תאמל״ק לי
בבריטניה טוענים שנמצא "אב-טיפוס" מעץ הסטונהנג' והוא עתיק מה"מקור" ב-500 שנה. לפי ארכיאולוגים מקומיים בורות של עמודים עתיקים התגלו במרחק של חמישה קילומטרים מהאבנים המפורסמות
מה סיפרו הארכאולוגים על "טיוטת" סטונהנג'
ב-18 ביוני 2026, דיווחו ארכאולוגים על גילוי מבנה עתיק יותר בסמוך לסטונהנג'. להערכתם, הוא עשוי היה לשמש כ"אב-טיפוס" של האתר הנאוליתי המפורסם. ההודעה על התגלית נמסרה לקראת ה-21 ביוני, יום נקודת ההיפוך הקיצית (היום הארוך בשנה). ביום זה, שהוא הארוך ביותר בחצי הכדור הצפוני, אלפי אנשים, שרבים מהם לבושים כדרואידים וכעובדי אלילים פגאנים, מתכנסים מדי שנה בסטונהנג' כדי לחזות בזריחת השמש.
צוות מחברה בריטית פרטית בשם Wessex Archaeology סיפר כי המבנה היה מורכב משני עמודי עץ שהוצבו במרחק של 120 מטרים זה מזה. העמודים כוונו ישירות לעבר השמש הזורחת במהלך נקודת ההיפוך הקיצית, ולעבר השמש השוקעת במהלך נקודת ההיפוך החורפית. העמודים עצמם נרקבו מזמן, ורק שרידי הגומחות שלהם נותרו באדמה. עם זאת, הארכאולוגים טוענים כי מבנה זה עתיק מסטונהנג' בכ-500 שנה, וכי הוא היווה סוג של אב-טיפוס עבורו. לדעת המדענים, מדובר היה באתר פולחן זמני, ששימש את האוכלוסייה המקומית עד להקמתו של מבנה הקבע.
התגלית נחשפה בסמוך לכפר באלפורד (Bulford), במרחק של חמישה קילומטרים מזרחית למעגל האבנים המרכזי של סטונהנג'. כיום השטח נמצא בשליטת משרד ההגנה הבריטי, אך הארכאולוגים קיבלו אישור לבצע שם חפירות החל משנת 2015.
בעבר כבר גילו החוקרים בבאלפורד שרידים של שני "הנג'ים" (סוללות עפר מעגליות עם תעלות פנימיות) ועשרות בורות נאוליתיים בני כחמשת אלפים שנה, שנחפרו מאות שנים לפני השלמת בנייתו של סטונהנג'. לפי דיווח בכתב העת Live Science, הבורות היו מלאים בעצמות בעלי חיים, כלי חרס, כלי צור ופחם עץ. החוקרים סבורים כי אלה משתייכים לתקופת שלב הבנייה הראשון של סטונהנג'.
עצמות בעלי החיים ועדויות נוספות למשתאות שנמצאו בבורות בבאלפורד עשויים להעיד על כך שבמקום זה התכנסו המוני אנשים לחגיגות דתיות. שרידים של משתאות עתיקים דומים נמצאו בעבר גם בסטונהנג' עצמו.
"כשמדברים על נקודת ההיפוך, מדברים על דת", אמר אחד החוקרים, הארכאולוג מאט לייברס. "מה שאנחנו רואים בבאלפורד, ומאוחר יותר בסטונהנג', הוא דרך לציין ולתעד את חלוף הזמן, אך גם דרך לוודא שהעולם ממשיך לתפקד כפי שהוא אמור לתפקד".
לשם מה נבנה סטונהנג'?
סטונהנג', המונומנט הנאוליתי המפורסם ביותר בעולם, נבנה במישור סולסברי בכמה שלבים. על פי ההערכות, בנייתו של מעגל הפולחן, שהחל כסוללת עפר עם תעלה בצידה הפנימי, החלה לפני כחמשת אלפים שנה. מעגל האבנים עצמו הוקם בשלהי התקופה הנאוליתית, בסביבות שנת 2500 לפני הספירה.
ייעודו של האתר נותר עד היום נושא לוויכוחים ערים. הפרשנות הנפוצה ביותר היא שמדובר במקדש המכוון לתנועת השמש בשמיים, אשר מתיישר בצורה מושלמת עם נקודות ההיפוך בקיץ ובחורף.
קיימות תיאוריות נוספות לגבי סטונהנג', ובהן הגרסה שמדובר באתר הכתרה של מלכים דנים, מקדש דרואידי, מרכז פולחן לריפוי וחולי, או "מחשב" אסטרונומי עתיק לחיזוי ליקויים ותופעות שמש אחרות. ארכאולוגים רבים סבורים כי המונומנט שימש במקור כאתר קבורה טקסי, שכן לא מזמן נמצאו בסטונהנג' ראיות לשריפת גופות עתיקה. מנגד, באתר שנחשף בבאלפורד לא נמצאו שרידי אדם כלל.
לאחרונה העלו מדענים אחרים תיאוריה חדשה בנוגע לאופן שבו "אבן המזבח" של סטונהנג' הגיעה למקומה מצפון-מזרח סקוטלנד, וזאת למרות שלאנשי התקופה הנאוליתית לא היו טכנולוגיות ברורות לשינוע גושי סלע עצומים שכאלה.
אז מה למדנו? שחוויית המשתמש הגרועה ביותר בהיסטוריה שייכת לאנשי הניאולית, שנאלצו להעביר 500 שנה בגרסת הבטא של סטונהנג' (עם באגים של ריקבון בעץ ובעיות קליטה של השמש) רק כדי שהנכדים של הנכדים שלהם יקבלו את גרסת ה-Pro מאבן. מסתבר שלבנות פיל לבן באמצע שום מקום זה לא המצאה של העיריות בימינו, זו פשוט מסורת בריטית עתיקה.
עכשיו תורכם להצטרף לסיפור: אל תשארו בעבר! לכו לחפור בארכיון של historyistold.com, תפסו את המעדר הדיגיטלי שלכם וגלו עוד סיפורים מטורפים שהיסטוריונים ניסו לקבור (או פשוט שכחו באדמה). הירשמו לניוזלטר שלנו, שתפו את הכתבה עם החבר שמאחר לכל מקום כי הוא "עדיין בגרסת אב-טיפוס".
