"סופרגירל", הסרט השני ביקום המחודש של DC, יצא לאקרנים ברחבי העולם. הוא עוקב אחר הרפתקאותיה של בת-דודתו של סופרמן, המחפשת בברים קוסמיים אחר פושע שפגע בכלב שלה, ועל הדרך מסייעת ליתומה צעירה לנקום את מות הוריה. התוצאה מזכירה פחות את "סופרמן" של ג'יימס גאן ויותר סדרת גיבורי-על של דיסני… ■ ביקורת סרט.

ביקורת סרט קארה זור-אל (בגילומה של מילי אלקוק), בת-דודתו של סופרמן, חוגגת את יום הולדתה ה-23 רחוק מכדור הארץ, שהפך לביתה השני לאחר חורבן קריפטון. כעת היא משתכרת אט-אט בכוכבי לכת נידחים בחברתו של כלב-העל קריפטו. בבר מזדמן היא פוגשת ילדה עם חרב (אותה מגלמת איב רידלי), שמחפשת אחר הפושע בין-גלקטי בשם קרם (מתיאס שונארטס), שרצח את משפחתה. קארה לא מתכוונת לעזור לה, אך צירוף מקרים מוביל לכך שקרם מופיע, גונב את ספינתה, וחשוב מכך – יורה חץ מורעל בקריפטו. כעת יש לסופרגירל שלושה ימים בלבד למצוא את הנבל יחד עם הילדה ולהשיג ממנו את הנוגדן.

עברה פחות משנה מאז שג'יימס גאן ופיטר ספרן אתחלו את היקום הגוסס של DC עם הסרט "סופרמן", סרט שאפשר לאהוב או לשנוא (הוא הצליח בקופות טוב יותר ממה שחששו, אך פחות ממה שקיוו), אך בכל מקרה, מדובר היה במשהו נועז, מקורי ומעורר מחלוקת. לקח לגאן וספרן פחות משנה למחוק את ההישג הצנוע הזה ולהחזיר את DC לימי "שהאזאם", "הפלאש" ו"בלאק אדם": סרטים שכולם ניסו לשכוח (מה שבצדק לא היה קשה) וש"סופרגירל" החדש לא עולה עליהם בשום צורה.

אולי יעניין אותך

לרוקן מכל הבא ליד: המדריך המלא והציני לסרטים של גאי ריצ'י

מלחמת הכוכבים. באיזה סדר לצפות? המדריך המלא

מהקומיקס לקולנוע. ההיסטוריה המרתקת של באטמן

שוחרר הטריילר הראשון של "הנוקמים: עלייתו של דום"

התרגלנו להתלונן על כך ששוברי קופות בימינו חוצים כמעט תמיד את רף השעתיים: האולפנים מניחים שמי שרכש כרטיס לקולנוע מצפה לבידור מלא. אבל האורך הצנוע של "סופרגירל" (107 דקות, כולל כתוביות סיום אינסופיות) עורר חשד מהרגע הראשון: האם זה לא אומר שהתסריט רזה מדי, אם אפילו המפיקים הודו שאין להם מספיק תוכן ל-130–140 דקות? ואתם יודעים מה? זה בדיוק מה שהתברר. בחישוב מהיר, הסיפור שמסופר כאן מתאים לפרק בינוני של סדרת טלוויזיה ולא לסרט קולנוע. כך שגם 107 הדקות הללו מלאות במריחות מיותרות; "השומן" קיים, אבל "העצמות" חסרות.

השחקנית האוסטרלית בת ה-26, מילי אלקוק, המוכרת מהעונה הראשונה של "בית הדרקון", מגלמת את התפקיד הראשי. היא בלונדינית, חצופה ובעלת מגוון רחב של פרצופים זעופים. את התלבושת האייקונית באדום-צהוב-כחול היא מודדת רק לקראת הסוף וברוב הסרט היא לובשת מעיל "אוברסייז" חום מעל חולצת טריקו של דבי הארי, שנקנתה כנראה ב-H&M של אלפא סנטאורי. המרדנות המוצהרת של קארה (היא שותה אלכוהול! היא שומעת מוזיקה!) משתלבת כמובן בקונספט התאגידי התמים של "Girl Power" שהסרט מוכר.

אבל כפי שמלמדים אותנו בזיכיון המתחרה, עם כוח גדול באה אחריות. הדמות צריכה לייצג משהו, בעוד שלקארה אין מה לספר לנו מלבד פלאשבק ארוך, משעמם ומיותר לחלוטין לילדות שלה בקריפטון. בנוסף, ישנה החיבה לכלב, שכל הסרט שוכב משותק כמו מחווה ל"ג'ון ויק". בן דודה סופרמן (אותו חוזר לגלם דיוויד קורנסווט) מופיע בשתיים וחצי סצנות, וברגעים האלה הסרט מתחיל לנשום אחרת, תזכורת קצרה לכך שאי שם בכדור הארץ, אפשריים סיכונים גבוהים ורגשות מורכבים.

סופרגירל בינתיים מטיילת בין כוכבי לכת שונים (אך בעיקרון דומים מאוד) בחברת הילדה העקשנית. הסובבים נראים או כבובות גומי בסגנון "מלחמת הכוכבים" המוקדם, או כגרסת PG-13 לפנטזיות של קלייב בארקר. הנבל הראשי בגילוומ של הבלגי שונארטס עם מסמרים על פניו וצמה מטופשת, הוא פושע לא מעניין שרק מחייך בנבזיות וממלמל שטויות במבטא כבד. התכונה היחידה שלו היא תיאבון בריא. מכיוון שהעלילה לא מציעה שום תפניות וצריך למלא את הזמן, הורגים אותו שבע פעמים, והוא בשלו – לא מת. ג'ייסון מומואה מופיע בווסט עור, על אופנוע ועם סיגר דו-משמעי בתפקיד קטן בתור לובו, שנראה כמו חבר בלהקת קיס – אולי זה היה מצחיק בקומיקס של שנות ה-80, אבל היום זה כבר לא ממש עובד. וגם זה מוזר שאותו שחקן מיקום DC הכושל כבר לא אקווהמן, אלא לובו. לפחות יכולתם ללהק מישהו אחר…

על כל פנים, ההתרחשויות מתרחשות בעיקר בחללים חשוכים, ולכן היכולת של הבמאי קרייג גילספי לביים אקשן מדע-בדיוני נותרת סימן שאלה: על המסך קשה להבין מה קורה. סרטו הקודם "קרואלה", שגם בו הופיעו כלבים מוכשרים, בחורה נחושה ופאנק-רוק צעצוע, היה ללא ספק משעשע יותר. ייתכן שהאשמה היא בז׳אנר גיבורי-העל הקוסמיים השחוקים. יש תחושה שאם קארה לא הייתה ממריאה לשום מקום והייתה ממשיכה בבילויים שלה בברים בין-גלקטיים, הסרט היה יוצא הרבה יותר מעניין.

אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור