מאחורי כל ממשלה בישראל עומד אדם אחד – ראש הממשלה. הוא מנהל את מנגנון השלטון, מנווט בין סיעות, מקבל החלטות גורליות, אך תלוי בפרלמנט דינמי ובמערכת פוליטית רבת-מתחים. התפקיד, שנולד עם הקמת המדינה, עבר אינספור שינויים וחילופי אישים, אך תמיד נותר במרכז הבמה כמוקד הכוח שממנו מתווים את דרכה של מדינת ישראל.
ראש ממשלת ישראל הוא ראש הרשות המבצעת. חוק יסוד הממשלה מקנה לממשלה, שאותה מנהל ראש הממשלה, את סמכויות השלטון הביצועיות, על אף שנשיא המדינה מוגדר בחוק כראש המדינה, תפקידיו הם טקסיים בעיקר. למשרת ראש ממשלת ישראל יכול להתמנות אחד מחברי הכנסת, שנשיא המדינה הטיל עליו להרכיב ממשלה, לאחר התייעצות עם נציגי הסיעות בתום הבחירות לכנסת.
ראש הממשלה מרכיב את רשימת השרים בממשלה ומגיש אותה לאישור הכנסת. הוא מנהל את ישיבות הממשלה ואת עבודתה וגם ממלא את מקומם של שרים שהתפטרו או שנבצר מהם למלא את תפקידם ולמעשה הוא הנושא באחריות הראשית לתוצאות מדיניות הממשלה.
עם זאת, שלא כמו במשטרים נשיאותיים, הממשלה היא הגוף השולט במדינה, ולפיכך החלטות הממשלה מתקבלות בהצבעות שדורשות תמיכה של רוב השרים, וקולו של ראש הממשלה שווה לקולו של כל שר אחר. אף שראש הממשלה אינו יכול לכפות את דעתו על הממשלה באופן ישיר, הוא יכול לפטר שרים (גם בלי הסכמת הכנסת) באופן שיקנה לו תמיכה מרבית. מנגד שרים מפוטרים והסיעות שלהם יכולים להצטרף לאופוזיציה בכנסת, ולתמוך בהצעות אי-אמון בממשלה.
לראש הממשלה שמורה המסכות לפזר את הכנסת ולקבוע בחירות חדשות, במצב בו יש בכנסת רוב שלא מאפשר לממשלה לתפקד, בכפוף לאישור נשיא המדינה. ובמצב חירום, כאשר קיים צורך דחוף וחיוני להתקין תקנות שעת חירום, ולא ניתן לכנס את הממשלה, בסמכותו של ראש הממשלה להחליט בעצמו.
ראש הממשלה ממונה ישירות על שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, המטה לביטחון לאומי, הוועדה לאנרגיה אטומית ומערך הסייבר הלאומי שכפופים למשרד ראש הממשלה. בניגוד לנהוג לחשוב, ראש הממשלה אינו ממונה על צה"ל באופן רשמי, למרות שהוא מוביל ומנווט את מדיניות החוץ והביטחון באמצעות המטה לביטחון לאומי והמזכירות הצבאית.
תהליך בחירתו של ראש הממשלה, וכן סמכויותיו וסמכות הממשלה נקבעו בחוק יסוד: הממשלה, שעבר גלגולים אחדים. ראש הממשלה נבחר בבחירות דמוקרטיות, אבל באופן עקיף כך שציבור הבוחרים בוחר את חברי הכנסת שהם נציגיו בכנסת, ואלה הם שבוחרים את ראש הממשלה ומאשרים את הרכב הממשלה שהרכיב. השיטה הזו נהוגה מאז כינון המשרה, למעט תקופה קצרה בשנים 1996–2001, כשנערכה הצבעה ישירה, שבה הצביעו הבוחרים בנפרד לכנסת ולראש הממשלה. השיטה הונהגה בתקווה להביא ליציבות גדולה יותר בשלטון, אולם היא בוטלה כשהתברר שאין היא משיגה את מטרתה בפועל.
על-פי השיטה כיום, עם בחירת כנסת חדשה מזמין נשיא המדינה נציגים מהסיעות החברות בכנסת לשם התייעצויות. בסופן, ולא יאוחר משבוע ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות, הוא מטיל על אחד מחברי הכנסת החדשה להרכיב ממשלה. בדרך כלל, הנשיא מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר הכנסת שזוכה לתמיכה של כמה שיותר חברי כנסת. לראש הממשלה המיועד יש 28 ימים להשלים את הרכבת הממשלה, אך הנשיא יכול להאריך את התקופה אך לא יותר מ-14 ימים נוספים. בתקופה זאת, ראש הממשלה מקיים משא ומתן עם הסיעות התומכות בו כדי לגבש את עיקרי המדיניות של הממשלה ("קווי יסוד") וחלוקת הסמכויות בתוכה ("התיקים" או השרים שימונו בראש משרדי הממשלה). בתום המשא ומתן, ראש הממשלה המיועד מציג את הרכב ממשלתו בפני הכנסת, כמו גם את ההסכמים שהושגו עם הסיעות החברות בממשלה החדשה (סיעות הקואליציה), את קווי היסוד, את השרים החדשים ואת תפקידיהם. לאחר שמיעת טיעונים בעד ונגד התמיכה בממשלה החדשה מתקיימת הצבעה.
