טיל ששוגר לעבר ריאד הוא רק הביטוי הבולט ביותר למציאות צבאית מטרידה מבחינתה של סעודיה. במשך יותר מעשור ניסתה הממלכה להתמודד עם החות’ים בתימן, אך הקבוצה הנתמכת בידי איראן לא רק שרדה. אלא אף תקפה את הבירה הסעודית, השתלטה על כל חופי הים האדום של תימן והטילה מצור על ייצוא הנפט הסעודי, וכל זאת מבלי שנראה כי היא נתקלת בכוח המסוגל לעצור אותה.
הפער בין העוצמה הצבאית הסעודית על הנייר לבין תוצאות המערכה עומד בלב הסיפור. סעודיה השקיעה מיליארדים ברכישת אמצעי לחימה וציוד צבאי מתוחכם, אך מומחים מצביעים על ניסיון מוגבל בניהול עצמאי של מבצעי לחימה מורכבים, על תלות בכוחות מקומיים שלא הוכיחו יעילות מספקת ועל מבנה צבאי שמאפייניו מקשים על הממלכה. מהצד השני ניצבים החות’ים, שנהנו מהשטח ההררי של תימן, מקשרים שבטיים, מאחדות ארגונית ומסיוע איראני רציף שאִפשר להם לצבור ארסנל מתקדם של טילים וכטב”מים.
מיליארדים בנשק, אבל ניסיון מוגבל בשדה הקרב
על פניו, לסעודיה לא אמורה להיות בעיה של אמצעים. במשך שנים השקיעה הממלכה סכומי עתק ברכישת מערכות נשק וציוד צבאי מתוחכם. לצד זאת, היא הסתמכה לאורך ההיסטוריה על נוכחות גדולה של כוח אדם זר, קבלנים ומדריכים צבאיים שנועדו להשלים ולחזק את כוחותיה.
רכישות גדולות של אמצעי לחימה מיצרנים מערביים, ובהם חברות אמריקאיות, בריטיות וצרפתיות, הפכו למאפיין מרכזי הן של מדיניות הביטחון הסעודית והן של האסטרטגיה הדיפלומטית שלה. רכישת הנשק שימשה גם כאמצעי לטיפוח היחסים עם בעלות בריתה של הממלכה.
היקף ההצטיידות ממשיך להיות עצום. בתחילת ספטמבר 2026 אישרה ארצות הברית מכירה לסעודיה של 48 מטוסי קרב חמקניים מדגם F-35, בעסקה בשווי 24.3 מיליארד דולר.
אלא שהארסנל המרשים אינו מספר את הסיפור כולו. למרות כמות הנשק והתחכום הטכנולוגי העומדים לרשותה, לצבא הסעודי היה ניסיון מוגבל יחסית בניהול עצמאי של מבצעי לחימה מורכבים. כאשר מלחמה דורשת לא רק ציוד מתקדם אלא גם ארגון, פיקוד, תיאום ונכונות לנהל מערכה מתמשכת, היתרון החומרי אינו מבטיח בהכרח תוצאה מקבילה בשטח.
בֶּרְנַרְד הַיְקֶל, מומחה לסעודיה מאוניברסיטת פרינסטון, ניסח את הבעיה בצורה חריפה במהלך דיון שפורסם ברשת לאחר המתקפה האחרונה של החות’ים.
ההסבר שמציעים מומחים לא נעצר בשאלת הניסיון המבצעי. במשך שנים נטען שהכוחות הצבאיים של הממלכה נשמרו במכוון קטנים ומפוצלים יחסית, כדי למנוע אפשרות של הפיכה צבאית באזור שבו הפיכות אינן תופעה זרה.
רֵיי טָקֶיְיה, חוקר המזרח התיכון, הציג את הטענה הזאת בשימוע בקונגרס בשנת 2015.
כך נוצר פרדוקס המלווה את המערכה הסעודית: ממלכה שמסוגלת להוציא מיליארדים על מערכות הנשק המתקדמות ביותר עדיין נדרשת להתמודד עם מגבלות שאינן נפתרות באמצעות רכישת מטוסים או ציוד נוסף.
מה הופך את החות’ים ליריב קשה כל כך?
