תאמל״ק לי
האם אי פעם עצרתם לחשוב איך שישה ימים ביוני 1967 שינו את מסלול ההיסטוריה שלנו לעד? זו היתה אחת התקופות הדרמטיות ביותר בתולדות מדינת ישראל, רגע של חרדה קיומית שהפכה לתחושת גאולה לאומית. החל ממבצע ההונאה בסיני ועד לעלייה הדרמטית לרמת הגולן, זהו סיפור על גבורה, תבוסה ושינוי גבולות שמעצב את המציאות שלנו גם היום, עשורים אחרי.
מלחמת ששת הימים: מהמתח של תקופת ההמתנה, דרך מבצע "מוקד" המזהיר ועד לאיחודה של ירושלים ושינוי פני הגאופוליטיקה האזורית.
בבוקר ה-5 ביוני 1967, בשעה 7:45, רעדו שמי המזרח התיכון כאשר מדינת ישראל, נתונה בטבעת חנק צבאית ומדינית, בחרה להלום במבצע אווירי נועז שהכריע את המערכה עוד לפני שחייל הרגלים הראשון דרך על אדמת האויב. זו מלחמת ששת הימים שפרצה ב-5 ביוני ונמשכה עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר עד ב' בסיוון ה'תשכ"ז). המלחמה התנהלה בין ישראל לבין צבאות מצרים, ירדן וסוריה, שזכו לסיוע ממדינות ערביות נוספות כמו עיראק, לבנון וערב הסעודית והסתיימה בניצחון ישראלי מוחץ ששינה את גבולות המדינה ואת ההיסטוריה העולמית.
הדרך למלחמה הייתה רצופה בצעדים תוקפניים מצד מדינות ערב. מצרים ושותפותיה ביצעו מהלכים שאיימו על ביטחונה וכלכלתה של ישראל, כמו גירוש כוח החירום של האו"ם מסיני, חסימת מצרי טיראן לשיט ישראלי והכפפת צבאות סוריה וירדן לפיקוד מצרי. ריכוז הכוחות המצריים בסיני אילץ את ישראל לגייס מילואים שפגע קשות במשק, בעוד כוחות עיראקיים בירדן איימו לחתוך את "מותניה הצרות" של ישראל באזור נתניה.
תקופת ההמתנה המתוחה לוותה בחרדה ציבורית גדולה. למרות ניסיונות דיפלומטיים של ארצות הברית לארגן שיירה ימית לפריצת המצור, רק בריטניה והולנד הסכימו להשתתף, מה שהוביל את האמריקאים להעניק לישראל הסכמה שבשתיקה לפעול. ואכן, ב-1 ביוני הוקמה ממשלה לאומית רחבה עם משה דיין כשר הביטחון, במהלך שהרגיע את הרוחות בציבור ובצבא.
המאבק האזורי היה חלק בלתי נפרד מהמלחמה הקרה. ברית המועצות שאפה להקים בסיסים ימיים בים התיכון וראתה במתיחות אמצעי להידוק יחסיה עם מצרים וסוריה. ב-13 במאי 1967 העבירו הסובייטים דיווח כוזב למצרים על ריכוז כוחות ישראליים בגבול סוריה. אף שישראל הזמינה את השגריר הסובייטי לסייר בגבול ולהיווכח שאין כוחות, הוא סירב והדיווח שימש עילה לנאצר להזרים כוחות לסיני.
במישור הגרעיני, ישראל עמדה בכוננות עליונה. פרסומים זרים חשפו את "מבצע שמשון" שהיתה היערכות ממשית להפעלת יכולת גרעינית כמוצא אחרון. במקביל, מטוסי מיג (ככל הנראה סובייטיים מדגם מיג 25) ביצעו גיחות צילום מעל הכור בדימונה במאי 1967, מה שהגביר את תחושת הדחיפות בירושלים.
"יעדנו ברור: למחוק את ישראל מעל פני המפה. ניפגש בתל אביב ובחיפה."
נשיא עיראק, עבד א-רחמן עארף
המכה המקדימה: מבצע מוקד והמשך המערכה
ב-5 ביוני בשעה 7:45 בבוקר יצא לדרך מבצע מוקד. חיל האוויר הישראלי, תחת פיקודו של מרדכי הוד, שלח כמעט את כל מטוסיו (למעט 12 שנשארו להגנת השמיים) לתקיפת שדות התעופה במצרים. המטוסים טסו בדממת אלחוט ובגובה נמוך מתחת למכ"ם.
ההצלחה הייתה מוחלטת: 11 שדות תעופה הותקפו בגל הראשון, וחיל האוויר המצרי שותק על הקרקע. נעשה שימוש ב"נשק סודי" – פצצות לפיצוח מסלולי בטון. לאחר מכן הושמדו גם חילות האוויר של ירדן וסוריה ופגיעה קשה ב-H-3 בעיראק. בסך הכל הושמדו ביום הראשון 451 מטוסי אויב, רובם על הקרקע.
פיקוד הדרום, בראשות ישעיהו גביש, הפעיל שלוש אוגדות בסיני. אוגדת ישראל טל פרצה בציר הצפוני, אוגדת אריאל שרון ניהלה קרב הבקעה מזהיר באום-כתף, ואוגדת אברהם יפה נעה דרך הדיונות שנחשבו בלתי עבירות.
