רבי שניאור זלמן פרדקין, מן הפוסקים הבולטים בחסידות חב״ד במאה ה-19, עבר מן העיירה ליאדי אל כס הרבנות בלובלין ומשם אל ירושלים. ■ כתביו, מכתביו והעדויות שהותירו בני משפחתו חושפים תלמיד חכם שנקלע למחלוקות גדולות, לצד סיפור משפחתי המגיע עד יצחק שדה וישעיה ברלין.
בחודש כסלו תרכ״ח, דצמבר 1867, הגיעה ללובלין דמות רבנית שלא עמדה להישאר בשולי תולדותיה של העיר. רבי שְׁנֵיאוּר זַלְמָן פְרַדְקִין נשא עמו את שנות לימודיו בליאדי ובפולוצק, את הקשר לבית מדרשו של ה״צמח צדק״ ואת משקעיה של מחלוקת בתוך חסידות חב״ד. בלובלין עתיד היה להיקשר שמו לספר שו״ת רחב ממדים ולתואר ״הגאון מלובלין״. אלא שמסעו לא יסתיים בפולין. כעבור שנים ימצא את עצמו בירושלים, מעורב בשאלות ציבוריות, במחלוקות של מוסדות הקהילה ובקשרי מכתבים שהמשיכו לחבר אותו אל יהודי אירופה.
רבי שניאור זלמן בן רבי שְׁלֹמֹה פרדקין נולד בליאדי בחודש אדר תק״צ, בשנת 1830, לאביו שלמה ולאמו אַיְידְל. הוא נודע כפוסק הלכה, כדיין וכמחבר ספר השאלות והתשובות *תורת חסד*, שבשלו דבק בו הכינוי ״בעל התורת חסד״. לאחר שנות פעילות בפולוצק ובקרב חוגי חב״ד כיהן כרב בלובלין, ובשנת 1892 עלה לירושלים. הוא נפטר בה׳ בניסן תרס״ב, בשנת 1902, ונקבר בהר הזיתים. בין תחנות חייו נרקם סיפור של לימוד והתמדה, השפעה ציבורית, מחלוקות על סמכות רבנית וקשרים משפחתיים שהמשיכו להתפתח הרבה אחרי מותו.
ראשית הדרך: הילד מליאדי
ליאדי הייתה תחנת חייו הראשונה של פרדקין והיא נזכרת גם בכינוי ״לאדיער״ שנלווה אליו. הסיפורים על שנות ילדותו מתארים ילד שנמשך ללימוד התורה ושכישרונותיו עוררו התפעלות. בחלק מן המסורות החסידיות יוחסו לו יכולות יוצאות דופן כבר בגיל צעיר, ונקשרו שמו וייחוסו אל סביבתו של האדמו״ר הזקן, מייסד חסידות חב״ד. ראוי לקרוא תיאורים כאלה על רקע תפקידם בספרות הזיכרון החסידית: הם מעידים על דמותו כפי שנחרתה במסורת, אך אינם מחליפים מסמך בן התקופה המתאר בפירוט את לימודיו כילד.
לא כל הפרטים על שנותיו המוקדמות שרדו באותה רמת דיוק. ידועים שמות הוריו, עיר הולדתו וחודש לידתו, אך רצף מדוקדק של שנות הילדות והלימוד אינו עולה מן התיעוד הביוגרפי שנאסף. דווקא הפער הזה חשוב להבנת הספרות שנכתבה עליו: מצד אחד תיאורים מלאי הערכה לכישרונו, ומצד אחר צורך להישען על נתונים מוצקים ככל שמתקדמים אל מסלול חייו הבוגר.
רבותיו והקשר ל״צמח צדק״
בין מוריו נזכר רבי אֵלִיָּהוּ יוֹסֵף רִיבְלִין מדריבין. בהמשך נקשר פרדקין לבית מדרשו של רבי מְנַחֵם מֶנְדֶּל שְׁנֵיאוּרְסוֹן, בעל ה״צמח צדק״. היה זה קשר רבני ורעיוני שהתברר כבעל השלכות גם בחייו הציבוריים. ההתקרבות לבית מדרשו של מנהיג חב״ד לא הציבה אותו מחוץ למחלוקות; בשלב מאוחר יותר נמצא בלבן, כאשר השאלות על המשך הנהגת החסידות הפכו לשאלות מעשיות הנוגעות לקהילות, לרבנים ולמקומות מגוריהם.
