תאמל״ק ליהידעתם שמדינאי יהודי מבריק שיש כשר האוצר הראשון של עיראק, שעיצב במו ידיו את כלכלת עיראק המודרנית והבטיח את עתידה הפיננסי לדורות.
סיפורו של סר ששון חזקאל הוא אחד הפרקים המדהימים והפחות מוכרים בהיסטוריה המודרנית. מילד בבית ספר אליאנס למדינאי שווינסטון צ'רצ'יל וגרטרוד בל לא יכלו להסתדר בלעדיו. חזקאל לא רק הקים את משרד האוצר העיראקי, אלא גם נלחם בבריטים בנחישות ודרש שישלמו על הנפט בזהב בהחלטה שהצילה את כלכלת עיראק לדורות קדימה. הוא זכה לתואר אבירות מהמלך ג'ורג' החמישי, קיבל עיטורים אפילו מסדאם חוסיין (עשרות שנים לאחר מותו!) ובכל זאת נשאר נאמן לקהילתו ותרם לקרן קיימת לישראל.
צמיחתו של מנהיג
בין חולות המדבר לנהרות הפרת והחידקל, צמחה דמותו של אדם שהיה לאחד מעמודי התווך של המזרח התיכון החדש. ששון יחזקאל, שר האוצר הראשון של עיראק ואדריכל כלכלי שחזונו המשיך להאכיל מיליוני עיראקים שנים רבות לאחר מותו.
סר ששון חזקאל, הידוע גם כיחזקאל, נולד ב-17 במרץ 1860 בבגדאד למשפחה עשירה ומיוחסת מאוד. אביו, חכם חזקאל שלמה דוד, היה דמות דתית בולטת ותלמידו המובהק של הרב עבדאללה סומך. המטען המשפחתי שילב עושר חומרי עם עומק רוחני ופילנתרופיה רחבה. דודו של ששון היה מנחם צאלח דניאל, מנהיג יהודי עיראקי עשיר, בעל קרקעות ונדבן ידוע. בשנת 1873 נסע אביו, חכם חזקאל, להודו כדי לשרת כרב ראשי ושוחט עבור הקהילה היהודית המשגשגת בבגדאד. כעבור שתים עשרה שנים, ב-1885, הוא חזר לבגדאד כשהוא נהנה מיוקרה רבה כסמכות רבנית וכפילנתרופ. בשנת 1906 הוא אף הקים בית כנסת על שמו בעיר.
ששון הצעיר ספג את ערכי ההשכלה והמצוינות. הוא החל את לימודיו בבית הספר אליאנס של כי"ח בבגדאד. בגיל 17, בשנת 1877, יצא למסע לימודים נרחב באירופה ובאימפריה העות'מאנית. הוא למד בקונסטנטינופול, בלונדון ובווינה, שם רכש השכלה בבית הספר הגבוה ללימודי המזרח, המכונה גם בית הספר לקונסולים. את הכשרתו חתם בתואר נוסף במשפטים בקונסטנטינופול.
הקריירה הפוליטית של חזקאל המריאה בשנת 1908, כשנבחר לייצג את בגדאד בפרלמנט הראשון של הטורקים הצעירים באיסטנבול. הבחירות נערכו על בסיס לא עדתי, וששון הצליח לזכות בקולות רבים מכל מחוז בגדאד, למרות התנגדותם של גורמים מוסלמים קנאים בעיר. במקביל לפעילותו הפרלמנטרית, הוא שימש כמנהל חברת האוניות על נהר הפרת.
במהלך מלחמת העולם הראשונה נאלץ ששון לגלות מעיראק עקב רדיפות הטורקים נגד היהודים. עם זאת, מיד עם הכיבוש הבריטי הוא חזר לבגדאד. הבריטים, שחיפשו בעלי ברית מקומיים כדי לכונן את המלוכה ההאשמית בעיראק, זיהו מיד את הפוטנציאל הגלום בו. הוא נהנה מהשפעה רבה לא רק בקרב היהודים, אלא גם בקרב האוכלוסייה המוסלמית. המזרחנית הנודעת גרטרוד בל שיבחה בספרה את תרומתו המשמעותית ליישום המדיניות הבריטית. הוא ייעץ למושל הצבאי פרסי קוקס וסייע בהרגעת המרד נגד הבריטים ב-1920. ביוני של אותה שנה, הוא היה חלק ממשלחת של 40 נכבדים שנפגשו עם ארנולד וילסון ודרשו עצמאות מלאה לעיראק.
שר האוצר הראשון של עיראק
באוקטובר 1920, לאחר הפצרות מצד הבריטים, הצטרף ששון יחזקאל לממשלתו של עבד אל רחמאן אל כילאני ושימש כשר האוצר הראשון של עיראק. הוא החזיק בתפקיד זה ברוב הממשלות שפעלו במהלך שנות ה-20 ונחשב לאחד ממכונניה המרכזיים של הממלכה לצד דמויות כמו גרטרוד בל ולורנס איש ערב.
