ב-9 בספטמבר 2025, בזמן שחמאס ניהל שיחות גורליות על הפסקת אש בדוחה, בירת קטר – מטוסי חיל האוויר הישראלי הפתיעו במבצע נועז ומדויק. תוך דקות ספורות הפכה פגישה דיפלומטית לכאוס מתפוצץ, עם הדחתם של בכירי הארגון.
במשך חודשים ניהלה ישראל מערכה עיקשת נגד חמאס בעקבות אירועי 7 באוקטובר. מנהיגי הארגון, שניהלו את המלחמה מרחוק, הסתתרו בדוחה תחת הגנה קטארית. הזדמנות מבצעית נדירה אפשרה לישראל לפגוע בצמרת הארגון – בדיוק ברגע שבו דנה במשלחת ההסכם האמריקאי להפסקת האש.
במשך שנים נחשבת קטאר לאחת התומכות המרכזיות בחמאס – הן מבחינה פיננסית והן מבחינה מדינית. לפי הערכות שונות, קטאר העבירה לארגון הטרור סכום מצטבר של יותר מ-1.8 מיליארד דולר, כולל מימון חודשי קבוע שהגיע, לפי דיווחים, ל-30 מיליון דולר בחודש. מאז 2012 קטאר שימשה כמרכז פעילות של בכירי חמאס, כאשר מנהיג הארגון דאז, ח'אלד משעל, עבר אליה מסוריה. לאחר מכן, ב-2016, עבר גם איסמעיל הנייה להתגורר בדוחא, שם ניהל את פעילותו עד שחוסל ביולי 2024 במהלך ביקור באיראן. במקביל, שימש ח'ליל אל-חיה כסגנו של הנייה וכחבר מפתח בוועדת ההנהגה הזמנית בת חמישה חברים שפעלה מדוחא. הוא היה גם הגורם המרכזי בניהול המגעים עם ישראל סביב הפסקות אש ועסקאות חטופים.
במאי 2024 דווח כי ארצות הברית הפעילה לחץ על קטאר להרחיק משטחה את מנהיגי חמאס אם לא יסכימו לעסקת שחרור חטופים. מאוחר יותר החלו להישמע דיווחים על כך שקטאר בוחנת מחדש את תפקידה כמתווכת במלחמת עזה, כולל עתיד משרדי חמאס בדוחא. בנובמבר 2024 הופיעו דיווחים דרמטיים לפיהם קטאר החליטה להפסיק את תפקידה כמתווכת, ואף הורתה להנהגת חמאס לעזוב את המדינה בעקבות סירוב נוסף של הארגון להצעת הפסקת אש. עם זאת, גם קטאר וגם חמאס הכחישו את הדיווחים.
או-אז יצא לדרך המבצע שכונה תחילה בשם ״עצרת הדין״ כרמז ישיר לחג שמיני עצרת, שבו חמאס פתח את מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. השם נושא משמעות סמלית עוצמתית: כפי שחמאס פתח במלחמה באותו תאריך, ישראל בחרה בו כדי לסגור מעגל ולשלוח מסר חד וברור להנהגת הארגון. לפי דיווח בערוץ 12, נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, היה זה שנתן את האישור הסופי למבצע. יומיים בלבד לפני התקיפה, טראמפ שלח אזהרה פומבית לחמאס, אותה הגדיר כ"אזהרה האחרונה". בדבריו הדגיש: "הישראלים קיבלו את תנאי העסקה לשחרור החטופים. עכשיו זה הזמן של חמאס להסכים גם כן. הזהרתי את חמאס מההשלכות אם לא יסכימו. זו האזהרה האחרונה – לא תהיה עוד אחת."
