" באקדמיה, באוניברסיטאות ובבתי ספר.

המטרה העיקרית של כל הפעילות הזו היא להבטיח את יציבות משטרו של פוטין במהלך המשבר הגדול ביותר שפוטין התמודד איתו אי פעם. היקף המעבר הזה הוא חסר תקדים ולא ניתן להשוות למה שהארגון עשה במהלך משברים קודמים (כמו אחרי סיפוח קרים) או סכסוכים צבאיים (כמו בצ’צ’ניה).

ההתמקדות של השירות במלחמה באוקראינה הובילה בהכרח לשינוי מרכזי נוסף בשיטות הפעולה שלו: בראש ובראשונה המיליטריזציה של כל פעילותו בתוך רוסיה. השינוי הזה מומחש אולי בצורה הטובה ביותר במעורבותו במה שנקרא סינון של אזרחים אוקראינים. ברוסיה ובשטחים שנכבשו מאוקראינה הוקמו נקודות סינון, מעין מחנות, שנועדו לזהות אנשי צבא ומשטרה אוקראינים, גיוס סוכנים ואיסוף מודיעין. קציני שירות הביטחון הפדרלי בנקודות סינון אלו חוקרים אזרחים אוקראינים, לעתים קרובות תוך שימוש בעינויים, לקיחת טביעות אצבע, גריפת נתונים מטלפונים, בדיקת חשבונות במדיה חברתית, כמו גם ניטור הודעות פרטיות של אזרחים. במקרים מסוימים, האוקראינים נאלצים להקליט סרטוני דיסאינפורמציה המאשימים את הצבא האוקראיני בפשעי מלחמה.

לא קל לקבוע את המספרים המדויקים של מי שהגיעו למחנות הסינון הללו: לפי מחלקת המדינה האמריקנית, נכון ליולי 2022, הרשויות הרוסיות חקרו, עצרו וגירשו בכוח בין 900,000 ל־1.6 מיליון אוקראינים. לפי הערכות אוקראיניות נכון לדצמבר 2022, לפחות 2.8 מיליון אנשים עברו באותן נקודות סינון.

גם אם ההערכות השמרניות יותר נכונות, אין זה מפתיע שאחוז גבוה מקציני השירות כבר עברו משימות באורך שלושה חודשים בשטחים הכבושים. למרות שהארגון כבר עסק בסינון דומה במהלך שני הסכסוכים הצבאיים ברפובליקה הצ'צ'נית, היקף המעורבות הנוכחית שלו במלחמה הוא חסר תקדים.

הגברת הדיכוי הפנימי

מהפך חשוב נוסף של שירות הביטחון הפדרלי התרחש עם פעילותו בתוך רוסיה. מימיה הראשונים של המלחמה הגביר השירות את המאבק באופוזיציה הפוליטית ובכל צורה של התנגדות. בשנה שחלפה מאז תחילת המלחמה, מבקרים רבים של פוטין נכנסו לכלא, בהם ולדימיר קארה-מורזה ואיליה יאשין, ומעצרים המוניים בהפגנות נגד המלחמה הראו שהמשטר לא יסבול שום מחאה. חוקים דרקוניים חדשים אפשרו צנזורה קשוחה יותר באמצעי התקשורת השונים (שהובילו למשל לסגירת ערוץ הטלוויזיה האופוזיציוני Dozhd TV) ועיתונאים ובלוגרים ידועים רבים הועמדו לדין או הוכנסו לרשימת מבוקשים. אך לא רק הם.

למרות ששירות הביטחון הפדרלי היה הכלי העיקרי למדיניות הדיכוי הזו מההתחלה, סמכויותיו הורחבו לאחרונה. בדצמבר 2022, לרגל יום הקמת שירות הביטחון הסובייטי הצ’ה־קה, פוטין דחק בשירות להגביר את ערנותו על רקע האיום הגובר מצד שירותי ביון זרים ולהגביר את החיפושים אחר בוגדים בתוככי רוסיה.