אם הצד הסעודי מציג את הסתירה שבין עוצמה חומרית לבין מגבלות מבצעיות, הצד החות’י מציג תהליך הפוך כמעט לחלוטין. החות’ים החלו את דרכם ככוח חמוש באופן קל יחסית, אך הצליחו להשתמש בתנאים שעמדו לרשותם כדי לבנות מערך הגנה שקשה היה לעקור.
השטח ההררי והמחוספס שבו פעלו העניק להם יתרון משמעותי. אליו הצטרפו הקשרים השבטיים שסייעו להם להקים הגנות אפקטיביות. במשך השנים השתנה גם אופיו של הארסנל שלהם. בסיוע התמיכה האיראנית צברה הקבוצה מערך מתקדם של טילים וכטב”מים.
אבל כוחם של החות’ים לא נבע רק מנשק או מגאוגרפיה. אחד ההבדלים הבולטים בינם לבין הממשלה שבה הם נלחמים הוא מידת האחדות הפנימית שלהם.
תּוֹמָס ז’וּנוֹ, מומחה לאיראן ולתימן מאוניברסיטת אוטווה, הסביר לסוכנות הידיעות הצרפתית כי החות’ים הצליחו ליצור חזית מאוחדת.
האחדות הזאת אפשרה לקבוצה להפעיל כוח בצורה מרוכזת יותר, דווקא בשעה שהכוחות שהתייצבו מולה התקשו לשמור על אותה רמת תיאום.
אולי יעניין אותך
הים האדום הופך לזירת לחץ
משנת 2023 הוכיחו החות’ים כי יכולתם אינה מוגבלת ללחימה יבשתית בתימן. לאחר פרוץ המלחמה בעזה הם החלו לתקוף כלי שיט שלטענתם היו קשורים לישראל והצליחו לשבש את התנועה בים האדום.
היכולת להפעיל לחץ על נתיב ימי הפכה למרכיב משמעותי באסטרטגיה שלהם. איראן כבר השתמשה בהמשך באסטרטגיה דומה כדי לסגור בפועל את מצר הורמוז.
במהלך 2024 ו־2025 ביצעו ארצות הברית, בריטניה וישראל תקיפות חוזרות נגד החות’ים. ההערכה היא שהתקיפות פגעו בתשתית הצבאית של הקבוצה, אך הן לא הצליחו לנטרל את יכולות הטילים והכטב”מים שלה.
ההבחנה הזאת משמעותית. פגיעה בתשתיות צבאיות לא הייתה שקולה לחיסול יכולת התקיפה. החות’ים המשיכו להחזיק באמצעים שאפשרו להם לאיים על נתיבי שיט, על הסעודים ועל מתקנים ותשתיות הקשורים לממלכה.
הממשלה התימנית והמלחמה שהחלה מבחינת סעודיה ב-2015
הקושי הסעודי להביס את החות׳ים נובע במידה רבה מהכוחות שעליהם נשענה הממלכה בתוך תימן. בשנת 2015 נכנסה סעודיה למלחמה בתימן לצד בעלת בריתה, איחוד האמירויות הערביות. מטרתן הייתה לחזק את הממשלה שנדחקה מצנעא, בירת תימן, שנה קודם לכן בידי החות’ים.
אלא שהמחנה שהתייצב מול החות’ים לא נהנה מהאחדות שאפיינה את יריבו. שבועות אחדים לפני תחילתה של המלחמה במזרח התיכון כבר החלו להופיע סימני משבר סביב הממשלה התימנית המתקשה, שמרכזה בעדן.
בדצמבר 2015 השתלטו לזמן קצר כוחות הנתמכים בידי איחוד האמירויות על כל האזורים שהיו בשליטת הממשלה. המהלך עורר את זעמה של ריאד והוביל לקרע מתמשך בין שתי בעלות הברית. סעודיה דרשה מאבו דאבי לסגת מתימן ואיחוד האמירויות אכן עשתה זאת. איחוד האמירויות הוציאה את כוחותיה ואת הציוד שלה מאזורים הסמוכים לחוף הים האדום, ובכלל זה מסוקי קרב.
מבחינת סעודיה, החלל שנוצר היה משמעותי. הסעודים לא הצליחו למלא את הוואקום שהותירה הנסיגה האמירתית, וכוח בלתי מאורגן נותר להגן על רצועה רחבה של שטח בעל חשיבות אסטרטגית.