בעוד שדיווחים ראשוניים טענו כי ח'ליל אל-חיה חוסל בתקיפה, חמאס הכחיש זאת. ישראל לא פרסמה באופן רשמי פרטי זיהוי או אישורי חיסול, אך גורמים ביטחוניים הדגישו כי המבצע נועד לשתק את מערך ההנהגה של חמאס ולשלוח מסר שכל מקום שבו הם מסתתרים – אינו בטוח עוד וכך גם הצהיר ראש הממשלה נתניהו בארוע של השגרירות האמריקאית.
פרטי המבצע
המבצע יצא לדרך ביום שלישי, 9 בספטמבר 2025, בסביבות השעה 16:00 לפי שעון ישראל. משלחת חמאס התכנסה בדוחה לדיון על הצעה אמריקאית להסכם הפסקת אש עם ישראל. בין הנוכחים: ח'ליל אל-חיה, מוחמד דרוויש, מוסא אבו מרזוק, ראזי חמד, עיזאת א-רישק, זאהר ג'בארין, חוסאם בדראן וטאהר א-נונו – והם רק חלק מהשמות הבכירים ביותר בהנהגת חמאס, הצמרת שאחראית לטבח 7 באוקטובר. הפעולה חוללה סערה מיידית בזירה הבינלאומית והציתה גל גינויים ממדינות ערב.
ברגע השיא של הדיון, נורו יותר מ-10 טילים מדויקים מ-15 מטוסי חיל האוויר הישראלי ישירות אל מקום הפגישה בשכונת בעיר דוחא, שאר. התקיפה בוצעה לאחר תכנון מודיעיני קפדני, במטרה לפגוע במנהיגי הארגון בלבד ולמנוע פגיעה בבלתי מעורבים. דקות אחרי הפיצוץ פרסם דובר צה"ל הודעה רשמית: ״מטוסי חיל האוויר הישראלי תקפו יעד שבו שהו בכירי חמאס בדוחה. טרם התקיפה ננקטו צעדים כדי למנוע פגיעה בבלתי מעורבים, כולל שימוש בחימוש מדויק ומידע מודיעיני מתקדם.״ עוד דווח כי ישראל עדכנה את ארצות הברית זמן קצר לפני התקיפה – רמז לעומק שיתוף הפעולה האסטרטגי בין שתי המדינות.
מי הבכירים ש(כנראה) חוסלו?
במרכז התקיפה הדרמטית בדוחא עמדו כמה מהבכירים המסוכנים ביותר בארגון הטרור חמאס – האנשים שהובילו את הארגון מבחינה צבאית, פוליטית וכלכלית ושעמדו מאחורי אירועי 7 באוקטובר. הם הניעו את גלגלי הטרור מאחורי הקלעים – עמדו בראש מערך ההנהגה של חמאס ונתנו את ההוראות שהובילו לשפיכות הדמים ב-7 באוקטובר. נראה שמבצע "פסגת אש" נועד לשים להם סוף, אך גם לפתוח פרק חדש בזירה האזורית, שבו הכוחות השונים במזרח התיכון מנסים למלא את הוואקום שהותירו אחרים.
- ח'ליל אל-חיה (אבו אוסאמה) – מנהיג חמאס בפועל. מאוקטובר 2024 כיהן אל-חיה כמנהיג חמאס ברצועת עזה, לאחר שנים בהן שימש כסגנו של יחיא סינוואר. נולד וגדל בשכונת שג'אעייה שבמזרח העיר עזה ובהמשך עבר להתגורר בקטאר, שם קיבל את התפקיד הבכיר ביותר בהנהגת הארגון ברצועה. אל-חיה נכלא בישראל בשנות התשעים למשך שלוש שנים, ושרד מספר ניסיונות חיסול בעזה. במבצע שומר החומות בשנת 2021, ישראל תקפה את ביתו אך הוא שרד את התקיפה.
