הודו הפכה החודש למדינה הרביעית להגיע לירח בהצלחה, אחרי שרוסיה, סין וגם ישראל ניסו ולא הצליחו לנחות בשלום על הירח. אז מי עוד הצליח?
חקר הירח על ידי חלליות אוטומטיות ומאוישות, שהחל ב-1959, נמשך – תחנות מחקר ממדינות שונות נשלחות יותר ויותר אל הירח. אחרי שבאוגוסט 2023 ניסו שתי חלליות לכבוש בבת אחת את הקוטב הדרומי של הירח – הגשושית הרוסית לונה-25 שהתרסקה עקב כשל במהלך תיקון מסלול והמשימה ההודית צ'אנדרייאן-3, שהצליחה. בעוד פרויקטים חדשים מתוכננים להגיע לירח, הנה כמה אבני דרך חשובות בהיסטוריה של חקר הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.
לונה-2
התחנה המדעית הסובייטית "לונה-2", שהייתה כדור של 390 קילוגרם ללא מנוע משלה עם אנטנות בולטות לכל הכיוונים, הפכה לחפץ מעשה ידי אדם הראשון בתולדות האנושות שהגיע אל פני השטח של גוף שמימי. אבל הוא לא היה הניסיון הראשון ואפילו לא השני, של מדענים ומהנדסים סובייטים לשגר מכשיר ללוויין הטבעי של כדור הארץ.
ללונה-2, ששוגר מנמל החלל בייקונור ב־12 בספטמבר 1959, קדמו שלושה רכיבי חלל מסדרת E-1 (עם המספרים 1, 2 ו-3), ששוגרו בספטמבר-דצמבר 1958. כל שלושת השיגורים הסתיימו בכישלון עקב תקלה ברכב השיגור.
לתחנת לונה-1 היה יותר מזל – שיגורו ב־2 בינואר 1959 הצליח, אך התחנה החמיצה את הירח. אבל נכנסה למסלול סביב השמש, והפכה לעצם הראשון מעשה ידי אדם שהגיע למהירות הקוסמית השנייה, מספיק כדי להתגבר על כוח המשיכה של כדור הארץ. ב־18 ביוני 1959, כישלון נוסף, עם מכשיר ה-E-1A שנהרס יחד עם רכב השיגור.
למחרת השיגור התרסקה לונה-2 על פני הירח במהירות של כ-11,900 קמ"ש, תוך שיצרה מכתש בקוטר של 15 עד 130 מטרים. הפגיעה אושרה על ידי משקיפים מכדור הארץ, שראו ענן אבק באתר הפגיעה, ואת הפסקת תקשורת הרדיו עם הרכיב. במקביל, התוכנית המדעית יושמה במלואה, מכיוון שבמקור הם התכוונו לרסק את התחנה על הירח – כדי להוכיח שהגעה אל פני השטח של גוף שמימי אפשרית גם עם חללית לא ממונעת.
למה לרסק ולא לנחות?
ראשית, על מנת להוכיח את עצם האפשרות להגיע לפני השטח שלה הירח, רכבי השיגור ו/או המנועים שלהם חייבים להיות מסוגלים לעבוד בצורה כזו כדי לשלוח עצם ממסלול כדור הארץ לנקודה נתונה מחוץ לסביבת כוח המשיכה שלו.
שנית, על מנת לערוך מחקרים מסוימים על גוף שמימי — נניח, מחקרים ספקטרוגרפיים של חומרים שנפלטו בעת הפגיעה יגידו ממה עשוי פני השטח של הירח. לדוגמה, בשנת 2008, הודות להתרסקות החללית ההודית צ׳נדאריאאן-1 על הירח, נמצאו שם עקבות של מים, והתנגשות הגשושית Deep Impact האמריקאית עם השביט טמפל 1 ביולי 2005 סייעה למדענים טוב יותר להבין את מבנה הגרעין שלו.
לבסוף, בשנת 2022, גשושית DART ששוגרה על ידי נאס"א במשקל 610 קילוגרם פגעה באסטרואיד ״דימורף״ קרוב לכדור הארץ כדי לשנות את מסלולו סביב האסטרואיד המסיבי יותר שכונה ״דידים״. ניסוי מוצלח שנועד לבדוק טכנולוגיה פוטנציאלית להגנה על כדור הארץ מפני פגיעה קטסטרופלית של אסטרואיד.
נחיתה ראשונה
לונה-5 הסובייטית הייתה אמורה לבצע נחיתה רכה על הירח ב־1965, אך במקום זאת התרסקה החללית על פני השטח, כמו גם לונה-7 ו-לונה-8 אחריה, כאשר לונה-6 בכלל לא פגעה בירח, אלא החמיצה אותו ב־160 אלף קילומטרים.
המזל חייך למהנדסים סובייטים רק ב-3 בפברואר 1966, כאשר "לונה-9", כדור של 100 ק"ג בקוטר 58 ס"מ עם ציוד מדעי, מודול תקשורת רדיו ומצלמה, הצליח לנחות בעדינות ליד מכתש קאבליירי. החללית ערכה את הסקר הראשון של פני הירח ישירות ממש משטחו. בסך הכל הגשושית עבדה שם 75 שעות.
דרך חתחתים אל הירח
"לונה-25" – הגשושית הראשונה שהפדרציה הרוסית שיגרה לירח, לא הצליחה להשלים את משימתה והתרסקה. אין ספק שזה אירוע עצוב עבור הרוסים, אבל כדאי לזכור שבתולדות חקר הירח היו לא רק הצלחות, אלא גם כישלונות – באסטרונאוטיקה הם קורים לעתים קרובות הן בשל טעויות ייצור והן כתוצאה מנסיבות כוח עליון אקראיות.
רכבי חלל סובייטיים רבים לא הצליחו להגיע לירח או התרסקו על פניו. גם חלק ממשימות הירח האמריקאיות הסתיימו בכישלון ותאונת אפולו 13 ("יוסטון, יש לנו בעיה") כמעט עלתה בחייהם של שלושה אסטרונאוטים.
סין מיישמת את תוכנית הירח השאפתנית שלה ללא כשלים גדולים מאז 2007, אך המשימה ההודית צ׳נדאריאאן-2 התרסקה בזמן נחיתה על הירח בספטמבר 2019. אבל ב־23 באוגוסט 2023, צ'אנדריאיאן-3 נחתה בהצלחה על הקוטב הדרומי של הירח בפעם הראשונה בהיסטוריה. כך הודו הפכה למדינה הרביעית (אחרי ברית המועצות, ארה"ב וסין), שהצליחה לנחותעל הירח.
אזכור מיוחד ראוי למשימת בראשית-1, שבמהלכה הייתה אמורה חללית הירח הישראלית הראשונה לבצע נחיתה רכה על הירח באפריל 2019. והוא היה המנגנון הראשון מסוגו, שנוצר בהשקעה פרטית, ולא במסגרת תוכנית ממלכתית.
הכישלון לא צינן את הלהט של יצרני החללית מתאגיד SpaceIL ומהתעשייה האווירית, כמו גם מהמשקיעים: זמן קצר לאחר התרסקות בראשית, הוכרזו ההכנות למשימת בראשית-2. שיגורה מתוכננת כעת לשנת 2025.
כך שחקר הירח נמשך, ואין ספק שאומות נוספות יצליחו לנחות עליו בשלום ולתקוע יתד.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