יותר מכל היה זה איתות ברור לחזרת השיטות הסטליניסטיות, המאופיינת במעקב מוגבר אחר האוכלוסייה ובצנזורה, כמו גם בטיהורים ומעצרים המוניים.

קשה יותר להבין את השפעת המלחמה על שתי סוכנויות הביון המרכזיות האחרות של רוסיה, שירות ביון החוץ והמודיעין הצבאי הראשי, אך ברור שרשתות המודיעין הזרות שלהן נפגעו קשה ב־2022. בחודשים הראשונים של המלחמה, רובם המכריע של הסוכנים גורשו ממקום מושבם בבירות אירופה. יתרה מכך, במקרים מסוימים, ממשלות חשפו את זהותם. (למשל, שבועות ספורים לאחר תחילת המלחמה, פרסמה התקשורת הסלובקית סרטון וידאו של פגישה חשאית בין קצין מודיעין רוסי לסוכנו הסלובקי, תצלום שנעשה על ידי מנגנון המודיעין הנגדי במדינה).

גירושם של מאות קציני מודיעין רוסים מאירופה הפחית משמעותית את יכולת הארגונים לתחזק רשתות סוכנים קיימות ביבשת, כמו גם את יכולתם לגייס סוכנים חדשים. בשנה שחלפה מאז הפלישה, מעצרים של סוכנים רוסים ברחבי אירופה הפכו לתכופים יותר באופן ניכר, בזמן שרבים מהם היו קשורים לרשויות אכיפת החוק של מדינות אלה. השערורייה הקולנית ביותר הייתה גילוי חפרפרת רוסית בשירות הביון הפדרלי (BND) של גרמניה.

במהלך השנה האחרונה, המערב גם עצר כמה מרגלים בעלי כיסוי עמוק שנשלחו לחו"ל כדי לחדור למוסדות בעלי עניין אסטרטגי. שירות הביון והביטחון הכללי של הולנד (AIVD) עצר סטודנט בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, שהתברר כקצין של המודיעין הצבאי שנשלח לחדור לשורות בית הדין לפשעי מלחמה.

רוב הסוכנים והקצינים שנחשפו שעבדו מתחת לגג השגרירויות נמצאים במערב שנים רבות והגירושים והמעצרים הללו מראים את עומק החדירה של המודיעין הרוסי למתקנים אסטרטגיים ברחבי אירופה. אם במשך שנים חלק ממדינות אירופה נקטו בגישה רכה יותר כלפי הריגול רוסי, הרי שזה כבר נחלת העבר.

מגמות אחרי 4 שנות לחימה

שירותי הביון הרוסיים השתנו מעט מאוד במהלך ארבע השנים מאז פרוץ המלחמה ההרסנית בפברואר 2022. אפילו ראשי סוכנויות הביון נותרו בתפקידיהם, ומבנה שירותי הביון לא עבר שינויים משמעותיים. זה מפתיע למדי, בהתחשב בסדרת הכישלונות של שירותי הביון לאורך שנים אלו, החל מהפיאסקו של הקרמלין בניהול המבצע המהיר לכיבוש קייב, שהתרחש במידה רבה בשל תחזיות שגויות של שירות הביטחון הפדרלי לגבי יכולת ההתנגדות של האוקראינים לפלישה.

למרות כל השמועות והדיבורים בקרב האליטה, הכישלונות הללו לא אילצו את הקרמלין ליישם את שיטות עידן סטלין, כאשר ראשי שירותי ביון שסר חינם הוצאו להורג או נשלחו לגולאג. נכון לאפריל 2026, בראש שירות הביטחון הפדרלי, מינהל המודיעין הצבאי וסוכנות הביון האזרחית ממשיכים לעמוד בהתאמה אלכסנדר בורטניקוב (מאז 2008), איגור קוסטיוקוב (מאז 2018) וסרגיי נארישקין (מאז 2016). השינויים היחידים התרחשו במועצה לביטחון לאומי, אך הם היו קשורים יותר לאיתור משרה חדשה עבור סרגיי שויגו, אותו הדיח פוטין מתפקיד שר ההגנה, מאשר לשינויים מהותיים בתחומי הביטחון והמודיעין.

