על התפתחות תפקיד נשיא רוסיה מאז התפרקות ברית המועצות, סמכויותיו הנרחבות כראש המדינה ומפקד הצבא והשינויים החוקתיים שעיצבו את דמותו המודרנית של מנהיג המדינה הגדולה בעולם.

רבים מכירים את השמות, אבל מעטים מבינים את המנגנון המשפטי וההיסטורי המורכב שעומד מאחורי "נשיא הפדרציה הרוסית".

רקע

נשיא רוסיה, המכהן רשמית כנשיא הפדרציה הרוסית, עומד בראש הרשות המבצעת ומשמש כראש המדינה, ראש המועצה המדינית הפדרלית והמפקד העליון של הכוחות המזוינים הרוסיית וזוהי כמובן המשרה הרמה ביותר ברוסיה. במקור התפקיד היה סמלי, כנשיא הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית אבל לאחר קריסת ברית המועצות ויצירת הפדרצי הרוסית, הפך התפקיד לציר המרכזי של השלטון במוסקבה.

האירועים שהובילו לכינון המשרה במתכונתה הנוכחית התרחשו בשנת 1991, כאשר בוריס ילצין נבחר לנשיא רוסיה והיה לפוליטיקאי הראשון שלא היה חבר המפלגה הקומוניסטית שמונה לתפקיד פוליטי סובייטי מרכזי בברית המועצות. ילצין שיחק תפקיד מכריע בפירוק ברית המועצות, תהליך שהפך את אותה רפובליקה סובייטית רוסית לפדרציה הרוסית.

בעקבות סדרה של שערוריות וספקות לגבי מנהיגותו של בוריס ילצין, פרצה אלימות במוסקבה במהלך המשבר החוקתי של 1993. כתוצאה מכך הוטמעה חוקה חדשה, חוקת רוסיה מ-1993, שנותרה בתוקף עד היום ומגדירה את רוסיה כמדינה בעלת שיטת ממשל חצי-נשיאותית המפרידה בין הנשיא לבין ממשלת רוסיה המפעילה את הכוח הביצועי ובראשה עומד ראש ממשלה האחראי על מדיניות הפנים.

אולי יעניין אתכם גם

ניקולאי סקובלין: גיבור או מרגל?

ליונל ז'וספן: בין רפורמות לפרישה דרמטית

משאל העם באיטליה: נקודת המפנה של ג'ורג'יה מלוני

המועמד הסוציאליסט עמנואל גרגואר נבחר לראשות עיריית פריז

פרשת המסמכים הקיסריים: גניבות מארכיוני רוסיה ומכירות פומביות באירופה

ההימור הפוליטי המוצלח של מטה פרדריקסן

ההיסטוריה המוקדמת והתפתחות המשרה

הניסיונות הראשונים להקים רפובליקה נשיאותית ברוסיה החלו עוד לאחר נפילת המלוכה בשנת 1917. האספה המכוננת, שנבחרה מאוחר יותר באותה שנה, תכננה להקים רפובליקה פדרלית דמוקרטית, נשיאותית או חצי-נשיאותית והכריזה על יצירת הרפובליקה הפדרלית הדמוקרטית הרוסית (RDFR) בינואר 1918. על פי התכנון, הנשיא היה אמור להיבחר לתקופת כהונה של שנה אחת ברוב קולות בפרלמנט. אולם, בשל פיזור האספה על ידי הבולשביקים והקמת הדיקטטורה החד-מפלגתית שלהם, איש לא נבחר מעולם למשרה זו. אם כי יש המחשיבים את יאקוב סברדלוב למי שפורמלית שימש בתפקיד.

למעלה משבעה עשורים לאחר מכן, עם דעיכת ברית המועצות, חזר הרעיון לסדר היום. בוריס ילצין עלה לשלטון על גל של ציפיות גבוהות. במאי 1990 הוא נבחר ליושב ראש הסובייט העליון, המשרה המדינית הגבוהה ביותר דאז. בעקבות יצירת משרת נשיא ברית המועצות, החלו גם הרפובליקות השונות להנהיג משרת נשיא. במשאל עם שנערך ברפובליקה הרוסית, 71% מהמצביעים תמכו ביצירת משרת נשיא שנבחר בבחירות ישירות. וב-12 ביוני 1991 נבחר בוריס ילצין לנשיא עם 57% מהקולות.

תקופת נשיאותו של בוריס ילצין התאפיינה בשחיתות נרחבת, קריסה כלכלית ובעיות פוליטיות וחברתיות עצומות, כמו גם משבר ביטחוני מתמשך.

