כולנו מכירים את חוקי התנועה שהגה ניוטון אי שם במאה ה־15, אבל יכול להיות שלא הבנו אותו נכון?

כאשר אייזק ניוטון תיאר את חוקי התנועה בשנת 1687, הוא לא באמת ציפה שידונו בהם 300 שנה מאוחר יותר.

אבל הנה אנחנו עדיין דנים בהם. בפרט, בעקרום ההתמדה שלו. במשך מאות שנים הסתמכו עליו מדענים, אך מסתבר שאולי הם פירשו לא נכון את הניסוח המדויק שלו.

אנו מכירים את חוק עקרון ההתמדה בצורה הבאה: "אובייקטים בתנועה נוטים להישאר בתנועה, ואובייקטים נייחים, אם שום דבר לא יזיז אותם, יישארו במנוחה."

אבל עוזר פרופסור באוניברסיטת וירג'יניה דניאל הוק הסב את תשומת הלב לטקסט המקורי, שפורסם במאה ה־17, שם נכתב בלטינית: Corpus omne preseverare in statu suo quiescendi vel movendi uniformiter in directum, nisi quatenus ilud a viribus impressis cogitur statum suum mutare.

המילה היחידה שהחוקר דבק בה במיוחד גרמה לו לחטט בארכיונים. ביניהם, הוא מצא את עבודתם של שני מדענים שכבר ב־1999 שמו לב לאותו הדבר בדיוק. והמילה הזאת היא quatenus. שמשמעותה "כל כך הרבה", אבל כולם תרגמו כ"אחרת".

לפי הוק, ניוטון התכוון שכל שינוי במומנטום של גוף — דחיפה, נפילה, סיבוב, טלטלה — מתרחשת בעקבות השפעת כוחות חיצוניים. החוקר מודה שהפרשנות החדשה לא שינתה ולא תשנה את הפיזיקה, אבל מחקר מדוקדק של כתביו של ניוטון עצמו מבהיר מה חשב המתמטיקאי החדשני באותה תקופה.

אבל, יש יכול להיות שעקרון ההתמדה תורגם בצורה שגויה במשך כל 300 השנים הללו בעיקר משום שלאנשים פשוט לא היו את המילונים הנכונים לתרגם את המילה כנדרש.

אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.