זהו ניגוד חד למדיניותו של סטלין, שבזמן המלחמה הקים שני שירותים חשאיים חדשים — הוועדה העממית לביטחון המדינה ויחידת סמרש — ופיזר את הארגון שעסק בחבלה, ריגול ופעולות חתרניות — הקומינטרן. סטלין גם החליף ללא הרף את הנהגת משרדיו: במודיעין הצבאי לבדו התחלפו שלושה ראשים במהלך המלחמה.

אבל בניגוד לסטלין, הנשיא פוטין נמנע במודע הן משינויים מבניים רדיקליים והן מרדיפות נגד שירותי הביון שלו, למרות כישלונותיהם. הוא לא הגיע לאסטרטגיה זו מיד. בימים הראשונים, כאשר שיירות טנקים רוסיות נקלעו למארבים ונשרפו בפאתי קייב, פוטין שקל בבירור את האפשרות של "מרחץ דמים" לאלו שהזינו אותו במידע כוזב על המצב באוקראינה. קצינים בכירים ב"מחלקה החמישית" של שירות הביטחון הפדרלי (אותה מחלקה שסיפקה לו את הנתונים על סיכויי ההצלחה בתחילת הפלישה) נעצרו. עם זאת, תוך זמן קצר הם שוחררו ושבו למשרדיהם.

לאחר המרד המשפיל של יבגני פריגוז'ין בקיץ 2023, פוטין החליט גם כן לא להעניש לא את שירות הביטחון הפדרלי ולא את מינהל המודיעין במטה הכללי על כך שגופים אלו לא הצליחו למנוע את ההתקוממות. לאורך כל הזמן הזה עלה מספר הגנרלים הרוסים שהפכו למטרה להתקפות חבלה במוסקבה ובפרבריה, אך במחלקות האחראיות על ביטחון הגנרלים הרוסים, איש לא נענש. בו בזמן, ניכר כי פוטין בכל זאת החליט לאמץ חלק משיטותיו של סטלין, אם כי הוא כיוון אותן נגד החברה הרוסית ונגד פקידיו שלו: שירותי הביון הגבירו את המעקב אחר הרוסים, ומספר התיקים בגין בגידה במולדת גדל בטור אקספוננציאלי. לאחר הפלישה לאוקראינה, מספר התיקים המשפטיים לפי סעיף 275 (בגידה במולדת) עמד על 167 בשנת 2023, 361 בשנת 2024 ו-232 עד יולי 2025 (כך לפי דו"ח האו"ם מספטמבר 2025). לפני הפלישה, השלטונות הרוסיים חקרו בדרך כלל 10–15 תיקי בגידה בשנה. מכיוון שהציד אחר מרגלים שייך באופן מסורתי לתחום פעילותו של שירות הביטחון הפדרלי, שינויים אלו חיזקו את מעמדו של שירות הביטחון, והעצימו עוד יותר את הפחד, האדישות והדיכאון הן בחברה והן בקרב האליטה השלטת, שכבר מזמן אינה מסוגלת לשום התנגדות.

עם תחילת המלחמה, השלטונות הרחיבו את הגדרת ה"בגידה במולדת", ועשו זאת ברוח סטליניסטית. ראשית, הקרמלין, בעקבות סטלין, העביר את האופוזיציה הפוליטית תחת קטגוריה של בוגדים. במסגרת אסטרטגיה חדשה זו נגזרו בשנת 2023 על הפוליטיקאי מהאופוזיציה, ולדימיר קארה-מורזה (שמעולם לא הייתה לו גישה לסודות מדינה) 25 שנות מאסר בגין בגידה במולדת (בשנה שלאחר מכן הוא הוחלף בעסקת חילופי אסירים).