מבצע ההונאה "לשון אדומה" גרם למצרים להאמין שהמתקפה תגיע מהדרום, מה שיצר אי-סדר לוגיסטי אצלם. ב-6 ביוני נתן המטכ"ל המצרי פקודת נסיגה כללית שהפכה למנוסה. צה"ל דהר לעבר המעברים – המיתלה והגידי – כדי לחסום את האויב והגיע לתעלת סואץ תוך ארבעה ימים.
למרות מסרי הרגעה מישראל, ירדן פתחה באש ב-5 ביוני בשעה 9:40. הירדנים הפגיזו את ירושלים המערבית, תל אביב ובסיס רמת דוד. בתגובה, עבר צה"ל להתקפה תחת פיקודו של עוזי נרקיס. הקרב הקשה ביותר נערך בגבעת התחמושת, שם נלחמו צנחני חטיבה 55 בפיקוד מוטה גור בקרב פנים אל פנים. במקביל, חטיבת הראל כבשה את גבעת המבתר וחטיבת ירושלים כבשה את ארמון הנציב. ב-7 ביוני (כ"ח באייר) פרצו הצנחנים דרך שער האריות. מוטה גור הכריז בקשר: "הר הבית בידינו!". קול השופר של הרב שלמה גורן בכותל המערבי הפך לאחד הרגעים המכוננים בתולדות הציונות.
החזית הסורית: העלייה לרמה
במשך ארבעה ימים הסתפקו הסורים בהפגזות על יישובי הגליל ובניסיון התקפה כושל על קיבוץ דן. משה דיין היסס לפתוח חזית שלישית, אך ב-9 ביוני שינה את דעתו. תחת פיקודו של דוד אלעזר (דדו), פרצו כוחות חטיבה 8 וחטיבת גולני (בקרב העקוב מדם בתל פאחר) אל רמת הגולן. ב-10 ביוני נכבשה קוניטרה והושגה הפסקת אש, כאשר החרמון נכבש סופית ב-12 ביוני.
בזירה הימית, חיל הים הגן על החופים וביצע פשיטות בנמלי אלכסנדריה ופורט סעיד. אירוע טרגי נרשם ב-8 ביוני, כאשר צה"ל תקף בשגגה את ספינת הביון האמריקאית USS Liberty, אירוע שבו נהרגו 34 מלחים אמריקאים וישראל פיצתה עבורו בהמשך ב-13 מיליון דולר. בנוסף, מדינות כמו לבנון, עיראק ומרוקו שלחו כוחות או ביצעו גיחות, אך השפעתן הייתה מוגבלת. עיראק שלחה חיל משלוח וטייסות, ומטוס טופולב עיראקי אף הפציץ את נתניה לפני שהתרסק ליד עפולה.
המלחמה הסתיימה כשישראל מחזיקה בשטח הגדול פי שלושה משטחה המקורי: סיני, רצועת עזה, הגדה המערבית, מזרח ירושלים ורמת הגולן. המחיר לישראל היה כבד: 779 חללים וכ-2,590 פצועים. צבאות ערב ספגו עשרות אלפי אבדות.
השלכות המלחמה מעצבות את פני המדינה עד היום. ועידת חרטום ("שלושת הלאווים") קיבעה את הסרבנות הערבית, בעוד שבישראל החל ויכוח פוליטי עמוק על עתיד השטחים. המלחמה הפכה את ישראל ממעצמה אזורית צבאית למדינה המתמודדת עם סוגיות מורכבות של שלטון על אוכלוסייה אחרת ובידוד בינלאומי גובר. אנחנו ב-HistoryIsTold מאמינים שהבנת העבר היא המפתח להבנת ההווה. הניצחון המזהיר של יוני 1967 הוא עדות לעוצמתו של צה"ל ולרוח העם בימי מבחן, אז כך גם היום… הצטרפו לקהילה שלנו והירשמו לניוזלטר שלנו כדי לקבל עוד פנינים היסטוריות שיאירו לכם את המציאות של היום.
חומר מעשיר לקריאה
- אביעזר גולן, ״שישה ימי תהילה – מלחמת 1967״, הוצאת דקל, 1967.
- שמעון גולן, ״מלחמה בשלוש חזיתות״, הוצאת מערכות, 2007.
- מיכאל אורן, ״שישה ימים של מלחמה״, הוצאת דביר, 2002.
- עמי גלוסקא, ״אשכול, תן פקודה!״, הוצאת מערכות, 2004.
- שבתי טבת, ״חשופים בצריח״, הוצאת שוקן, 1968.
חומר מעשיר לצפייה
- "סדין אדום – מלחמת ששת הימים", ארכיון צה"ל.
ראיון עם אלוף שייקה גביש על חזית סיני.
תיעוד שחרור העיר העתיקה וקולו של מוטה גור (ארכיון המדינה).
ירושלים '67 (2026) הוא סרט מלחמה ישראלי המתמקד במערכה על ירושלים בימי מלחמת ששת הימים.
