מלך מרוקו הוא המלך העשיר ביותר באפריקה ומציין 27 שנים על הכס, אך מדוע פרץ משבר מהגרים של אזרחים שעוזבים לאירופה למרות ההתקדמות הכלכלית?
המלך מוחמד השישי ציין השבוע 27 שנים על כס המלכות של מרוקו, כשהנהיג מדינה שהפכה לאחד מהמרכזים המובילים באפריקה לייצור, סחר והשקעות, אפילו כשאלפי אזרחיה המשיכו להסתכן במעברים מסוכנים בחיפוש אחר הזדמנויות באירופה.
יום השנה למלכותו חפף למשבר הגירה המוני כאשר עשרות אלפי מרוקאים חצו למובלעת הספרדית סאוטה, מה שהעמיס על השירותים המקומיים והותיר עשרות הרוגים. מרוקו גם חיזקה את היכולות הצבאיות שלה, וחתמה על הסכמי הגנה מרכזיים עם ארצות הברית ושותפים עולמיים אחרים.
אך למרות ההתקדמות הכלכלית, מרוקאים רבים ממשיכים להתמודד עם אבטלה וחוסר שוויון, מה שמוביל להפגנות של בני נוער וללחצי הגירה מתמשכים לעבר אירופה.
תחת המונרך העשיר ביותר באפריקה, המלך מוחמד השישי, מרוקו עקפה את דרום אפריקה בתור הכלכלה התעשייתית המובילה ביבשת. עם זאת, יום השנה חפף לגל הגירה המוני אל תוך סאוטה, הטריטוריה הספרדית בחוף צפון אפריקה, מה שהציב את מדריד תחת לחץ מבירות אירופיות אחרות ומשך תשומת לב לאתגרים החברתיים שנותרו למרות ההישגים הכלכליים של מרוקו. הנהירה האחרונה שיקפה בעיית הגירה רחבה יותר, כאשר נתוני האיחוד האירופי מראים כ-275,000 מקרים של אזרחים מרוקאים ששהו שלא כחוק ברחבי הגוש האירופי בין 2021 ל-2025, כולל שוהים מעבר לתוקף הוויזה.
מנהיגי העולם מציינים את יום השנה
למרות הלחצים המקומיים והאזוריים הללו, מוחמד השישי חגג את יום הכס בארמון המלכותי בתטואן, שם הודעות ברכה ממלכים ומנהיגי עולם הבליטו את ההישג הדיפלומטי הגובר של מרוקו.
מלך בריטניה צ'ארלס השלישי, מלך הולנד וילם-אלכסנדר, מלך בלגיה פיליפ, מלך שוודיה קרל השישה עשר גוסטב ומלך ירדן עבדאללה השני היו בין המונרכים ששלחו הודעות. גם סולטן עומאן היית'ם בן טארק, מלך בחריין חמד בן עיסא אל ח'ליפה ונסיך הכתר הסעודי מוחמד בן סלמאן בירכו אותו.
במקומות אחרים, הגיעו הודעות מנשיא סין שי ג'ינפינג, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי ונשיא סנגל בסירו דיומיי פיי.
ההודעות חיזקו את תדמיתו של מונרך המזוהה מקרוב עם השינוי הכלכלי של מרוקו והשפעתה הבינלאומית המתרחבת.
מוחמד השישי נחשב לרוב למלך העשיר ביותר באפריקה, כאשר הערכות קודמות מציבות את הונו על כ-5.7 מיליארד דולר, הקשור ברובו להחזקות של משפחת המלוכה בחברת אל-מאדה.
מצמיחה איטית למרכז תעשייתי
כאשר מוחמד השישי ירש את אביו, המלך חסן השני, בשנת 1999, מרוקו סבלה משנים של צמיחה חלשה יחסית. באותה עת, הכלכלה הייתה תלויה במידה רבה בחקלאות, תיירות, יצוא פוספטים והעברות כספים מאזרחים בחו"ל.
הקיבולת התעשייתית נותרה מוגבלת, בעוד שאבטלה ועוני כפרי המשיכו להשפיע על חלקים נרחבים באוכלוסייה. מאז, מרוקו השקיעה רבות בנמלים, כבישים, רכבות מהירות, אנרגיה מתחדשת ואזורי תעשייה.