שנית, שירותי הביון הוסיפו להגדרת הבגידה את הסעיף "מעבר לצד האויב בזמן פעולות איבה", עבירה שדינה עד 20 שנות מאסר, תיקון זה לחוק הפלילי אושר בקיץ 2022. חידוש זה משקף את הפרנויה של הקרמלין, הנמשכת כבר לפחות מאה שנה. מאז 1917 נמלט מרוסיה מספר לא פרופורציונלי של עריקים, והניסיון הטראומטי של מלחמת העולם השנייה, כאשר אלפי חיילי הצבא האדום עברו לצד הגרמנים (תופעה שזכתה לכינוי "ולאסובצים"), רק החמיר את המצב.

פוטין ירש את הפרנויה הזו מקודמיו: במרץ 2024, כשדיבר על רוסים הנלחמים לצד הכוחות האוקראיניים, הוא השווה אותם ל"ולאסובצים". הוא הצהיר כי נתן הוראה לשירותי הביון "לזהות את כולם בשמם ולנקוט בצעדים המתאימים כלפי אנשים שנלחמים עם נשק נגד רוסיה". פחות מחודשיים לאחר מכן, בחניון בספרד, נורה למוות מקסים קוזמינוב, טייס מסוק רוסי שערק לאוקראינה. בינתיים, רבים מאלו שנכלאו בגין מעבר לצד האויב כלל לא הגיעו לאוקראינה עצמה. הם נפלו קורבן לפרובוקציות של שירותי הביטחון עשסוכנים יצרו קשר עם אזרחים רוסים תוך התחזות לנציגים של יחידות צבאיות רוסיות התנדבותיות באוקראינה. המטרה העיקרית של טקטיקה זו — הרתעה והפחדה — הושגה במידה רבה: מספר העריקים במהלך ארבע השנים הללו לא היה מספיק כדי ליצור בעיות למשטר.

במהלך המלחמה החל הקרמלין להאשים את כל מתנגדיו הפוליטיים בטרור, תוך שאילת שיטה נוספת מהארסנל של סטלין. במהלך 2025, מספר ארגונים פוליטיים רוסיים בגלות, כולל "הקרן למלחמה בשחיתות" של אלכסיי נבלני ו"הוועד נגד המלחמה", הואשמו בטרור או בהכנת הפיכה וארגון מבנה טרור. כך בדיוק הכשירו שירותי הביון של סטלין בשנות ה-30 את הרדיפות נגד תומכי טרוצקי וזינובייב — במשפטי הראווה במוסקבה טענה התביעה שהנאשמים אימצו את הטרור האישי נגד מנהיגי המשטר כשיטת המאבק העיקרית נגד השלטון הסובייטי.

באופן כללי, האסטרטגיה שאימץ פוטין — שימוש סלקטיבי בשיטות סטליניסטיות — שינתה באופן מהותי את עבודת שירותי הביון: הם עברו לשיטות אגרסיביות והרפתקניות יותר, הן בתוך המדינה והן מחוצה לה. מצד אחד, העובדה שפוטין החליט להימנע מרדיפות נגד אנשי הביטחון הפדרלי והמודיעין הצבאי נתפסת בתוך שירותי הביון עצמם כהוכחה לכך שפוטין, כמוהם, סבור שהתבוסות המשפילות של ברית המועצות ב-1941 נגרמו בשל הרדיפות של סטלין נגד שירותי המודיעין והצבא.

הביטחון בחוסר הנחיצות של "טיהורים" והפחד מפני רפורמות בקרב גופי הביון הרוסיים רק התחזקו בהשפעת טראומה היסטורית אחרת — השינויים הדמוקרטיים של שנות ה-90. רבים מעמיתיו של פוטין מהק.ג.ב. סברו כי רפורמה או ביקורת על שירותי הביון בזמן משבר רק מחלישות אותם. כיום הם משוכנעים כי מכיוון שהמלחמה מהווה את המשבר הפוליטי הגדול ביותר מאז 1991, ביקורת על שירותי הביון רק תחליש את המדינה עצמה. נראה שפוטין מסכים עם גישה זו ושירותי הביון מאמינים כי תמיכת הנשיא מובטחת להם גם במקרה של כישלונות.

