ההיסטוריה של הטלפון. בקצרה

הטלפון, שבעבר היה פלא לעשירים, הפך לצורך ביתי. כיום, טלפונים ניידים ושיחות אינטרנט דחקו את קווי הטלפון הקוויים הוותיקים, שהולכים ונשכחים.

אבל דמיינו עולם ללא תקשורת מיידית, כשמכתבים בכתב יד נשאו חדשות ורכילות, שאפילו הסוס המהיר ביותר לא היה יכול לספק תגובה בפחות מכמה ימים במקרה הטוב. סוף המאה ה-19 בישרה מהפכה ששינתה לנצח את האופן שבו אנחנו מתחברים: המצאת הטלפון.

בעוד שאלכסנדר גרהם בל קיבל את הפטנט הראשון על הטלפון בשנת 1876, הקרדיט אינו רק שלו. אנשי חזון כמו אנטוניו מאוצ'י ויוהאן פיליפ רייס התנסו בהעברת דיבור באמצעות החשמל. דווקא המאמצים הבלתי נלאים שלהם סללו את הדרך להמצאתו פורצת הדרך של בל ששינתה את נוף התקשורת.

הטלפונים הראשונים היו רחוקים מאוד מהמכשירים הניידים האלגנטיים שבכיסנו כיום. אלה היו מכשירים מגושמים ולעתים קרובות מותקנים על שולחן, אך היו סמל סטטוס לעשירים. בתחילה, החיבורים היו מוגבלים לערים גדולות. אבל ככל שהטכנולוגיה התקדמה והתשתיות התרחבו, הטלפונים הפכו זולים ונגישים יותר.

במשך רוב המאה ה-20, טלפונים קוויים היוו לאבן הפינה של התקשורת, קו החיים שחיבר משפחות ועסקים על פני מרחקים עצומים. טלפונים סלולריים מציעים ניידות שאין שנייה לה, כולל רשימה הולכת וגדלה של תכונות נוספות מעבר לשיחות קוליות. חידוש טכנולוגי נוסף ידוע בכינוי פרוטוקול קולי על גבי רשת האינטרנט (VoIP) והיא טכנולוגיה שמציעה חלופה חסכונית, המאפשרת למשתמשים לבצע שיחות באמצעות האינטרנט. באופן אירוני, זה רק הוסיף לשחיקה שברלוונטיות של הטלפון הקווי ממכשיר חיוני למכשיר כמעט מיותר, כעדות לקצב הבלתי פוסק של ההתקדמות הטכנולוגית.

פיתוח הטלפון

המצאת הטלפון לא הייתה רגע התגלות יחיד, אלא שיאה של עבודות של ממציאים שונים, החל מהסקיצות המוקדמות של מאוצ'י וקודמו רייס שהעביר צלילים פשוטים ועד לפטנט הטלפונייה הסופי של בל.

הכוח המניע מאחורי פיתוח הטלפון היה הרצון להעביר דיבור על פני מרחקים ארוכים, בדומה למהפכה בהעברת הודעות כתובות. בל התמקד במיוחד במציאת דרך לשלוח מספר אותות טלגרף בו זמנית, מה שהוביל אותו בסופו של דבר להמציא את הטלפון.

השימוש המסחרי בטלפונים החל בערים בצפון אמריקה, כמו בוסטון, ניו יורק וטורונטו. חברת הטלפונים בל, שנודעה מאוחר יותר בפשטות בשם ״בל טלפוניה״, הובילה את המאמץ בסוף שנות ה-70 של המאה ה-19. מערכות הטלפון המוקדמות הללו הסתמכו על רשת כבלים המחברים מנויים ישירות למרכזיה גדולה. מפעילות המרכזיה היו מחברות ידנית את המתקשרים. בעוד שפוטנציאל התקשורת של הטלפון היה בלתי ניתן להכחשה, עלותו הגבוהה הראשונית והישג היד המוגבל הגבילו את השימוש בו לעשירים, כי עלות שיחת טלפון היתה יקרה מאוד.

