בשבוע הבא – מה-6 באוקטובר – יוכרזו זוכי פרס נובל לשנת 2025. תחילה – בקטגוריות המדעיות: פיזיולוגיה או רפואה (6 באוקטובר), פיזיקה (7 באוקטובר), כימיה (8 באוקטובר). לאחר מכן – ספרות, פרס נובל לשלום וכלכלה (13 באוקטובר).
פרסי נובל מוענקים מאז 1901. את הזוכים בפרס היוקרתי והמכובד ביותר בפיזיקה וכימיה קובעת האקדמיה המלכותית השוודית למדעים, ובמדעי הרפואה או הפיזיולוגיה – מכון קרולינסקה. שמות המועמדים נשמרים בסוד, תוך שמירה על המתח עד הרגע האחרון. כבר שנים רבות, לפני תחילת "שבוע נובל" נוסף, שמתחיל בתחילת אוקטובר (השנה – 6 באוקטובר), חובבים מנסים לנחש מי יזכה לכבוד המדעי הגבוה ביותר. ולחלקם זה מצליח.
כלכלה
המנבאים ברי המזל ביותר שנה אחר שנה מתגלים כמומחי חברת Clarivate Analytics – שהוקמה על בסיס המכון למידע מדעי (Institute for Scientific Information — ISI), שנוסד ב-1956. בתחזיות שלהם, המומחים מסתמכים על רשימות "זוכי הציטוטים" (Clarivate's Citation Laureates) שהם עצמם ערכו. ברשימות אלו, שמות מדענים שעבודותיהם צוטטו על ידי עמיתיהם יותר מ-2,000 פעמים. מתוך רשימות נרחבות אלה, המומחים בוחרים את הטובים שבטובים, בהנחה הגיונית שמדענים אלו ראויים לפרסי נובל – תרומתם למדע ניתנת להשוואה להישגיהם של זוכי נובל משנים קודמות. מאז 2002, Clarivate Analytics נקבה בשמותיהם של 465 "זוכי ציטוטים" ו-83 מהם קיבלו פרסי נובל.
ב-2024 החברה ניבאה בדיוק מרבי את זוכי פרס נובל לכימיה כשנקבה בשמותיהם של כל שלושתם, והציבה אותם במקום הראשון ב-"Clarivate's Citation Laureates" שלה. בפרסים זכו דיוויד בייקר (David Baker), דמיס חסאביס (Demis Hassabis) וג'ון ג'אמפר (John Jumper) "על תכנון חישובי של חלבונים וניבוי המבנה שלהם". המחקרים ה"מצוטטים" שלהם סללו את הדרך ליצירת חלבונים חדשים לחלוטין – מעוצבים – בעלי המבנה הנדרש.
מי יקבל את פרס נובל ב-2025, תחזית
רפואה או פיזיולוגיה: ג'יג'יאן (ג'יימס) צ'ן (ZhiJian (James) Chen), ביוכימאי מהמרכז הרפואי הדרום-מערבי של אוניברסיטת טקסס, "על גילוי האנזים cGAS, המזהה בציטוזול איומים על ה-DNA שמקורם בפתוגנים זרים וב-DNA עצמי". האנזים cGAS (cyclic GMP–AMP synthase) פועל במנגנון איתות החיסון המולד. באמצעותו מזהה הגוף – ספציפית המערכת החיסונית – וירוסים, חיידקים ואפילו סרטן. מחקריו של צ'ן פתחו אפשרויות חדשות באימונותרפיה של סרטן, בטיפול במחלות אוטואימוניות ובניוון עצבי.