אם לאחר 42 הימים (28 הימים + 14 ימי ההארכה שהעניק הנשיא) המועמד לא הצליח להרכיב ממשלה, או שהודיע כי לא עלה בידו להרכיב ממשלה, או שהכנסת דחתה את הרכב הממשלה (כך קרה לשמעון פרס ב-1990 עקב משבר פוליטי שכונה לימים "התרגיל המסריח"), הנשיא יכול להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על מועמד אחר, וגם לו יש 28 ימים להרכבת ממשלה, אבל הפעם ללא הארכות מצד הנשיא.
אם עברה תקופה זו וגם המועמד הזה לא הצליח להרכיב ממשלה או לזכות בתמיכת הכנסת, 61 חברי כנסת ראשים להתאחד כדי להציע בכתב בפני הנשיא על מועמד מתאים להרכיב את הממשלה, במקרה כזה הנשיא מעניק 14 ימים לאותו מועמד. אם חשבתם שהחוק לא מציין מה לעשות הלאה, אז טעיתם: כי אם לאחר כל זה לא הורכבה ממשלה פשוט הולכים לבחירות חדשות…
ראש ממשלת ישראל הוא משרת אמון והוא אינו חסין מפני הדחה. כך שהכנסת מסוגלת להפיל את הממשלה בהצבעת אי-אמון. בנוסף, ראש הממשלה יכול להתפטר גם מבלי לפזר את הכנסת. אז הנשיא מקיים התייעצויות לבחירת ראש ממשלה חדש מבין חברי הכנסת המכהנים.
מקרים נוספים שמחייבים החלפת ראש ממשלה הם מוות או התפטרות, כמו גם במקרים שבהם ראש ממשלה נשפט ונפסק כי הוא אשם בעבירה שיש עמה קלון, או-אז רואים בו כמי שהתפטר מתפקידו.
משרד ראש הממשלה אחראי ליישום מדיניותו של ראש הממשלה, תיאום פעילויות משרדי הממשלה בתחומים השונים וניהול תהליכים. ראש הממשלה מתגורר במעון ראש הממשלה בבית אַגיוֹן שבירושלים.
תנאים נלווים נוספים כוללים גם:
כל ראשי הממשלות שכיהנו בישראל למעט פעם אחת לא השלימו תקופת כהונה מלאה בתפקיד, אף שחלקם כיהנו מספר פעמים.
האישה היחידה שכיהנה כראש ממשלת ישראל, והיחידה מבין כל ראשי ממשלת ישראל שכיהנה קדנציה מלאה של הכנסת כראש ממשלה, הייתה גולדה מאיר, שכיהנה כראש הממשלה בשנים 1969–1974 ובמשך כל ימי הכנסת השביעית (אף שכהונתה הוארכה בחודשיים בשל מלחמת יום הכיפורים). מאיר סיימה את תפקידה כראש ממשלה רק לאחר שהתפטרה בקדנציה לאחר מכן.
דוד בן גוריון היה ראש הממשלה הראשון של ישראל.
יאיר לפיד נחשב לראש הממשלה שכיהן בתפקיד הכי פחות זמן בתפקיד (במשך כ-181 ימים). עם זאת, אם סופרים את ממלאי מקום ראש הממשלה, תואר זה מגיע ליגאל אלון שכיהן 19 ימים.
גולדה מאיר הייתה ראשת הממשלה האישה הראשונה של ישראל.
ראש הממשלה שכיהן הכי הרבה זמן בתפקיד הוא ראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו, שמכהן במצטבר יותר מ-18 שנים והוא גם ראש הממשלה הישראלי הראשון שנולד במדינת ישראל לאחר הכרזת העצמאות.
תפקיד ראש ממשלת ישראל הוא הרבה מעבר לשררה פוליטית עם סמכויות ביצוע גבוהות. הוא מוקד ההשפעה, האחריות והביקורת גם יחד. ההיסטוריה של התפקיד משקפת את סיפור המדינה עצמה: מאבקים על הנהגה, דמויות בולטות, רוטציות, משברים ומאבקי הישרדות פוליטיים. מי שמבקש להבין כיצד מתקבלות ההחלטות שמעצבות את חיינו, חייב להעמיק בסיפורו של התפקיד הזה ובדמויות שמילאו אותו לדורות. המשיכו לגלוש באתר HistoryIsTold כדי לגלות עוד על האנשים שעיצבו את ההיסטוריה הישראלית.
התוכן בכתבה זו לא נכתב על ידי בינה מלאכותית. הכתבה נכתבה, נערכה ונבדקה על ידי צוות הכותבים של History Is Told. אנו מקפידים על מחקר מעמיק, מקורות אמינים ובקרת איכות קפדנית כדי להבטיח דיוק ואותנטיות מלאה.
© כל הזכויות שמורות למיזם HistoryIsTold.
