מפגינים פורצים לבית ליד. צילום: דודו גרינשפן, פלאש 90.

לשתף?

מלחמות היהודים: רגע לפני תשעה באב זה קורה שוב…

לראשונה בתולדות מדינת ישראל, מפגינים התעמתו ופרצו לבסיסי צה״ל, לאחר שחיילי המשטרה הצבאית עצרו מילואימניקים בחשד להתעללות במחבלי נוח׳בה. רגע לפני תשעה באב היהודים שוב נלחמים אחד בשני במקום להתאחד נגד אויב אכזר.

המשפט הזה יהפוך את הבטן הן לימנים והן לשמאלנים: מחד אפשר להבין את הסנטימנט כלפי המפלצות השפלות, אותם מחבלי נוח׳בה שלא צריכים להיות כלואים אלא מתים. אין ספק. מהעבר השני, פריצה לבתי דין צבאיים ולבסיסי צבא זו כבר אנרכיה ואובדן משילות. אם לחבר כנסת מותר לפרוץ לבסיס צבאי על משהו שהוא לא מסכים לו, מה ימנע מאזרח פשוט לעשות זאת?

זה התחיל כששוטרים רעולי פנים מהמשטרה הצבאית החוקרת הגיעו ביום שני, 29 ביולי 2024, לבסיס שדה תימן, בו מוחזקים מחבלי הנוח׳בה, כדי לעצור חיילי מילואים בחשד להתעללות חמורה במחבל פלסטיני, שהגיע לבית החולים סורוקה עם חבלות בפי הטבעת. תוך זמן קצר, המונים התאספו מחוץ למתחם שדה תימן לאחר שהשוטרים עצרו את חיילי המילואים, שכעת נתונים לחקירה רשמית.

שדה תימן סמוך לבאר שבע עומד מזה חודשים במרכז הדיווחים על התעללויות חמורות במחבלי הנוח׳בה והוא כבר כמה שנים שמשמש לכליאת עצירים ביטחוניים. אחרי שהשוטרים הצבאיים התעמתו עם מילואימניקים עשרות מפגינים, כולל חברי כנסת מהימין כמו צבי סוכות מעוצמה יהודית וסגן יו״ר הכנסת ניסים ואטורי, פרצו דרך שער הבסיס בעוד אחרים ניסו להפיל את הגדר, בקריאות "לא נפקיר את חברינו, בטח לא למחבלים".

על פי הדיווחים, כמה חיילים בבסיס השתמשו בגז פלפל נגד אנשי המשטרה הצבאית שהגיעו לעצור את חיילי המילואים. בהמשך, המפגינים שאליהם הצטרפו גם אנשי ארגון ״לה פמיליה״ וחברת הכנסת טלי גוטליב מהליכוד, נכנסו גם לבסיס הצבאי "בית ליד" בו ממוקמים בתי הדין הצבאיים ומטה חיל המשטרה הצבאית, לשם נלקחו לחקירה חיילי המילואים. אנרכיה שלא נראתה כמותה מעולם בתולדות המדינה ואחרי שכבר שחשבנו שראינו הכל. אלה יגידו ששקמה ברסלר ויאיר גולן התחילו בקריאתם לסרבנות, אלה יאשימו את הממשלה והרפורמה המשפטית ואף אחד לא יעצור לרגע לחשוב…

טלי גוטליב עם רעולי פנים בכניסה לבית ליד
טלי גוטליב עם רעולי פנים בכניסה לבית ליד

ומה הפלא? כשראש הממשלה בנימין נתניהו מפרסם הצהרה לקונית המגנה בחריפות את הפריצה וקוראת "להרגעה מיידית של היצרים", שאינן אלא מילים בעלמא כשלא כך אמור לנהוג מנהיג. שר הביטחון, יואב גלנט, איכשהו עוד ריכך כשאמר כי יש לאפשר את המשך חקירת התנהלות החייליים והוסיף "גם בעתות כעס, החוק חל על כולם".

