עקיבא פרדקין היה גביר משקלוב וגיסו של רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב״ד. ■ דווקא אשתו, ששמה לא נשתמר בידיעות שנאספו עליו, תופסת מקום מרכזי במסורת על השנים הקשות של בעל התניא בבית חותנו.
בביתו של רבי יהודה לייב סגל לא שררה תמיד הסכמה באשר לחתנו, רבי שניאור זלמן מלאדי. בשעה שיחסיו עם חלק ממשפחת אשתו היו קשים, וכאשר נשמעו קולות שקראו לשטערנא להיפרד מבעלה, הייתה מי שביקשה ממנה שלא להישמע לאותם קולות. זו הייתה אחותה של שטערנא, רעייתו של הגביר עקיבא פרדקין משקלוב. שמה של האחות אינו מופיע בפרטים הביוגרפיים שנמצאו, אבל המעשים המיוחסים לה נשמרו במסורת החסידית.
רבי עֲקִיבָא פְרַדְקִין משְׁקְלוֹב, המופיע גם בכתיב פראדקין, נמנה עם משפחתו המורחבת של רבי שְׁנֵיאוּר זַלְמָן מִלַּאדִי, מחבר ספר התניא והשולחן ערוך ומייסד חסידות חב״ד. הוא היה נשוי לאחותה של הרבנית שְׁטֶערְנָא (סטרנה), אשתו של בעל התניא, ולכן השניים היו גיסים מכוח נישואיהם לשתי אחיות. ההיכרות הזאת הייתה חלק מסיפור משפחתי שהתנהל בתקופה שבה התעצבה דמותו הציבורית של מייסד חב״ד, על רקע חיי הקהילה היהודית בשקלוב ובמרחב שסביבה.
עקיבא או יעקב: השם שמאחורי השוליים הביוגרפיים
מי שמנסה להתחקות אחר דמותו של פרדקין נתקל תחילה בקושי פשוט למראה: שמו אינו מופיע תמיד באותה צורה. באזכור מאוחר אחד ניתן למצוא את השם יעקב פרדקין, אולם שתי העדויות הביוגרפיות החב״דיות שנזכרו במחקר עליו מציינות את השם עקיבא. בספר ״בית רבי״, שכתב רבי חַיִּים מֵאִיר הֵיילְמַן ונדפס לראשונה בשנת 1902, נכלל קטע מיוחד על גיסו של בעל התניא, רבי עקיבא פרדקין. גם ברשימת היוחסין ״שלשלת היחס״ הוא נזכר בשם עקיבא פראדקין משקלוב.
שני גיסים, שני קשרים משפחתיים שונים
בסיפורו של מייסד חב״ד נזכר גם רבי יִשְׂרָאֵל קָאזִיק, המכונה גם קאזאק, שהיה גיסו מצד אחר: הוא נשא את אחותו של רבי שניאור זלמן. עקיבא פרדקין, לעומתו, נשא את אחותה של שטערנא, אשת רבי שניאור זלמן. ההבחנה הזאת חיונית להבנת עץ המשפחה. אין מדובר בשני בעלים של שתי אחיותיו של בעל התניא, אלא בשתי זיקות נישואין שונות, שהתלכדו תחת אותו הכינוי המשפחתי, "גיס".
שקלוב: עיר מסחר, לימוד ומחלוקת
שקלוב, המצויה כיום בבלארוס, הייתה מרכז יהודי בעל משקל כלכלי ורוחני. במאה ה-18 ובראשית המאה ה-19 פעלו בה חוגי לימוד, בעלי אמצעים וגורמים שהיו מעורבים בוויכוחים החריפים של העולם היהודי במזרח אירופה. עולמה של העיר לא הצטמצם לבית מדרש אחד או לזרם רעיוני אחד. מסחר, לימוד תורה, דפוס עברי ומאבקים על סמכות דתית התקיימו בה זה לצד זה.
בשנת 1772 נודעה שקלוב כאחת מנקודות ההתנגדות המוקדמות והתקיפות להתפשטות החסידות. אנשי העיר וחוגים שפעלו בה נקשרו למסורת תלמידי הגאון מווילנה, והמאבק בין חסידים למתנגדים נעשה מרכיב חשוב בתולדות הקהילה. בה בעת, התפתחות הדפוס העברי והפעילות האינטלקטואלית הפכה את שקלוב למקום שבו ספרים, רעיונות ואנשים נפגשו. בהמשך התרחבה בעיר גם השפעת חב״ד, והודפסו בה חיבורים חסידיים.
