תאמל״ק לי
ב־28 באפריל 1923 התקיים גמר הגביע האנגלי באצטדיון וומבלי בלונדון, בו נפגשו בולטון ווסטהאם. המשחק נרשם בהיסטוריה בשם "גמר הסוס הלבן" והיה אירוע הספורט הראשון באצטדיון וומבלי החדש שאך נבנה. לפני כן, גמר הטורניר התקיים בסטמפורד ברידג', שתכולת המושבים בו הייתה רק 50,000 צופים, כמו שנה קודם לכן.
גמר הסוס הלבן
האצטדיון החדש היה מוכן לקלוט 125 אלף צופים, אבל המשחק עורר סערה כזו שמאה וחמישים עד 300 אלף איש הצטופפו באצטדיון. מי שלא מצא מקום ביציע, פשוט התיישב סביב המגרש.
המשחק התעכב בשעה כמעט, כאשר אנשים עמדו ממש על הדשא. ניתן היה לפנות את מגרש הכדורגל רק בעזרת שוטרים רכובים. במשימה הקשה הזו הצטיין יותר מכולם סוס צחור בשם בילי, שעל שמו קיבל המשחק את שמו ההיסטורי: גמר הסוס הלבן (White Horse Final). הסוס היה למעשה אפור, אבל התצלומים בשחור-לבן משמיטים את הניואנס הזה.
לדברי השוטר סקורי שהיה שם: "כשהסוס שלי נכנס למגרש, כל מה שראיתי היה ים של ראשים אנושיים. חשבתי, 'אנחנו לא יכולים לעשות את זה. זה בלתי אפשרי'. אבל הצלחתי לראות מרווח ליד אחד השערים. הסוס עשה עבודה מצוינת בפתיחת שביל בין אנשים באפו ובזנב עד שפינינו את קו השער. אמרתי לאנשים לקחת אחד את הידיים של זה, להרים אותם ולצעוד אחורה צעד אחר צעד עד שהם יצאו מקו המגרש. אחר כך התיישבו האנשים, והמשכנו באותה רוח בשאר חלקי המגרש. הצלחנו לעשות זאת בעיקר בזכות הסוס. אולי בגלל הצבע שלו, הוא משך יותר תשומת לב. אבל חשוב מכך, נראה שהוא הבין מה נדרש ממנו".
המולה כהשראה
גורם חשוב נוסף היה הופעתו של מלך אנגליה באצטדיון. עדי ראייה מציינים שמצב הרוח של הקהל השתנה לשאננות יתר כאשר המלך ג'ורג' החמישי תפס את מקומו בתיבה המלכותית. השחקנים גם ביקשו מהצופים להירגע והמשחק התנהל ללא תקלות, למרות שאנשים עמדו ממש על קצה המגרש במשך 90 דקות. עם זאת, כאלף בני אדם נפצעו מדריסות. על המגרש, את הגביע לקחה בולטון, שניצחה את ווסטהאם 2-0.
ב־2005 נפתח גשר להולכי רגל המוביל לאצטדיון ליד תחנת הרכבת וומבלי. המינהל המקומי ערך הצבעה על בחירת שם לגשר ו־34% בחרו באפשרות "גשר הסוס הלבן".