בעוד שקשה למצוא תמחור מדויק, עלות החזקת טלפון בשנות ה-80 של המאה ה-19 באיתקה, ניו יורק, הייתה 3 דולר לחודש. הערכות אחרות מציבות את התעריפים החודשיים בין 20 ל-40 דולר. אמנם זה אולי נראה סביר, אך בחישוב האינפלציה זה אומר שהעלות החודשית היא 500 עד 1,000 דולר בדולרים של היום. כדי לספק הקשר נוסף, ההכנסה השנתית הממוצעת לעובד בארצות הברית בסביבות שנת 1870 הייתה 500 דולר, מה שהפך את העלות הראשונית של הטלפון למכשול רציני, אפילו לפני הוספת חיובי שירות מתמשכים. בסופו של דבר, דווקא ההתקדמות הטכנולוגית הפחיתה את העלויות והחלו את מסעו של הטלפון לפריט חובה ביתי.

התפתחויות במאה ה-20

טלפונים הפכו בהדרגה לנפוצים בבתים לאורך תחילת המאה ה-20 והפכו מסקרנות של האליטה לצורך עבור רבים. מגבלות תשתית מחמירות גרמו לכך שקווי טלפון היו נדירים והתרכזו בעיקר בערים גדולות. השירות היה גם יקר להחריד, מה שהגביל את השימוש בעיקר לעסקים ולאנשים אמידים מאוד.

הטלפונים הראשונים הסתמכו על מערכת מגנטו. המשתמש היה מסובב ידית כדי לייצר חשמל והתריע בפני מוקדן במרכזייה על רצונו לבצע שיחה. מוקדן זה היה מחבר את המשתמש באופן ידני לאדם הרצוי, מה שהוסיף מורכבות לתהליך התקשורת.

עם תחילת המאה ה-20, ההתקדמות הטכנולוגית וההישג הגובר של חברות הטלפון הובילו לירידה בעלויות השירות ומחירי הטלפון. זה, יחד עם התשתית המתרחבת שהביאה קווי טלפון לאזורים נרחבים יותר, הפך את הבעלות על טלפון לאפשרית עבור אנשי המעמד הבינוני.

כך טלפונים שמותקנים על הקיר החליפו דגמים של טלפונים שולחניים, והציעו פתרון נוח יותר לשילוב טלפונים בבתים. המצאת טלפון חוגה אפשרה למשתמשים לחבר שיחות ישירות בעצמם על ידי חיוג לסדרות של מספרים, ובכך ביטלו את הצורך במוקדנים וייעלו את תהליך התקשורת.

שתי מלחמות העולם מילאו תפקיד משמעותי בהאצת אימוץ הטלפונים. הצורך הקריטי בתקשורת בזמן מלחמה דרבן פיתוח תשתיות וחידושים, מה שהוביל לשירות טלפון במחיר סביר ואמין יותר לציבור לאחר מלחמת העולם השנייה. מעבר לכך, הטלפונים הציעו קשר חברתי שאין שני לו במכתבים או מברקים. שיחות בזמן אמת עם משפחה, חברים ועסקים מרוחקים פיזית טיפחו קרבה ותחושה של תגובה מיידית. השפעתו החברתית המהפכנית והמחיר הגובר שלו ביססו את מקומו של הטלפון כמכשיר ביתי בסיסי.

באמצע המאה ה-20, טלפונים היו כבר למחזה נפוץ במשקי בית רבים. דגמים מוקדמים של טלפון חוגה פינו את מקומם לאפשרויות צבעוניות ולהכנסת שלוחות בתוך בית יחיד ויצרו מערכת תקשורת רב-תכליתית יותר. טלפונים עם לחצן, שהומצאו מאוחר יותר, הציעו חוויה ידידותית יותר למשתמש מאשר טלפון חוגה. ברם, בהשוואה לטלפונים החכמים של ימינו, טלפונים אלה היו מוגבלים לשיחות קוליות בלבד.

ההתפתחות מהאנלוגי לדיגיטלי

בימים הראשונים של קווי טלפון קוויים, שיחות למרחקים ארוכים הסתמכו על תשתית אנלוגית. ניתוב שיחות דרך ספקי שירות למרחקים ארוכים ומתגים הוסיף מורכבות ועלות. דמיינו כביש מהיר שקט וחד-נתיבי לשיחות מקומיות לעומת כביש מהיר עמוס ומרובה-נתיבים עם אגרה לנסיעות למרחקים ארוכים. מערכת מדור קודם שכזו הצדיקה את חיובי הדקה עבור שיחות שחרגו מעבר לרשת מקומית בשל עלות התשתית.

