כמה שבועות לפני שהנשיא טראמפ הציע לשנות את שמה של ניו מקסיקו ל״אמריקה החדשה״, הוא הורה לשנות את שמו של אגם אונטריו ל״אגם אמריקה״.
ביום העבודה האמריקאי, 7 בספטמבר 2026, פרסם הנשיא דונלד טראמפ בחשבון ה-Truth Social שלו סדרת מפות, שבהן שונה שמה של מדינת ניו מקסיקו ל״אמריקה החדשה״.
ביום הראשון לכהונתו השנייה חתם טראמפ על צו נשיאותי ששינה את שמו של מפרץ מקסיקו ל״מפרץ אמריקה״. ביולי 2026, לאחר שקנדה סירבה להיכנע במלחמת סחר שהוא יזם, הורה טראמפ לשנות את שמו של אגם אונטריו ל״אגם אמריקה״. גוף המים הזה כלל לא נקרא על שם הפרובינציה הקנדית אונטריו ו״אונטריו״ אפילו אינו מונח קנדי, אך הוועדה האמריקאית לשמות גאוגרפיים נענתה להוראה, ו-Google Maps ו-Apple Maps הלכו בעקבותיה עבור המשתמשים שלהן בארצות הברית.
אף שסקרים מראים ששינוי שמו של אגם אונטריו אינו פופולרי אפילו יותר משינוי השם הקודם והבלתי פופולרי של מפרץ מקסיקו, יש סיבה לחשוב שהנשיא עדיין לא סיים. לאחרונה הוא הציע שגם האוקיינוס האטלנטי או האוקיינוס השקט יישאו את השם ״אמריקה״.
מאחורי גל הלאומנות הגאוגרפית הנוכחי של טראמפ מסתתרת היסטוריה ותיקה יותר של לאומנות לשונית. אף ש״אמריקה״ משמשת ככינוי מקוצר לארצות הברית של אמריקה כבר זמן רב יותר ממשך חייו של כל אדם החי כיום, השתיים לא תמיד היו מילים נרדפות.
לפני הקמתה של ארצות הברית, ובמשך כמאה שנה לאחר מכן, ״אמריקה״ – או ״האמריקות״ – שימשה בדרך כלל לתיאור גושי היבשה היבשתיים המוכרים כיום כאמריקה הצפונית ואמריקה הדרומית. ארצות הברית תופסת ככרבע משטח היבשה המשותף הזה ואחראית לכשליש מאוכלוסייתו.
אז מתי וכיצד תבעו מנהיגיו של חלק אחד מהאמריקות את ״אמריקה״ לעצמם?
ככל הידוע, המילה ״אמריקה״ הופיעה לראשונה בשנת 1507 במפת עולם שיצר הקרטוגרף הגרמני מרטין ולדזמילר, אשר העניק את השם לייצוג של אמריקה הדרומית של ימינו. מפתו של ולדזמילר הייתה הראשונה שתיארה את האמריקות כיבשת נפרדת המופרדת באמצעות אוקיינוס, תוך הסתמכות על תיעודיו של מגלה הארצות מראשית המאה ה-16 אמריגו וספוצ'י.
למפה צורף ספר בשם ״Cosmographiae Introductio״, או ״מבוא לקוסמוגרפיה״, שכיום מקובל להאמין כי נכתב בידי המלומד הגרמני מתיאס רינגמן. הטקסט ייחס בטעות לווספוצ'י את גילוי היבשת וקרא לה על שמו באופן הבא: ״איני רואה כל סיבה לכך שמישהו יתנגד בצדק לקרוא לחלק זה אמריגה, כלומר ארצו של אמריגו, או אמריקה, על שם אמריגו, מגלהּ, אדם בעל יכולת רבה״.
בהמשך נראה כי ולדזמילר התחרט על בחירת השם. אולי לאחר שהבין כי אירופים אחרים הגיעו לאזור לפני וספוצ'י, הוא השמיט את המונח ממפותיו המאוחרות יותר. במפה משנת 1513 החליף את ״אמריקה״ ב״טרה אינקוגניטה״, כלומר ״ארץ לא נודעת״, ובגרסה משנת 1516 השתמש ב״טרה נובה״, כלומר ״עולם חדש״. אבל השם כבר החל להשתרש, ולאחר שהקרטוגרף גררדוס מרקטור הציג בשנת 1538 את גושי היבשה הצפוני והדרומי וסימן את שניהם בשם ״אמריקה״, השם התקבע.
