אילו שאלות על מבנה העולם מסתתרות מאחורי הבדיחות ומשחקי המילים של לואיס קרול?
זה המאה השנייה ברציפות שבה מתמטיקאים ופסיכולוגים, פיזיקאים ובלשנים מוצאים באי-ההיגיון של "אליס בארץ הפלאות" מאת לואיס קרול עוד ועוד משמעויות חדשות. הצטרפו למסיבת התה המטורפת כדי להבין אילו שאלות כלליות על מבנה העולם מסתתרות מאחורי הבדיחות ומשחקי המילים.
"אליס בארץ הפלאות" נולדה מתוך סיפורים משעשעים שקרול המציא תוך כדי מעשה עבור חבריו הצעירים, ילדיו של פרופסור לידל. אולם הפרק השביעי בספר, "מסיבת תה מטורפת", לא היה אלתור. הוא הופיע רק בגרסה השלישית והסופית של הספר.
חובבי התה מנהלים עם הילדה בת השבע שיחה מוזרה, העמוקה הרבה יותר מכפי שנדמה. בני שיחה של אליס הם הכובען, ארנב נמרץ ועכבר נמנמן. מאין הגיעו הדמויות האלה? בפולקלור האנגלי קיימים הביטויים "מטורף כמו כובען" ו"מטורף כמו ארנב נמרץ". האמרה על הארנב מתייחסת לקפיצות המטורפות של הזכר בעונת ההזדווגות. האמרה על הכובען חייבת ככל הנראה את מקורה לכובענים האנגלים, שהשתמשו בכספית במלאכתם. הרעלה כרונית גרמה להם לעוויתות ואף להפרעות נפשיות.
עכבר נמנמן, ששמו הזואולוגי הוא נמנמן אגוזים, הוא מכרסם חביב השוקע בתרדמת חורף. אצל קרול הוא ישן כמעט ללא הפסקה וממלמל מתוך שנתו דברי הבל שונים.
כאשר הסופר מחיה את דמויותיהם של הביטויים ומאלץ את הנמנמן לישון, הוא הופך את המשמעות המושאלת למילולית. כך בדיוק עושים ילדים שעדיין אינם מבינים משמעויות מושאלות ומטפורות. צ'וקובסקי ציין בספרו המפורסם "משתיים עד חמש": "…כאשר, למשל, האב אומר באיום: 'תמשיך לצעוק לי!', הבן מקבל את האיום הזה כבקשה ומגביר בתום לב את הצעקה". אם כך, על מה מדברים שני המשוגעים והמכרסם עם תלמידת בית הספר האנגלייה?
מִשּׁוּם מָה דּוֹמֶה עוֹרֵב לְשֻׁלְחַן־כְּתִיבָה?
הכובען שואל את אליס את השאלה הזאת ומותיר אותה נבוכה. ואכן, מה משותף להם? כמו בדיחות רבות של קרול, גם החידה הזאת מעלה שאלות עמוקות על מבנה העולם ועל החשיבה האנושית. כך, חולי סכיזופרניה נוטים לעיתים למצוא קשרים בלתי צפויים ביותר בין דברים שונים לחלוטין. בניסוי אחד הציגו לנבדקים זוגות של מילים ושאלו אותם האם יש משהו משותף בין המושגים האלה. אנשים בריאים השיבו בדרך כלל שאין דבר משותף בין נפט לסימפוניה. לעומת זאת, מטופל עם סכיזופרניה ציין כי נפט יכול לזרום מתוך מכל תוך השמעת צליל מלודי. אין ספק שגם בין ציפור לרהיט הוא היה מוצא דמיון.
ננסח מחדש את השאלה: מה ההבדל בין עורב לשולחן? ברור שהראשון הוא יצור חי והשני הוא חפץ מלאכותי דומם. אולם סכיזופרניה מקשה להבחין בין תכונות מהותיות לתכונות מקריות, ולכן חולה היה יכול להשיב, למשל, כך: עורב יכול לשבת על שולחן, אבל שולחן אינו יכול לשבת על עורב. כמובן, תשובות בלתי צפויות אינן מעידות בהכרח על מחלה. הן עשויות להעיד על שנינות ועל דמיון חי.
פיזיקאי מהמאה ה-20 היה אומר כי בעל החיים והשולחן, בדיוק כמו האוקיינוס או השמש, מורכבים מאותם חלקיקים יסודיים. ובכלל, חוקי הפיזיקה הם אותם חוקים שכל העצמים ביקום מצייתים להם. לכן תפקידה של הפיזיקה הוא לברר באופן המלא ביותר האפשרי את הקרבה העמוקה בין ציפורים, רהיטים, כוכבים וכל השאר.
