תאמל״ק לי
מונדיאל 2026 צפוי להפוך לתחרות הספורטיבית הרווחית ביותר אי פעם, גם בזמן שחלק מ-48 הנבחרות המשתתפות מביעות חשש כבד מיכולתן הכלכלית לעמוד בעלויות…
בשלהי דצמבר 2025, במהלך טקס הגרלת שלב הבתים, הכתיר ג'יאני אינפנטינו, נשיא התאחדות הכדורגל הבינלאומית פיפ"א, את הטורניר הקרוב כאירוע הגדול ביותר שראה המין האנושי מעודו. הצהרה זו, רבת רושם ככל שתהיה, נשענת על מציאות כלכלית חסרת תקדים. פיפ"א, הגוף המנהל את הכדורגל העולמי, השקיעה את השנים האחרונות בעדכון תחזיות ההכנסות שלה. על פי הדו"ח הפיננסי האחרון, הארגון צפוי להכניס סכום עתק של 13 מיליארד דולר במהלך מחזור של ארבע שנים שמגיע לשיאו בטורניר עצמו הקיץ. מתוך סכום זה, כמעט 9 מיליארד דולר צפויים להיכנס לקופת הארגון בשנת 2026 לבדה.
לשם השוואה, המשחקים האולימפיים בפריז 2024, שכונו בעבר "המופע הגדול בעולם", הניבו הכנסות של כ-4.48 מיליארד אירו (כ-5.24 מיליארד דולר). מבט לאחור מלמד עד כמה השתנו פני הדברים. עד לטורניר שנערך ב-2010 בדרום אפריקה, פיגרה הכנסת המונדיאל אחר זו של המשחקים האולימפיים. דרום אפריקה 2010 הניבה 4.19 מיליארד דולר, לעומת 3.23 מיליארד דולר של המשחקים האולימפיים בלונדון 2012. אך ההחלטה האסטרטגית של פיפ"א לקיים את הטורניר בארצות הברית היא זו שהזניקה את הרווחים לרמות אחרות לגמרי. לאחר שמחזור המונדיאל ברוסיה 2018 לעומת המונדיאל בקטאר 2022 העלה את הכנסות פיפ"א ב-18% והניב 7.5 מיליארד דולר, התחזיות מצביעות על זינוק נוסף של 73% ברווחים עד סוף הקיץ. בעקבות עמידה מעבר ליעדי ההכנסה של מחזור 2022 עד 2026, הגדילה פיפ"א בדו"ח שפורסם במרץ 2026 את תקציבה לארבע השנים הבאות ל-14 מיליארד דולר. אם מתעלמים מהרעש והפוליטיקה, העבודה שנעשתה על ידי הצוות המסחרי של פיפ"א היא מרשימה מאוד.
מנועי הצמיחה הגדולים
מקור ההכנסה המרכזי של פיפ"א הוא מכירת זכויות שידור גלובליות.
התחזיות מראות עלייה מ-3.4 מיליארד דולר בקטאר ו-3.1 מיליארד דולר ברוסיה, למספרים גבוהים בהרבה בטורניר הנוכחי. החלטתה השנויה במחלוקת של פיפ"א להרחיב את הטורניר מ-32 ל-48 נבחרות שיחקה תפקיד מרכזי בצמיחה זו. העלייה במספר המשחקים מ-64 ל-104 יצרה עבור הארגון הרבה יותר תוכן למכור לגופי שידור, כאשר שעות הבעיטה הפותחת אטרקטיביות הרבה יותר עבור השווקים הרווחיים בצפון אמריקה ובאירופה מאשר לפני ארבע שנים.
מעבר לגודל הטורניר והמיקום, פיפ"א הציגה חידושים משמעותיים. לראשונה נמכרו זכויות השידור של גביע העולם לנשים כנכס עצמאי. בנוסף, הארגון ממרוויח ממכירת זכויות להזרמה חיה של 10 הדקות הראשונות של המשחקים בטיקטוק וביוטיוב, מתוך תקווה למשוך קהל אוהדים צעיר יותר למונדיאל.