זהו הרקע העירוני שעליו מופיע השם פרדקין משקלוב. קיים פיתוי לזהות את עמדותיו של אדם עם העמדות הדומיננטיות במקום מגוריו, אך במקרה זה אין לכך בסיס. אין בידינו ידיעה המצביעה על השתתפותו של עקיבא פרדקין במאבק נגד החסידים, בפעילות ההדפסה של ספרי חב״ד, או בהנהגת אחד המחנות. ניתן לומר שחי בעיר שבה המחלוקות הללו היו משמעותיות; לא ניתן להפוך את הרקע העירוני לביוגרפיה האישית שלו.
הגביר מביתו של רבי יהודה לייב סגל
רבי עקיבא פרדקין מתואר כאדם אמיד, והכינוי "גביר" מוצמד לשמו. הוא היה חתנו של רבי יְהוּדָה לֵייבּ סֶגַל, שהיה גם חותנו של רבי שניאור זלמן מלאדי. שני החתנים השתייכו אפוא לאותו מעגל משפחתי. הנתונים הללו מציבים את פרדקין בתוך משפחה בעלת קשרים כלכליים וחברתיים, אך אינם מלמדים מה היה מקור עושרו, באיזה ענף עסק, או אם מילא תפקיד רבני רשמי.
גם תאריכים ביוגרפיים בסיסיים אינם ידועים מתוך החומר שהשתמר ונבדק לצורך הסיפור: לא שנת לידתו, לא שנת פטירתו, לא מועד נישואיו ואף לא שמות ילדיו. חסרונם של פרטים כאלה מורגש דווקא משום שהאדם נזכר בסמיכות לדמות שהביוגרפיה שלה תועדה בהרחבה. על רבי שניאור זלמן נכתבו ספרים רבים; על גיסו משקלוב נשמרו בעיקר הקשר המשפחתי ותיאור מעשיה של אשתו.
המשבר בבית החותן
כאשר הקשר המשפחתי עמד למבחן
בשלב מוקדם בחייו המשותפים עם שטערנא שהה רבי שניאור זלמן בבית חותנו, רבי יהודה לייב סגל. התיאור שנשמר בספר ״בית רבי״ מציג את התקופה הזאת כזמן קשה מבחינתו. היחסים עם חותנו היו מתוחים, והקשיים לא הסתכמו בחילוקי דעות בלבד. בתוך הסביבה המשפחתית הושמעו גם דברי שכנוע שהופנו אל שטערנא, במטרה שתתגרש מבעלה.
אשת עקיבא פרדקין הכירה במעלותיו הרוחניות של גיסה, רבי שניאור זלמן, בשעה שלא כל סביבתו הקרובה נהגה בו באותה הערכה. היא הזהירה את שטערנא שלא להקשיב לקולות שקראו לה להיפרד ממנו. זאת הייתה התערבות אישית בתוך משבר משפחתי, שנגעה במישרין לגורלם של בני הזוג.
אולם התמיכה לא נעצרה בעצה. האחות סייעה גם לצרכים המעשיים של רבי שניאור זלמן, ופעלה לשם כך בסתר, בלא ידיעת אביה. תיאור העזרה אינו מפרט רשימה מלאה של הדברים שסיפקה, את היקפם הכספי או את תדירותם. די בעצם העובדה שנדרשה לפעול בסתר כדי להבהיר שהסיוע נעשה במציאות משפחתית רגישה, שבה לא כל המעורבים היו שותפים לדעתה.
אולי יעניין אותך
הסיפור מסתיים בפרט קצר אך חשוב: רבי שניאור זלמן הכיר לאותה אישה טובה על מעשיה במשך כל חייו. זה אינו תיאור של מפעל ציבורי, של ספר שכתבה או של משרה שבה החזיקה. הוא מתמקד בזיכרון אישי של עזרה שהוגשה בשעת מצוקה, ובהכרת תודה שנספגה במסורת המשפחתית והחסידית.
האישה ששמה כמעט נעלם
העדות על אשתו של עקיבא פרדקין מעוררת שאלה פשוטה: כיצד קרה שהמעשים נשתמרו, אך שמה של האישה אינו נזכר בפרטים שנמצאו? אין בידינו תשובה מבוססת. אפשר רק לעמוד על התוצאה: בעוד שם בעלה נמצא ברשימות יוחסין ובכותרת פרק בביוגרפיה חסידית, היא מתוארת בעיקר על פי יחסיה לאחרים, כאחותה של שטערנא וכאשתו של עקיבא.
