מקצין ששינן את הקוראן בעת שירותו בסעודיה, דרך ראש המודיעין הצבאי ושירות הביון הבין־זרועי, ועד לפילדמרשל ולראש כוחות ההגנה הראשון של פקיסטן: סַיֶּד עָאסִם מוּנִיר אַחְמַד שָׁאה צבר בתוך שנים מעטות סמכויות, דרגות ומעמד חסרי תקדים במערכת הצבאית הפקיסטנית, ובמקביל הפך לדמות מרכזית במחלוקות הפוליטיות, הכלכליות והאזוריות של המדינה. ■ איך הפך לדמות רבת עוצמה שחרגה מהמסגרת הצבאית המסורתית אל לב המדיניות הפקיסטנית ולמעמד של מתווך בין ארצות הברית לאיראן?
השמש החלה לשקוע מעל רוואלפינדי, כשהגנרל סיד עאסם מוניר אחמד שאה עמד בפני צומת דרכים ששינה לא רק את גורלו האישי, אלא את פניה של פקיסטן כולה. מאחורי חזותו הצבאית והרשמית, התחבא אדם שחייו נשזרו בסיפוריהם של מנהיגי עולם, במאבקים פנימיים רוויי יצרים, ובשאיפה מתמדת לעצב מחדש את מעמדה של ארצו.
סַיֶּד עָאסִם מוּנִיר אַחְמַד שָׁאה (سید عاصم منیر احمد شاہ) הוא קצין צבא פקיסטני המכהן כראש מטה ההגנה הראשון של פקיסטן, ובמקביל משמש כראש מטה הצבא ה-11 של צבא פקיסטן. תפקיד כפול זה, שהוענק לו בדצמבר 2025, סימן את שיאו של תהליך שהחל שנים קודם לכן במעלה הדרגות, וכלל תפקידים רגישים במודיעין הצבאי ובמנגנון שירות הביון הבין-זרועי (Inter-Services Intelligence – ISI), סוכנות הביון הממשלתית של פקיסטן. מוניר, שזכה בדרגת פילדמרשל ב־20 במאי 2025 בעקבות המנהיגות שגילה בעימות בין הודו לפקיסטן, הפך לדמות היסטורית, השנייה בהיסטוריה של פקיסטן שזכתה לדרגה זו לאחר אַיּוּב חָ'אן. אלא שבניגוד לח'אן, מוניר לא עזב את הפיקוד על הצבא. הוא נותר ראש מטה הצבא בעודו נושא בדרגת חמישה כוכבים, שילוב שלא היה לו תקדים בהיסטוריה הפקיסטנית.
איש של לוחמה ודת
דרכו של מוניר החלה ברוואלפינדי, המשיכה במדרשה דתית, במגרשי קריקט, בבית ספר לקצינים, בסעודיה, ביחידות הצבאיות בצפון פקיסטן ובשני גופי המודיעין החשובים במדינה. לאורך הדרך צבר לא רק דרגות ועיטורים, אלא גם שורה ארוכה של מחלוקות: יחסו לאימראן ח'אן, פעילות הצבא בתוך הפוליטיקה, יחסו לחופש הביטוי והרשתות החברתיות, יחסי פקיסטן עם הודו ואפגניסטן, טענות לנפוטיזם ואף אמירות שיוחסו לו בדבר נשק גרעיני.
מוניר נולד בשנת 1968 ברָאוַלְפִּינְדִי שבמחוז פנג'אב בפקיסטן והחל את חינוכו דווקא בהשכלה דתית מוקדמת ב"מרכז מדרסה דאר-אל-תג'וויד", אך במקביל ללימודי הדת, הוא היה ספורטאי מקומי ששיחק בנבחרת קריקט. המסלול הצבאי שלו החל בקורס ה-17 של בית הספר להכשרת קצינים במנגלה, שם הוסמך לגדוד ה-23 של רגימנט כוח הגבול. כבר אז בלט ביכולותיו וזכה ב"חרב הכבוד", אות הצטיינות יוקרתי לצוערים.