ומה התכוון הסופר עצמו לומר? קרול הודה כי המציא בכוונה חידה שאין לה פתרון. הקוראים הציעו תשובות שנונות רבות לשאלתו של הכובען. רובן מבוססות על משחקי מילים, שהספר כולו, אגב, מלא בהם. חלק מן התשובות משחקות במילים הקשורות לנוצות, לדיו ולשיר של אדגר אלן פו, שככל הנראה נכתב ליד שולחן. משחקי מילים אחרים הם אנגליים לחלוטין. למשל, את העורבים והשולחנות מאחדים bills and tales. המילה bill פירושה גם "מקור" וגם "חשבון/שטר", ואילו tale פירושה "סיפור", הדומה בצלילו ל-tail, "זנב", וסיפור אפשר לכתוב ליד שולחן.
מאוחר יותר, לאחר שנעתר לבקשות הקוראים, הציע קרול תשובה אלגנטית משלו: "Because it can produce few notes, tho they are very flat; and it is nevar put with the wrong end in front!". ננסה לתרגם: "מפני שאפשר להפיק מהם כמה הערות/תווים, אף שהם שטוחים/במוליים מאוד; ולעולם אין מציבים אותם כשהקצה הלא נכון מלפנים!" הסופר משחק במילים: notes פירושה במשמעות אחת "הערות" ובמשמעות אחרת "תווים", ואילו flat פירושה גם "שטוח" וגם "במול". במקום "לעולם לא" (never) כתב גדול השנונים nevar, כלומר את המילה האנגלית "עורב" (raven) כשהיא כתובה מן הסוף להתחלה. בניגוד לטענתו שלו, הוא בכל זאת הציב את "העורב" הפוך!
כיצד לצייר קבוצה
הנמנמן מספר לאליס אגדה על אחיות שציירו דברים המתחילים באות M. "הן ציירו מלכודות עכברים (Mouse trap), ירח (Moon), זיכרון (Memory), קבוצה… האם אי פעם ראית כיצד מציירים קבוצה?
״קבוצה של מה?״ – שאלה אליס.
״של שום דבר״, השיב הנמנמן. ״פשוט קבוצה!"
אולי יעניין אותך
כאן עצמים מוחשיים שאפשר לצייר, מלכודות עכברים והירח (moon), מעורבבים במושגים מופשטים שכמובן אי אפשר לצייר. אלא שבתרגום העברי האות M לא נשמרה וזו רק טיפה בים הקשיים שעומדים בפני מי שמעז לתרגם את משחקי הלשון הבלתי פוסקים של קרול.
המעניינת ביותר היא המחשבה לצייר קבוצה, ולא קבוצה של דבר מסוים, אלא "פשוט קבוצה". במקרה או שלא במקרה, קרול חוזה כאן מראש את אחת התגליות הגדולות ביותר ששינו את המתמטיקה לעד. מדובר בתורת הקבוצות.
המדען הגרמני גאורג קנטור החל לפתח אותה בשנות ה-70 של המאה ה-19. מתמטיקאים דיברו גם קודם לכן על קבוצות של מספרים או של נקודות, אך לקנטור היו האומץ, הכישרון והדמיון להיות הראשון שדיבר על "קבוצות של לא משנה מה", ממש ברוח קרול, ולהוכיח עליהן משפטים גדולים.
המעניינות ביותר התגלו הקבוצות האינסופיות. המתמטיקאי מצא דרך להשוות בין אינסופים וגילה כי אינסוף אחד יכול להיות גדול מאינסוף אחר. לאחר מכן עלה בדעתו של החדשן לבחון את קבוצת כל הקבוצות. אולם הוא גילה כי המושג הזה סותר את עצמו ממש כמו "משולש מחומש", ולכן אי אפשר להשתמש בו. די בקבלת סתירה אחת כדי להפיל את כל בניין המשפטים והתאוריות, ולכן התגלית הזאת נתנה דחיפה לוויכוח סוער על מה מותר ומה אסור במתמטיקה, ויכוח שנמשך עשרות שנים.
קשה לומר אם גאורג קנטור קרא את "אליס", שפורסמה בשנת 1865. אולם קרול עצמו היה מתמטיקאי במקצועו. אף שלא הגיע לתגליות מדעיות גדולות, עבודותיו הקדימו כמה מהרעיונות של הלוגיקה המתמטית. ייתכן שמאחורי הבדיחה על הקבוצה המצוירת מסתתרת תחושה מוקדמת של אמת, שאותה נפל בחלקו של גאורג קנטור לחשוף במלוא הדרה.
קנקן התה של ראסל
המתמטיקאי נורברט וינר טען כי הפילוסוף ברטרנד ראסל דמה מאוד לכובען כפי שהוא מתואר באיורי "אליס" של ג'ון טניאל. ואילו הפילוסופים ג'ון מקטגארט וג'ורג' מור דמו לעכבר הנמנמן ולארנב מרץ. בקיימברידג' כינו אותם "שלישיית מסיבת התה המטורפת".