במקום השני בערך הכספי עומדות מכירות הכרטיסים והאירוח, המוערכות בכ-3 מיליארד דולר, המהוות את המנוע העיקרי לצמיחה בהשוואה ל-950 מיליון הדולר שפיפ״א רוויחה מימי המשחקים בקטאר. גם כאן, מספר המשחקים הרב והביקוש בשוק הצפון אמריקאי אפשרו לפיפ"א למתוח את גבולות המחירים. ארגון האוהדים פוטבול ספורטרס אירופה (Football Supporters Europe) הגיש במרץ 2026 תלונה רשמית לנציבות האירופית, בה טען כי העלות המינימלית לאוהד עם מוגבלות המבקש לצפות בנבחרתו מהמשחק הראשון ועד לגמר תעמוד על 6,900 דולר עבור כרטיסים בלבד, פי 5 מאשר בקטאר.
במשחק הגמר שייערך ב-19 ביולי באצטדיון מט-לייף (MetLife Stadium) בניו ג'רזי, ששמו שונה זמנית לאצטדיון ניו יורק ניו ג'רזי עבור הטורניר, הכרטיס היקר ביותר יעלה 10,990 דולר, כמעט פי שבעה ממחיר הכרטיס היקר ביותר בגמר 2022 בקטאר. עם זאת, לפי פיפ"א מעל אלף כרטיסים לגמר נמכרו במחיר של 60 דולר. להשוואה, בעת הגשת הצעת האירוח ב-2018, ארצות הברית, קנדה ומקסיקו העריכו כי מחיר כרטיס ממוצע לגמר יהיה 1,408 דולר. למרות תלונות רבות, הביקוש נראה גבוה מההיצע. אינפנטינו אמר לרשת CNBC במרץ 2026 כי פיפ"א קיבלה מעל 500 מיליון בקשות ל-7 מיליון הכרטיסים הזמינים, בעוד הטורניר נערך ב-16 ערים: 11 בארצות הברית, 3 במקסיקו ו-2 בקנדה.
פיפ"א נהנתה גם מביקוש עצום מצד שותפים מסחריים וספונסרים, מה שיכניס סכום שיא של 2.7 מיליארד דולר, בתוספת 670 מיליון דולר מהסכמי רישוי. רומי גאי, מנהל העסקים הראשי של פיפ"א, אמר בכנס העסקים של הכדורגל באטלנטה במרץ 20026 כי מדובר בתוכנית המסחרית המוצלחת ביותר בהיסטוריה של הארגון. פיפ"א חתמה על 16 הסכמי שותפות גלובליים עם חברות כמו אדידס, ארמקו וקוקה-קולה, לצד חסויות אזוריות ומקומיות. ובניגוד לעבר, אז הוקצו זכויות תמורת תשלום קבוע ומובנה, כעת מציעה פיפ"א גמישות רבה יותר, שמאפשרת לחברות להוסיף בתשלום נוסף חוויות מותאמות לאורחים ולקוחות או לבצע עסקאות מגוונות.
לאן הולך הכסף?
כארגון ללא מטרות רווח, פיפ"א טוענת כי תשקיע מחדש לפחות 11.67 מיליארד דולר מתוך הכנסותיה כדי להאיץ את פיתוח הכדורגל העולמי, עלייה של 20% במחזור הנוכחי. עם זאת, אופן חלוקת הכספים נותר שנוי במחלוקת. כ-2.7 מיליארד דולר מוקצים במימון ישיר ל-211 התאחדויות חברות בפיפ"א ולשש הקונפדרציות היבשתיות, אופן תשלום שמעורר ביקורת רבה.
ההוצאה הגדולה ביותר של פיפ"א היא תפעול הטורנירים. התקציב לכלל התחרויות בארבע השנים האחרונות עמד על 7.6 מיליארד דולר, מתוכם המונדיאל ב-2026 הוא היקר ביותר, עם הוצאות תפעול ופרסים של 3.8 מיליארד דולר. אינפנטינו, עורך דין שוויצרי-איטלקי שנבחר ב-2016 כמחליפו של ספ בלאטר, צפוי להמשיך בתפקידו ללא מתחרים לקדנציה שלישית מלאה ב-2027, לאחר ששינה את תקנון פיפ"א כדי להתיר זאת והוא צפוי להשלים 15 שנים בתפקיד, רק שנתיים פחות מקודמו.