אחד הפרטים המרתקים בחייו של מוניר התרחש במהלך הצבתו המוקדמת בערב הסעודית כסגן-אלוף. שם, רחוק מהחזיתות הצבאיות המוכרות, הקדיש את זמנו לשינון הקוראן עד שהפך ל"חאפז", אדם ששינן את הספר כולו בעל פה. הוא הקצין הראשון בהיסטוריה של צבא פקיסטן שהגיע למעמד זה, עובדה המעידה על עומק עולמו הרוחני והידע שרכש בתחום.
כאשר כבר נשא דרגת בריגדיר, פיקד מוניר על חטיבת חי"ר באזורים הצפוניים של פקיסטן. הניסיון הפיקודי הזה קדם למעבר שלו לצמרת עולם המודיעין, שם עתיד היה להגיע לשני התפקידים שבדיעבד יהפכו אותו לחריג גם בקרב ראשי הצבא של פקיסטן.
הדרך אל הצמרת: מהמודיעין לפיקוד העליון
קריירת המודיעין של מוניר החלה ב-2016 עם מינויו לראש אגף המודיעין הצבאי, תוך שנתיים גם עמד בראש הגוף האזרחי המקביל כאשר מונה באוקטובר 2018 לראשות שירות הביון הבין-זרועי, ISI, אחד הגופים המרכזיים במערכת הביטחון של פקיסטן. אלא שכהונתו בגוף הביון האזרחי הייתה קצרה במיוחד – שמונה חודשים בלבד – ובסיומה הוחלף על ידי לוטננט-גנרל פאיז חמיד ביוני 2019. לאחר מכן, פיקד על קורפוס XXX בגוג'ראנוואלה עד אוקטובר 2021, ומשם עבר למטה הכללי כקצין האספקה הראשי.
כך הגיע לשלהי 2022 עם צירוף ניסיון נדיר: פיקוד בשטח, תפקיד בכיר במטה, ניהול המודיעין הצבאי וניהול סוכנות הביון האזרחית. לימים, כאשר מונה לראש הצבא, היה לראשון בתולדות פקיסטן שעמד קודם לכן בראש שני גופי המודיעין גם יחד.
נובמבר 2022 היווה נקודת מפנה דרמטית בקריירה המקצועית. מוניר, שהיה אמור לפרוש משירות ב-27 בנובמבר, ראה את בקשת הפרישה שלו נדחית על ידי משרד ההגנה. לאחר התייעצויות לא רשמיות בהן היה מעורב נוואז שריף, אחיו של ראש הממשלה שהבז שריף, מונה מוניר לראש מטה הצבא. האישור הסופי ניתן על ידי הנשיא עריף אלווי ב-24 בנובמבר ומוניר נכנס לתפקידו יומיים לאחר תאריך הפרישה המקורי. האירוניה הביורוקרטית הייתה קשה להחמצה: קצין שביקש לפרוש ושמועד פרישתו כבר נקבע, לא רק נשאר בשירות אלא בתוך זמן קצר קיבל לידיו את המשרה הצבאית החשובה במדינה.
לאחר תקריות הגבול בין איראן לפקיסטן ב־2024 אמר כי פקיסטן תגיב לעימותים מסוג זה.
״אתם לא יכולים לדקור אותנו בגב, ואם תעשו זאת, תקבלו תשובה הולמת.״
בנובמבר 2024, העביר הפרלמנט של פקיסטן חקיקה שהאריכה את כהונת ראשי הכוחות המזוינים, כולל מוניר, משלוש לחמש שנים. המהלך עורר סערה פוליטית ומחאות מצד חברי מפלגת ״תנועת הצדק״, PTI, שטענו כי הממשלה "דחסה" את החקיקה ללא דיון מספק בתהליך שלפי דיווחי התקשורת ארך 16 דקות בלבד בסנאט.
