ה-17 באוקטובר הוא תאריך שבו רעידות אדמה – פיזיות ופוליטיות – טלטלו את העולם, סמלי צדק הוקמו, ופושעים אגדיים מצאו את סופם. במאה ה-19, זהו היום שבו נולדה אחת מיחידות אכיפת החוק המפורסמות בהיסטוריה, הריינג'רס של טקסס, כדי להגן על גבולות פרועים.
באירופה של תחילת המאה ה-20, תאריך זה סימן את התלקחותו של "חבית חומר הנפץ של אירופה", כאשר מדינות הבלקן התאחדו כדי להכות באימפריה העות'מאנית השוקעת. כשני עשורים מאוחר יותר, מעבר לים באמריקה, נרשם ניצחון מזהיר לשלטון החוק כאשר הגנגסטר המפורסם אל קאפונה הורשע, למרבה האירוניה, דווקא בעבירות מס.
בשנות ה-70, ה-17 באוקטובר הביא לעולם משבר אנרגיה חסר תקדים כאשר אופ"ק השתמשה בנפט כנשק פוליטי, ובמקביל סיפק דרמה נשיאותית כאשר ג'רלד פורד נאלץ להסביר לקונגרס מדוע חנן את ריצ'רד ניקסון.
ובשנת 1989, תאריך זה הוכיח שלטבע תוכניות משלו, כאשר רעידת אדמה קטלנית החרידה את סן פרנסיסקו בדיוק בזמן שאמריקה התיישבה לצפות במשחק הבייסבול של השנה. שישה אירועים שמעצבים את פני ההיסטוריה – ביום אחד.
אגדה נולדת: הקמת חיל הריינג'רס של טקסס
ב-17 באוקטובר 1835, בעיצומה של המהפכה הטקסנית נגד שלטון מקסיקו, התכנסה מועצת מנהיגים טקסנים כדי לקבל החלטה גורלית: הקמת חיל רשמי של אנשי חוק חמושים שייעודם הוא "לשמור על הגבול בין נהרות הבראזוס והטריניטי". כך נוסד רשמית חיל הריינג'רס של טקסס (Texas Rangers).
הרעיון למסגרת של לוחמים רכובים שיגנו על מתיישבים מפני פשיטות של שבטים ילידים (בעיקר קומאנצ'י ואפאצ'י) ופורעי חוק היה קיים עוד משנת 1823, ביוזמתו של סטיבן פ. אוסטין. אולם ב-1835, הוחלט למסד את הכוח ולהקצות לו תקציב ומשכורות. הכוח הראשוני מנה פחות מ-60 רוכבים, שנאלצו לספק לעצמם את הסוסים, כלי הנשק והציוד.
אנשי חוק במערב הפרוע
הריינג'רס הפכו במהרה לסמל מיתולוגי של המערב הפרוע. הם נודעו בקשיחותם, ביכולות הרכיבה והקליעה שלהם, ובמוטו הלא-רשמי לפיו "הם לעולם לא נכנעים". לאורך השנים הם לחמו במלחמת ארצות הברית-מקסיקו, רדפו אחרי כנופיות אגדיות, והפכו מסיירי גבול לאחת מסוכנויות החקירה והמודיעין המקצועיות והיוקרתיות ביותר בארצות הברית כיום.
אש בבלקן: המלחמה שמפוררת את האימפריה העות'מאנית
ב-17 באוקטובר 1912 הגיעו שנים של מתיחות בבלקן לנקודת רתיחה. בעקבות מונטנגרו, שהכריזה מלחמה מספר ימים קודם לכן, הצטרפו סרביה ויוון למערכה והכריזו מלחמה על האימפריה העות'מאנית, במהלך שפתח רשמית את מלחמת הבלקן הראשונה. זמן קצר לאחר מכן הצטרפה גם בולגריה לקואליציה.
ברית מדינות הבלקן הזו ראתה את חולשתה הגוברת של האימפריה העות'מאנית, שזכתה לכינוי המזלזל "האיש החולה של אירופה". המטרה המשותפת הייתה ברורה: לגרש את העות'מאנים משטחי אירופה אחת ולתמיד, ולחלק את השטחים האימפריאליים ההיסטוריים (מקדוניה, אלבניה ותראקיה) בין מדינות הברית הצעירות.
ניצחון מהיר ותוצאות הרסניות
ההתקפה המשולבת הפתיעה את הצבא העות'מאני המיושן והמסורבל. בתוך חודשים ספורים נחלו מדינות הבלקן סדרת ניצחונות מוחצים. האימפריה העות'מאנית איבדה כ-83% משטחיה באירופה ויותר משני שלישים מהאוכלוסייה האירופית שלה.
אולם הניצחון זרע את זרעי הפורענות. סכסוכים על חלוקת השלל הובילו מיד למלחמת הבלקן השנייה ב-1913, והלאומנות הרותחת באזור הפכה את הבלקן לחבית חומר הנפץ שהציתה, פחות משנתיים לאחר מכן, את מלחמת העולם הראשונה.