על פי שיטת "קול אחד לכל חבר" של פיפ"א, כל התאחדות לאומית, מאנגליה ועד סן מרינו, מקבלת תשלום מובטח של 5 מיליון דולר בכל מחזור ארבע-שנתי לסיוע בעלויות תפעול, עם אפשרות להגיש בקשה ל-3 מיליון דולר נוספים עבור פרויקטים ספציפיים. שש הקונפדרציות מקבלות 60 מיליון דולר כל אחת בכל מחזור לפיתוח האזור שלהן.
בנוגע לפרסים, פיפ"א הודיעה אשתקד על הגדלת קרן הפרסים ב-50% בהשוואה לקטאר, ל-727 מיליון דולר, כאשר כל אחת מ-48 הנבחרות הייתה אמורה לקבל לפחות 10.5 מיליון דולר והמנצחת 50 מיליון. לאחר חודשים של דיווחים על חוסר שביעות רצון מצד נבחרות מחשש להפסדים כספיים, הסכימה מועצת פיפ"א בוונקובר באפריל 2026 להגדיל את התשלומים ב-15%. כעת, הקופה הכוללת עומדת על 871 מיליון דולר, וכל 48 המדינות המשתתפות יקבלו 12.5 מיליון דולר.
מתיחות מול הערים המארחות
אחד האתגרים הגדולים במונדיאל 2026 הוא נושא המיסוי. פיפ"א ניהלה משא ומתן אינטנסיבי להסרת חבות המס הפדרלית של ארצות הברית עבור ההתאחדויות הלאומיות, שכן ארצות הברית ציפתה לתשלום מס פדרלי של 21%, ואף 37% על הכנסות משחקנים בודדים, בתוספת מיסים עירוניים ומדינתיים. בניגוד לארצות הברית, קנדה ומקסיקו העניקו פטור ממס להתאחדויות שמשחקות במדינתן. ובעוד שפיפ"א נהנית מפטור ממס בארצות הברית מאז מונדיאל 1994, ההתאחדויות הלאומיות אינן נהנות מכך, מה שמוביל למסקנה שפיפ"א ורשויות המס האמריקאיות הן המרוויחות הגדולות ביותר מהטורניר.
בתוך כך, שוררת מתיחות בין 11 הערים המארחות בארצות הברית לבין פיפ"א. תנאי ההסכמים קובעים כי פיפ"א גורפת את ההכנסות משידורים, חסויות, מכירת כרטיסים ואפילו שירותים נלווים כמו דמי חניה, בעוד הערים נדרשות לשאת בעלויות הביטחון והאבטחה. באצטדיון ג'ילט (Gillette Stadium) בפורבורו, מסצ'וסטס (הידוע זמנית בשם אצטדיון בוסטון) נפתר סכסוך ארוך בנושא זה רק במרץ 2026. מושלת ניו ג'רזי, מייקי שריל מתחה ביקורת חריפה על פיפ"א בשל סירובה לסייע בעלויות תחבורה, לאחר שפורסם כי חברת התחבורה המקומית ניו ג'רזי טרנזיט תגבה 150 דולר עבור נסיעה הלוך-חזור ממנהטן לאצטדיון ניו יורק ניו ג'רזי. שריל ציינה כי בלית ברירה, העלות של 48 מיליון דולר צפויה ליפול על כתפי משלמי המיסים של מדינת ניו ג׳רזי.
העמסת העלויות על הערים הובילה לביטול או צמצום של פסטיבלי האוהדים הרשמיים. כך למשל, התוכנית לפסטיבל בפארק ליברטי סטייט בניו יורק בוטלה כליל ורק פילדלפיה ויוסטון מממשות את המתווה המקורי של פיפ"א לקיום פסטיבל בן 39 ימים לאורך כל הטורניר.
אין ספק שההסדר הפיננסי של פיפ"א הוא פלא הנדסי של תזרימי מזומנים, שמזכיר מכניזם של שעון שוויצרי משומן היטב, אם כי נדמה שגלגלי השיניים שלו זקוקים לשימון תכוף יותר בשמן של תלונות אוהדים וערים זועמות. אם נותר בכם עוד שמץ של סקרנות או חשק להצטרף למערבולת הכספית הזו, שתפו את הכתבה עם ידיד, או פשוט תמשיכו לתור בין דפי האתר שלנו ואולי תגלו שגם ההיסטוריה היא סוג של מונדיאל, רק בלי שופטים שישרקו לסיום.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