סוגיית משך הכהונה עתידה הייתה להשתנות שוב לאחר יצירת תפקיד ראש כוחות ההגנה ב־2025. בשלב זה, עם זאת, הארכת הכהונה כבר המחישה עד כמה הפך מעמדו של מוניר לחלק בלתי נפרד מהוויכוח על היחסים שבין הצבא, הממשלה והפרלמנט.
אחת הסוגיות הפנימיות שבהן נקט מוניר עמדה נחרצת הייתה מהומות 9 במאי, ב-2023. לאחר המהומות הצהיר כי אירועים מאורגנים מסוג זה נגד הצבא והמדינה לא יורשו להתרחש שוב והוא הודיע כי נפתח הליך משפטי נגד מי שהוגדרו כמתכננים, מסיתים, מסייעים ומבצעים של "טרגדיית 9 במאי", וכי ההליכים מתקיימים מכוח חוק הצבא וחוק החשאיות.
״ההליך המשפטי נגד המתכננים, המסיתים, המסייעים והמבצעים המעורבים בטרגדיית 9 במאי החל בהתאם לחוק צבא פקיסטן ולחוק הסודות הרשמיים.״
המהומות והתגובות להן יהפכו בהמשך גם לחלק מרכזי בעימות בין הצבא לבין ראש הממשלה לשעבר אימראן ח'אן ומפלגתו, ויופיעו שוב בטענות שהועלו נגד מוניר בשנים שלאחר מכן.
מדיניות "פקיסטן תחילה" ויוזמות כלכליות
תפיסת עולמו של מוניר, המכונה לעיתים "דוקטרינת מוניר", מציבה את פקיסטן ככוח אזורי תוך דגש על גיאו-כלכלה מעל גיאופוליטיקה.
בתקופת ממשלת המעבר של קָאקַר פתחה המדינה במבצע רחב נגד מסחר בלתי חוקי בדולרים, העברות כספים בלתי חוקיות, אגירה והברחה של סחורות. בין המוצרים שהוזכרו היו חיטה, סוכר ומוצרי נפט איראניים. הצעדים הללו סייעו לרופי הפקיסטני להתאושש משערי השפל שלה, ובספטמבר 2023 תוארה כמטבע בעל הביצועים הטובים בעולם.
בתפקידו כראש הצבא מילא מוניר תפקיד בולט בתיאום המהלכים ברמת המדינה. הוא התחייב להמשיך בפעולות נגד הברחות ופעילויות בלתי חוקיות אחרות, ובמקביל להבטיח שגם מי שמעורבים בהן מתוך כוחות הביטחון יישאו באחריות.
הוא הקים את המועצה להקלת השקעות מיוחדת (SIFC, Special Investment Facilitation Council), שנועדה למשוך השקעות בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ממדינות המפרץ. בפגישתו בספטמבר 2023 עם אנשי עסקים הדגיש את חשיבות המועצה בהתמודדות עם הבעיות הכלכליות של פקיסטן והציג את המועצה ככלי שעשוי למשוך השקעות מסעודיה, איחוד האמירויות הערביות, כוויית ובעלות ברית נוספות במפרץ.
אולי יעניין אותך
מוניר הודיע גם על הקמת צוותי משימה לעניינים כלכליים ומגזריים. הוא הבטיח כי חלפני כספים יוכנסו למערכת המיסוי כדי להגביר את השקיפות בשערי הדולר ובשערים הבין־בנקאיים, ואמר שהכלכלה האפורה של פקיסטן גדולה פי שניים עד שלושה מהכלכלה המתועדת.
באמצעות SIFC סייע לקדם הסכמי השקעה בהיקף של מיליארדי דולרים עם איחוד האמירויות. ההסכמים נגעו לאנרגיה, הפעלת נמלים, טיפול בשפכים, ביטחון מזון, לוגיסטיקה, כרייה, תעופה ובנקאות.