כבר אז תפסה ״אמריקה״ מקום נרחב בדמיון. סופרים אנגלים השתמשו במונח בשירה ובספרות כמטפורה למקום שאדם משתוקק להגיע אליו, כפי שעשה המשורר ג'ון דאן ב״אלגיה י״ט: אל אהובתו ההולכת למיטתה״, כאשר השווה את חקר גופה של אהובה לקולוניזציה האירופית: ״הרשי לידיי הנודדות, ותני להן ללכת, מלפנים, מאחור, בין, מעל, מתחת. הו אמריקה שלי! ארצי שזה עתה התגלתה, ממלכתי, הבטוחה ביותר כאשר מאייש אותה גבר אחד״.
אולי יעניין אותך
לפני המהפכה האמריקאית כינו הבריטים את הארץ שעתידה הייתה להפוך לארצות הברית בשמות ״אמריקה הצפונית הבריטית״, ״המושבות״ ולעיתים פשוט ״אמריקה״. המלך ג'ורג' השלישי, בנאום שנשא בפני הפרלמנט בשנת 1775, דיבר על ״מצבה הנוכחי של אמריקה״ ועל ״בני עמי באמריקה״. מנהיגי המהפכה השתמשו בשמות כגון ״המושבות המאוחדות״, ״המושבות המאוחדות של אמריקה״ ו״המושבות המאוחדות של אמריקה הצפונית״ בעת ניסוח החלטות, ולבסוף התייצבו על השם ״ארצות הברית של אמריקה״ בהכרזת העצמאות. אבל אפילו אז השם היה רחוק מלהיות קבוע. בהסכם משנת 1782 עם צרפת השתמש בנג'מין פרנקלין בכינוי ״ארצות הברית של אמריקה הצפונית״.
״מלכתחילה, 'אמריקה' היא אפשרות, אבל היא אינה הדרך הדומיננטית להתייחס למדינה כשם עצם״, אמר דניאל אימרוור, היסטוריון ומחבר הספר ״כיצד להסתיר אימפריה: היסטוריה של ארצות הברית הגדולה״.
שמה של המדינה החדשה היה מסורבל – תשע הברות, או עשר אם כוללים את המילה ״the״ – ובהתחלה שקלו אנשים שהיו מושקעים בעתידה של האומה חלופות אחרות. אף ש״אמריקה״ שימשה לעיתים לתיאור ארצות הברית שהייתה אז בחיתוליה, בני התקופה הבינו ברובם כי המילה מתייחסת לחצי הכדור כולו, כתבה ההיסטוריונית קייטלין פיץ בדואר אלקטרוני. הקיצור ״USA״ שימש בשנת 1776 לסימון אבק שריפה שעבר בדיקות, אך נראה כי לא זכה לשימוש נרחב יותר אלא בתקופה מאוחרת יותר.
כמה סופרים ואינטלקטואלים הציעו כינויים פואטיים וספרותיים, ובהם ״קולומביה״, על שמו של כריסטופר קולומבוס, אף שהוא מעולם לא דרך באמריקה הצפונית. זה היה השם שניתן לבירת האומה, מחוז קולומביה, והוא שימש גם בשירים פטריוטיים כגון ״קולומביה״, ״הידד לקולומביה״ ו״קולומביה, פנינת האוקיינוס״.
אבל בדומה ל״אמריקה״, ציינה פיץ כי גם ״קולומביה״ הייתה יכולה, באופן מתקבל על הדעת, לחול על חצי הכדור כולו. ״אזכור קולומביה בסוף המאה ה-18 ובראשית המאה ה-19 היה חגיגה של העצמאות מאירופה, בין שהיית בבוסטון ובין שהיית בבוגוטה״, כתבה.
מתוך הכרה במגבלות הללו הציע הרופא סמואל מיצ'יל בשנת 1803 כי ארצות הברית תיקרא Fredon (״פרדון״). לפי שיטת השמות הזאת, Fredonia (״פרדוניה״) יהיה המונח הפואטי והספרותי, ותושבי האומה ייקראו (Fredonians) ״פרדוניאנים״, או בלשון דיבור Fredes (״פרדים״). אבל הרעיון מת עוד בטרם נולד. כינויים מוצעים אחרים לתושבי המדינה, כגון ״יוניזיאן״, ״יונייטד סטייטסיאן״ ו״יונייטד סטייטיאן״, זכו אף הם ללעג.