ההבחנה הזאת חשובה להבנת הדרך שבה הסיפור הגיע אלינו. אילו הסתפקנו ברשימת הקרובים של בעל התניא, היינו מוצאים את שמו של פרדקין ולא הרבה מעבר לכך. התיאור המשפחתי מוסיף ממד אחר: את פעולתה של אישה שבחרה לתמוך באחותה ובגיסה כאשר עמדו מול התנגדות מצד בני משפחה אחרים. אין הצדקה להעניק לה שם שאינו נמסר, לייחס לה נאום שלא נאמר או לקבוע כי מעשיה הכריעו לבדם את גורל הנישואין. אפשר, עם זאת, לתת למעשיה את המקום שהמסורת עצמה העניקה להם.
בין הזיכרון החסידי למחקר ההיסטורי
הסיפור המשפחתי נשמר בכתיבה מאוחרת. ״בית רבי״, שחיבר רבי חיים מאיר היילמן ושראה אור לראשונה בשנת 1902, נועד לתאר את תולדות אדמו״רי חב״ד הראשונים, את בני משפחותיהם ואת סביבתם. על כן יש להבחין בין הידיעה שהמסורת החסידית שימרה את המעשה לבין השאלה אם כל פרט ופרט ממנו אומת בעדות בת הזמן. מכתב אישי של עקיבא פרדקין, רישום כלכלי או מסמך משפחתי המאמת באופן בלתי תלוי את הפרשה לא אותרו בחומר שנבדק.
המסורת קיבלה ביטוי נוסף ברשימת ״שלשלת היחס״, במהדורה בעלת הערות ומראי מקומות שפרסמה הוצאת קה״ת בשנת 2011. שם נזכר עקיבא פרדקין כגיסו של בעל התניא, ובציון הביוגרפי הנלווה נזכרת עזרתה של אשתו לאחותה ולגיסה. שתי היצירות מתייחסות אפוא לאותו מעגל משפחתי, אך אין לראות בחזרתה של מסורת מאוחרת הוכחה עצמאית לכל פרטי ההתרחשות. זוהי הבחנה מתודולוגית נחוצה כאשר רוצים לספר סיפור מרתק בלי לטשטש את גבולות הידיעה.
שונה טיבם של המחקרים על העיר עצמה. ספרו של דֵּייווִיד אִי פִישְׁמַן, ״Russia's First Modern Jews: The Jews of Shklov״, שראה אור בשנת 1995, והערך על שקלוב באנציקלופדיית ייווא, מאפשרים לבחון את החיים הדתיים, הכלכליים והאינטלקטואליים של המקום. הם מסבירים באיזו זירה היסטורית פעלה משפחה שנקשרה למייסד חב״ד. אין להסיק מכך שכל המתואר על חיי הקהילה התרחש בביתו של עקיבא פרדקין עצמו.
מה אפשר לדעת, ומה עדיין נותר פתוח?
תיאורו של פרדקין כגביר וכחתנו של רבי יהודה לייב סגל מאפשר למקם אותו בתוך רשת קרבה מסוימת. התמונה מפורטת פחות כאשר שואלים על מסלול חייו: אין בידינו תאריך לידה או פטירה, אין פירוט של עיסוקו, ואין תיעוד ברור לתפקיד רשמי שמילא בחיי הדת של שקלוב. גם שם אשתו, ששימשה דמות מפתח בסיפור, לא התברר. ספקות אלה אינם משניים; הם מגדירים את ההבדל בין פרשה משפחתית מתועדת במסורת לבין ביוגרפיה שניתן לשחזר במלואה.
שם המשפחה פרדקין מופיע גם בהקשרים מאוחרים יותר של תולדות חב״ד ושל היישוב היהודי בארץ ישראל. בין נושאי השם המאוחרים נזכר רבי שְׁנֵיאוּר זַלְמָן פְרַדְקִין, מחבר ״תורת חסד״, שחי בשנים 1830 עד 1902 ופעל בסוף ימיו בירושלים. אולם זהות שם המשפחה אינה מספיקה להוכחת קשר ישיר בינו לבין עקיבא משקלוב. בהיעדר מסמכי יוחסין שמקשרים ביניהם, יש לשמור על ההפרדה.