לעומתו, ולדימיר פוטין נהנה משיעורי תמיכה גבוהים לאורך שנות כהונותו. במהלך שמונה שנותיו הראשונות בתפקיד, הכלכלה הרוסית התאוששה מהמשבר, התמ"ג גדל פי שישה, העוני צומצם ביותר מחצי והשכר הממוצע עלה מ-80 דולר ל-640 דולר. ברם, התנהלותו של ולדימיר פוטין עוררה ביקורת מצד מתנגדים מבית וממשלות זרות בנושאי זכויות אדם, הטיפול האכזרי בעימותים בצ'צ'ניה ובדגסטן, ויחסיו עם האוליגרכים, היוו שוב ושוב נושא לביקורת כלפיו.

הנשיא אינו חבר מפלגה, אך בדרך כלל מזוהה עם מפלגה כלשהי.

תהליך הבחירה ותנאי הסף

כדי להיות מועמד לנשיאות רוסיה, על המועמד להיות אזרח הפדרציה הרוסית בן 35 לפחות, שהתגורר ברוסיה באופן קבוע לפחות 25 שנים. תנאי נוסף שהוכנס בתיקונים לחוקה משנת 2020 קבעו שאסור למועמד להחזיק באזרחות זרה או בהיתר שהייה זר.

רשמית, החוקה הרוסית מגבילה את מספר הכהונות שביכולתו של נשיא לשרת לשתי קדנציות בסך הכל. בעבר, המגבלה הייתה לשתי קדנציות רצופות בלבד, מה שאיפשר לנשיא לשעבר להתמודד שוב לאחר הפסקה של קדנציה אחת. שינוי זה בוצע במסגרת התיקונים לחוקה מ-2020, שגם איפסו את ספירת הקדנציות של ולדימיר פוטין ודמיטרי מדבדב, מה שמאפשר להם לשרת שתי קדנציות מלאות נוספות ללא קשר לעברם בתפקיד. מדבדב כיהן כהונה קצרה של 4 שנים בלבד כנשיא.

הבחירות לנשיאות מנוהלות בעיקר על ידי חוק הבחירות לנשיאות והערבויות הבסיסיות לזכויות בחירה. הבית העליון בפרלמנט הרוסי, מועצת הפדרציה, היא זו שקוראת לבחירות, ואם אינה עושה זאת, ועדת הבחירות המרכזית נכנסת לתמונה. יום הבחירות הוא יום ראשון השני של החודש והן מתבצעות בשיטה של שני סיבובים: אם אף מועמד לא זוכה ברוב מוחלט בסיבוב הראשון, נערך סיבוב שני בין שני המועמדים המובילים. ב-2008, בתקופת דמיטרי מדבדב, הוארכה תקופת הכהונה מארבע לשש שנים.

אני נשבע בעת הפעלת סמכויות נשיא הפדרציה הרוסית לכבד ולהגן על זכויותיו וחירויותיו של האדם והאזרח, לשמור ולהגן על חוקת הפדרציה הרוסית, להגן על הריבונות והעצמאות, הביטחון והשלמות של המדינה, לשרת בנאמנות את העם.

שבועת הנשיא כפי שמופיעה בחוקה

סמכויות ותפקידי הנשיא

כערב לחוקה ולמערכת החוק החוקתית כולה, הנשיא מבטיח שהחוקים והתקנות במחוזות רוסיה יעמדו בקנה אחד עם החוקה הפדרלית.

מינויים וחקיקה

הנשיא מציע מועמדים לתפקידי מפתח במדינה, כולל שופטי בית המשפט לחוקה ובית המשפט העליון, והתובע הכללי, שמאושרים על ידי מועצת הפדרציה. הוא מציע לדומה הממלכתית (הבית התחתון בפרלמנט) מועמד לתפקיד נגיד/ת הבנק המרכזי. לנשיא הזכות להגיש הצעות חוק, לחתום על חוקים או להטיל עליהם וטו. הוא יכול להוציא צווים בעלי תוקף משפטי, כל עוד אינם סותרים את החוקים הקיימים או את החוקה.

מדיניות פנים וחוץ

הנשיא קובע את הקווים המנחים הבסיסיים של מדיניות הפנים והחוץ, יחד עם ראש הממשלה. הוא מייצג את המדינה ביחסים בינלאומיים, מנהל משא ומתן וחותם על אמנות. בכל שנה מחויב הנשיא לשאת דברי פנייה לאספה הפדרלית בנוגע למצב המדינה.

