במסדרונות משרדי מפקדת משמרות המהפכה בטהראן, המוכרים כארגון הצבאי והאידיאולוגי החזק ביותר ברפובליקה האסלאמית, התחוללה דרמה שקטה ששינתה את מאזן הכוחות במזרח התיכון. ב-1 במרץ 2026 מונה רשמית בריגדיר גנרל אחמד וחידי לתפקיד המפקד העליון של משמרות המהפכה. המינוי הזה הגיע לאחר תקופה סוערת שבה שימש כמפקד בפועל של הארגון כבר מה-13 ביוני 2025, אז חוסל המפקד העליון הקודם, חוֹסֵיין סָלָאמִי, במהלך תקיפות ישראליות על אדמת איראן. • וחידי, דמות קיצונית ובלתי מתפשרת, ניצב כעת בחזית המאבק הצבאי והפוליטי של ארצו וייתכן שהוא-הוא האיש שעומד מאחורי האסטרטגיה האיראנית להגיב בירי טילים לכל תקיפה ישראלית בביירות.

אחמד וחידי (احمد وحیدی), שנולד תחת השם וָחִיד שָׁאהְצַ'רָאעִ'י (وحید شاه‌چراغی), הוא גנרל איראני ותיק המשמש כמפקד העליון של משמרות המהפכה תחת הנשיא מַסְעוּד פֶּזֶשְׁכִּיָאן, ובמקביל מחזיק בחברות קבועה במועצה לאבחנת אינטרס המשטר מאז 14 במרץ 2012. אחמד הוא אדריכל של פעולות טרור בינלאומיות רבות ועודד פיתוח נשק להשמדה המונית, כך שכעת יש שרואים בו כמי שמנהל את המדינה בפועל מאחורי הקלעים בעיצומה של מלחמה ומתיחות שמסרבת להישכח, זאת תוך שהוא דוחק את המנהיגות האזרחית משולחן קבלת ההחלטות.

מהילדות בשיראז עד להקמת כוח קודס

וחידי נולד בעיר שִׁירָאז שבאיראן ב-27 ביוני 1958. הוא מחזיק ברקע אקדמי נרחב הכולל תואר ראשון באלקטרוניקה ותואר שני בהנדסת תעשייה וניהול. את השכלתו הגבוהה חתם בלימודי דוקטורט בלימודים אסטרטגיים מטעם אוניברסיטת האִימָאם סָאדֶק.

אולי יעניין אותך

סופו של "ראש הנחש": חוסל עלי חמינאי

איראן על סף פיצוץ: כשהכלכלה פוגשת את זעם הרחוב

לא ראיסי אותו: ההיסטוריה של פוליטיקאים והתרסקויות

מגדל אזאדי: שער השיש שחיבר בין העבר המפואר לעתיד המודרני של איראן

עם פרוץ המהפכה האסלאמית ב-1979, הצטרף מיד לשורות משמרות המהפכה האסלאמית, שהוקמו כיחידה צבאית שנועדה להגן על המשטר הדתי החדש. בשנת 1981, מונה לסגנו של מפקד משמרות המהפכה דאז, מוֹחְסֶן רֶזָאעִי והיה אחראי על ענייני מודיעין. באותה שנה מונה גם למפקדו של בסיס בַּלָאל. ב-1983, הצטרף לכוח קוּדְס, יחידת העילית של משמרות המהפכה שייעודה הוא ביצוע מבצעים מחוץ לגבולות המדינה, המתמחה בלוחמה לא קונבנציונלית ובמבצעי מודיעין שונים. ב-1988 מונה למפקד כוח קודס והוביל אותו במשך כמעט עשור, עד 1997, כשהוא נושא בדרגת בריגדיר גנרל.

הדרך לצמרת הממשל והמערכת הביטחונית

ב-2005 מונה וחידי לסגן שר ההגנה, תחת השר מוֹסְטָפָה מוֹחַמַּד נַגָ'אר, ושימש בתפקיד זה עד 2009. באוגוסט 2009, קודם על ידי הנשיא מַחְמוּד אַחְמָדִינֶזָ'אד לתפקיד שר ההגנה. הוא זכה לתמיכה רחבה בפרלמנט האיראני, עם 79.3% תמיכה מקולות חברי הפרלמנט. במהלך נאום המועמדות שלו, נשא נאום אנטי ציוני חריף שזכה לתשואות רבות מחברי הפרלמנט שצעקו "מוות לישראל". מינויו לתפקיד שר ההגנה גונה בחריפות על ידי ממשלת ארגנטינה בשל עברו. כהונתו כשר ההגנה הסתיימה ב-15 באוגוסט 2013, כאשר חוֹסֵיין דֶקָאן החליף אותו בתפקיד.