הפילוסוף ברטרנד ראסל הדגיש כי יש לקבל כאמת את מה שהוכח, ולא את מה שאי אפשר להפריך, וכי גם הדוגמות הישנות והמכובדות ביותר צריכות לעמוד בספק.
קראו גם: איורי אליס בארץ הפלאות: הסודות שהסתיר ג'ון טניאל
מחילת הארנב וחורי התולעת
אצל הכובען, הארנב והנמנמן השעה היא תמיד שש בערב, כלומר הגיע הזמן לשתות תה. כיצד זה קרה? לפני חודשיים שר הכובען כדי "להרוג את הזמן", והזמן נעלב ממנו. כאן קרול שוב הופך משמעות מושאלת למילולית. מאז הזמן אינו מוכן להזיז אפילו אצבע למען כל החבורה המכובדת. משום כך נגזר על הדמויות להשתתף במסיבת תה אינסופית. מבלי להספיק לשטוף את הכלים, הן פשוט עוברות אל כלי האוכל הנקיים הבאים לאורך השולחן הארוך, ואינן רוצות לחשוב מה יקרה כאשר השולחן ייגמר. מפתיע שקרול כתב זאת עוד לפני שלולאות זמן הפכו לנושא אהוב על סופרי מדע בדיוני.
כאשר מביטים בדמויות שעבורן הזמן נעצר, אפשר לתהות: מדוע הוא זורם? מדוע איננו יכולים "לעצור את הרגע", אלא נעים ללא הרף מהעבר אל העתיד? פיזיקאים ופילוסופים מתווכחים על כך כבר יותר ממאה שנה. הם חיפשו את מקורו של נהר הזמן במקומות רבים: בתנועה הבלתי פוסקת של המולקולות, בהתפשטות היקום, בתכונותיהם של חלקיקים יסודיים ואפילו במושגים של סיבה ותוצאה. תשובה מספקת עדיין אין.
והאם אפשר להיתקע במחזור אינסופי, כמו הדמויות של קרול? כן, אם קיימים בטבע עצמים היפותטיים המכונים חורי תולעת. מבחינה תאורטית אפשר לעבור דרך חור תולעת אל העבר, אם כי לא אל זמן מוקדם יותר מיום יצירתו. נניח שכדור ביליארד מתגלגל אל תוך חור תולעת, עובר דרכו אל עברו שלו ופוגע ב"עצמו הצעיר יותר", ובכך גורם לו להתגלגל לתוך אותו חור תולעת. נראה שהכדור יחזור על המחזור הזה לנצח.
אבל מה יקרה אם הכדור ידחוף את "עצמו הצעיר יותר" לכיוון אחר, כך שיעבור ליד חור התולעת ולא ייכנס אליו? מתקבלת עלילת מדע בדיוני קלאסית: הגיבור חזר אל העבר ושינה את ההיסטוריה.
פיזיקאים פרסמו כמה מחקרים רציניים ומורכבים על כדור ביליארד בתוך חור תולעת ועל הפרדוקסים הקשורים בו. קיימות וריאציות רבות, ועוד לא נגענו בשאלה מעורפלת כל כך כמו רצונו החופשי של יצור חושב: גם אם הדמויות תקועות ברגע מסיבת התה, האם נגזר עליהן לשתות תה?
בהחלט ייתכן שחורי תולעת קיימים רק בחישוביהם של תאורטיקנים, ובוודאי שהסופר הוויקטוריאני לא ידע עליהם דבר. אולם השאלות שהועלו אינן נעשות עמוקות פחות בשל כך.
אפשר להמשיך במשחק הזה עוד זמן רב. פרשנים מוצאים בסיפוריו של קרול הקבלות לאתיקה ולמכניקת הקוונטים, לסמיוטיקה ולהיסטוריה של המדע. לעיתים קרובות, וגם אנחנו לא הצלחנו להימנע מכך, מקשרים את הנונסנס העליז של הסופר לתגליות גדולות שנעשו לאחר מותו.
המחבר עצמו התעקש ששתי יצירות "אליס" שלו אינן צופן ואינן מסר סמוי, אלא פשוט משחק של שכל ודמיון. אולם היה זה שכל חד ודמיון מופלא של אדם שבילה את כל חייו במחשבה על מבנה השפה, החשיבה והעולם שסביבו. ככל שהמדע חודר עמוק יותר אל טבעם של הדברים ושל האדם, כך מתבררת כעמוקה יותר המחילה שאליה צולל הקורא בעקבות הארנב הלבן.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
הצטרפו לאלפי קוראים וקבלו את הכתבות המרתקות ביותר ישירות לתיבת הדואר שלכם.
