בין כותלי כלא רוסי למערכת יחסים בין-מדינית מורכבת, סיפורה של נעמה יששכר הפך למראה של דיפלומטיה, לחץ ציבורי וגבולות החופש האישי.
12 באפריל 2019. נמל התעופה הבינלאומי שרמטייבו, מוסקבה.
בעת שהמתינה לטיסת המשך מהודו לישראל, השתנו חייה של נַעֲמָה יִשָּׂשכָר ברגע אחד. במהלך ביקורת מכס בתיק המטען של הצעירה הישראלית-אמריקאית, שאל זה חזקה מטיול בהודו, התגלו 9.5 גרם חשיש. תוך דקות סגרו עליה בקרי הגבול של שירות הביטחון הפדרלי ושוטרי נמל התעופה.
זה אירוע טכני לכאורה אך התפתח במהירות לפרשה מדינית סבוכה, שהטילה צל כבד על יחסי ישראל־רוסיה והציבה את דמותה של נעמה במרכזו של קמפיין ציבורי אינטנסיבי שחרג מגבולות המקרה הפרטי.
נַעֲמָה יִשָּׂשכָר נולדה בניו ג'רזי בשנת 1993, ולצד אזרחותה הישראלית החזיקה גם באזרחות אמריקאית. בגיל 16 בחרה לעלות לישראל לבדה ושירתה בצה"ל כחיילת בודדה בחיל האיסוף הקרבי. כל אלה, לצד היותה צעירה בשנות העשרים לחייה שנקלעה למערכת משפט נוקשה במדינה זרה, הפכו את סיפורה לנושא טעון רגשית ופוליטית בציבוריות הישראלית.
ממעצר בשדה התעופה למשפט חפוז
באפריל 2019 נעצרה נעמה יששכר על ידי שלטונות רוסיה. בתחילה יוחסה לה עבירת החזקת קנאביס לשימוש עצמי, עבירה שבאופן רגיל הייתה מסתכמת בקנס ובחודש מעצר. ברם, ככל שחלף הזמן, שונה סעיף האישום להברחת סמים, עבירה חמורה בפדרציה הרוסית שהעונש המקסימלי עליה עמד אז על 10 שנות מאסר. במשך חצי שנה הוחזקה נעמה בבית כלא המרוחק 80 קילומטרים ממוסקבה, כשהיא מנותקת לגמרי מהעולם החיצון.
כמה חודשים לאחר מכן, באוקטובר 2019 הרשיע בית המשפט ברוסיה את נעמה יששכר בעבירת הברחת סמים וגזר עליה 7.5 שנות מאסר. בתחילה, היא הודתה בהחזקת סם לשימוש עצמי, אך מאוחר יותר, במהלך הערעור, כפרה בהודאתה וטענה כי ההודאה נבעה מחוסר הבנה של השפה הרוסית וכי התיק שבה נמצא הסם לא היה שייך לה וכי בפועל המשטרה הרוסית זייפה את הודאתה. ב־19 בדצמבר 2019 נדחה ערעורה של נעמה יששכר, וגזר הדין נותר על כנו.
לחצים פוליטיים וקלפי מיקוח
כבר מראשית הפרשה, רווחה בציבור ובכלי התקשורת ההשערה כי גזר הדין החמור של נעמה אינו משקף רק את העבירה שביצעה, אלא משמש כאמצעי לחץ.
במרכז ההשערות עמד אָלֶכְסֵיי בּוּרְקוֹב, האקר רוסי שנעצר בישראל בדצמבר 2015 כתייר, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בארצות הברית בגין חלקו בהונאה בכרטיסי אשראי נגד אזרחים אמריקאים. בעוד משפחת יששכר פנתה לראש ממשלת ישראל נתניהו בבקשת עזרה, התברר כי ממשלת הפדרציה הרוסית ביקשה מממשלת ישראל להסגיר את בורקוב לידיה כחלק מעסקת חילופי אסירים ולא לאפשר את הסגרתו לארצות הברית. ברם, בסופו של דבר, הסגרתו של בורקוב לארצות הברית אושרה על ידי בית המשפט העליון והוא הוסגר לשם והאפשרות לחילופי אסירים ירדה מהפרק.
באוקטובר 2019, לאחר מתן גזר הדין, פנה נתניהו לנשיא רוסיה פוטין בבקשת חנינה רשמית בשמו ובשם נשיא המדינה ראובן ריבלין.