רק כאשר עברה ארצות הברית מאוסף של מושבות לאימפריה קולוניאלית החלו מנהיגיה לתבוע בתקיפות את ״אמריקה״ כשמה של אומתם שלהם. כאשר ארצות הברית סיפחה את פוארטו ריקו, גואם והפיליפינים, והשליטה את מרותה על קובה בעקבות המלחמה עם ספרד בשנת 1898, אמר אימרוור כי מנהיגים ואזרחים אמריקאים הבינו שטבעה של המדינה השתנה באופן יסודי. מונחים ששימשו קודם לכן, כגון ״הרפובליקה״ או ״האיחוד״, כבר לא נראו מספקים, הוסיף. טדי רוזוולט, הנשיא הראשון לאחר המלחמה, השתמש לעיתים קרובות ב״אמריקה״ בנאומיו, לדברי אימרוור, והמילה החליפה את ״קולומביה״ בהמנונים לאומיים.
גם לאחר שמנהיגי ארצות הברית ניכסו לעצמם את המונח ״אמריקה״, רבים באמריקה הלטינית ממשיכים להבין את המונח כמתייחס לחצי הכדור כולו. בספרדית ובפורטוגזית ארצות הברית היא ״Estados Unidos״, ותושביה נקראים, בהתאמה, ״estadounidense״ ו״estadunidense״. המילה ״Americano״ בשתי השפות יכולה להתייחס לכל תושב של אמריקה הצפונית ואמריקה הדרומית, אף שלעיתים משתמשים בה בשפה היומיומית כדי לציין אנשים מארצות הברית.
במקביל לכך שמנהיגי ארצות הברית תבעו לעצמם את ״אמריקה״, מנהיגים ומהפכנים באמריקה הלטינית ביקשו להשיב את המונח לחצי הכדור כולו. הסופר הקובני חוסה מרטי השתמש בו בכותרת מאמרו משנת 1891, ״Nuestra America״, או ״אמריקה שלנו״, שקרא לרפובליקות של אמריקה הלטינית להתאחד לנוכח ההתפשטות האמריקאית. ובספרו משנת 1971, ״העורקים הפתוחים של אמריקה הלטינית״, מתח העיתונאי האורוגוואי אדוארדו גליאנו ביקורת ישירה על ההבנה המודרנית, המרוכזת בארצות הברית, של המילה.
״בדרך אפילו איבדנו את הזכות לקרוא לעצמנו אמריקאים, אף שההאיטים והקובנים הופיעו בהיסטוריה כעמים חדשים מאה שנה לפני שעולי המייפלאואר התיישבו בחופי פלימות'״, כתב גליאנו. ״בעיני העולם כיום, אמריקה היא רק ארצות הברית; האזור שבו אנו חיים הוא תת-אמריקה, אמריקה מדרגה שנייה בעלת זהות מעורפלת״.
כתוצאה מכך, המהלך של טראמפ לשנות את שמו של מפרץ מקסיקו ל״מפרץ אמריקה״ עורר בקרב כמה מאנשי אמריקה הלטינית גם פרשנויות חתרניות יותר, כפי שכתב ג'רלדו קדאווה ב-2025 ב״ניו יורקר״.
האם ייתכן שהשמות ״אגם אמריקה״ או ״אמריקה החדשה״ מאותתים כי היבשת כולה יכולה לתבוע עליהם בעלות? רק אם טראמפ לא יתבע קודם לכן את היבשת כולה.
לאחר שהציע ב-Truth Social כי ניו מקסיקו תיקרא ״אמריקה החדשה״, הוא שיתף מפה בדיונית נפרדת של אמריקה הצפונית, שנצבעה בכוכבים ובפסים של דגל ארצות הברית. כל היבשה הנראית במפה – לרבות גרינלנד, קנדה, מקסיקו, אמריקה המרכזית והקריביים, וכן מדינת האי האירופית איסלנד – סומנה בשם ״ארצות הברית של אמריקה״.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
הצטרפו לאלפי קוראים וקבלו את הכתבות המרתקות ביותר ישירות לתיבת הדואר שלכם.