בצעירותו נישא פרדקין, ובמסורות על ראשית דרכו נזכר רצונו להקדיש את זמנו לתורה מבלי להישען על משרה רבנית. המשיכה ללימוד עצמו תלווה את סיפורו גם לאחר שכבר היה בעל סמכות רבנית. מצד אחד, הציבור נזקק לפוסק ולמנהיג; מן הצד האחר, הספרים והמכתבים מלמדים על אדם שעולמו המרכזי המשיך להיות עיון מתמשך בתורה ובהלכה.
פולוצק: ראשית הרבנות והצל של מחלוקת חב״ד
באמצע שנות ה-50 של המאה ה-19 התמנה פרדקין לרב בפולוצק. בחלק מן התיאורים נקובה שנת 1855, ובאחרים 1856. גם כאשר תיארוך הכהונה אינו אחיד לחלוטין, ברור שפולוצק הייתה תחנה מכרעת במעבר שלו מן הלימוד הפרטי אל סמכות ציבורית מוכרת. בעיר זו טיפל בענייני הלכה ופעל במסגרת העולם החב״די שהיה קשור לבית מדרשו של ה״צמח צדק״.
עדות ישירה לחשיבותו כפוסק מתקופה זו היא תשובה הלכתית מיום כ״ו באייר תרכ״ד, בשנת 1864, שנשלחה אל ה״צמח צדק״. תשובה בכתב יד משמרת את הרב בשעת עבודתו: לא כדמות שמספרים עליה בדיעבד, אלא כחכם המשתתף בהתכתבות הלכתית בתוך רשת רבנית חיה. פריט זה מצוי במסגרת פרויקט כתבי היד של הספרייה הלאומית ומתייחס לקובץ בספריית המדינה של רוסיה.
אחרי ה״צמח צדק״: נאמנות ומאבק על ההנהגה
לאחר פטירת ה״צמח צדק״ החלו מחלוקות בין ענפים שונים של חסידות חב״ד על שאלת ההנהגה. פרדקין תמך בהמשך ההנהגה בליובאוויטש תחת רבי שְׁמוּאֵל שְׁנֵיאוּרְסוֹן, שכונה המהר״ש. ההכרעה הזאת לא הייתה רק עמדה רעיונית: במסמכים מאוחרים יותר קישר פרדקין את מעורבותו במחלוקת לשינוי דרמטי במסלול חייו.
באיגרת שכתב שנים לאחר מכן תיאר כיצד ניסה לפעול למען ההנהגה בליובאוויטש, וכיצד המאבק בין מחנות החסידים הביא אותו בסופו של דבר לעזוב את מקומו ולעבור לפולין. העניין מתועד גם במחקר על המהר״ש, העוסק במאבקי ההנהגה בתוך חב״ד. חשוב להפריד בין נקודת מבטו של פרדקין על המאורעות לבין תמונת המחלוקת כולה: מאבקים כאלה מעוררים מטבעם זיכרונות ונרטיבים שונים. עצם המעבר מלמד שהפולמוס לא נותר בין דפי החיבורים, אלא הגיע אל מסלול חייו ומשרתו של רב מכהן.
לובלין: רבנות בעיר בעלת מסורת ארוכה
פרדקין הגיע ללובלין בי״ג בכסלו תרכ״ח, בסוף שנת 1867. העיתון היידי *ווארשויער יודישע צייטונג* דיווח על בואו בגיליון מיום 26 בדצמבר 1867. בחלק מן התיאורים הביוגרפיים תחילת רבנותו מתוארכת לשנת 1868, אך הפער קשור גם לסמיכות שבין השנה העברית תרכ״ח לשתי שנות לוח אזרחיות. יש להבחין בין מועד ההגעה המתועד לבין תאריכים מעוגלים שנמסרו לימים.