- זאהר ג'בארין – "איש הכספים" של חמאס. האחראי המרכזי למערך הפיננסי של חמאס והאדם שניהל את כל זרימת הכספים בארגון. ג'בארין היה סגנו של צאלח אל-עארורי ולאחר מות האחרון ב-2024 קודם לתפקיד מנהיג חמאס ביהודה ושומרון. בפעילותו הבטיח שזרימת הכספים למטרות טרור לא תיפסק, גם בזמנים של מצור ולחץ בינלאומי. היה איש. הקשר עם איראן.
- מחמוד אסמאעיל דרוויש – ראש מועצת השורא. חבר הלשכה המדינית של חמאס וראש מועצת השורא – הגוף העליון אשר מכתיב את מדיניות הארגון. דרוויש היה מעורב בהחלטות האסטרטגיות של חמאס והחזיק בכוח השפעה משמעותי מאחורי הקלעים.
- ראזי חמד – "המתווך" שהתגאה בטבח. יושב ראש רשות האנרגיה ברצועת עזה ובעל תפקידים בכירים נוספים בארגון. שימש יועץ לאסמאעיל הנייה ולאחמד ג'עברי נודע כאחד המתווכים המרכזיים מטעם חמאס בעסקת שליט. בריאיון לערוץ טלוויזיה בלבנון לאחר 7 באוקטובר, הוא התרברב בטבח הנורא והצהיר ש"ישראל היא מדינה שאין לה מקום על אדמתנו – אנו שואפים למחוק אותה."
- חוסאם בדראן – מבכירי הלשכה המדינית של חמאס ואחד המפקדים הצבאיים הבולטים של הארגון בעבר. במהלך האינתיפאדה השנייה היה אחראי לתכנון פיגועי התאבדות שגבו את חייהם של עשרות ישראלים. ב-2002 נעצר על ידי ישראל ונידון ל-17 שנות מאסר, אך שוחרר בשנת 2011 במסגרת עסקת שליט המתועבת.
- ניזאר עוודאללה – מאדריכלי עסקת שליט. מהאדריכלים המרכזיים של עסקת שליט וחבר ותיק בלשכה המדינית של חמאס. לקראת סוף 2023 נטען שישראל חיסלה אותו במבצע צבאי במהלך מלחמת חרבות ברזל, אך בהמשך התברר כי עזב את הרצועה עוד לפני תחילת הלחימה.
- ח'אלד משעל – המנהיג הוותיק. לפי חלק מהדיווחים, משעל שימש כיושב ראש הלשכה המדינית ונכח בפגישה שהותקפה בדוחא, אם כי גורם ביטחוני ישראלי סייג שהוא ככל הנראה לא היה בבניין בעת התקיפה. משעל נחשב לאחד מאדריכלי טבח 7 באוקטובר ולבכיר הוותיק ביותר בהנהגת חמאס מאז חיסולו של אסמאעיל הנייה. בשנים 1996 עד 2017 כבר כיהן כראש הלשכה המדינית של הארגון, והוא נחשב לדמות מפתח באסטרטגיית חמאס. ארצות הברית הגישה נגדו כתב אישום, יחד עם חמישה בכירים נוספים, בגין מעורבותו הישירה בתכנון ובביצוע הטבח. וכבר ב-1997, ישראל ניסתה לחסלו בירדן ללא הצלחה.
- עזאת א-רישק. מבכירי ההנהגה המדינית.
- טאהר אל-נונו. דובר בכיר של חמאס.
אם חוסלה הצמרת, מי מנהיג את חמאס בפועל?
אם חוסלה כלל הצמרת נראה שאחד השמות המדוברים ביותר בזירת הטרור הפלסטינית הוא עז א-דין אל-חדאד, או כפי שהוא מוכר ברצועת עזה – אבו סוהייב. דמותו חבויה בצללים ומעטים יודעים באמת מי האיש שצמח מלמטה בשורות חמאס והפך לדמות מרכזית בארגון אחרי חיסולם של בכירי התנועה.