פיקוד על הצבא

כמפקד העליון של הכוחות המזוינים, הנשיא מחזיק בסמכות עליונה על הצבא. הוא מוציא הנחיות צבאיות, קובע מדיניות הגנה וממנה את הפיקוד העליון. הדוקטרינה הצבאית משנת 2020 מאפשרת לנשיא להורות על שימוש בנשק גרעיני בתגובה למתקפה בנשק להשמדה המונית או כזו המאיימת על שלמות המדינה.

סמלי המשרה וטקס ההשבעה

עם כניסתו לתפקיד בטקס ההשבעה, המתרחש בדרך כלל ב-7 במאי, מועברים לנשיא סמלי המשרה:

1. שרשרת המשרה: כוללת את סמל רוסיה וצלב אדום של עיטור "למען השירות למולדת", עליו חרוט המוטו "תועלת, כבוד ותהילה".
2. נס הנשיא: גרסה מרובעת של דגל רוסיה עם סמל המדינה במרכזו ושוליים מוזהבים. זהו הסמל הנפוץ ביותר לסימון נוכחות הנשיא.
3. עותק מיוחד של החוקה: עותק בעל כריכה אדומה קשיחה וכיתוב מוזהב, המשמש בטקס ההשבעה ונשמר בספרייה הנשיאותית.

מגורים ותחבורה

מקום העבודה הרשמי של הנשיא הוא בניין הסנאט במתחם הקרמלין במוסקבה. מאז שנת 2000, מעון המגורים הרשמי הוא "נובו-אוגריובו" (Novo-Ogaryovo), מקום המגורים המועדף על פוטין.

לנשיא עומדים גם מספר מעונות נופש ברחבי המדינה, ביניהם "בוצ'ארוב רוצ'יי" בסוצ'י ו"זאווידובו" במחוז טבר, ששימש את ילצין בתקופת נשיאותו.

שירותי התחבורה מסופקים על ידי גוף שנקרא "המוסך למטרות מיוחדות". רכב השרד הרשמי הוא Aurus Senat, לימוזינה מפוארת מייצור רוסי. עבור טיסות, עומד לרשותו צי מטוסים של חברת "רוסיה איירליינס", כאשר המטוס המרכזי הוא ה-Ilyushin Il-96-300PU. בשנת 2013 הוקם מנחת מסוקים בתוך גן טאיניצקי בקרמלין בעלות של כ-200 מיליון רובל כדי להקל על תנועת הנשיא.

מעמד הנשיא לאחר סיום כהונתו

החוק הרוסי מעניק ערבויות רבות לנשיאים לשעבר ולבני משפחותיהם. נשיא שפרש זכאי לתשלום חודשי לכל חייו בגובה 75% משכר הנשיא המכהן. הוא נהנה מחסינות מפני אחריות פלילית או מנהלית על מעשים שביצע במהלך כהונתו, ולא ניתן לעצור אותו או לחקור אותו על פעולות אלו.

בנוסף, התיקונים לחוקה משנת 2020 מאפשרים לנשיאים לשעבר להפוך לסנאטורים לכל החיים. בשנת 2008 אומץ חוק המורה על הקמת מרכזי מורשת היסטורית לכל נשיא שסיים את תפקידו. המרכז הראשון, המוקדש לבוריס ילצין, נפתח ב-2015 ביקטרינבורג ובעתיד מתוכננים מרכזים דומים עבור ולדימיר פוטין ודמיטרי מדבדב.

סמלי המשרה והסטטוס הנשיאותי

במקרים בהם הנשיא אינו מסוגל למלא את תפקידו בשל מוות, התפטרות או הדחה, סמכויותיו מועברות זמנית לראש ממשלת רוסיה, שהופך לנשיא בפועל עד לקיום בחירות חדשות.

מוסד הנשיאות ברוסיה עבר כברת דרך מהחזון הדמוקרטי של 1918 ועד למבנה העוצמתי והריכוזי שאנו מכירים כיום. השילוב בין סמכויות פיקודיות, חקיקתיות וטקסיות הופך את הנשיא לדמות המשפיעה ביותר על עתידה של הפדרציה ועל מעמדה בזירה הבינלאומית. הבנת המנגנונים הללו חיונית לכל מי שמבקש להעמיק בהיסטוריה הפוליטית המודרנית.

מעוניינים להעמיק עוד בהיסטוריה הפוליטית של מעצמות העולם? הירשמו לניוזלטר של HistoryIsTold והישארו מעודכנים בכתבות המרתקות ביותר, או שתפו את הכתבה עם חובבי היסטוריה נוספים כדי להמשיך את הדיון על עתיד הנשיאות ברוסיה.

אם משתמשים בחומר כלשהו מתוך HistoryIsTold, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.