לובלין הייתה עיר עם עבר רבני וחסידי עשיר. מי שנבחר לכהן בה נדרש לשאת באחריות הלכתית לקהילה חיה, שבה מצטברים שאלות מעשיות, צרכים ציבוריים ומחלוקות. הכינוי ״הגאון מלובלין״ נכרך בשמו של פרדקין, אך מאחורי התואר הייתה שגרה של פסיקה, הוראה ולימוד. אחד הניסיונות להתחקות אחרי פעילותו בעיר נעשה באמצעות ספרי תולדות יהדות לובלין, ובייחוד מחקרים המתארים את מקומה של הרבנות בחיי הקהילה.
השהות בלובלין נמשכה עד עלייתו לארץ ישראל בשנת 1892, כלומר כעשרים וארבע עד עשרים וחמש שנה, בהתאם לאופן ספירת שנות הכהונה. במקורות ביוגרפיים אחרים מופיעים משכי כהונה שונים, שאינם מתיישבים תמיד עם ציוני הדרך הללו. האופן שבו מסוכמים בדיעבד עשרות שנות רבנות מלמד עד כמה חשוב להיאחז בתאריכים בני התקופה כשמבקשים להבין את מסלולו של אדם.
הדרשה של תחילת הכהונה
מסמך בולט במיוחד מן התקופה הוא ״דרשות תורת חסד״, הכולל את דרשתו הראשונה עם כניסתו לרבנות לובלין. הדרשה מציעה הזדמנות להתבונן ברב כשהוא מציג את עצמו בפני ציבור חדש, ולא רק כשהוא משיב לשאלות פרטיות. היא מאפשרת לבחון את האופן שבו חיבר בין תורתו לבין תחושת האחריות המוטלת על מי שמקבל על עצמו הנהגת קהילה. אין בידיעות שנאספו נוסח שלם של הדרשה, ולכן אין לייחס לו כאן משפטים שלא צוטטו מתוכה.
1883: הספר שהעניק לרב את כינויו
בשנת 1883 נדפס בוורשה החלק הראשון של ספר השאלות והתשובות ״תורת חסד״, העוסק בענייני אורח חיים ובבירורים תלמודיים. לימים נעשה שם הספר לכינויו של מחברו, עד שהשניים כמעט התמזגו בזיכרון הרבני: רבי שניאור זלמן פרדקין היה ״בעל התורת חסד״. בהקדמתו לחיבור הסביר את בחירת השם מתוך הכרת תודה על האפשרות ללמוד תורה ומתוך רצון ללמדה לאחרים. התפיסה הזאת מדגישה את ערכה של התורה כעבודת חיים, ולא רק כאמצעי לשם או למשרה.
הכתיבה ההלכתית שלו מאופיינת בעיסוק מפורט בשאלות ובמהלכים תלמודיים. אחד הנושאים שנדונו בהקשר לשיטתו הוא דינם של מצות שחלקן אינן ראויות לקיום המצווה, והשאלה מה משמעה של הכרעת רוב במקרה כזה. מאחורי הדוגמה המוחשית מסתתרות שאלות עיוניות: כיצד מגדירים את קבוצת הפריטים שנבחנת, מה נחשב לביטול, ובאיזה שלב עיקרון מופשט של רוב מכריע את ההלכה המעשית. הדיון שימש בהמשך בסיס להשוואה בין גישותיהם של הַנָּצִי״ב, רבי שְׁלֹמֹה יוֹסֵף זֵוִין ורבי שִׁמְעוֹן שְׁקוֹפּ.
דוגמה זו אינה באה ללמד כיצד יש לפסוק למעשה, אלא להמחיש את סוג החשיבה שבזכותו זכה פרדקין למעמדו. לצד עבודתו כרב קהילה היה עסוק בבירור השאלות היסודיות של ההלכה. שאלות הנוגעות למזון, אישות, חיי קהילה וסדרי דין הפכו אצלו למקום מפגש בין מסורת הלימוד לבין מציאות החיים של קהילות יהודיות.