כרוניקה של מעצרים ועסקאות
פרשת נעמה יששכר היא חלק מדפוס רחב ומדאיג של שימוש באזרחים זרים כקלפי מיקוח פוליטיים על ידי השלטון ברוסיה. בולטת במיוחד פרשת שחקנית הכדורסל האמריקאית בריטני גריינר, שנעצרה בנמל התעופה במוסקבה בפברואר 2022 לאחר שבכליה נמצאה כמות מזערית של שמן קנאביס. למרות טענותיה כי מדובר בשימוש רפואי וללא כוונה פלילית, היא נשפטה לתשע שנות מאסר ובדצמבר 2022 שוחררה בעסקת חילופין תמורת סוחר הנשק הרוסי ויקטור בוט. דפוס זה ניכר גם במקרים נוספים.
אֶוָואן גֶרְשְׁקוֹבִיץ' (Evan Gershkovich): עיתונאי ה־Wall Street Journal נעצר במרץ 2023 במהלך נסיעת עבודה ביקטרינבורג. הוא הואשם בריגול בטענה שאסף מידע על התעשייה הצבאית הרוסית. מעצרו עורר הד עולמי כיוון שהיה העיתונאי האמריקאי הראשון שנעצר ברוסיה באשמת ריגול מאז ימי המלחמה הקרה. הוא נידון ל־16 שנות מאסר, לפני ששוחרר בעסקת חילופין היסטורית באוגוסט 2024.
פּוֹל וִילָאן (Paul Whelan) היה איש ביטחון אמריקאי וסגן בחיל הנחתים הנחתים לשעבר שנעצר במוסקבה בדצמבר 2018 באשמת ריגול. וילאן, שהגיע לרוסיה כדי להשתתף בחתונה של חבר, טען לאורך כל הדרך לחפותו. הוא נידון ל־16 שנות מאסר בעבודות פרך ועל אף שארצות הברית הגדירה אותו כ"עצור שלא כדין", הוא נשאר מאחורי הסורגים במשך שנים ארוכות ונדחק מחוץ לעסקאות קודמות, עד ששוחרר לבסוף בעסקה הגדולה של אוגוסט 2024.
אַלְסוּ קוּרְמָאשֶׁבָה (Alsu Kurmasheva): עיתונאית אמריקאית־רוסייה מתחנת הרדיו "רדיו אירופה החופשית" (Radio Free Europe), שנעצרה באוקטובר 2023 בגין אי-רישום כ"סוכן זר" והפצת "מידע כוזב" על צבא רוסיה (קשור לספר שערכה על התנגדות למלחמה באוקראינה). ביולי 2024, בתהליך בזק וחשאי, נגזרו עליה 6.5 שנות מאסר, אך היא שוחררה כחלק מעסקת חילופי אסירים חודש לאחר מכן.
טְרֶבוֹר רִיד (Trevor Reed) היה חייל נחתים אמריקאי לשעבר שנעצר ברוסיה ב־2019 באשמת תקיפת שוטר (טענה שהכחיש בתוקף). הוא הוחזק בתנאים קשים עד ששוחרר באפריל 2022 בעסקה מול קונסטנטין יארושנקו, טייס רוסי שהיה כלוא בארצות הברית בגין הברחת סמים. שחרורו נתפס כסימן מוקדם לשימוש של הקרמלין באזרחים כקלפי מיקוח.
כל הפרשיות הללו התנקזו בסופו של דבר לאירוע אחד חסר תקדים: ב־1 באוגוסט 2024 התבצעה בטורקיה עסקת חילופי האסירים הגדולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה. במסגרתה שוחררו 26 בני אדם, ביניהם גֶרְשְׁקוֹבִיץ', וִילָאן וקוּרְמָאשֶׁבָה, בתמורה לשחרור סוכנים פדרליים רוסים בכירים (כמו המתנקש ואדים קראסיקוב) ששהו בכלא בגרמניה ובמדינות מערביות אחרות. העסקההמחישה כי רוסיה רואה בכלואים המערביים "מלאי" אנושי למשא ומתן עם המעצמות.
מקרים אלו, לצד פרשת יששכר, ממחישים כיצד מערכות משפט מקומיות הופכות למכשירי דיפלומטיה כוחניים בזירה הבינלאומית, תופעה שזכתה להד תרבותי ביצירות כדוגמת הסדרה "הבת", המבקשות לחשוף את המחיר האנושי של משחקי הכוח הללו.
