רוברט לואיס סטיבנסון, הסופר הסקוטי שהפך לאגדה עוד בחייו, חי חיים של נדודים, מחלה ומאבק בלתי פוסק בין היצירה לבין המציאות האכזרית, עד שמצא את מנוחתו האחרונה על פסגת הר בסמואה הרחוקה.
הוא היה בן למשפחה של מהנדסי מגדלורים נודעים. חייו היו רצופים במחלות דרכי נשימה קשות שעיצבו את אישיותו ואת יצירתו, החל בילדותו בבית הוריו ברחוב הווארד פלייס ועד לימיו האחרונים כסופר מפורסם בגלות מרצון באיי האוקיינוס השקט. הוא התפרסם בזכות יצירות מופת כמו ״אי המטמון״, ״המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד״ וסיפורו של דייוויד בלפור ב"חטוף", אך מאחורי הדמויות הספרותיות עמד אדם מורכב שהתמודד עם אמונות דתיות, לחצים חברתיים ושאיפה בלתי נלאית לכתוב.
ימי ילדותו באדינבורו

רוברט לואיס בַּלְפוּר סְטִיבֶנְסוֹן נולד ב-13 בנובמבר 1850 באדינבורו שבסקוטלנד לתוֹמָס סְטִיבֶנְסוֹן (Thomas Stevenson), מהנדס מגדלורים מוביל, ולאשתו מָרְגָרֶט אִיזָבֶלָה (Margaret Isabella) לבית בַּלְפוּר (Balfour). משפחת אביו שלטה בתחום הנדסת המגדלורים, כאשר סבו של רוברט, רוברט סטיבנסון, ודודיו אָלָן ודֵייוִיד היו כולם מהנדסים אזרחיים. מנגד, משפחת אמו השתייכה למעמד האצולה הזוטרה וסבה, לואיס בלפור, היה כומר בכנסייה הסקוטית. בילדותו, רוברט בילה את רוב חופשותיו בבית סבו, חוויה שהותירה בו שאלות על המורשת הדתית שקיבל.
בריאותו של רוברט הייתה לקויה עוד מראשית חייו. מעבר למגורים בבית לח במרפסת אינברלית, שם החמירה נטייתו לשיעולים וחום, הוביל למעבר לבית שטוף שמש יותר ברחוב הריוט רואו כשהיה בן 6. למרות זאת, הוא המשיך לסבול ממחלות קשות עד גיל 11. אחותו, אָלִיסוֹן קַאנִינְגְהָם, הידועה כ"קאמי", הייתה דמות מרכזית בחייו. היא הציפה אותו בתערובת של אמונה קלוויניסטית ואמונות עממיות שהפחידו אותו, אך גם טיפלה בו במסירות בעת מחלותיו, קראה לו מהתנ"ך ומסיפורי ה"קוונננטרים" (Covenanters). לימים הוא הקדיש לה את ספר שיריו ״גן הילדים של שירים״ (1885).
בתקופת לימודיו באוניברסיטת אדינבורו החל מלימודי הנדסה, אך עד מהרה הבין שזה לא הייעוד שלו והוא בילה את רוב זמנו ב"אגודה הספקולטיבית" (The Speculative Society), מועדון ויכוחים אקסקלוסיבי, שם פגש את צ'ארלס בַּקְסְטֶר, לימים סוכנו הפיננסי.
בשנת 1871 הודיע לאביו על החלטתו לפנות לעולם הספרות. האב המופתע והמאוכזב הסכים בתנאי שבנו ילמד משפטים ויוסמך כעורך דין בסקוטלנד, הבטחה שהעניקה לסטיבנסון ביטחון כלכלי מסוים.
