הכדורגל מתערבב בפוליטיקה: השעיית נבחרות ומועדונים היא לא רק עניין של כללים, אלא גם של דיפלומטיה והסכמים. בעוד רוסיה הושעתה במהירות בעקבות פלישתה לאוקראינה, השאלה האם ישראל תושעה נותרה פתוחה. כיצד ישראל מצליחה לחמוק בצדק מהשעיה ומה עומד מאחורי ההחלטות של אופ״א ופיפ״א? כל הפרטים, ההשוואות והסיבות במדריך אחד.
בכדורגל הולך ומתעצם הדיון סביב האפשרות להרחיק את ישראל מהתמודדות בתחרויות הספורטיביות בעקבות המלחמה בעזה. אחרי שקבוצה של 48 ספורטאים, בהם הקשרים שייק דוקורה ("קריסטל פאלאס") וחאכים זיאש ("אל-דוחייל"), חתמו על פנייה לאופ״א בדרישה "להרחיק מיידית" את ישראל מכל התחרויות. בנוסף, איגודי הכדורגל בספרד, טורקיה, נורווגיה ואחרים קוראים לאופ״א לנקוט צעדים דחופים נגד ישראל. לפי מקורות שונים, ייתכן שגם ההתאחדות האנגלית (FA) תצטרף למהלך.
אם אכן תתקבל ההחלטה, קבוצות ישראליות יושעו רק מהטורנירים בחסות אופ״א: קרי, הנבחרות יורחקו מליגת האומות ומכבי תל אביב לא תורשה להתמודד בליגה האירופית. זאת משום שפיפ״א עדיין לא תמכה ברעיון. לפי טענות שונות, סוגיית ההשעיה הייתה אמורה להעלות להצבעה במועצת אופ״א יומיים לפני יום הכיפורים. מבין 20 חברי המועצה, לפי הדיווחים, הרוב המוחלט תמך בהשעיה ורק שתיים-שלוש מדינות התנגדו נחרצות. עם זאת, נשיא אופ״א, אלכסנדר צ׳פרין, החליט לדחות את ההצבעה ולהתעמק עוד בנושא.
השוואה: מה קרה עם רוסיה?
אין דרך להימנע מהשוואה. לצורך ההקשר, נזכיר:
- ב-27 בפברואר 2022, פיפ״א קבעה שלא יתקיימו תחרויות בינלאומיות ברוסיה. משחקי הבית של הנבחרת התקיימו במגרש נייטרלי וללא קהל, ועם הרכב מיוחד ללא דגל ולאום.
- למחרת, ב-28 בפברואר 2022, פיפ״א ואופ״א השעו את כל הנבחרות והמועדונים הרוסיים מהשתתפות בתחרויות הבינלאומיות "עד להודעה חדשה או עד שיפור המצב". ההחלטה נבעה מחשש לפגיעה בארגון המשחקים, לאחר שנבחרות מסוימות סירבו לשחק מול רוסיה במוקדמות מונדיאל 2022.
- ב-8 במרץ 2022, 37 מדינות חתמו על הצהרה משותפת שתומכת בסנקציות ספורטיביות קשות נגד רוסיה.
- ב-18 במרץ 2022, בית הדין הספורטיבי בלוזאן (CAS) דחה את ערעור איגוד הכדורגל הרוסי, תוך ציון חשש לפגיעה בשלמות התחרויות.
- ב-5 באפריל 2023, נשיא אופ״א, אלכסנדר צ'פרין, ציין שהסרת הסנקציות תתקשה כל עוד הסכסוך נמשך.
- עד סוף 2024 וב-2025, הסנקציות נשמרו על כל הרמות – מהנבחרות הצעירות ועד למבוגרים, כולל אי השתתפות במוקדמות יורו ואולימפיאדת 2028.
לפי צ'פרין, צעדי ההשעיה המיידיים נגד רוסיה נבעו גם מהלחץ הפוליטי: ההתאחדויות של אנגליה, אוקראינה, פולין, לטביה, ליטא, שוודיה, דנמרק, נורווגיה ורומניה איימו בחרמות אם רוסיה תשתתף. עם זאת, הערכת התאחדות הכדורגל הקזחית מצביעה על כך שרוב חברי אופ״א היו בעד החזרת רוסיה בעתיד.
מה בנוגע לישראל?
התאחדות הכדורגל הפלסטינית (PFA), למרות הבעייתיות שבקיומה כהתאחדות ללא מדינה, ניסתה כבר בקונגרס פיפ״א במאי 2015 להעלות הצעה להרחיק את ישראל, בטענה שישרא מפריעה לפעילות הכדורגל בשל הגבלות על בניית מתקנים, סגירת מסלולי תנועה, ביטול משחקים ואף תקיפה של משרדי ההתאחדות. העובדה, שג'יבריל רג'וב, יו״ר ההתאחדות הוא מחבל מארגון פת״ח שכיהן בעבר במנגנוני הביטחון המסכל של הרשות הפלסטינית, לא הדירה שינה מעיניהם של התומכים בהתאחדות. בכל מקרה, לבסוף, הפלסטינים שינו את הדרישות – במקום השעיה, דרשו מנגנון פיקוח. הקונגרס החליט על הקמת ועדה חדשה לניטור ופיקוח על המצב וחלק מהבעיות המקומיות נפתרו, אך סוגיית ההשעיה נותרה תלויה.