גם העובדה ששקלוב נעשתה בהמשך מוקד של פעילות חסידית אינה מלמדת מה היה חלקו של עקיבא בתהליך. אין ראיה שהוא הפיץ ספרים, השתתף בפולמוסים, הנהיג קהילה או סייע להקמת מוסדות. אין הכרח להוסיף לו תפקידים אלה כדי להבין מדוע נזכר שמו: די בהיותו בן משפחה שעדותה של רעייתו השתלבה בסיפורו המוקדם של מייסד חב״ד.
הזיכרון שנותר ממשפחת פרדקין
עקיבא פרדקין נכנס לתמונה ההיסטורית דרך שמו, מעמדו בעיר שקלוב וקרבתו לבעל התניא. אשתו נכנסת אליה דרך מעשה: אזהרה לאחותה שלא להיפרד מבעלה, ועזרה שהוגשה לגיסה בלי ידיעת אביה. אפשר היה להניח שהספרים ישמרו את שמו של הגביר ואת פרטי עסקיו; בפועל הם שמרו בעיקר את מה שעשתה רעייתו, ואת העובדה שזכר עזרתה לא נמחה מלבו של רבי שניאור זלמן.
לא כל אדם שהשתייך למעגל המשפחתי של מנהיג רוחני הותיר ספר, מכתב או תפקיד רשמי. לעיתים הזיכרון ההיסטורי מצטמצם לפסקה אחת. במקרה של משפחת פרדקין, הפסקה הזאת מזכירה כי מאחורי תולדותיהם של אישים מוכרים התקיימו גם הכרעות משפחתיות קטנות, מעשי סיוע וזיקות אישיות. אם יש לסיפור הזה סוף ברור, הרי הוא אינו טמון בגורלם המאוחר של בני המשפחה, שנותר לא ידוע, אלא בהכרת התודה שהמשיכה ללוות את בעל התניא.
מקורות מידע וחומר מעשיר לקריאה
״בית רבי״, רבי חיים מאיר היילמן (1902). ספר ביוגרפי חסידי על ראשוני אדמו״רי חב״ד. בפרק כ״ד בחלק הראשון מובא הקטע על רבי עקיבא פרדקין, ובו פירוט קשריו המשפחתיים והסיפור על פעולתה של אשתו למען בעל התניא. לקריאת תדפיס מהספר.
״שלשלת היחס״, הוצאת קה״ת (2011). רשימה גנאלוגית של משפחת אדמו״רי חב״ד. בעמ' ט״ז, בהערה 77 ובסמוך לה, מופיע זיהויו של עקיבא פראדקין כבעל אחות אשתו של רבי שניאור זלמן, וכן תקציר מסורת העזרה המשפחתית. לעיון במהדורה.
Russia's First Modern Jews: The Jews of Shklov, דייוויד אי פישמן (1995). מחקר אקדמי על חיי היהודים בשקלוב, המאבקים הדתיים וההתפתחויות הרעיוניות בעיר. חיוני להבנת סביבת הזמן והמקום, גם אם אינו מהווה ביוגרפיה של פרדקין עצמו. פרטי הספר.
הערך Shklov באנציקלופדיית ייווא, דייוויד אי פישמן (2010). סקירה תמציתית של העיר, המרכז היהודי שבה, המחלוקת על החסידות ופעילות הדפוס העברי. לקריאת הערך.
מעניין אתכם כיצד נראו חייהם של אנשים שנשארו בשולי הביוגרפיות הגדולות? המשיכו לקרוא ב-HistoryIsTold ולגלות את האנשים והמשפחות שסיפורם נשמר לעיתים בשורות ספורות. אם מצאתם את הפרשה מסקרנת, שתפו את הכתבה עם קוראים המתעניינים בהיסטוריה היהודית.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
שאלות ותשובות
מי היה רבי עקיבא פרדקין משקלוב?
מה הקשר בין עקיבא פרדקין לבעל התניא?
כיצד סייעה אשת עקיבא פרדקין לאדמו״ר הזקן?
מה מיוחד בעיר שקלוב בהקשר של ראשית חסידות חב״ד?
האם עקיבא פרדקין היה קרוב משפחה של בעל תורת חסד?
הצטרפו לרשימת התפוצה וקבלו כתבות נבחרות ועדכונים בדוא״ל. ניתן לבטל את ההרשמה בכל עת.