תאמל״ק לי
סאידה אריפובה, טטארית מוסלמית ילידת 1916, שימשה כמנהלת גן ילדים בזמן הכיבוש הגרמני בקרים. על פי העדויות והסיפורים שנשמרו, היא הצליחה להערים על השלטונות הנאציים באמצעות זיוף מסמכים, שינוי זהותם של עשרות ילדים יהודים לזהות טטארית ומתן מחסה בטוח בלב הסכנה. אירוע זה, המשלב אומץ לב אישי עם דרמה פוליטית רחבה, נותר עד היום נושא למחקר ולמחלוקת בקרב היסטוריונים ומוסדות הנצחה.
השנים המוקדמות והכיבוש הנאצי בבחצ'יסראי
סאידה אריפובה נולדה ב-13 בפברואר 1916 בעיר בחצ'יסראי, שהייתה אז חלק מפלך טאורידה. כבר מילדותה רכשה סאידה את השפה הגרמנית, מיומנות שתתברר כחיונית והרת גורל שנים מאוחר יותר. כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה וחצי האי קרים נפל לידי גרמניה הנאצית, עבדה סאידה אריפובה כמנהלת גן ילדים. במהלך תקופת הכיבוש, החלה סאידה אריפובה לפעול להצלת משפחות, תוך שהיא מספקת ביודעין מידע כוזב לרשויות הגרמניות לגבי הלאום שלהן. היכרותה עם השפה והמערכת הגרמנית אפשרה לה לתמרן בין דרישות הכובש לבין הצורך להסתיר את אלו שנרדפו על ידו.
בספטמבר 1943, המצב החמיר. הגרמנים אספו את ילדיהם של הפרטיזנים מקרץ', כמו גם את ילדיהם של מפקדים וחיילים שנלחמו במחצבות, והשתמשו בהם כ"מגן אנושי". הילדים הועברו לסבסטופול, שם החלה סאידה אריפובה לטפל בהם. בתושייה רבה, הצליחה סאידה אריפובה לזייף את מסמכי הילדים. היא שינתה את הלאום המופיע ברישומים מ"יהודי" ל"טטארי של קרים". כדי להפוך את ההסוואה למושלמת, היא לימדה את הילדים לדבר בשפה הטטארית של קרים ולתרגל את המנהגים והמסורות של בני המקום.
המאבק מול הגסטאפו והגירוש הסובייטי
כאשר תכננו הנאצים לשלוח את הילדים לגרמניה לצורך ביצוע ניסויים רפואיים, הציגה סאידה אריפובה מסמכים רפואיים המעידים על מספר עצום של מחלות שבהן לקו כביכול הילדים. כתוצאה מכך, הוחלט לא לפנותם ואף להעבירם למקום מרוחק יותר מהכוחות הגרמניים – לכפר סלאצ'יק, המרוחק כשלושה קילומטרים מבחצ'יסראי. שם, בבית שהועמד לרשותה (ביתו של איסמעיל גספרינסקי), הצליחה סאידה אריפובה לארגן שיפוץ ולהמשיך להגן על הילדים.
אולם, הגרמנים החלו לחשוד במעשי המרמה. סאידה אריפובה נעצרה על ידי הגסטאפו ועברה חקירות קשות שכללו עינויים. למרות הכאב והלחץ הכבד, היא לא חשפה שום מידע.
הידעת?
אריפובה הצליחה להסתיר את זהות הילדים לא רק באמצעות מסמכים, אלא גם על ידי הקמת "בית חולים" מאולתר שבו סיפקה אישורים רפואיים כוזבים על מחלות מדבקות כדי להרחיק את החיילים הגרמנים מהילדים.
למרות התנגדותה לנאצים והעובדה שהייתה קורבן של הגסטאפו, גורלה של סאידה אריפובה לא שפר עליה עם הגעת הצבא האדום. במהלך גירוש הטטארים מקרים, שהואשמו בשיתוף פעולה עם הנאצים, גורשה סאידה למחוז אורגוט שבמחוז סמרקנד באוזבקיסטן. ברגע הגורלי של הגירוש, היא הצליחה להציג בפני אנשי ה-NKVD את תעודות הלידה המקוריות של הילדים, אותן החביאה מהגרמנים. מסמכים אלו הוכיחו כי הילדים שהצילה היו יהודים ולא טטארים, ובכך הצילה אותם מגירוש ומגלות.
למרות הסיפור ההירואי, קיימת מחלוקת משמעותית לגבי הפרטים המדויקים. מקורות שונים מציינים מספרים שונים של ניצולים. סוכנות הידיעות RIA Novosti הזכירה 15 ילדים שניצלו, בעוד נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, דיבר על 88 ילדים. בתוכנית הטלוויזיה "היום" בערוץ NTV, שבה הופיע בנה של סאידה, מוסטפא, נטען כי ניצלו 73 אנשים ובני משפחה של 15 משפחות נוספות.
כך או כך, "יד ושם" והמועצה היהודית של אוקראינה סירבו להעניק לסאידה אריפובה את התואר "חסידת אומות העולם" (או חסידת אוקראינה) בשל היעדר ראיות מספיקות. שמות הניצולים אינם ידועים, ולא נמצאו עדויות של צאצאיהם או מסמכים רשמיים שמאששים את האירוע, גם לאחר ניסיונות איתור בתוכניות שונות. אדוארד דולינסקי, ראש הוועד היהודי האוקראיני, הכיר בכך שטטארים מחצי האי קרים הצילו יהודים במהלך השואה, אך הטיל ספק באמיתות הסיפור הספציפי של סאידה אריפובה, בטענה שקיימים מסמכים המפריכים את האפשרות שהאירוע התקיים כפי שתואר.
הנצחה וזיכרון
רק לאחר תקופת הפרסטרויקה, חזרה סאידה אריפובה לחצי האי קרים. היא התגוררה שם עד למותה ב-9 באוגוסט 2007 בסימפרופול. היא הובאה למנוחות בבית הקברות המוסלמי (קבר מס' 417) בכפר צ'יסטנקויה שבמחוז סימפרופול.
חומר מעשיר לצפייה
סיפורה של סאידה הפך לבסיס לסרט האוקראיני משנת 2017 בשם "תפילה זרה", בבימויו של אחטם סייטבלאייב. הסרט, שנועד להצטלם בקרים אך הועבר לגאורגיה ולאוקראינה היבשתית בעקבות סיפוח קרים ב-2014 על ידי רוסיה, מביא אל המסך הגדול את דמותה של האישה שבחרה באנושיות ברגעים האפלים ביותר.
סיפורה של סאידה אריפובה מזכיר לנו שההיסטוריה מורכבת מרבדים של אמת, זיכרון ותקווה. בין אם מדובר בעובדה היסטורית חלוטה ובין אם במיתוס שצמח מתוך הצורך בגבורה, דמותה מסמלת את הקשר האמיץ בין הקהילות השונות בקרים בזמן המלחמה.
מעוניינים לגלות עוד סיפורים על גיבורים שנשכחו מדפי ההיסטוריה? הירשמו לניוזלטר של HistoryIsTold וקבלו מדי שבוע תוכן היסטורי בלעדי ישירות לתיבת המייל שלכם. הצטרפו לקהילת חובבי ההיסטוריה שלנו ושתפו את הכתבה עם חברים!
