נשיא צרפת עמנואל מקרון סייר בקתדרלת נוטרדאם של פריז בשידור טלוויזיוני והעניק לציבור מבט ראשון לתוך הבניין מאז שחלק גדול ממנו נהרס או ניזוק בשריפה ענקית באפריל 2019…
מהצריח ועד לוויטראז', הקתדרלה עברה שינוי גדול. העבודה לא כללה רק שיפוץ בעקבות השריפה, אלא מהווה שיפוץ כולל כולל הסרת עשרות שנים של זוהמה ופיח שנבנו מאז השיקום האחרון…
קריסת הצריח הייתה השיא של השריפה ב-2019. אנשים רבים חשבו שהצריח הוא מימי הביניים, אבל למעשה המקור הוסר עוד בשנות ה-90 של המאה ה-20 כי הוא נחשב למסוכן. החלפתו, גם היא בשל השרפה מלפני חמש שנים, נמשכה למעשה עשרות שנים מאוחר יותר כחלק משחזור ניאו-גותי שערך האדריכל אז'ן עמנואל ויולה-לה-דוק.
הפעם השתמשו נגרים בשילוב של טכנולוגיה מסורתי ומערכת ממוחשבת כדי לעצב ולבנות את בסיס העץ המאסיבי. הצריח הועלה למקומו על ידי המנוף הגדול ביותר באירופה ואז הותקנה מעטפת פיגום המאפשרת לעובדים להרכיב את המבנה בהתמדה.
כמו שאר הגג, הצריח מרופד בעופרת. בחלק העליון הותקן נוקר מוזהב חדש שיחליף את המקורי שנפל בשריפה. הוא שופץ אך ניזוק מכדי להחזירו למקומו. בתוך הנוקר החדש שרידים קדושים כולל קוץ מכתר הקוצים של הקתדרלה וקלף עם שמות של 2,000 הפועלים שעבדו על השיפוץ.
המאפיין הבולט ביותר של הקתדרלה המשופצת הוא הבהירות של עבודת האבן. הסיבה לכך היא שכל גושי אבן הגיר נוקו, או בחלקים מסוימים הוחלפו. האבן נלקחה ממחצבות בצפון צרפת. מומחים הצליחו לזהות מאפיינים זעירים באבן המקורית, כמו מאובנים מסוימים, שעזרו לקבוע את המקור הגיאוגרפי.
הרוב המכריע של המבנה לא נפגע, אך הוא כוסה לא רק בהצטברויות עתיקות יומין של אבק ולכלוך מהעבר, אלא גם בשכבת פיח ואבקת עופרת מהאש. האבן נוקתה עם שואבי אבק בעוצמה גבוהה ולאחר מכן עם תרסיס שהתקלף כדי להסיר את הלכלוך. בסך הכל נוקו כ-40,000 מ"ר של אבן.
כדי לבנות מחדש את התקרה המקומרת שמתחת למקום שבו עמד הצריח, הבנאים היו צריכים ללמוד מחדש את עקרונות האדריכלות הגותית, באמצעות מסגרת עץ כדי להציב את האבנים ולצפות הכל באבן המפתח.
כל מאה המטרים של גג העץ נשרף. אף חלק מהעץ בן 800 השנים לא שרד. אבל ההחלטה להחליפם התקבלה במהירות ככל האפשר, באלון מיערות צרפת. בצירוף מקרים משמח אדריכל בשם רמי פרומון (Remi Fromont) ערך מחקר מעמיק של מסגרת העץ כחלק מהעבודה שלו באוניברסיטה. מחקר זה שימש תבנית עבור הנגרים. היה צורך למצוא כ-1,200 עצי אלון ישרים, נטולי קשרים ובמצב שנקרא "כפור-סדק", וכשאורכם 13 מטרים. חלק גדול מהעץ מנוסר ביד ואז נחצב לצורתו בעזרת גרזנים, בדיוק כפי שנעשה במאה ה-13. בסך הכל יש 35 "פרמים" (fermes, המבנים המשולשים שלוקחים את המשקל) לאורך הבניין כולו.
נשיא צרפת עמנואל מקרון מבקר בקתדרלה המשופצת.
רבים מהפסלים החיצוניים – כולל הגרגוילים והכימרות המפורסמים (אך לא מימי הביניים) נפגעו מצינורות לחץ גבוה ששימשו את הכבאים בעת כיבוי השריפה. רבים כבר היו במצב גרוע בגלל זיהום.
מול הקתדרלה הוקם בית מלאכה לתיקון ובמידת הצורך יעסקו בהחלפת הפסלים. חמישה מהגרגוילים (מוצרי דמיונה של ויולט-לה-דוק) נסרקו במחשב ולאחר מכן נוצרו מחדש באבן גיר. בתוך הקתדרלה, הפסלים המפורסמים ביותר, כמו בתולת העמוד ונדר לואי ה-13 לא נפגעו. אבל כולם נוקו ונעשו תיקונים קלים.