לקריאה נוספת: Encyclopedia Britannica – Balkan Wars
הגנגסטר שמעד במספרים: הרשעתו של אל קאפונה
ב-17 באוקטובר 1931 בא לסיומו משפטו של הפושע הידוע לשמצה ביותר באמריקה – אלפונסו "אל" קאפונה. קאפונה, ששלט ביד רמה בארגוני הפשע של שיקגו בתקופת היובש, היה אחראי לרציחות המוניות (כולל טבח יום ולנטיין המפורסם), סחיטות והברחות אלכוהול בהיקפי ענק, והפך לסמל המאפיה המודרנית.
רשויות החוק ניסו במשך שנים להרשיע אותו ברצח או בפשעים אלימים, אך קאפונה דאג לשחד שופטים, להעלים עדים ולשמור על ידיים נקיות באופן אישי. הפריצה בחקירה לא הגיעה מאנשי משטרה עם אקדחים שלופים, אלא מסוכני מס הכנסה אפורים.
אולי יעניין אותך
המפלה דרך ספרי החשבונות
צוות מטעם משרד האוצר האמריקאי, בהובלתו של פרנק וילסון, עבד בנחישות כדי להוכיח שקאפונה חי חיים ראוותניים למרות שמעולם לא הגיש דוח מס. לאחר משפט דרמטי שבו נאלץ השופט להחליף את כל חבר המושבעים מחשש לשוחד, הורשע אל קאפונה בחמישה סעיפים של העלמת מס.
הוא נידון ל-11 שנות מאסר, תקופת המאסר הארוכה ביותר שניתנה עד אז על עבירות מס, וכן לקנס של 50,000 דולר. הוא נשלח לרצות את עונשו בכלא הפדרלי השמור אלקטרז, שם הידרדר מצבו הבריאותי והנפשי, והאימפריה שלו קרסה סופית.
נפט כנשק: אופ"ק מטילה חרם על ארצות הברית והמערב
ב-17 באוקטובר 1973, בשיאה של מלחמת יום הכיפורים, הוכיחו מדינות ערב את כוחן הכלכלי האדיר בזירה הבינלאומית. ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק), שנשלט באותה עת על ידי הרוב הערבי בראשות ערב הסעודית, הודיע על צעד חסר תקדים: קיצוץ דרמטי בתפוקת הנפט, והטלת אמברגו (חרם) מוחלט על ייצוא נפט לארצות הברית ולמדינות נוספות.
הסיבה לאמברגו הייתה ברורה – ענישה של מדינות המערב, ובראשן ארצות הברית (שהפעילה את מבצע "ניקל גראס" לרכבת אווירית של נשק לישראל), על תמיכתן הצבאית והדיפלומטית במדינת ישראל במלחמתה נגד מצרים וסוריה.
משבר האנרגיה ששינה את הכלכלה
ההשפעה של חרם הנפט הייתה מיידית ומטלטלת. מחירי הנפט זינקו בן לילה פי ארבעה. ברחבי ארצות הברית ואירופה השתרכו תורים ארוכים של קילומטרים בתחנות הדלק, מחיר הדלק הרקיע שחקים, וממשלות נאלצו להטיל הגבלות קיצוניות, כולל איסור נסיעה בימי ראשון והגבלת מהירות מירבית, כדי לחסוך באנרגיה.
משבר האנרגיה של 1973 לא רק פגע בכלכלה העולמית ויצר מיתון, אלא גם שינה את התודעה העולמית. הוא אילץ את מדינות המערב לחפש מקורות אנרגיה חלופיים, לפתח מכוניות קטנות וחסכוניות יותר, ולבחון מחדש את תלותן המוחלטת בנפט המזרח-תיכוני.
לקריאה נוספת: U.S. Department of State – The 1973 Arab Oil Embargo
ריפוי האומה או קומבינה? פורד מסביר את החנינה לניקסון
ב-17 באוקטובר 1974 עשה ג'רלד פורד היסטוריה כאשר הפך לנשיא המכהן הראשון זה למעלה מחצי מאה שמופיע בעצמו בפני ועדה של הקונגרס. המטרה: להסביר ולתרץ את אחת ההחלטות השנויות ביותר במחלוקת בהיסטוריה הפוליטית האמריקאית – החנינה הנשיאותית המלאה והמוחלטת שהעניק לקודמו בתפקיד, ריצ'רד ניקסון.
ניקסון, שהתפטר בבושת פנים באוגוסט 1974 בצל שערוריית ווטרגייט והאשמות כבדות בשיבוש הליכי משפט, היה צפוי לעמוד לדין פלילי כאזרח מן השורה. עם זאת, פורד החליט לחון אותו על כל הפשעים שאולי ביצע נגד ארצות הברית. ההחלטה עוררה זעם ציבורי עצום, וקונספירציות טענו ל"עסקה מושחתת" לפיה פורד קיבל את הנשיאות בתמורה לחנינה.