וצדק. אחרי הכל, אם אנחנו לא חיים במדינת חוק, אם אנחנו מאפשרים התעללות במחבלי נוח׳בה בחסות החוק, עד כמה שאנחנו בעד התעללות בהם, שלא נתלונן שבחסות החוק עלולים לפעול גם נגד האזרחים עצמם, כי אינם מיישרים קו עם הממשלה. לראיה, כשהחוק לא חשוב גם מותר לך לפרוץ לבסיס צבאי.

ואלה כמו טלי גוטליב יגידו שהם לא יגנו פריצה לבסיסי צה״ל ואף אחד לא יקבע להם מה נכון ומה לא בהפגנות. כי היועצת המשפטית לממשלה, בהרב מיארה אמרה שאין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי. ממש כמו אלה מהשמאל שלא גינו את פריצת המפגינים לתחנת המשטרה בשלהי 2023 כדי לשחרר עצורים מהפגנות השמאל. כל זה רק גורם לי לתהות, האם סופית איבדנו את זה?

העצוב הוא שאף אחד מההנהגה בימין או בשמאל, לא עצר להרגיע את הרוחות. אולי היו כמה קולות כמו בנט שהזהיר מפירוק המדינה וגדעון סער שהזדעזע, אבל אף אחד ממנהיגי הימין והשמאל, אלה שיודעים לסחוף אחריהם את הקהל שלהם, לא מדברים על מה שחשוב. האחדות בעם.

כך במחי יד הורידו מהכותרות את הדיון על עסקת חטופים ואת הזעזוע מהטבח בילדים הדרוזים בסוף השבוע האחרון. לא, הפוליטיקאים עסוקים בגינוי מעצרם של חיילי המילואים, כמו איתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי מ״עוצמה יהודית״, שכינה את מעצרם "לא פחות ממביש", בעוד אחרים כמו יאיר לפיד קראו לפטר את חבר הכנסת ואטורי על השתתפותו בפריצה, בזמן שיאיר גולן מ״הדמוקרטים״ שחרר איזה גינוי כשהוא שכח שהמחנה שהוא נמנה עם ראשיו קרא למרי אזרחי ולסרבנות המונית בזמן המחאות הגדולות נגד הרפורמה המשפטית עד ל־7 באוקטובר. וכולם כולם עסוקים במלחמות היהודים.

הפריצה לשדה תימן, 2024
הפריצה לשדה תימן, 2024

כי הסיפור הוא לא תשעה חיילים ישראלים שמואשמים בהתעללות ולכן הפרקליטה הצבאית הראשית, האלופה יפעת תומר־ירושלמי, הורתה על חקירה "בעקבות חשד להתעללות מהותית בעציר". לא. מדובר על משבר אמון עמוק בין עם ישראל לעם ישראל. הקרע החברתי מעולם לא היה עמוק יותר. ממש בתוך תקופת בין הזמנים, רגע אחרי י״ז בתמוז וממש שבועות בודדים לפני תשעה באב.

כך או כך, נראה שכדור השלג התגלגל, אבל חייבים לעצור אותו לפני שיפגע בקרקע. אסור לנו לריב בינינו, לא כשאנחנו במלחמה, לא כשסכנת קיום ממשית מרחפת מעל ראשינו. אם לא נתעורר על עצמנו ומהר, נקבל את תשעה באב שוב בדמות פירוקה של מדינת ישראל ואם הייתי קצין ממשרד המודיעין האיראני בטהרן, אין ספק שהייתי צופה בכל זה במבט זחוח ומאושר.

האם זה מה שאנחנו רוצים?

אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.

לשתף?

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו!

אולי יעניין אתכם

לצורך שיפור חוויית הגלישה באתר, אנו משתמשים בקבצי "עוגיות", המשך גלישתכם מהווה הסכמה לכך. למדיניות הפרטיות.