אבל פיתוח כבלי סיבים אופטיים והמיתוג הדיגיטלי בסוף המאה ה-20 הפך את הכבישים המהירים העמוסים הללו לכבישי מידע יעילים. אותות דיגיטליים עברו מהר יותר עם פגיעה פחותה יותר בשידורי אות, מה שהפחית משמעותית את עלות השיחות למרחקים ארוכים. המקטע הנוסף של המסע הארוך הפך כמעט זניח, מה שהפך את החיובים לדקה למיותרים.

שוק התקשורת הפך לתחרותי יותר עם כניסתם של שחקנים חדשים ודה-רגולציה בשנות ה-90 (כך למשל, בישראל פעלה חברת פלאפון, אבל בהמשך נכנסו שחקניות חדשות לשוק). חברות הטלפון הציעו חבילות מותאמות אישית עם דקות ללא הגבלה כדי למשוך לקוחות. תוכניות אלו העניקו ללקוחות גם חופש וגם יכולת חיזוי בהרגלי השיחות שלהם ועזרו לחברות הטלפון לשמר לקוחות.

שינויי תמחור לא התרחשו רק עם קווי טלפון קוויים. לרשתות הסלולר הראשונות הייתה קיבולת מוגבלת, ושעות השיא פירושן ניתוק שיחות. כדי לנהל את העומס, ספקיות הטלפונים יישמו חיובים בשעות שיא כדי להרתיע משימוש מופרז בשעות הבוקר והערב העמוסות יותר. אך טכנולוגיית הסלולר השתפרה, קיבולת הרשת הורחבה, נבנו עוד מגדלי סלולר ומבנה הרשת הכוללת הפך ליעיל יותר. עם שיפור התשתית, תוכניות בתעריף קבוע של דקות ללא הגבלה הפכו לאטרקטיביות עבור ספקים ומשתמשים רבים.

עם עליית הסמארטפונים, גלישה באינטרנט, שירותי סטרימינג ואפליקציות הפכו לגורמים העיקריים לתעבורת הרשת ולשימוש בנתונים ניידים. שיחות קוליות הפכו כבר לדאגה משנית עבור ספקיות הטלפונים, שעסקו בשימוש בנתונים ובתמחור. דקות ללא הגבלה משכו לקוחות, בעוד מגבלות נתונים ותמחור מדורג היו לנורמה החדשה. למעשה, ספקיות הטלפונים הציעו שיחות ללא הגבלה והתחרו דווקא על תמחור נתונים. כך הוצגו חבילות הכוללות גם נפחי גלישה גדולים יותר.

ההתפתחויות של המאה ה-21

טכנולוגיית VoIP ועליית הטלפונים הסלולריים עיצבו מחדש באופן משמעותי את נוף התקשורת והפחיתו באופן דרמטי את השימוש בקווי טלפון קוויים מסורתיים. קווי טלפון קוויים, למרות כל התועלת שלהם, קושרים משתמשים למיקום פיזי. אבל טלפונים סלולריים מאפשרים לאנשים לבצע ולקבל שיחות כמעט מכל מקום שיש בו קליטה סלולרית. גמישות כזו מושכת משתמשים פוטנציאליים, במיוחד צעירים יותר שגדלו בעולם של קישוריות מתמדת.

הטלפונים הסלולריים אינם מסתפקים במתן אפשרויות לביצוע שיחות טלפוניות, הם מספקים הודעות טקסט, גישה לדואר האלקטרוני וגלישה באינטרנט, עם חבילת אפליקציות וגישה למדיה חברתית – הכל ממכשיר אחד. נוחות זו פגעה עוד יותר באטרקטיביות של הטלפונים הקוויים.

למרות שתוכניות טלפון סלולרי היו יקרות בימיהן הראשונים, העלויות הפכו לתחרותיות יותר ככל שחלף הזמן. חבילות שיחות במחירים נוחים, אפשרויות תשלום מראש ושירותים משולבים עם נתונים ניידים הפכו את הטלפונים הסלולריים לנגישים לקהל רחב יותר. עבור רבים, הנוחות והתכונות המשולבות של תוכנית טלפון סלולרי עלו על העלות הנמוכה יותר של שירות טלפון קווי.