הפרויקט הבולט ביותר, נמל טנג'יר מד התפתח לאחד מהנמלים המובילים באפריקה, מה שממצב את מרוקו כשער לוגיסטי המקשר את היבשת עם אירופה והשווקים העולמיים. במקביל, המדינה הפכה למרכז לייצור רכב ותעופה וחלל, ומושכת חברות גלובליות לבנות מפעלים ורשתות ספקים בשל התשתית שלה, הסכמי הסחר והקרבה לאירופה.
כתוצאה מכך, התוצר המקומי הגולמי לנפש של מרוקו כמעט הוכפל מאז סוף שנות ה-90, בעוד הכלכלה צמחה בכ-4.8% בשנת 2025 וצפויה להתרחב ב-4.4% בשנת 2026, בתמיכת חקלאות והשקעות בתשתיות.
תזרים ההשקעות הזרות הישירות כמעט הוכפל גם כן לכ-3.34 מיליארד דולר בשנת 2025, מונע בחלקו על ידי כלי רכב חשמליים, ייצור סוללות ופרויקטים של אנרגיה נקייה.
אולי יעניין אותך
מוחמד הששי: קווים לדמותו
מוחמד השישי נולד ב-21 באוגוסט 1963 בעיר רבאט, בירת מרוקו. הוא בנו של המלך חסן השני, אשר שלט במדינה לפניו. מוחמד התחנך בחינוך דתי ושמרני בבית הספר המלכותי, ולאחר מכן השלים תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת רבאט בשנת 1985. בהמשך נשלח לבריסל והתמחה אצל נשיא הנציבות האירופית, ובשנת 1993 קיבל תואר דוקטור במשפטים מאוניברסיטת ניס שבצרפת. הוא דובר ערבית, אנגלית, צרפתית וספרדית, וקודם לדרגת מייג'ור-גנרל בצבא מרוקו בטרם עלה לשלטון.
הוא הוכתר ב-23 ביולי 1999, בעקבות מות אביו והפך למלך ה-22 בשושלת העלאווית השולטת במרוקו מאז 1666.
מאז עלייתו לכס המלכות, מוחמד השישי הוביל שורת רפורמות שהתמקדו במודרניזציה, פיתוח כלכלי וזכויות אדם: ב־2011, המלך יזם חוקה המגדירה את מרוקו כמונרכיה חוקתית. החוקה צמצמה חלק מסמכויותיו הפוליטיות הישירות, העבירה כוח לפרלמנט ולממשלות האזוריות, והעניקה הכרה חוקתית לזכויות נשים, חופש ביטוי, וכן למגוון התרבותי והאתני של המדינה, לרבות הפיכת האמזיגית (ברברית) לשפה רשמית נוספת.
בשנת 2004 שונה חוק המשפחה (מודוואנה) כדי להעניק שוויון רב יותר לנשים בתחומי הנישואין, הגירושין והירושה, ולעודד את השתלבותן בפוליטיקה ובחברה המרוקאית.
המלך גם הקים את "ועדת הצדק והפיוס" (2004) שתפקידה היה לחקור ולפצות על עשרות שנות הפרות זכויות אדם, מאסרים ללא משפט והעלמות פעילי אופוזיציה שהתרחשו תחת שלטונו של אביו. הוועדה העניקה פיצויים כלכליים לעשרות אלפי נפגעים.
וההישג המשמעותי שכבר הוזכר הוא הפיתוח הכלכלי וההשקעה האדירה בתשתיות. תחת שלטונו, מרוקו ביצעה זינוק תעשייתי. המדינה השקיעה בהקמת נמל "טנג'יר מד" (Tanger Med), שנחשב כיום כאחד הגדולים באפריקה, סללה רשת כבישים מתקדמת, השיקה רכבות מהירות (TGV), השקיעה באנרגיה מתחדשת ומיצבה את המדינה כמרכז עולמי לייצור רכבים, סוללות וחלקי תעופה.
לאלה יש להוסיף את היוזמה הלאומית לפיתוח אנושי (INDH). תוכנית שהושקה ב-2005 למיגור העוני וההדרה החברתית, באמצעות שיפור הגישה לשירותי בריאות והכשרה מקצועית באזורים כפריים ועירוניים כאחד.
היחס לישראל וליהודי מרוקו
בדומה לאביו, מוחמד השישי שומר על יחס חם ואוהד כלפי הקהילה היהודית, ומטפח את הקשר עם ישראל ועם יהודי התפוצות יוצאי מרוקו.