הבעיה הסעודית לא הייתה רק ההתמודדות הישירה עם החות’ים. היא נאלצה לפעול באמצעות מערכת מקומית שסבלה מחוסר ארגון ומתיאום חלש, ובמקביל להתמודד עם הקרע בינה לבין איחוד האמירויות, שנסיגתה הותירה אזורים אסטרטגיים ללא הכוח שהיה מוצב בהם קודם לכן.
הפסקת האש קורסת והחות’ים עוברים להתקפה
הפסקת אש שנקבעה בשנת 2022 לא החזיקה מעמד. ביולי היא קרסה כאשר החות’ים קיבלו מטוס איראני ישירות בצנעא, במהלך שהתריס נגד הממלכה הסעודית. מכאן הלך העימות והתרחב.
החות’ים הטילו מצור ימי על סעודיה והחלו לתקוף את ספינותיה, את שטחה ואת מתקני הנפט שלה. לאחר מכן הם השתלטו על כל חוף הים האדום של תימן הצופה לעבר באב אל-מנדב ובהמשך תקפו גם את ריאד.
רצף הפעולות הזה המחיש עד כמה השתנה מאזן היכולת של הקבוצה. כוח שהיה בראשית דרכו חמוש באופן קל יחסית הפעיל כעת טילים וכטב”מים, איים על ספנות, תקף מתקני נפט ושטח סעודי והחזיק ברצועת החוף האסטרטגית של תימן לאורך הים האדום.
למרות זאת, סעודיה לא הגיבה במתקפת נגד גדולה. הלחימה עצמה לא הסתיימה והחות’ים ממשיכים להילחם בכוחות הממשלה התימנית.
ריאד מחפשת עזרה בוושינגטון
הקושי של סעודיה להתמודד עם החות’ים הגיע גם ליחסיה עם ארצות הברית. כלי תקשורת אמריקאיים דיווחו כי יורש העצר הסעודי מוּחַמַּד בִּן סַלְמַאן ביקש שוב ושוב מנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ סיוע בבלימת החות’ים. אך הבקשות לא הניבו עד כה את הסיוע המבוקש.
כך נותרה סעודיה מול יריב שהמשיך להפעיל את יכולותיו, בשעה שהכוחות התימניים התומכים בממשלה המשיכו להתמודד עם בעיות בסיסיות בהרבה.
מחסור ומורל נמוך
הרחק מעסקאות הנשק בשווי מיליארדים, ממטוסי הקרב החמקניים ומהדיונים האסטרטגיים בריאד ובוושינגטון, חיילי הממשלה התימנית מתארים מציאות פשוטה וקשה יותר.
הכוחות בשטח מתלוננים על מורל נמוך. לוחם במחוז לַחְג’ שבדרום תימן סיפר לסוכנויות הידיעות כי אנשיו סבלו ממחסור בנשק ובתחמושת, לצד עיכובים בתשלום המשכורות.
התיאור הזה ממחיש את אחד הפערים הבולטים. בצד אחד נמצאת סעודיה, שרכשה במשך שנים מערכות נשק מתקדמות במיליארדי דולרים ושעתידה לקבל, לפי העסקה שאושרה, עוד 48 מטוסי F-35. בצד האחר של המערכה נמצאים הכוחות המקומיים שעליהם היא מסתמכת, שסובלים ממחסור בנשק ובתחמושת ואף עיכובים בשכר.
מולם ניצבים החות’ים, שבמהלך השנים עברו מכוח חמוש קל יחסית לארגון בעל פיקוד ושליטה ריכוזיים, ארסנל של טילים וכטב”מים הנתמך בידי איראן ויכולת להפעיל לחץ הרחק מזירות הלחימה היבשתיות.
אם הסיפור הזה המחיש עד כמה רחוק יכול להיות המרחק בין ארסנל מרשים לבין המציאות בשדה הקרב, המשיכו לקרוא ב-HistoryIsTold על המלחמות, המהלכים המדיניים והאנשים שעיצבו את ההיסטוריה ושתפו את הכתבה עם מי שהיסטוריה עבורו היא לא רק רשימת תאריכים.
הצטרפו לאלפי קוראים וקבלו את הכתבות המרתקות ביותר ישירות לתיבת הדואר שלכם.