החלק השני: ספר שנדפס אחרי מות מחברו
פרדקין לא הספיק לראות בחייו את כל חלקי מפעלו בדפוס. החלק השני של *תורת חסד*, העוסק באבן העזר, הופיע בירושלים בשנת 1909. הוא כולל דיונים במערכת דיני אישות, תחום שבו נדרשו פוסקים להשיב על שאלות בעלות השפעה ישירה על חייהם של בני אדם, ובהן גם שאלות הנוגעות לעגונות. פרסום החלק לאחר מותו מלמד שהעיסוק בתורתו לא הסתיים עם פטירתו.
בנוסף למהדורות המקוריות יצאו מהדורות חדשות, ונכתבו סקירות המבקשות להציג את מפעלו ההלכתי לקוראים בני זמננו. סקירת הרב יוֹאֵל קָטָן בכתב העת *המעין* מתייחסת למהדורה חדשה שיצאה במכון ירושלים. קיומה של ספרות מחקר וסקירה סביב החיבור מצביע על המשך העיסוק בשיטתו הרבה אחרי התקופה שבה שימש רב בלובלין ובירושלים.
1892: מהעיר הפולנית אל ירושלים
בשנת 1892 עלה פרדקין לארץ ישראל והתיישב בירושלים. המעבר הזה חתם את פרק כהונתו בלובלין ופתח תקופה ציבורית נוספת, שונה במובנים רבים. אם בלובלין היה רב של קהילה גדולה ומוכרת, הרי שבירושלים נדרש לפעול בסביבה שבה התקיימו קבוצות שונות, מוסדות קהילתיים, מערכות תמיכה וגורמי סמכות רבנית רבים.
בירושלים התקבל בכבוד בקרב חכמי העיר ונעשה דמות חשובה בחוגי החסידים. אלא שכבוד רבני לא פתר מחלוקות על תחומי אחריות, על סמכותו של בית דין, על דרכי חלוקת כספים ועל ארגון השירותים לציבור. מן החומר הארכיוני עולה שבעל ה״תורת חסד״ לא נשאר מחוץ לשאלות הללו. הוא היה מעורב בעניינים שבמרכזם הנהגת הציבור החסידי ויחסיו עם מוסדות אחרים בעיר וביפו.
שחיטה, כספים ושאלת העצמאות הקהילתית
תעודה משנת תרס״א, 1901, הנושאת את השם ״קהל חסידים״, מתארת את המאבק על ארגון מוסדות החסידים בירושלים. במסמך נדונות שאלות הקשורות לשחיטה ולכספי תמיכה שהגיעו מחוץ לארץ. אלה אינם פרטים טכניים בלבד: שירותי שחיטה, תמיכות כספיות ומוסדות קהילה שיקפו את האופן שבו קבוצות יהודיות ביקשו לנהל את ענייניהן ולהבטיח עצמאות מסוימת בתוך המרחב העירוני.
שמו של פרדקין נקשר בפרשה הזאת כחלק מן ההנהגה החסידית. לצד שאלת מוסדות החסידים עולות גם שאלות על היחסים בינו לבין רבי שְׁמוּאֵל סַלַנְט, על מעמדו של הרב האדר״ת ועל התמודדות עם מוקדי רבנות ביפו. בהקשרים אלה נזכר גם רבי נַפְתָּלִי הִירְץ הַלֵּוִי. אין להפוך כל אזכור של שמו במסמך פולמוסי להשתתפות אישית בכל פרט של המחלוקת; הממצא החשוב הוא שהוא פעל במרחב רבני שבו החלטות הלכתיות וציבוריות היו משולבות זו בזו.
כרוז מן הפולמוס
בין הפריטים שנשתמרו מופיע כרוז שנקרא ״קול מעיר יקרא״, הקשור לפולמוס הרבני ביפו ומזכיר את ״הרב מלובלין״ ואת רבי נפתלי הירץ הלוי. עצם השימוש בכרוז מדגים כיצד ויכוחים על סמכות דתית נעשו גם עניין ציבורי המובא לפני קוראים. כדי לשחזר במדויק מי טען מה ומי השיב למי, יש לעיין בנוסח הכרוז ובמסמכים הנלווים לו; שם הכרוז לבדו אינו מתאר את מלוא הפרשה.