במרץ 1921 השתתף בוועידת קהיר המפורסמת בראשות וינסטון צ'רצ'יל. יחזקאל וג'עפר אל עסכרי היו המנהיגים העיראקים היחידים שהוזמנו לוועידה היסטורית זו, שעיצבה את עתיד השלטון במדינה. באוגוסט של אותה שנה הוכתר המלך פייסל מהשושלת ההאשמית למלך עיראק. תחת שלטונו של פייסל, שזכור ביחסו הנינוח ליהודים, נהנתה הקהילה היהודית מתור זהב. יחזקאל היה המנהיג הבולט של יהדות עיראק בתקופה זו. החוקה החדשה הבטיחה ייצוג יהודי בפרלמנט ובסנאט וששון מונה שוב ושוב לשר אוצר בממשלותיו של פייסל. על פועלו הרב, קיבל תואר אבירות מהמלך ג'ורג' החמישי בשנת 1923.
המאבק על הנפט והזהב
אחד הרגעים המכוננים ביותר בקריירה של יחזקאל היה המשא ומתן עם בריטניה על מחיר הנפט. משרדו ניהל דיונים מתישים מול המעצמה הבריטית. בעוד שגורמים בממשלה העיראקית, ובהם שר הפנים החזק טאלב אל נקיב, לחצו על ששון להתפשר ולהסכים להצעות הבריטיות כדי לסיים את המו"מ, חזקאל עמד על דעתו בנחישות.
הבריטים התעקשו לשלם על הנפט בניירות ערך, אך חזקאל הבין את הסיכון הכלכלי הטמון בכך. הוא דרש בתוקף שהתשלום יבוצע בזהב בלבד. כאשר שרי הממשלה האחרים תהו מה ההבדל בין השניים, הסביר להם חזקאל ברהיטות כי נייר ערך נתון לתנודות בשוקי המטבע, בעוד שמחיר הזהב קבוע. הוא שאל את חבריו לממשלה: "מאין יהיה לכם זהב שיהווה כיסוי למטבע העיראקי?". הוא הבהיר להם שאם לא ישיגו זהב מהכנסות הנפט, לא תהיה להם שום סחורה יקרה אחרת שתשמש כאלטרנטיבה להשגת כיסוי למטבע הלאומי. בסופו של דבר, עמדתו התקבלה והמו"מ הסתיים בניצחון עיראקי מובהק.
מורשתו
ששון חזקאל נפטר בפריז בשנת 1932 בגיל 73. דמותו נותרה שנויה במחלוקת בקרב לאומנים ערבים, כמו סאטע אל חוסרי, שתיאר אותו בזיכרונותיו כשר החריף והידען ביותר, אך כזה שדואג בראש ובראשונה לאינטרסים של העדה היהודית.
עם זאת, ההיסטוריה המודרנית של עיראק זוכרת אותו אחרת. במאמר שפורסם בעיתון העיראקי אל-זמאן בשנת 2004, שיבח הכותב זוהייר עבד אל-רחמן את חזקאל כמי שחפר בציפורניו את מקומו בהיסטוריה. הוא הדגיש כי חזקאל לא היה "מפלצת יהודית" אלא מציאות עיראקית יציבה, וכי מיליוני עיראקים אכלו את לחמם בזכות המאבקים הכלכליים שניהל.
חזקאל נחשב בעיראק לאבי הפרלמנט, והשפעתו על הארגון הכלכלי והמשפטי של המדינה הייתה מכרעת. הוא הוכיח שיושר, מקצוענות ונחישות יכולים לבנות אומה מאפס ולהבטיח את יציבותה הכלכלית למשך עשורים קדימה.
| תחום פעילות | תפקיד מרכזי | הישג בולט |
|---|---|---|
| כלכלה ופיננסים | שר האוצר הראשון של עיראק | הבטחת תשלום בזהב על נפט עיראקי |
| ממשל וחקיקה | חבר פרלמנט וסנאטור | נחשב ל"אבי הפרלמנט" העיראקי |
| דיפלומטיה | נציג בוועידת קהיר (1921) | עיצוב הסדרי השלטון בממלכה החדשה |
| משפט | יועץ משפטי ומתורגמן | ארגון המערכת המשפטית של עיראק |
סיפורו של סר ששון חזקאל הוא עדות לכך שהיסטוריה אינה רק רצף של תאריכים, אלא מעשיהם של יחידים בעלי חזון ויושרה. באתר HistoryIsTold אנו מחויבים להביא לכם את הסיפורים המלאים והמדויקים ביותר על הדמויות שעיצבו את עולמנו. רוצים לגלות עוד על ההיסטוריה המרתקת של יהדות עיראק או על מדינאים ששינו את פני המזרח התיכון? הירשמו לניוזלטר שלנו והצטרפו לקהילת קוראינו.