"הסיוט הארוך שלנו חייב להסתיים"
בעדותו הדרמטית בפני ועדת המשפט של בית הנבחרים, טען פורד בתוקף שלא הייתה שום עסקה. הוא הסביר שהחנינה ניתנה מתוך אמונה כנה שהמשך רדיפתו של ניקסון בבתי המשפט תעסיק את המדינה ותפלג אותה במשך חודשים ושנים. "רציתי לרפא את פצעי האומה ולשים את הסיוט הארוך הזה מאחורינו," הסביר פורד.
למרות כוונותיו, החנינה לניקסון ריסקה את הפופולריות של פורד והיא נחשבת לאחת הסיבות המרכזיות להפסדו בבחירות לנשיאות בשנת 1976 למועמד הדמוקרטי ג'ימי קרטר.
רעידת אדמה בשידור חי: אדמת קליפורניה רועדת בזמן ה"וורלד סירייס"
ב-17 באוקטובר 1989, בשעה 17:04 אחר הצהריים, התרחש אירוע אימתני באזור מפרץ סן פרנסיסקו. רעידת אדמה אדירה בעוצמה של 6.9 בסולם ריכטר (רעידת לומה פרייטה) הכתה בצפון קליפורניה, משסעת את האדמה, מוטטת תשתיות וזורעת הרס נרחב בכל אזור המפרץ.
הרעידה נמשכה 15 שניות בלבד, אך תוצאותיה היו הרסניות. היא גרמה לקריסתה של הקומה העליונה בגשר המפרץ המחבר בין סן פרנסיסקו לאוקלנד, ולקריסה נוראה של קומה שלמה בכביש המהיר הכפול (כביש 880), אירוע שגבה את חייהם של עשרות נהגים. האסון הותיר 67 הרוגים, יותר מ-3,700 פצועים, ונזקים כלכליים שהוערכו ביותר מ-5 מיליארד דולר.
המשחק שהציל אלפי חיים
באופן מדהים, מספר ההרוגים היה יכול להיות גרוע הרבה יותר, אלמלא אירוע ספורט היסטורי. באותה שעה בדיוק, היו אמורים סן פרנסיסקו ג'איינטס ואוקלנד אתלטיקס לפתוח את המשחק השלישי בסדרת הגמר של ליגת הבייסבול (הוורלד סירייס) באצטדיון קנדלסטיק פארק.
בשל המשחק המותח בין שתי הקבוצות המקומיות מהמפרץ, עשרות אלפי אנשים יצאו מהעבודה מוקדם כדי להגיע לאצטדיון, ומיליונים נוספים כבר ישבו בבתיהם מול הטלוויזיות. כך, הכבישים והגשרים שקרסו – שהיו אמורים להיות עמוסים בפקקי תנועה של שעת עומס – היו ריקים יחסית.
האצטדיון עצמו רעד בעוצמה בשידור חי מול מצלמות רשת ABC, והחשמל נפל. המשחק בוטל כמובן מיד, וסדרת הגמר נדחתה ב-10 ימים, אך הבייסבול שיחק באותו יום תפקיד בלתי צפוי בהצלת חייהם של אלפים.
לקריאה נוספת: USGS – 1989 Loma Prieta Earthquake
17 באוקטובר: יום של זעזועים והכרעות
17 באוקטובר הוא יום בהיסטוריה שממחיש כיצד יסודות חזקים – בין אם אלו כבישים וגשרים, ובין אם אלו אימפריות ונשיאויות – יכולים לרעוד ולהיסדק.
הקמת הריינג'רס ב-1835 מראה כיצד צורך קיומי מוליד חוק וסדר באזורי ספר. הרשעתו של אל קאפונה ב-1931 מוכיחה שגם פושעי העל החמקמקים ביותר נופלים בסוף על הפרטים הקטנים ביותר בספרי החשבונות. במקביל, שקיעתה של האימפריה העות'מאנית מול הבלקן ב-1912, משבר הנפט של 1973, והדרמה הנשיאותית של פרשת ווטרגייט ב-1974, מזכירים לנו שפוליטיקה היא זירה הפכפכה שבה כוח עולמי עולה ויורד בהרף עין.
אך האירוע של 1989 בסן פרנסיסקו מותיר אולי את החותם העמוק מכולם: בסופו של דבר, כשהאדמה שתחתינו בוחרת לרעוד, כל שאנו יכולים לעשות הוא לקוות שהיינו במקום הנכון ובזמן הנכון – אולי אפילו בזכות משחק בייסבול.
הצטרפו לרשימת התפוצה וקבלו כתבות נבחרות ועדכונים בדוא״ל. ניתן לבטל את ההרשמה בכל עת.