אולי יעניין אותך
באותה תקופה נכתבו גם מסמכים משפטיים הקשורים לדיני ממונות ולפעילות בתי דין בירושלים. פסק דין בכתב יד המשויך לפרדקין מלמד על היקף עבודתו מעבר לפולמוסים הגדולים. לצד המחלוקות על הנהגה עמדו שאלות קונקרטיות של רכוש, התחייבויות וזכויות, שהיו חלק מן העשייה היום-יומית של רב ודיין.
המכתבים מירושלים לריגה: חלון אל עולמו של הרב
אחד האוצרות החשובים ביותר לחקר שנותיו האחרונות של פרדקין הוא קובץ של חמישים וארבע איגרות ששלח מירושלים אל יְשַׁעְיָה בֶּרְלִין בריגה. האיגרות כונסו ופורסמו בשנת 2001 בעריכת החוקר יְהוֹשֻׁעַ מוּנְדְשֵׁיין, תחת הכותרת *אגרות בעל התורת חסד: מירושלים לריגא*. הנמען שנזכר בהתכתבות אינו הפילוסוף ישעיה ברלין, שנולד רק בשנת 1909. חשיבותן של האיגרות טמונה בכך שהן מחברות בין סיפור חייו האישי של הרב לבין המציאות המוסדית והחסידית שבתוכה פעל.
בזכות איגרות ניתן לשחזר נושאים שלא תמיד זוכים לפירוט בספרי הלכה: קשרים עם בני קהילות מחוץ לארץ, עמדות בשאלות של הנהגה וחיכוכים ציבוריים, והאופן שבו ראה הרב את המעבר מעולם רבנותו באירופה לעולם הרבנות בירושלים. ההתכתבות גם מלמדת כי העלייה לארץ לא קטעה את קשריו עם מוקדים משפחתיים וחסידיים מחוץ לה.
לצד הקובץ המאוחר השתמרו מכתבים בודדים קדומים יותר. אחד מהם נכתב בלובלין בכ״ד בניסן תרמ״ט, בשנת 1889, אל רבי אַרְיֵה לֵיבּ הַלֵּוִי אִישׁ הוֹרוֹבִיץ מסטרי, ולצדו שלושה דפים בענייני הלכה. הוא נשתמר באוסף אַבְרָהָם שְׁבַדְרוֹן שבספרייה הלאומית. הפרט הארכיוני הזה חשוב משום שהוא מוכיח שהמגע בין עבודתו הרבנית בלובלין לבין התכתבות הלכתית עם חכמים אחרים נמשך גם שנים לאחר פרסום ספרו הראשון.
לא רק רב על כסאו: הבית והנכד
בזיכרונותיו של מֶנְדֶּל בֶּרְלִין על סבו מופיע תיאור אישי שאינו דומה לתמונה המקובלת של פוסק הלכה בישיבה של מעלה. מנדל תיאר את פרדקין כאדם גבוה, בעל זקן לבן וקול רך. הילד זכר שסבו הרשה לו לשהות בקרבת ספריו ואף לשחק לידם, גם כאשר המשחק הפריע מעט לסדר בחדר. הפרט הקטן הזה מצרף לספרות ההלכתית צד אחר של האדם: סב הסובל את תנועתו של נכד צעיר בין ספרים שהיו מרכז עולמו.
הזיכרונות הללו נכתבו במסגרת מסורת משפחתית שהגיעה גם אל יְשַׁעְיָה בֶּרְלִין, הפילוסוף וההיסטוריון של הרעיונות, שנולד בשנת 1909 ונפטר בשנת 1997. לפי שרשרת היוחסין שהוצגה, ישעיה ברלין היה נינו של הרב, דרך בתו שִׁפְרָה ונכדו מנדל ברלין. המעבר מן הרב שהקדיש את חייו לפסיקת הלכה אל נין שעסק בתולדות הרעיונות ובפילוסופיה פוליטית ממחיש עד כמה השתנו מסלולי החיים של בני אותה משפחה על פני דורות אחדים.