המרד במוסכמות והחיים בדרכים
בשנות ה-20 לחייו החל רוברט לואיס סטיבנסון לפתח אורח חיים בוהמי. הוא החל לגדל שיער ארוך, לבש ז'קט קטיפה והסתובב בפאבים ובבתי בושת זולים. שיא המרד במוסכמות המשפחתיות הגיע בינואר 1873, כשאביו גילה שרוברט ובן דודו רוברט אָלָן מוֹבְרֵיי סְטִיבֶנְסוֹן ("בוב") חברים במועדון בשם LJR (חירות, צדק, יראה), שהתקנון שלו קרא לזלזל בכל מה שהוריהם לימדו אותם. סטיבנסון הודה שהוא אתאיסט, דבר שהוביל לשבר עמוק ביחסיו עם הוריו.
באותה תקופה הכיר את פָאנִי (פְרַנְסֶס גֵ'יְן) סִיטְוֶול וסידני קולבין. סטיבנסון פיתח כלפי פאני רגשות עזים וקרא לה "מדונה". קולבין הפך ליועץ הספרותי והיה הראשון שפרסם את כתביו בתשלום בכתב העת The Portfolio. בשנת 1876 פגש סטיבנסון בצרפת את פָאנִי וָאן דֶה גְרִיפְט אוֹסְבּוֹרְן, אישה אמריקאית שהייתה מבוגרת ממנו, פרודה מבעלה ואם לשני ילדים, איסובל ולויד.
״אדם או אישה מאושרים הם דבר טוב יותר למציאה מאשר שטר של חמישה פאונד. הם מוקד מקרין של רצון טוב וביטוי מעשי לתאוריית יכולת החיים.״
ב־1879, נגד עצת חבריו וללא ידיעת הוריו, יצא סטיבנסון למסע לארצות הברית כדי להתאחד עם פאני.
המסע בדרכים היה קשה פיזית וערער את בריאותו, אך העניק לו חומר כתיבה רב. הוא הגיע למונטריי שבקליפורניה, שם מחלותיו טופלו על ידי חקלאים מקומיים ובהמשך עבר לסן פרנסיסקו. לאחר גירושיה של פאני, הם נישאו במאי 1880. סטיבנסון, שתיאר את עצמו באותה עת כ"שילוב של שיעול ועצמות", נסע עם אשתו ובנה לויד לירח דבש במחנה כרייה נטוש בהר סנט הלנה.
השנים הפוריות בבורנמות' והמעבר לסמואה
בשנת 1884 התיישבו בני הזוג בבורנמות' שבאנגליה, בבית שכינו "סקריוור" (Skerryvore), על שם המגדלור שבנה דודו של סטיבנסון. למרות שהיה מרותק למיטתו רוב הזמן, תקופה זו הייתה פורייה להפליא. שם כתב סטיבנסון את מרבית יצירותיו הפופולריות ביותר, כולל ״אי המטמון״, ״חטוף״, ו״המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד״. בתקופה זו גם פגש את הסופר הֶנְרִי גֵ'יְמְס והשניים ניהלו התכתבות ענפה על אמנות הסיפור.
מות אביו ב-1887 הותיר את סטיבנסון חופשי לנסות שינוי אקלים דרסטי. הוא עבר לניו יורק, לבית הבראה בסרנאק לייק ומשם תכנן את מסעו הגדול לאוקיינוס השקט.
ביוני 1888 יצא סטיבנסון עם משפחתו על היאכטה "קאסקו" מסן פרנסיסקו. המסע ארך כשלוש שנים, במהלכן ביקר באיי הוואי, שם התיידד עם המלך קלָקָאוּאָה ובהמשך בטהיטי, בניו זילנד ובסמואה.
בשנת 1890 התיישב סטיבנסון עם משפחתו בואיילימה (Vailima) שבסמואה, שם בנה את הבית הדו-קומתי הראשון באי. בסמואה אימץ סטיבנסון את השם "טוסיטלה" (מספר הסיפורים), השתלב בתרבות המקומית והחל למחות נגד התערבות המעצמות האירופיות והאמריקאיות. הוא כתב מכתבים זועמים לעיתון ה"טיימס" ופרסם את "הערת שוליים להיסטוריה", תיעוד מפורט של הסכסוכים הפוליטיים במקום.
