כבר 10 שנים שמצרים מקימה עיר מינהלית עצומה ומודרנית בלב המדבר בעלות של כ-58 מיליארד דולר. זהו סיפור על גורדי שחקים, חזון שאפתני, וסיכון כלכלי חסר תקדים.
כבר עשור, במרחק של כ-45–60 ק"מ מזרחית לקהיר, מתנהל פרויקט התשתית הרחב ביותר באפריקה. הבנייה הענקית הזו מתרחשת בלב המדבר, תחת השם הזמני אך הישיר "הבירה החדשה" (אם כי כבר נידונה חלופה כמו "ממפיס" כהומאז' למורשת העתיקה).
מצרים למעשה בונה "עיר של פקידים" ומעבירה אליה את הממשלה, הפרלמנט, המשרדים והבנקים. אך החזון רחב הרבה יותר: העיר מתוכננת להכיל כ-6.5 מיליון תושבים, ליצור עד 2 מיליון מקומות עבודה, ולהפוך לאבן שואבת תיירותית מודרנית בסגנון דובאי.
ומה לא בסדר בקהיר? העיר העתיקה פשוט נחנקת. מתגוררים בה למעלה מ-10 מיליון בני אדם, וברור לכל שחסר בה מקום. התנועה משותקת מפקקים בלתי נגמרים, ומבני המינהל והממשל הישנים תופסים שטחי נדל"ן יקרים ומונעים התפתחות.
לבנות מחדש את רוב השכונות הישנות בעיר זה תהליך יקר וחסר טעם. המעבר של מוסדות השלטון אמור להקל משמעותית על העומס ולתת גם לקהיר הישנה הזדמנות לנשום.
השטח הכולל של העיר העתידית משתרע על כ-700 עד 715 קמ"ר. כדי להבין את קנה המידה, מדובר בשטח הדומה בגודלו למדינת סינגפור כולה, וגדול בהרבה מבירות עולמיות ותיקות רבות.
העיר נבנית בהדרגה, שכונה אחר שכונה. אזור הממשל, שכבר למעשה כמעט מוכן, תופס לבדו 168 קמ"ר. ממוקמים בו קריית הממשלה, הפרלמנט ותשתיות הנשיאות החדשות. מאז תחילת שנת 2024, כבר פועלים במקום כ-48 אלף עובדי מדינה ביומיום.
החותמת הרשמית והסמלית ביותר למעבר השלטון התרחשה ב-2 באפריל 2024, כאשר הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי בחר להישבע אמונים לקדנציה החדשה שלו היישר מהבירה החדשה, ובכך סימן את תחילתו של עידן חדש.
החלק הבולט ביותר בעיר הוא רובע העסקים העתידני, שנבנה על ידי חברת בנייה סינית. במרכזו ניצב בולט "המגדל האייקוני" (Iconic Tower) – גורד השחקים הגבוה ביותר ביבשת אפריקה, המתנשא לגובה של 394 מטרים וכולל 77 קומות.
סביבו מוקמים עשרות בניינים רבי קומות המיועדים למשרדים, בתי מלון יוקרתיים, מגדלי מגורים ומרכזי מסחר ענקיים.
בסמוך לרובע העסקים נבנו מבני דת בעלי ממדים היסטוריים: מסגד "מִצְר", הגדול באפריקה והשלישי בגודלו בעולם, ולצידו קתדרלת המולד הנוצרית – הגדולה ביותר במזרח התיכון, המסוגלת להכיל מעל ל-8,000 מתפללים.
כמו כן, הושלמה בנייתו של אצטדיון "מִצְר", המכיל 93 אלף מקומות ישיבה. האצטדיון כבר מארח את משחקי נבחרת מצרים ונבנה כחלק מהכנה להגשת מועמדות לאירוח טורנירים בינלאומיים גדולים כמו המונדיאל או האולימפיאדה.
תשומת לב רבה הוקדשה למערך התחבורה. בשנת 2026 החל לפעול פרויקט הדגל – מונורייל "מזרח הנילוס". מדובר במערכת הרכבת החד-פסית האוטונומית (ללא נהג) הגדולה בעולם, העוברת מעל מערכת הכבישים ומחברת את השכונות למרכזי הממשל.
יחד עם זאת, הפרויקט סופג ביקורת בשל מחירו היקר: כרגע, מחירי הכרטיסים הופכים אותו לנגיש בעיקר לפקידים הבכירים שנוסעים לעבודתם בקריית הממשל, ולא לאזרח הממוצע.
הנושא הכאוב ביותר המלווה את הפרויקט הוא העלות העצומה שלו, המוערכת בתקשורת בכ-58 מיליארד דולר. הרשויות אמנם מדגישות כי תקציב המדינה אינו נפגע ישירות, אך המציאות מורכבת יותר. הבנייה מנוהלת על ידי חברת ACUD – שנשלטת בחלקה על ידי מבנים צבאיים (51%) ומשרד השיכון (49%). המודל מתבסס על השקעה ממשלתית בתשתיות, מתוך ציפייה למכור מגרשים ליזמים ולמשוך השקעות זרות.
אך עבור כלכלת מצרים, מדובר בסיכון אדיר. המדינה מתמודדת בשנים האחרונות עם לחץ פיננסי כבד: אינפלציה דוהרת, חוב חיצוני תופח, ותלות הולכת וגוברת בסיוע בינלאומי. המבקרים טוענים כי מגה-פרויקט בסדר גודל כזה שואב משאבים קריטיים שהיו יכולים להיות מופנים לרווחה חברתית או לשיקום ושדרוג התשתיות הקורסות בערים הקיימות.
בנוסף, הביקורת הנוקבת ביותר נוגעת ל"עיר הרפאים": בשנת 2024 הנתונים הצביעו על כך שרק דירה אחת מתוך מאה הייתה מאוכלסת. אמנם עד שנת 2026 המצב השתפר מעט, אך עיתונאים שמבקרים בעיר מתארים אותה כחצי ריקה. החיים מתנקזים אך ורק לאזור הממשל, בעוד שכונות מגורים רבות ניצבות שוממות, כמו תפאורה לסרט עתידני.
למרות הביקורת וקשיי האכלוס הראשוניים, הבנייה נמשכת במלוא המרץ. הממשלה המצרית נחושה להפוך את המרחב המדברי הזה למרכז כלכלי ושוקק חיים, מתוך אמונה שהתשתיות המתקדמות ימשכו בסופו של דבר את התושבים והעסקים הדרושים להצלחת הפרויקט בטווח הארוך.
באופן רשמי, קהיר עודנה עיר הבירה הרשמית. על פי החוקה המצרית, קהיר עדיין שומרת על תוארה כבירת המדינה.
ההיבטים המשפטיים והזהותיים של העיר החדשה עדיין נמצאים בשלבי דיון. המחוקקים בוחנים באיזה שם לזכות אותה בסופו של דבר – כאשר השם ההיסטורי "ממפיס" נמצא בראש רשימת המועמדים וגם מגבשים את מעמדה המינהלי, ככל הנראה תחת הגדרה של "מחוז מיוחד".
ימים יגידו האם עיר המדבר העצומה תצליח להגשים את החזון ולהפוך ללב הפועם החדש של מצרים, או שתיזכר בתור פיל לבן ויקר בהיסטוריה המודרנית של אפריקה.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