קשר משפחתי אחר הגיע לתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל. יִצְחָק שָׂדֶה, שנולד בשנת 1890 ונפטר בשנת 1952, מייסד הפלמ״ח ומפקדו הראשון, היה נכדו של פרדקין דרך אמו רִבְקָה, בת הרב. תולדות חייו של שדה מתועדות בארכיון הפלמ״ח ובספרות הביוגרפית על בוני היישוב. זהו חיבור משפחתי יוצא דופן בין עולם הרבנות החסידית במאה ה-19 לבין הנהגה צבאית של היישוב היהודי במאה ה-20, מבלי שיש בכך משום זהות בין תפיסות העולם של הדורות השונים.
ברשימות גנאלוגיות מוזכר גם השחמטאי הפולני דָּוִד פְּשִׁיפְּיוּרְקָה (Przepiórka) כנכדו של הרב דרך בת בשם דְּבוֹרָה. הזיקה הזאת מופיעה במקור משפחתי משני, אך לא אותרה שרשרת מסמכים עצמאית שמאפשרת לקבוע אותה באותה דרגת ביטחון כמו הקשרים ליצחק שדה ולישעיה ברלין. נכון אפוא לראות בה קצה חוט למחקר משפחתי נוסף, ולא מסקנה גנאלוגית סופית.
שנותיו האחרונות ופטירתו
בשנת 1902 הגיעו חייו של בעל ה״תורת חסד״ לסיומם בירושלים. תאריך פטירתו המקובל הוא ה׳ בניסן תרס״ב, 11 באפריל 1902, והוא נקבר בהר הזיתים. העיתון ״חבצלת״ עסק בפטירתו בגיליון מיום 18 באפריל 1902. הדיווח בעיתונות מאפשר להתבונן באירוע לא רק דרך זיכרון משפחתי מאוחר, אלא גם באמצעות הפרסום סמוך למועד הפטירה.
ואולם מהלך חייו של הרב המשיך ללוות את תלמידיו, משפחתו וקוראיו בדפוס. בשנת 1909, שבע שנים אחרי פטירתו, נדפס בירושלים החלק השני של ״תורת חסד״. בשנים שלאחר מכן התפרסמו ביוגרפיות, מאמרים, ליקוטי מכתבים ומהדורות חדשות. העובדה שפרטים מחייו נשתמרו גם בספרות ההלכתית, גם בארכיונים וגם בזיכרונות משפחתיים מאפשרת לראות אותו בכמה מוקדים שונים בעת ובעונה אחת: רב שהיגר מקהילה לקהילה, פוסק שכתב בעומק, מנהיג שהשתתף במחלוקות וסב שנזכר בקולו הרך.
שמו של הרב מעלה גם שאלת יוחסין נוספת. בדורות קודמים נזכר רבי עֲקִיבָא פְרַדְקִין משקלוב כגיסו של רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב״ד, מכוח נישואיו לאחות אשתו. שם המשפחה הזהה ומסגרת ההשתייכות החב״דית מעוררים עניין, אך אין בידיעות שנאספו שרשרת גנאלוגית מוכחת הקושרת ישירות בין עקיבא פרדקין משקלוב לבין רבי שניאור זלמן פרדקין, בעל ה״תורת חסד״. הדמיון בשם אינו תחליף לתעודות יוחסין.
השאלה חשובה מפני שהיא מדגישה פער בין רצון אנושי טבעי לחבר דורות של אנשים הנושאים אותו שם לבין הזהירות הנדרשת מכתיבה היסטורית. על חייו של בעל ה״תורת חסד״ ניתן להצביע באמצעות כתביו, מכתביו, תעודות ציבוריות ועדויות משפחתיות מסוימות; קשר ישיר לאדם מוקדם יותר בשם זהה עדיין דורש הוכחה נפרדת.