פיזיקה: אינגריד דוֹבֶּשִי (Ingrid Daubechies), מתמטיקאית בלגית-אמריקאית, פרופסור באוניברסיטת דיוק "על עבודות חלוציות בתחום ניתוח הווייבלטים". ווייבלטים ("גלוניות") הם פונקציות מתמטיות שמפרידות מערכי נתונים למרכיבים נפרדים בהתאם לקנה המידה שלהם. זה מאפשר לדחוס נתונים ללא פגיעה, להפריד בין מאפיינים חשובים לרעש ולעבד תמונות בבעיות זיהוי. בהדמיה רפואית, הודות לווייבלטים, מתקבלות תמונות MRI איכותיות. ווייבלטים ("גלוניות") הם פונקציות מתמטיות שמפרידות מערכי נתונים למרכיבים נפרדים בהתאם לקנה המידה שלהם. עבודתה עם ווייבלטים (הפונקציות מתמטיות, המכונות גם "מיקרוסקופ מתמטי", המאפשרות לבחון אותות ותמונות לא רק "בשלמותם", אלא גם בפרטים הקטנים ביותר), מהווה דוגמה נדירה לפריצת דרך יסודית במתמטיקה שיצרה מהפכה טכנולוגית המשפיעה ישירות על חייהם של מיליארדי אנשים מדי יום, מדחיסת תמונות ברשתות חברתיות ועד אלגוריתמים לזיהוי פנים בסמארטפונים ואבחון עדין ברפואה – התיאוריה פועלת כאן ועכשיו. אבל עבור הפיזיקאים, הווייבלטים הפכו למשהו גדול יותר – זו שפה חדשה לדיאלוג עם הניסוי. הם מאפשרים לשמוע את לחישתם של חורים שחורים מתנגשים, את ההתמזגות בנתוני LIGO (מצפה גלי הכבידה האינטרפרומטרי-לייזר, שגילה גלי כבידה), "לראות" תנודות בקנה מידה ננומטרי בחומר רך ולנקות אותות מרעשים במכשירים קוונטיים.
כימיה: ז'אן-מארי טרסקון (Jean-Marie Tarascon), פרופסור לכימיה ב-Collège de France, מנהל רשת המחקר הצרפתית לאגירת אנרגיה אלקטרוכימית, צופים פרס "על מחקר וסינתזה של חומרים חדשים לסוללות". עבודותיו סייעו להפוך את אוגרי האנרגיה ליעילים, יציבים ובגדלים שונים – מטלפונים ניידים ועד למכוניות חשמליות. סוללות הֶחְזוּר-חמצון (רדוקס) האניוניות והסוללות החכמות שלו מעצבות דור חדש של פתרונות אנרגטיים. יחד עם זאת, מדענים רבים מסכימים שיהיה זה צודק להעניק את פרס נובל בכימיה לאקדמאי מהאקדמיה הרוסית למדעים יורי אוגנסיאן, על השגה ומחקר של יסודות כימיים חדשים (הוא היחיד מבין המדענים החיים שעל שמו נקרא יסוד כימי – הגז האציל "אוגנסון", Og).
בשולי הדברים
אפשרויות נוספות: פרסים על בקרת כולסטרול, גרפן דו-שכבתי וסינתזת מימן באמצעות אור שמש.
סטטיסטית, "זוכי ציטוטים" רבים מאוד מקבלים פרסי נובל אם לא מיד, אז כעבור שנה-שנתיים. בהתבסס על ההיגיון זה, אפשר לבחון, לכל הפחות, את רשימת Clarivate's Citation Laureates של השנה שעברה – אותה רשימה שממנה נובאו בהצלחה "זוכי פרס נובל לכימיה" של השנה שעברה.
בפרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה החברה ניבאה כי יזכה בה ג'ונתן כהן (Jonathan Cohen) מהמרכז הרפואי הדרום-מערבי של אוניברסיטת טקסס והלן הובס (Helen Hobbs) מהמכון הרפואי הווארד יוז על עבודותיהם בתחום הגנטיקה של חילוף החומרים והשומנים. עבודותיהם איפשרו ליצור סוג חדש של תרופות המאפשרות לשלוט ברמת הכולסטרול בדם.
את הפרס בפיזיקה העניקו לרפי ביסטריצר מאוניברסיטת תל אביב, פבלו חרייו-הררו (Pablo Jarillo-Herrero) מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ואלן מקדונלד (Allan MacDonald) מאוניברסיטת טקסס באוסטין על עבודותיהם התיאורטיות והניסיוניות המוקדשות לגרפן דו-שכבתי.
בנוסף לבייקר, חסאביס וג'אמפר שחזו כי יזכו בפרס נובל לכימיה, אנליסטים נקבו בשמו של קאזונארי דומן (Kazunari Domen) מאוניברסיטת שינשו, יפן, כשהם מתכוונים למחקריו הבסיסיים בנושא פוטוקטליזטורים לפירוק מים ופיתוח מערכות לסינתזת מימן באמצעות אור שמש.
אולי המדענים שלא זכו בנובל בשנה שעברה יקבלו אותו השנה? ימים יגידו.