החוקה המרוקאית מ-2011 היא היחידה בעולם הערבי הכוללת הכרה רשמית בשורשים "העבריים" כחלק מהמרכיבים שעיצבו את הזהות והתרבות הלאומית של מרוקו. המלך אישר הקמה של שלושה גופים מדיניים שמטרתם לנהל את ענייני הקהילה היהודית, לקדם את מורשתה ולהדק את הקשרים של יהודים ממוצא מרוקאי ברחבי העולם לממלכה, מתוך תפיסה שהם הקהילה הגדולה ביותר של מרוקאים בתפוצות.
מוחמד השישי גם ממשיך את הקו המכיל שהתווה סבו, המלך מוחמד החמישי, שסירב למסור את יהודי מרוקו לידי הנאצים ומשטר וישי במלחמת העולם השנייה, כשהכריז ש"במרוקו אין יהודים, יש רק נתינים מרוקאים".
לאחר שנים של קשרים שקטים או בדרג נמוך, מרוקו תחת מוחמד השישי חתמה על הסכם היסטורי לחידוש ונרמול מלא של היחסים הדיפלומטיים עם ישראל כחלק מ"הסכמי אברהם". הצעד הוביל להרחבת שיתופי הפעולה בין רבאט לירושלים בשלל תחומים, כולל טכנולוגיה, סחר, תיירות, ואף שיתופי פעולה ביטחוניים וצבאיים פומביים שכללו חתימה על מזכר הבנות משותף. במקביל, המלך שומר על תמיכתו בפתרון שתי המדינות ושואף לשמש גורם מתווך ומשפיע לקידום שלום באזור.
הרחבת ההשפעה הצבאית
כך לצד התרחבותה התעשייתית, מרוקו חיזקה את מעמדה הצבאי ככל שהתחרות האסטרטגית מתעצמת ברחבי צפון אפריקה.
מרוקו חתמה על מפת דרכים של שיתוף פעולה ביטחוני ל-10 שנים עם ארצות הברית המכסה את השנים 2026 עד 2036, והבטיחה אישורים למכירות אפשריות של טילי סטינגר בשווי 825 מיליון דולר וטילי אוויר-אוויר בשווי של למעלה מ-88 מיליון דולר.
מרוקו גם הזמינה 24 מסוקי אפאצ'י AH-64E, ונקשרה לרכישה אפשרית של מטוסי F-35 אשר, אם תושלם, תהפוך אותה למדינה האפריקאית הראשונה שתפעיל את מטוס החמקן.
בגיבוי הוצאות שיא על ביטחון בשנת 2025, רכישות אלו חיזקו את מעמדה של מרוקו בקרב המעצמות הצבאיות המובילות של צפון אפריקה.
ההתקדמות הכלכלית פוגשת לחץ חברתי
למרות ההישגים הכלכליים של מרוקו, ההטבות לא הגיעו לכל האזרחים באופן שווה. הפגנות בהובלת צעירים פרצו בספטמבר 2025 על רקע משרות, שירותי בריאות וחינוך, כאשר חלק מההפגנות הפכו לאלימות בטרם הממשלה התחייבה לדו-שיח ורפורמות.
חוסר השקט הבליט את הפער בין ההתרחבות התעשייתית ללחצים הכלכליים עמם מתמודדת רוב האוכלוסייה, סוגיה שהתחדשה בעקבות נחשול ההגירה האחרון לתוך סאוטה.
האומה הצפון אפריקאית הפכה למרכז מרכזי לייצור רכב, תעופה וחלל, לוגיסטיקה ואנרגיה מתחדשת, תוך חיזוק מעמדה ברחבי אפריקה ובשווקים העולמיים.
עם זאת, קנה המידה של המעברים הראה שאזרחים רבים לא משוכנעים שההתקדמות הזו יוצרת מספיק הזדמנויות מבית.
מוחמד השישי ניצב בראש מדינה שהצליחה לבסס את מעמדה כאחת הכלכלות המשפיעות והמתפתחות באפריקה, עם הישגים בולטים בתעשייה, במסחר ובדיפלומטיה. אלא שאירועי יום השנה למלכותו המחישו כי לצד ההצלחות המאקרו-כלכליות, מרוקו עדיין מתמודדת עם אתגרים חברתיים משמעותיים, ובהם אבטלה, אי שוויון והגירה מתמשכת של צעירים המחפשים עתיד טוב יותר באירופה.
הצטרפו לאלפי קוראים וקבלו את הכתבות המרתקות ביותר ישירות לתיבת הדואר שלכם.