לאחר התגברות העימות בעזה בעקבות הפלישה הנפשעת של חמאס אוקטובר 2023, הפלסטינים פנו שוב לפיפי״א ולאופ״א בבקשה להטיל סנקציות. אופ״א איפשרה אז איסור על משחקים בינלאומיים בישראל "עד להודעה חדשה" מטעמי ביטחון. פיפ״א, לעומת זאת, בתחילת 2024, דרשה לבצע בדיקה משפטית ואז דחתה פעמיים את הדיון. אין תאריכי יעד לבחינה מחודשת ונשיא פיפ״א, ג'יאני אינפנטינו, הסביר כי ההחלטה התקבלה "בהתבסס על בדיקות מקיפות והמלצות של מומחים בלתי תלויים".
למה ההתמהמהות?
פרו-פלסטינים מבקרים את פיפ״א ואופ״א על "סטנדרט כפול": רוסיה הושעתה במהירות, בעוד שהמקרה של ישראל דורש בדיקה מעמיקה. תקנות הארגונים מאפשרות השעיה על הפרות זכויות אדם, אלימות, אי יכולת להבטיח ביטחון תחרויות ועוד. אבל הפלסטינים עצמם שוכחים, שהם לא אוקראינה ומעולם לא היו מדינה ובהתחשב בתמיכה הגורפת שלהם במעשי חמאס גם לא ראוי שתהיה להם כזו.
הבדל בולט נוסף נוגע למועצת האולימפיאדה (IOC). בשנת 2022, כשהושעתה רוסיה, הוועד האולימפי הבינלאומי המליץ רשמית לפדרציות ספורטיביות בינלאומיות שלא לאפשר לרוסיה להשתתף. בישראל, עם זאת, לא ניתנה המלצה דומה. באמצע ספטמבר 2025, מנהל אולימפיאדת ספורט, כריסטוף דובי, ציין: "המצב שונה מרוסיה ובלארוס. ישראל ופלסטין – מקרה מיוחד. שני הוועדות האולימפיות המקומיות מכבדות את החוקה האולימפית". לפי עקרונות הוועד האולימפי הבינלאומי, המטרה היא לקדם חברה שלום דרך ספורט, להבטיח נייטרליות פוליטית, למנוע אפליה ולתמוך בספורט ככוח לחיזוק שלום.
במקביל, בסוף ספטמבר 2025, מומחים עצמאיים של האו"ם קראו לפיפ״א ולאופ״א להדיח את ישראל, תוך אישור "עובדת רצח עם" בעימותים בשטחים הפלסטיניים, זאת תוך התעלמות מהעובדה שהאו״ם עצמו על סוכנויותיו, כמו אונר״א, המשיכו שוב ושוב לתמוך בארגון הטרור חמאס מבלי לגנות את מעשי הטרור המזוויעים שלו. עם זאת, חברי הוועד האולימפי, ביניהם ג'ובאני מלאגו, ציינו את הצורך להבדיל בין אחריות פוליטית לבין יישום עקרונות אולימפיים ומזכירים כי שני הארגונים מכבדים את הכללים הבינלאומיים.
האם פיפ״א ואופ״א חייבים לפעול לפי הוועד האולימפי?
לא. הם יכולים להחליט בעצמם ובחרו להמתין, בצדק. אין דיווחים נרחבים על סירוב לשחק מול נבחרות ישראל, מה שמאפשר לדחות את ההחלטה. פיפ״א מדווחת על דיאלוג מתמשך עם נשיאי הקונפדרציות וממשיכה להדגיש את תפקיד הפיוס של הכדורגל:
"אנחנו משתמשים בכוחו של הכדורגל לאחד אנשים בעולם מפורד. מחשבותינו עם הסובלים בסכסוכים בעולם. המסר החשוב ביותר שהכדורגל יכול להעביר כעת הוא מסר של שלום ואחדות" – ג'יאני אינפנטינו, אוקטובר 2024.
לפי The Times, אופ״א דחתה את ההצבעה בעקבות תוכנית שלום חדשה שהציג נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בפגישה עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. שמונה מדינות מוסלמיות וערביות – קטר, ערב הסעודית, מצרים, ירדן, איחוד האמירויות, פקיסטן, אינדונזיה וטורקיה – כבר הודיעו על נכונות לשתף פעולה במאמץ לעצור את הסכסוך. כך שהאפשרות להטיל סנקציות על ישראל נשארת פתוחה, אם המלחמה תימשך.
השעיה ספורטיבית אינה רק עניין של כדורגל – היא אות ומסר עולמי. בעוד ההיסטוריה מלמדת כי לפעמים ההחלטות מתקבלות במהירות, המקרה של ישראל מראה עד כמה פוליטיקה, דיפלומטיה ואלמנטים היסטוריים יכולים לעצור את הגלגל. האם פיפ״א ואופ״ יחליטו להפעיל סנקציות נמהרות או יחשבו מסלול מחדש? רק הזמן יגיד.