מצד שני, פוטין, כמו שירותי הביון, סבור שמלחמה שבה רוסיה תפסיד תוביל בהכרח לקריסת המדינה ושירותי הביון עצמם. המורשת הטראומטית של המאה ה-20 משחקת תפקיד מכריע בעיצוב החשיבה האפוקליפטית הזאת: סוכני הביון סבורים כי האימפריה הרוסית נהרסה על ידי מהפכנים בקנוניה עם המערב הבוגדני במהלך מלחמת העולם הראשונה; והתבוסה במלחמה הקרה, יחד עם נסיגת הכוחות מאפגניסטן, הובילו להתפרקות ברית המועצות ולפירוק הק.ג.ב..

במשחק עם הימורים כה גבוהים, על פי אותו ההיגיון, כל השיטות כשרות.

כשלים מודיעיניים וגופים ישנים

למרות כל השינויים הללו, חלק מהמאפיינים המרכזיים של אימפריית הביטחון הרוסית נותרו זהים. לדוגמה, אופן העיבוד והניתוח של נתוני מודיעין נותר באותו מצב גרוע כפי שהיה בימי המלחמה הקרה. שנה לאחר פרוץ הסכסוך באוקראינה התברר כי במהלך ההכנות לפלישה נעשו טעויות רבות באיסוף המודיעין ובניתוח המצב המדיני, שהובילו להערכה שגויה של עוצמת ההתנגדות הצבאית של אוקראינה. בדרך כלל, כשלים בסדר גודל כזה מביאים להתפטרות בהנהגת שירותי הביטחון או לרפורמות.

עם זאת, שום דבר מזה לא קרה. אמנם בשבועות הראשונים של המלחמה, פוטין הזועם שלח למעצר את הגנרל סרגיי בסדה, ראש השירות החמישי של שירות הביטחון הפדרלי שאחראי לאיסוף נתונים באוקראינה, אך לאחר מכן, משראה שהחלטה זו עוררה עניין ציבורי עצום, הוא החזיר אותו ללשכתו.

כך, דחיית החלטות בדבר פיטורים רציניים הופכת להחלטה אסטרטגית של הקרמלין: בניסיון לא לטלטל את הסירה בים סוער, פוטין מנסה לשכנע את הציבור שהכל מתנהל לפי התוכנית. לכן, עד עכשיו, המערכת הרוסית של השירותים החשאיים נראית כפי שהייתה לפני הפלישה: אותם גופים כשבראשם אותם גנרלים כושלים.

אין ספק שהסכסוך באוקראינה שינה מהותית את האופן שבו פועלות סוכנויות הביון. ב־2022, חלק ניכר ממאמצי שירות הביטחון הפדרלי התמקדו בלחימה בהתנגדות מבית ובמלחמה באוקראינה, מה שאיפשר לאנשי השירות לצבור ניסיון ממקור ראשון באזור העימות. וזה עלול לגרום לשינוי ארוך טווח שישפיע על אופן פעולתו של מנגנון הביטחון הרוסי בעשורים הקרובים ולגרום לשינוי שעלול להוביל לקפאון של שירותי הביון של פוטין לימים האפלים ביותר של הדיכוי הסטאליניסטי.

המלחמה עלולה להשפיע גם על פעילות איסוף המודיעין הזר, שכבר ספג מכות חסרות תקדים. עדיין לא ברור כיצד שירות ביון החוץ והמודיעין הצבאי יגיבו להרס ההדרגתי של רשתות המודיעין שלהם ברחבי אירופה. האם הם יסכימו עם צמצום היכולות שלהם ויתמקדו באוקראינה, או שמא יחזרו לתרחישי המלחמה הקרה וישקיעו את כל מאמציהם בחבלה ופעולות חשאיות אחרות במערב אירופה?

אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.