אל-חדאד, שנולד ב-1970, הצטרף לשורות חמאס כבר בגיל 17, כשהארגון עוד היה בתחילת דרכו. מאז הוא עבר דרך ארוכה ממחבל זוטר, דרך מפקד פלוגה וגדוד, ועד לראשות חטיבת עזה, שבשלב מסוים כללה תחתיו לפחות שישה גדודים. הדיווחים מעידים שגם היה שותף בעברו לפעילות "המג'ד" – הזרוע הפנימית של חמאס שמטפלת במשתפי פעולה עם ישראל, לצד יחיא סינוואר. עם השנים הפך אל-חדאד לשחקן מפתח, גם מאחורי הקלעים וגם בשטח. הוא שרד מספר ניסיונות חיסול ישראליים, כולל כאלה שבוצעו במהלך מלחמת חרבות ברזל. בשיאו של המצוד אחריו, פרסמה ישראל בנובמבר 2023 פרס כספי של 750 אלף דולר למי שיספק מידע שיוביל ללכידתו.
אל-חדאד טיפס במעלה ההיררכיה של חמאס צעד אחר צעד, כשהוא צובר כוח והשפעה. במהלך מבצע עופרת יצוקה פיקד על מזרח העיר עזה, במבצע עמוד ענן כבר היה אחראי על דרום העיר ובמהלך שומר החומות, היה זה שתכנן ותיאם סיוע קרבי בכלל הרצועה. לאורך השנים הפך לכתובת מרכזית בכל הנוגע למבצעים צבאיים של חמאס, והיה האיש שהכיר מקרוב את כל השטח ואת כל מי שפועל בו. אחרי מותו של באסם עיסא, מפקד חטיבת עזה, אל-חדאד קיבל לידיו את המושכות והפך לדמות שלא ניתן להתעלם ממנה.
ב-6 באוקטובר 2023, לילה לפני הטבח המזעזע, כינס אל-חדאד את מפקדי הגדודים שבפיקודו. הוא חילק להם את מסמך הפקודות למבצע "מבול אל-אקצא", מסמך שתיעד את ההנחיות לפרטי פרטים. אחת המטרות המרכזיות שצוינו בו הייתה לקיחת שבויים רבים כבר בשעות הראשונות, תוך הקפדה שהכל יתועד ויועבר לשידור חי. צה"ל פשט על ביתו מספר פעמים במהלך המלחמה, ובמהלך אחת הפשיטות נמצאו תמונות שלו לצד בכירים נוספים בארגון. למרות ניסיונות חיסול נוספים, הוא המשיך לחמוק מזרועות צה״ל ואפילו התראיין בינואר 2025 לתיעוד נדיר ששודר ברשת אל-ג'זירה, שבו חשף חלקים מתכנון המתקפה.
תפקידו של אל-חדאד לא הסתכם בלחימה בלבד. הוא היה האחראי המרכזי על החטופים הישראלים, מה שהפך אותו לדמות מפתח גם בכל הנוגע לעסקאות חילופי השבויים. אחד החטופים סיפר שפגש את אל-חדאד חמש פעמים בעת שהותו בשבי. באחת הפעמים הוא אף התיישב ביניהם ושאל בעברית: "מה שלומכם?". אל-חדאד הראה לחטופים תמונות של אחרים שהוחזקו ברצועה ובשיחה נוספת אף התייחס ליחס שקיבלו כשאמר "ככה זה בחיים. יש אנשים טובים ויש אנשים רעים".
המלחמה גבתה מאל-חדאד מחיר אישי כבד. ביולי 2023 נהרג אחיו, פעיל בכיר בזרוע הצבאית של חמאס. בהמשך, במהלך המלחמה, איבד גם את שני בניו – סוהייב, בנו הבכור, שנהרג בינואר 2025 ומוע'מן, שחוסל באפריל 2025. גם חתנו, מחמוד אבו חסירה, נהרג באותו חודש.