בינתיים, VoIP צץ כחלופה משכנעת ומודעת לעלות לקווי טלפון קוויים עבור בעלי בתים ועסקים כאחד. VoIP ממנף את תשתית האינטרנט הקיימת כדי להעביר על גביה שיחות קוליות, תוך עקיפת רשת הטלפון המסורתית יותר (המכונה PSTN ,public switched telephone network דהיינו ״רשת טלפונייה ציבורית בעלת מתגים״). משמעות הדבר היא תעריפים נמוכים משמעותית, במיוחד עבור שיחות למרחקים ארוכים, שלעתים קרובות היוו נקודת כאב עבור משתמשי הטלפון הקווי.

מערכות VoIP אינן עוסקות רק בשיחות טלפון זולות יותר. התכונות שלהן כוללות אפשרות לביצוע שיחות וידאו (כמו Skype), תמלול הודעות קוליות, העברת שיחות ושילוב דואר קולי למייל. שירותי טלפון קווי בסיסיים אינם יכולים להשתוות לגמישות שמספקת טכנולוגיית VoIP. לדוגמה, עסקים משפרים את שיתוף הפעולה ומייעלים זרימות עבודה בעזרת תכונות כמו שיחות וידאו, בעוד שתמלול הודעות קוליות הוא דרך נוחה לניהול הודעות. יתר על כן, מערכות VoIP הן גמישות וניתנות להרחבה מטבען, בניגוד למערכות קוויות מסורתיות הדורשות קווים פיזיים נוספים לצורך הרחבה. יכולת הרחבה זו הופכת את VoIP לאטרקטיבי עבור סטארט-אפים וחברות עם צורכי כוח אדם משתנים. כי הטכנולוגיה רוכבת על רשת האינטרנט.

כך, קווי טלפון קוויים, שבעבר היו הכרחיים בכל בית, הפכו לאופציה משנית. ברם, חשוב להכיר בכך שקווי טלפון קוויים עדיין מציעים יתרונות מסוימים, כגון אמינות במהלך הפסקות חשמל ופגיעה ברשת האינטרנט ועלויות נמוכות יותר פוטנציאלית עבור שירות טלפון בסיסי באזורים מסוימים.

הטלפונים של העתיד

מכשירים עתידיים עשויים להשתלב בצורה חלקה עם חייהם של בעליהם, לצפות את צרכיהם ולשנות את האופן שבו אנשים מתחברים לעולם. צופים שבינה מלאכותית תתגלה כשותפה חיונית. כבר היום, הבינה המלאכותית מבינה את הרגליו והעדפותיו של האדם. באמצעות עוזרות וירטואליות כמו Gemini שהיה מסוגל לסנן שיחות והודעות נכנסות ולקבוע תורים לשירותים מקומיים, כגון תספורות, עיסויים ותורים לרופא. תכונות אלו משנות ומאיישות אישית את חוויית הטלפון במידה חסרת תקדים.

בנוסף, הגבולות בין התחום הפיזי לדיגיטלי יטשטשו עוד יותר בשל שילוב טכנולוגיות מציאות רבודה (AR) ומציאות מדומה (VR). לדוגמה, אתרי אינטרנט קמעונאיים – כמו אמזון – מאפשרים למצלמת טלפון להציב רהיטים וירטואליים על סלון הלקוח בזמן אמת, מה שמאפשר להתנסות בפריסות שונות לפני הרכישה. שילוב VR פותח דלתות לחוויות תקשורת סוחפות, כמו השתתפות בפגישות וירטואליות או קונצרטים מכל מקום בעולם. זה מקדם תחושה מוגברת של נוכחות וחיבור למרות המרחק הפיזי בפועל.

אפילו האופן שבו אנשים מקיימים אינטראקציה עם הטלפונים השתנתה. חלק מהטלפונים הגמישים נפתחים ממלבן בגודל כיס למסך בגודל טאבלט, מושלם לצפייה בסרטונים או משחקים. טכנולוגיה לבישה כוללת אפשרות של שילוב הטלפון בתוך צמידים, משקפיים או בגדים, שיכולים למדוד את הביומטריה של אדם. כבר היום, האוזניות מבטלות את הצורך של המשתמשים להחזיק את הטלפון ומשחררות את ידיהם לביצוע משימות אחרות. עד לפני מאה שנה זה אפילו לא היה בגדר דמיון.