גם הציורים הרבים של הקתדרלה נוקו. אלה כוללים את ה"מאיים", סצנות ענקיות מחייו של ישו שהיו מתנה שנתית לקתדרלה במאה ה-17 מהצורפים של פריז.
אחד השינויים המדהימים ביותר בקתדרלה הוא החזרת הצבע למקהלה ולרבים מהקפלות הצדדיות. גם כאן, השריפה הציעה הזדמנות לגלות מחדש את התהילה שהסתתרה מתחת לעשרות שנים של סבל ופיח. הצבעים הכחולים, אדומים וזהובים צצו מחדש, בשילוב עם הקרמיות של אבן הגיר המחודשת כדי ליצור קלילות שחייבת להיות הרבה יותר קרובה לחוויה המקורית.
הדבר נכון גם לגבי חלונות הוויטראז'. אלה לא נפגעו, אבל התלכלכו מאוד. הם פורקו, הוסרו, נוקו והוחזרו. חלונות הוורדים הגדולים נותרו ללא פגע. שוב, הרבה ממה שהמבקר רואה היום הוא לא ממש מימי הביניים – אלא פרי דמיונו של האדריכל ויולה-לה-דוק שחי בשנים 1814–1879 והיה אחראי לשיפוץ הקתדרלה.
העוגב הגדול, שנבנה במאה ה-18, לא הושפע מחום או מים בליל השריפה. מה שפגע בו היה הצטברות של אבק צהוב – חד-חמצני עופרת – בצינורות שלו. כל מבנה העוגב (12 מטר גובה, שש מקלדות, 7,952 צינורות, 19 שידות רוח) פורק והועבר לבתי מלאכה מחוץ לפריז. הבטנות מעור כבשים הוחלפו ונוספו פקדים אלקטרוניים חדשים. לאחר התקנה מחדש, המכשיר כוונן מחדש, משימה שלוקחת מספר חודשים כאשר כל צינור משתנה במעט.
לבסוף, בטקס ב-7 בדצמבר, המילים הראשונות של הארכיבישוף של פריז בכניסה לקתדרלה שהוחזרה יהיו: "התעורר הו עוגב, תנו לשבח האל להישמע!"
גם שמונת הפעמונים של המגדל הצפוני הוסרו בשנת 2023, מבצע מסיבי בהתחשב בגודלם. הם נוקו וטופלו והוחזרו לפני מספר שבועות. הגדול מבין הפעמונים נקרא עמנואל.
המבקרים יבחינו גם בשינוי בפריסה הליטורגית של הקתדרלה, שהמזבח, הדוכן והמושב שלו נהרסו כולם. נוצר מזבח ארד פשוט, עם גביעים חדשים; יש 1,500 כיסאות עץ חדשים ותשמישים חדשים מאחורי המקהלה שנועדו להחזיק את כתר הקוצים. לבוש חדש נוצר גם עבור אנשי הדת על ידי המעצב ז'אן-שארל דה קסטלבז'אק.
עבודות השיפוץ בנוטרדאם היו ברכה עבור ארכיאולוגים, שהצליחו לגשת לאזורים תת-קרקעיים שמקורם במאות שנים לפני בניית הקתדרלה.
בין קבוצות העצמות הרבות שגילו הן אלה שלדעתם שייכות למשורר הרנסנס יואכים דו בליי. תגלית מרכזית נוספת הייתה השרידים הקבורים בקפידה של מסך הגג מימי הביניים, שהפריד במקור בין החלק הקדוש של הכנסייה לקהילה. מחיצת אבן זו באורך 11 מטרים, שנבנתה במאה ה-13, הכילה פסלים עשירים וצבעוניים המתארים את חייו של ישו. היא פורקה במאה ה-18 בעקבות שינוי בחוקי הכנסייה.
אבל אנשי הכמורה קיוו בבירור שהשרידים יתגלו מחדש, כי נראה שהחלקים הונחו בזהירות רבה מתחת לאדמה. יש לקוות שניתן להרכיב אותם ולהציג אותם.
למרות הצלחת השיפוץ, העבודה לא הושלמה. יש עדיין פיגומים סביב חלק גדול מהקצה המזרחי, ובשנים הקרובות הקירות החיצוניים של האפסיס והקודש יזדקקו לטיפול.
יש גם תוכניות לעצב מחדש את הטיילת, וליצור מוזיאון בבית החולים Hôtel-Dieu השכן, כך שהמלאכה עדיין רבה. כך או כך, טקס התפילה הראשון שייערך בקתדרלה מאז אותה שריפה יסמן עידן חדש בתולדות פריז בכלל והקתדרלה בפרט.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
© כל הזכויות שמורות למיזם HistoryIsTold.