כשר ההגנה, הגדיר וחידי את חיזוק ארגון הטרור חיזבאללה כאחד היעדים האסטרטגיים המרכזיים של איראן. במאי 2010 נערך מפגש מתועד בינו לבין מוֹחַמַּד בָּאקֶרִי, ובספטמבר 2010 נראה וחידי לצדו של אָמִיר עָלִי חָאגִ'יזָאדֶה במהלך טקס מסירת טילי פאתח 110 מהדור השלישי לידי משמרות המהפכה. באפריל 2016 השתתף בפגישה רשמית של המנהיג העליון עָלִי חָ'אמֶנֶאִי עם מפקדי הצבא הבכירים, ובהם קָאסֶם סוּלֵימָאנִי. בהמשך מונה לנשיא האוניברסיטה העליונה לביטחון לאומי, וכיהן בתפקיד זה מאוגוסט 2016 ועד שנת 2021. באוגוסט 2021 מונה לשר הפנים על ידי הנשיא אִיבְּרָהִים רָאִיסִי, במינוי שעורר מחדש זעם בינלאומי. הוא החזיק בתפקיד שר הפנים עד שנת 2024.

מעורבותו בטרור בינלאומי ובתוכנית הגרעין

הזעם הבינלאומי מהמינויים שבהם החזיק נובע ממעורבותו של אחמד וחידי לאורך השנים בכמה מפעולות הטרור הקטלניות ביותר נגד יעדים מערביים ויהודיים. לפי המכון לחקר הדמוקרטיה בוושינגטון, שירותו של וחידי גדוש במאמצים לפגוע באנשי סגל ואזרחים אמריקאים. בעודו מפקד כוח קודס, נקשר שמו לפיצוץ מגורי הנחתים האמריקאים בביירות בשנת 1983. באמצע שנות השמונים, היה מעורב במגעים סודיים בין איראן לבין ממשלו של נשיא ארצות הברית רונלד רייגן במסגרת פרשת איראן קונטראס ומשלוחי הנשק. הוא גם נחשד גם במעורבות בפיצוץ מגדלי חוֹבָּאר בסעודיה בשנת 1996.

מעבר לפעילותו במזרח התיכון, וחידי היה שותף לרשתות החשאיות ביותר של המשטר. לפי עיתון הדיילי טלגרף, הוא היה אחד האנשים שנבחרו בקפידה ללוות את המנהיג העליון עלי ח'אמנאי בביקורו החשאי בקוריאה הצפונית בשנות השמונים, ביקור שמטרתו היתה רכישת טכנולוגיות טילים ונשק גרעיני. ביוני 2010 הוכנס וחידי לרשימה השחורה של הממשל האמריקאי, במטרה להקפיא את נכסיהם של מפיצי נשק להשמדה המונית ותומכיהם ולבודד אותם מהמערכת הפיננסית. כיום הוא נתון תחת סנקציות חמורות מצד קנדה, ארצות הברית והאיחוד האירופי בגין מעורבות בטרור ובהפצת נשק גרעיני.

הפיגוע בבואנוס איירס ופרשת אלברטו ניסמן

האירוע הבינלאומי המהדהד ביותר שקשור בוחידי התרחש ב-18 ביולי 1994, כאשר מכונית תופת התפוצצה במרכז הקהילה היהודית AMIA בבואנוס איירס, ארגנטינה.

בפיגוע נרצחו 85 בני אדם ונפצעו מאות. וחידי כיהן באותה עת כמפקד כוח קודס והתובעים הפדרליים בארגנטינה האשימו אותו ישירות בתכנון ובהוצאה לפועל של הטבח. איראן הכחישה וממשיכה להכחיש כל מעורבות באירוע, אך בשנת 2007 הנפיק האינטרפול צווי מעצר בינלאומיים אדומים נגד 5 בכירים איראנים, בהם וחידי עצמו.

במאי 2011 ערך וחידי ביקור רשמי בבוליביה. הביקור עורר סערה דיפלומטית חסרת תקדים, וביוני 2011 נאלצה ממשלת בוליביה להתנצל רשמית בפני ארגנטינה על האירוח, והודיעה כי וחידי נדרש לעזוב את המדינה באופן מיידי. מינויו לשר הפנים בשנת 2021 על ידי ראיסי גרר גינוי חריף נוסף מארגנטינה, כאשר שר החוץ הארגנטינאי דאז תיאר את המינוי כעלבון לארגנטינה וכמכה קשה למשפחות הקורבנות.

הפרשה קיבלה תפנית אפלה ועקובת מדם בינואר 2015. התובע הפדרלי הארגנטינאי, אַלְבֶּרְטוֹ נִיסְמָן, שחקר את הפיגוע בבניין הקהילה היהודית, היה אמור להופיע בפני הקונגרס הלאומי של ארגנטינה. ניסמן תכנן להאשים בפומבי את הממשלה בקשירת קשר עם המשטר האיראני במטרה לבטל את צווי המעצר של האינטרפול נגד הנאשמים האיראנים, בתמורה לעסקאות רכש של נפט ודגנים. יום אחד בלבד לפני שהיה אמור להציג את ממצאיו בפני הקונגרס, נמצא ניסמן ללא רוח חיים בחדר האמבטיה בדירתו בבואנוס איירס, כשהוא ירוי בראשו. שופט ארגנטינאי פסק מאוחר יותר כי ניסמן נרצח.