בעיני ישראל, אל-חדאד נתפס כיום כיורשו של מוחמד דף, האיש שמוביל בפועל את השיקום של הזרוע הצבאית של חמאס ומחזיק בכוח עצום. השאלה שנותרה פתוחה היא עד כמה הוא יצליח לשמור על מעמדו בעולם שבו כל צעד שלו עלול להיות האחרון.
התגובות למבצע
ראש הממשלה בנימין נתניהו לקח אחריות מלאה על הפעולה, והצהיר באנגלית: "ישראל יזמה, תכננה וביצעה את המבצע – ואנו נושאים במלוא האחריות עליו." גורמים בכירים בישראל ציינו כי המבצע בוצע בעקבות פיגוע הירי בירושלים ותקרית חמורה ברצועת עזה יום קודם לכן.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
התקיפה חוללה סערה עולמית. בעוד בישראל ובמערב היו מי שראו בפעולה הישג מודיעיני ומבצעי מרשים, בעולם הערבי נרשמו גינויים חריפים, בזמן שכוחות הביטחון הקטאריים מנעו מכתב אל-ג׳זירה מלצלם את זירת התקיפה' הרשויות הקטארים הודיעו כי הן משעות את השתתפות במשא ומתן לשחרור החטופים. בערב הסעודית עדכנו כי יורש העצר מוחמד בן סלמאן יצר קשר עם אמיר קטאר והבטיח לו תמיכה מלאה מול ״התוקפנות הציונית״. טורקיה, כצפוי, שיגרה שינוי שכינה את המתקפה ״נתעבת ופוגעת בריבונות קטאר״, הנשיא הלבנוני, ג׳וזף עאון, הודיע כי ישראל ״מערערת את היציבות האזורית״, בעוד מכחיש השואה ויושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן קרא לתקיפה ״אכזרית וחסרת הצדקה״.
גם במערב היו שתקפו את המבצע הישראלי, כאשר האפיפיור הביע דאגה עמוקה ואמר כי "המצב כולו חמור מאוד" ומזכ״ל האו״ם אנטוניו גוטיירש, שמזמן איבד את הלגיטימיות שלו משסירב לגנות בתוקף את מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, גינה גם את המבצע הישראלי בקטאר, שהתבצע במרחק 1,800 קילומטרים מישראל ומהווה המבצע הראשון, מאז מבצע יונתן באנטבה, שמתרחשת במדינה ערבית, שאינה מוגדרת כמדינת אויב.
ממטה משפחות החטופים והנעדרים הגיבו בדאגה עמוקה ובהצהרה שפרסמו נמסר: "אנו חוששים מהשלכות חמורות על חיי 48 החטופים שעדיין מוחזקים בידי חמאס. כל רגע שעובר עלול להוביל לאובדן חייהם. תמונת הניצחון האמיתית תהיה רק כשהם יוחזרו הביתה." אליהם הצטרף יו״ר האופוזיציה יאיר לפיד שאמר כי על ממשלת ישראל להסביר כיצד הפעולה לא תוביל להרג חטופים בעזה.
מבצע פסגת האש לא היה עוד תקיפה שגרתית – הוא סימן נקודת מפנה במערכה מול חמאס. חיסול בכירי הארגון בזמן פגישה על הפסקת אש יצר רעידת אדמה פוליטית וביטחונית, לא רק בזירה המקומית אלא גם בזירה הבינלאומית. שאלות רבות נותרו פתוחות: האם התקיפה תקרב את האזור להסכם חדש, או שמא תבעיר את השטח מחדש?
האירועים בדוחה הם רק חלק מסיפור רחב יותר של מאבקי כוח, מדיניות צללים ופעולות חשאיות שמעצבות את ההיסטוריה של האזור. לקריאה מעמיקה על המבצעים, ההסכמים וההחלטות שמעצבים את המזרח התיכון – בקרו באתר שלנו וגלו את הסיפורים שמאחורי הכותרות.