הציבור נרתם גם הוא; ב־19 באוקטובר נערכו הפגנות תמיכה בכיכר הבימה בתל אביב ומול הקונסוליה הרוסית בניו יורק. באותו החודש הגישה נעמה יששכר בג"ץ נגד פרקליטות המדינה וההאקר הרוסי בבקשה למנוע את הסגרתו, אך היא משכה את העתירה לאחר הבטחות לפעול בדרכים אחרות.
בינואר 2020 פורסם כי ישראל עשויה להעביר לרוסיה את הבעלות על חצר אלכסנדר בירושלים בתמורה לשחרורה של נעמה, לצד הקלות פרוצדורליות וביטחוניות נוספות. כצפוי, היקף התמורות והסיבה להן הפכו למוקד של ויכוח ציבורי סוער.
״ישראל פרשה השבוע שטיחים אדומים בפני ראש ארגון חוטפים, מנהיג משטר פשע ורשע שבעיניו צדק הוא שם של כוכב, לא חלילה עיקרון מוסרי. פוטין זרק צעירה תמימה ממדינה ידידותית להירקב בכלא שנים ארוכות רק כי הוא יכול ואחר כך סחר בה ללא בושה כמו מיליציה מזרח תיכונית, רק בסגנון מעונב ובמחירים גבוהים יותר.״
השיבה הביתה ופולמוס השחרור
לבסוף, ב־23 בינואר 2020, במהלך ביקורו של פוטין בישראל לרגל פורום השואה העולמי החמישי, נפגש הנשיא הרוסי עם יפה יששכר, אמה של נעמה. פוטין הצהיר כי "הכול יהיה טוב" ואכן בימים שלאחר מכן אושרה בקשת החנינה על ידי ועדת החנינות במוסקבה. ב־29 בינואר חתם פוטין על כתב החנינה, ולמחרת שוחררה נעמה מהכלא הפדרלי והוטסה לישראל במטוסו של ראש הממשלה.
השחרור זכה לסיקור תקשורתי נרחב, אך עורר ביקורת ציבורית חריפה. פרשנים פוליטיים כגון עמית סגל, אריה מינטקביץ ובן כספית תקפו את התנהלותו של ראש הממשלה נתניהו, תוך שהם טוענים לשימוש ציני בפרשה לצורכי בחירות וביקורת על כניעת ישראל לדרישות הרוסים. מנגד, פרשנית כסימה קדמון הצדיקו את המהלכים כניסיון ריאלי לשפר את היחסים עם רוסיה, תוך המעטה בערכן של המחוות.
חומר מעשיר לצפייה
כצפוי, הפרשה הולידה עניין ציבורי אב. סדרת הדרמה-מתח "הבת" (Unconditional), שנוצרה על ידי אדם ביזנסקי ודנה אידיסיס ובוימה על ידי יונתן גורפינקל, שאבה השראה מסיפורה של נעמה יששכר ומפרשת מעצרה של הכדורסלנית בריטני גריינר. הסדרה עוקבת אחר דמות בשם אורנה, בגילומה של לירז חממי, המנסה להשיב את בתה גלי (טליה לין רון) שנעצרה ברוסיה באשמת הברחת סמים. הסדרה עלתה בקשת 12 ובאפל TV. הסדרה מתמקדת במסע של אם להצלת בתה ממערכת משפט זרה, תוך גילוי רשת של שחיתות ופשע שמובילה לעימות עם דמותה של הבת כפי שהאם הכירה אותה.
כידוע, ההיסטוריה אינה תמיד סדרה של החלטות קרות ומחושבות, אלא לעיתים מחול של אינטרסים, רגשנות פטריוטית וקלפי מיקוח מעונבים. היא מלמדת אותנו שהגבול בין דרמה משפחתית לדרמה מדינית יכול להיות דק כמשקלם של 9.5 גרם חשיש, וכי במגרש של הגדולים, המציאות עולה על כל סדרה ואם מצאתם את עצמכם מרותקים מהמורכבות הדיפלומטית הזו, כנראה שאתם שייכים לחוג האנשים שאוהבים לנבור בארכיונים לפני שהם שותים את הקפה של הבוקר.
אהבתם? שתפו את הכתבה עם חבר שתמיד מתווכח איתכם על פוליטיקה, או פשוט דרגו את הכתבה, כדי שנשאר רלוונטיים גם כשההיסטוריה עצמה מנסה להישכח.
תאמל״ק לי