עשר שנים לאחר מכן, באפריל 2024, קבע בית המשפט הפלילי לערעורים של ארגנטינה כי הפיגוע תוכנן ישירות על ידי איראן ובוצע על ידי ארגון חיזבאללה הנתמך על ידה. במאי 2024 הודיע משרד החוץ הארגנטינאי רשמית כי האינטרפול חידש והוציא צו מעצר נגד וחידי לבקשת ארגנטינה, המאשים אותו ברצח בנסיבות מחמירות ובגרימת נזק המוני.

יד ברזל מבית: דיכוי מחאות החיג'אב

בזירה הפנימית באיראן, וחידי נחשב למי שמוביל את הקו המיליטנטי והשמרני ביותר של המשטר. בשנת 2022, בעיצומן של מחאות מהסה אמיני שפרצו בעקבות מותה של צעירה כורדית במעצר משטרת המוסר, התייצב וחידי בחזית הדיכוי. הוא תקף פומבית את המפגינים, האשים אותם בהסתה לאלימות וכינה אותם עושי דברם של ארצות הברית, מדינות אירופה וקבוצות אנטי מהפכניות. וחידי לא הסתפק בהצהרות. הוא איים פומבית על נשים איראניות והבהיר כי כוחות הביטחון יענישו בחומרה את מי שיפרו את הכללים הנוגעים לציות לחוקי החיג'אב. בשל מעמדו כשר הפנים באותה תקופה, היתה לו סמכות פיקוח עליונה על כלל גופי אכיפת החוק של הרפובליקה האסלאמית של איראן, שנפרסו ברחובות והפעילו כוח קטלני לדיכוי המפגינים.

בעקבות הפרות חמורות אלו של זכויות אדם, הטיל עליו הממשל האמריקאי סנקציות אישיות נוספות בדצמבר 2025.

מלחמת שאגת הארי וההשתלטות על מוקדי הכוח

שנת 2026 סימנה את הפיכתו של וחידי לשליט בפועל של איראן בצל המלחמה. הוא שימש כסגן מפקד משמרות המהפכה מדצמבר 2025, לצדו של המפקד מוֹחַמַּד פָּאכפּוּר. ובעקבות חיסולו של פאכפור במהלך מבצע שאגת הארי, מונה וחידי ב-1 במרץ 2026 למפקד העליון הרשמי של הארגון על ידי הנשיא מסעוד פזשכיאן, בעוד פאכפור הוגדר כמי שקדם לו בתפקיד.

לפי דיווחים של רשת איראן אינטרנשיונל, מינויו חיזק את מעמדו בהשוואה לקודמיו, חוסיין סלאמי ומוחמד פאכפור. מוחמד עלי שבאני, מהעיתון המזרח תיכוני אמואג', ציטט גורמים שתיארו את וחידי כאדם אכזרי ביותר וציין כי הקיצונים בטהראן לא בזבזו זמן במילוי השורות שהתפנו בעקבות התקיפות הישראליות.

החל מחודש מרץ 2026, החלו לצוץ דיווחים על חילוקי דעות עמוקים בין וחידי לבין הנשיא פזשכיאן בנוגע לאופן הטיפול בהשלכות הכלכליות ההרסניות של המלחמה. דיווחים מאוחרים יותר חשפו כי וחידי השתלט הלכה למעשה על ניהול המדינה, כשהוא חוסם לחלוטין את ניסיונותיו של הנשיא האזרחי למנות שר מודיעין חדש. וחידי דחה באופן מוחלט את כל המועמדים שהוצעו, כולל שר ההגנה לשעבר חוסין דגאן, ועמד על דעתו כי בזמן מלחמה, כל תפקידי ההנהגה הרגישים והקריטיים ביותר חייבים להיקבע ולהישלט בלעדית על ידי משמרות המהפכה.

במקביל למאבק מול מוסד הנשיאות, התגלעו סדקים גם מול הרשות המחוקקת.

ב-21 באפריל 2026, דיווח המכון לחקר המלחמה ISW על מחלוקת קשה שהתגלעה בין וחידי לבין יו"ר הפרלמנט האיראני, מוֹחַמַּד בָּאקֶר קָאלִיבָּאף. בעוד קאליבאף צידד בנקיטת קו מתון יותר וביקש לבחון את השתתפותה של איראן במשא ומתן מדיני לסיום הלחימה, וחידי התנגד לכך נחרצות וחסם כל סיכוי לפשרה דיפלומטית. הגנרל, שאחראי ישירות לביצוע פיגועי טרור בבואנוס איירס ובביירות, מנהל כעת את המערכה כולה מתוך שאיפה להבטיח את שרידותו של המשטר.

קריאת מאמרים ארוכים על גנרלים איראנים קשוחים היא דרך מצוינת להעביר את הזמן, אך חלוקת קשב היא מעלה נדירה בימינו. כדי שלא תפספסו את הכתבה הבאה על מה שמתחולל באזורנו, כדאי להירשם לניוזלטר שלנו, היכן שהדרמות ההיסטוריות מוגשות קרות, מדויקות ובלי פילטרים של משטרת המוסר…