מן הדפוס אל הזיכרון
הדרך שעשה רבי שניאור זלמן פרדקין מליאדי לפולוצק, מלובלין לירושלים, ניכרת היום על פני מדפים של ספרי הלכה ותיקי ארכיון. פרטים רבים של חייו הותירו עקבות ברורים: תאריך הגעה לעיר, דפי תשובות, ספר שנדפס בחייו, איגרות שנשלחו מחדרו בירושלים ותעודות מן המאבקים על חיי הקהילה. פרטים אחרים נותרו בידי הזיכרון המשפחתי והחסידי, ויש לקרוא אותם במידת הזהירות הראויה.
במרחק של דור או שניים כבר הופיעו במשפחה דמויות שפעלו בעולמות אחרים, מן הפילוסופיה ועד ההנהגה הצבאית של היישוב היהודי. אבל בתחילת המסלול עומד רב שספרו העניק לו שם, ושמכתביו מגלים עד כמה השתלבו לימוד תורה, חיי קהילה והחלטות אישיות במסעו. מול קורות חיים שנוטות להצטמצם לרשימת משרות, אלה הן המילים שהותיר אחריו, לצד זיכרון נכד ששיחק בין הספרים, המחזירות את האיש אל החדר שבו חי ועבד.
לפעמים ביוגרפיה של רב מתחילה בשו״ת ומסתיימת בחדר של נכד. אם מצאתם עניין במסע של בעל ה״תורת חסד״, שתפו את הכתבה והמשיכו לקרוא ב-HistoryIsTold על האנשים שהותירו את עקבותיהם בספרים, במסמכים ובזיכרונות.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
מקורות מידע וחומר מעשיר לקריאה
שו״ת תורת חסד, חלק א׳, ורשה, 1883. הספר ההלכתי המרכזי שפרסם פרדקין בחייו, ובו ענייני אורח חיים ודיונים תלמודיים. ההקדמה חיונית להבנת משמעות השם שבחר לחיבור. רשומת הספרייה הלאומית.
שו״ת תורת חסד, חלק ב׳, ירושלים, 1909. חלק שראה אור לאחר מותו ועוסק באבן העזר; מאפשר לבחון את פסיקתו בענייני אישות. רשומת הספרייה הלאומית. טקסט מקוון של שו״ת תורת חסד. מאפשר עיון וחיפוש בחלקים מהחיבור. ויקיטקסט.
דרשות תורת חסד. כולל את דרשתו הראשונה עם כניסתו לרבנות לובלין, ומספק פתח לעיון בהשקפתו על האחריות הרבנית. רשומת הספרייה הלאומית.
אגרות בעל התורת חסד: מירושלים לריגא, בעריכת יהושע מונדשיין, 2001. אוסף בן 54 מכתבים שנשלחו לישעיה ברלין בריגה; מקור יסוד לחייו בירושלים, לקשריו ולעמדותיו. קובץ האיגרות.
מכתב לובלין משנת 1889. מכתב לרבי אריה ליב הלוי איש הורוויץ מסטרי, ולצדו שלושה דפים הלכתיים; שמור באוסף אברהם שבדרון. רשומת הארכיון. תשובה הלכתית מ-1864. כתב יד שנשלח ל״צמח צדק״ בפולוצק, ומוצג במסגרת פרויקט כתיב. לרשומת כתב היד.
תעודת ״קהל חסידים״, ירושלים, 1901. מסמך המתייחס למחלוקות על שחיטה, מוסדות וכספי תמיכה; ממקם את הרב במערכת ההנהגה הציבורית בירושלים. רשומת הארכיון. פסק דין בענייני ממונות מבית דין בירושלים. כתב יד המשויך לפעילותו המשפטית של הרב. לכתב היד.
הכרוז ״קול מעיר יקרא״. כרוז פולמוסי מיפו המזכיר את הרב מלובלין ואת רבי נפתלי הירץ הלוי. שימושי למחקר יחסי הרבנות בעיר וביישוב הישן. רשומת הכרוז.