סטיבנסון הרגיש מחויב להגן על העם בסמואה מפני מה שכינה "תמימות כלכלית" ואף דחק בראשי השבטים לסלול דרכים ולפתח את אדמתם כדי למנוע את השתלטות הזרים.
בשנותיו האחרונות בסמואה המשיך סטיבנסון לכתוב בקצב אדיר, אך תחושת מיצוי החלה לחלחל אליו. ב-3 בדצמבר 1894, בעודו משוחח עם אשתו בואיילימה, התמוטט סטיבנסון ומת תוך שעות ספורות, ככל הנראה משבץ מוחי, כשהוא בן 44 בלבד. התושבים באי התעקשו לשמור על גופתו לאורך הלילה ונשאו אותו על כתפיהם למנוחת עולמים על פסגת הר ואֶאָה, המשקיף אל הים. על קברו נחקק שירו "רקוויאם": "הנה הוא שוכב במקום בו השתוקק להיות / חזר המלח מהים, חזר הצייד מן ההר". מחקרים מאוחרים יותר הציעו כי ייתכן שסבל מתסמונת גנטית בשם תסמונת אוסלר-רנדו-ובר, שעשויה אולי להסביר את בעיות הנשימה הכרוניות שלו ואת מותו המוקדם.
על כל פנים, לאחר מותו, מעמדו לא היה יציב בקהילה הספרותית. במאה ה-20 הוא נדחק לעיתים קרובות אל מחוץ לקאנון הספרותי, כשהוא מוצג כסופר מ"דרג שני" לילדים. רק בסוף המאה ה-20 חל תהליך של הערכה מחודשת והוא הוכר כאמן בעל טווח רחב, תאורטיקן ספרותי, מבקר חברתי ועד ראייה מרתק לקולוניאליזם באוקיינוס השקט. כיום הוא מדורג כאחד הסופרים המתורגמים ביותר בעולם ולא בכדי.
נראה כי בחיים האלו, כפי שכתב האדון הסקוטי שלנו, הדרך החשובה ביותר היא זו שאיננו מתכננים מראש. אם הסיפור על האיש שחיפש אוצרות ומצא את עצמו בלב האוקיינוס עשה לכם רצון להניח את המכשיר ולהרים ספר, דעו שהצלחתם במשימה העיקרית שלכם להיום. הרשמו לניוזלטר שלנו כדי לא להחמיץ את המסעות הבאים, ואולי תגלו שגם החיים שלכם הם לא פחות מאגדה.
חומר מעשיר לקריאה

״אי המטמון״ הוא סיפורו המפורסם של סטיבנסון שהפך לאבן יסוד בתרבות הפופולרית, עם עשרות עיבודים קולנועיים שהפיצו את עלילת הפיראטים והמטמון לכל דור.
"The Pentland Rising: A Page of History, 1666", חיבורו הראשון של סטיבנסון, שנכתב בגיל 16 לציון 200 שנה למרד ה"קוונננטרים" ומציג את ניצני ההתעניינות שלו בהיסטוריה סקוטית ובספרות.
"An Apology for Idlers" מ-1877הוא חיבור המבטא את פילוסופיית החיים של סטיבנסון, שבו הוא מגן על הבטלה כדרך לחיפוש אושר ומשמעות, בניגוד לרדיפה אחר עושר.
"In the South Seas" מ-1896 היא אסופה של מאמרים ומכתבים המתעדים את מסעותיו של סטיבנסון באיי האוקיינוס השקט, המהווה עדות חיה לחיים באיים ולשינויים הפוליטיים והחברתיים שראה לנגד עיניו.
"A Footnote to History: Eight Years of Trouble in Samoa" (1892), היא כרוניקה פוליטית מפורטת המנתחת את הסכסוכים בין המעצמות האירופיות והאמריקאיות בסמואה, המדגימה את מעורבותו העמוקה של סטיבנסון בנעשה סביבו.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
תאמל״ק לי