בעוד שטכנולוגיות מסוג זה עדיין בשלבי פיתוח מוקדמים, ממשקי מוח-מחשב עשויים לחולל מהפכה מוחלטת באופן שבו אנשים מקיימים אינטראקציה עם הטלפונים שלהם. לדוגמה, אנשים יוכלו לשלוט בטלפון בכוח המחשבה או ליזום שיחות ולחבר הודעות באמצעות קישור בין מוח למחשב, ובכך לבטל את הצורך בכפתורים ומסכי מגע. אילון מאסק עצמו הודה כי בכוונתו לפתח את המחקר בתחום הזה.

כך, תכונות אבטחה בטלפונים העתידיים עשויות להפוך למתוחכמות וחלקות עוד יותר. זיהוי טביעות אצבע וזיהוי פנים כבר נפוצים, אך סורקים, זיהוי קולי או טכנולוגיית מיפוי ורידים עשויים לספק אבטחה משופרת יותר.

ואחרון חביב, אחד התסכולים הגדולים ביותר עבור משתמשי טלפונים כיום הוא חיי הסוללה. הטלפונים העתידיים יחזיקו מעמד למשך ימים בטעינה אחת. וכבר היום חברות הטכנולוגיה עובדות על שיפור חיי הסוללה במכשירים החכמים. בנוסף, התמקדות גוברת בקיימות ובתהליכי ייצור ידידותיים לסביבה עשויה להפחית את ההשפעה הסביבתית של ייצור טלפונים, כולל השימוש הגובר בחומרים ממוחזרים בבניית סמארטפונים בני קיימא. כך או כך, הקידמה הטכנולוגית צפויה להשתנות ולשנות את חיינו לבלי היכר.

תאריכי מפתח

• 1874: אלכסנדר גרהם בל מגלה את יסודות פעולתו של הטלפון.
• 1876: בל מקבל פטנט על הטלפון הראשון.
• 1877: בל מייסד את חברת Bell Telephone ונוסע ברחבי המדינה כדי לקדם את המצאתו.
• 1878: המלכה ויקטוריה מקבלת את פניו של בל באי ווייט, שם בל מסביר ומדגים לה את פעילות הטלפון.
• שנות ה-80 של המאה ה-19: מערכות הטלפון מתרחבות ומאפשרות שיחות למרחקים ארוכים.
• 1888: בית המשפט העליון של ארצות הברית מאשר את זכויות הפטנט של בל על הטלפון, מה שמסיים סדרה של הליכים משפטיים הקשורים לנושא.
• 1889: ויליאם גריי ממציא את הטלפון הציבורי והתקין את הראשון מחוץ לבנק בהרטפורד, קונטיקט.
• 1891: אלמון סטרוגר, קברן בקנזס סיטי, ממציא את מערכת מיתוג הטלפון האוטומטית הראשונה כדי למנוע מהמפעילים להטעות את לקוחותיו להגיע למספר הלא נכון.
• 1918: הטלפון עוזר לאנשים לתקשר במהלך מגפת השפעת הספרדית.
• 1921: קווי טלפון משמשים לשידור הנאומים והמוזיקה מהקבורה הראשונה בקבר החייל האלמוני בבית הקברות הלאומי ארלינגטון בווירג'יניה לקהל מוערך של 60,000 איש שהתאספו בניו יורק ו-20,000 בסן פרנסיסקו.
• 1927: שיחות הטלפון הטרנס-אטלנטיות הראשונות מתבצעות בין לונדון לניו יורק.
• 1946: השקת שירות הטלפון הנייד הראשון, המשתמש בטלפונים המותקנים במכוניות.
• 1947: מעבדות בל, חלק מתאגיד AT&T, מתחילות במחקר על מה שיהפוך לרשת הטלפונים הסלולריים המודרנית.
• 1947: שלושה מדענים במעבדות בל מדגימים את הטרנזיסטור שלהם וחוללו מהפכה בעולם הטלפוניה.
• 1962: טלפון אלחוטי מוצג ביריד העולמי בסיאטל.
• 1983: MCI מתחילה את מרוץ הטלקום לשימוש בקווי סיבים אופטיים לתקשורת.
• 1994: IBM חושפת את Simon, הטלפון החכם הראשון עם מסך מגע.
• 1995: טכנולוגיית VoIP (פרוטוקול קולי על גבי האינטרנט) מאפשרת לאנשים לבצע שיחות טלפון דרך האינטרנט.
• 2007: האייפון מוכרז ובכך נפתח עידן הסמארטפונים.