ווארשויער יודישע צייטונג, 26 בדצמבר 1867. עדות עיתונאית בת התקופה להגעתו ללובלין. ארכיון העיתון. חבצלת, 18 באפריל 1902. פרסום סמוך לפטירתו בירושלים. גיליונות אפריל 1902.
הגאון מלובלין, הרב י׳ חננאל, 1977. ביוגרפיה על חייו הכוללת לקט מתורתו; נקודת מוצא מרכזית למחקר ביוגרפי רחב. רשומת הספרייה הלאומית.
Torah for Torah's Sake, מרדכי רובין. מחקר ביוגרפי באנגלית המלווה ב-43 הערות ומראי מקומות, ומתייחס לדרכו מפולוצק ולובלין עד ירושלים. למאמר.
מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ב׳, אהרן סורסקי. סקירה מתולדות רבנים חסידיים, ובה קורותיו של בעל ה״תורת חסד״ בעמ׳ ט-כ. חסידים הראשונים, חלק א׳, ישראל אלפנביין. מסורות ועדויות ביוגרפיות הנוגעות לסביבתו החסידית.
דור רבניו וסופריו, חלק ד׳, בן ציון אייזנשטט. עדות ביוגרפית מוקדמת יחסית, בעמ׳ 28-29. לעיון במאגר. רבי שניאור זלמן מלובלין בעל התורת חסד, חנניה יוסף אייזנבך. מאמר בבטאון חב״ד, אלול תשכ״ט. הערות בדבר הגאון התורת חסד, הרב יעקב גולדמן. מאמר בבטאון חב״ד, ניסן תשל״ג. המאמרים נזכרו במחקר הביוגרפי ומצויים לאיתור בHebrewBooks.
סקירת הרב יואל קטן על המהדורה החדשה של תורת חסד. פורסמה בהמעין ועוסקת במהדורת מכון ירושלים. לסקירה. הולך חסיד, תשפ״ד. חוברת לימוד ובה פרק מאת חנניה זוהר על פרדקין, עמ׳ 83.
Rabbi Shmuel Schneersohn of Lubavitch (Maharash) and the False Twilight of Chabad Hasidism, אלי רובין, 2021. מחקר בAJS Review על מאבקי ההנהגה בחב״ד לאחר ה״צמח צדק״, המשמש רקע לפרשת מעברו של פרדקין לפולין. למאמר.
Of Matzahs, Majorities, and Talmudic Magnificence, אלי רובין. מאמר על שיטתו התלמודית וההלכתית של בעל ה״תורת חסד״, לרבות הדיון על מצות והכרעת רוב. למאמר.
אדר האדר״ת, הרב הראל כהן. עוסק במחלוקות הרבנות בירושלים וביפו, ובהן מעמדו של הרב פרדקין ויחסיו עם חכמים אחרים בעיר. למאמר.
לובלין, מרכז מורשת יהדות פולין. סקירה על העיר, רבנותה וקהילתה; משמשת להעמדת תקופת לובלין של פרדקין ברקע ההיסטורי. לערך. לובלין: שטאט פון תורה, רבנות און חסידות, נחמן שמן, 1951. חיבור על חיי התורה והרבנות בלובלין. לפרטי הספר.
ארכיון הפלמ״ח והאנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, דוד תדהר. מקורות ביוגרפיים לבירור ייחוסו המשפחתי של יצחק שדה, נכד הרב. ארכיון הפלמ״ח. זיכרונות מנדל ברלין. עדות משפחתית אישית על הופעתו והתנהגותו של פרדקין כסב; קשורה גם ליוחסין של הפילוסוף ישעיה ברלין.
שאלות ותשובות
מי היה רבי שניאור זלמן פרדקין, בעל התורת חסד?
מדוע עזב בעל התורת חסד את פולוצק ועבר ללובלין?
מהו ספר תורת חסד ומתי יצא לאור?
מה עשה בעל התורת חסד בירושלים?
מה הקשר בין בעל התורת חסד ליצחק שדה ולישעיה ברלין?
הצטרפו לרשימת התפוצה וקבלו כתבות נבחרות ועדכונים בדוא״ל. ניתן לבטל את ההרשמה בכל עת.