אלא שהמציאות הכלכלית נותרה מאתגרת: SIFC לא הצליחה למשוך השקעה משמעותית. סעודיה ואיחוד האמירויות אמנם הודיעו על התחייבויות בהיקפים של מיליארדי דולרים באמצעות המועצה, אך יחס ההשקעה לתוצר המקומי הגולמי של פקיסטן ירד בשנת הכספים 2023-2024 ל־13.1%, הרמה הנמוכה ביותר זה 50 שנה.
באוקטובר 2023 הדגיש מוניר את חשיבות הביטחון הלאומי במסגרת הדיון על גירושם המתקרב של מהגרים בלתי חוקיים, ובהם לפי ההערכות 1.7 מיליון אזרחים אפגנים. עמדתו כלפי אפגניסטן נוסחה לעיתים באופן חריף במיוחד. הוא אמר כי יש להעדיף את ביטחונה של פקיסטן על פני אפגניסטן, ואף הצהיר כי כאשר מדובר בביטחונו של כל פקיסטני יחיד, "כל אפגניסטן יכולה להיות מקוללת".
״הודו לא השלימה עם המושג של פקיסטן, אז איך אנחנו יכולים להשלים איתם?״
שמרנות חברתית והמערב
במפגש עם סטודנטים מאוניברסיטאות ציבוריות ופרטיות ברחבי פקיסטן הציג מוניר עמדה שמרנית מבחינה חברתית. הוא הזהיר צעירים מפני הרשתות החברתיות ומפני התמערבות ושאל: "אם אנחנו רוצים לאמץ את הציוויליזציה המערבית, אז מדוע נפטרנו מהציוויליזציה ההינדית?"
האמירה תאמה את הדגש שהעניק לזהות הלאומית והדתית של פקיסטן, נושא שיהפוך בולט עוד יותר בנאומיו על תאוריית שתי האומות באביב 2025.
מוניר גם הביע סלידה מהרשתות החברתיות, כאשר במאי 2024 הביע דאגה ממה שכינה "תעמולה שלילית" ברשתות החברתיות. הוא אמר שהצבא מוכן להתמודד עם איומים וקנוניות וגינה בחריפות הפצת "דיסאינפורמציה" במרחב המקוון של פקיסטן. מוניר טען שהצבא מכיר את הגבולות החוקתיים החלים עליו וקרא גם לאחרים לפעול בתוך המגבלות שקובעת החוקה. עם זאת, הזהיר כי כוחות "עוינים" ותומכיהם שחררו לדבריו "טרור דיגיטלי" והחריפו את ניסיונותיהם לזרוע מחלוקת בין הכוחות המזוינים של פקיסטן לבין הציבור באמצעות "שקרים, חדשות מזויפות ותעמולה".
בהקשר זה הפנה לסעיף 19 בחוקת פקיסטן, הקובע מגבלות על חופש הביטוי. בין המגבלות שהוזכרו היו איסור הסתה לאלימות וניסיונות לפגוע בשלמותה, ביטחונה או הגנתה של פקיסטן.
ב־14 באוגוסט 2024, כאשר נאם במצעד יום העצמאות, חזר מוניר על ביקורתו. הוא הזהיר שהרשתות החברתיות משמשות להפצת כאוס ומידע כוזב המכוון נגד הכוחות המזוינים של פקיסטן, וייחס את "הטרור הדיגיטלי" גם לגורמים זרים. ב־21 באוגוסט אמר כי חובתה של המדינה להגן על הציבור מפני ההשפעות השליליות של "היסטריה" ו"פִתְנָה" המונעות בידי הרשתות החברתיות. כל אלה היו חלק מסדרה של אזהרות שהשמיעו מוניר והצבא הפקיסטני בנוגע ל"סכנות" האפשריות של המדיה החברתית.
בנובמבר 2024 תיעד שידור של רשת PTV הממלכתית אמירה נוספת שלו: "חופש ביטוי בלתי מוגבל מוביל להידרדרות הערכים המוסריים בכל החברות". הוא הוסיף כי בעוד הטכנולוגיה שיפרה את הגישה לידע, היא גם אפשרה התפשטות מהירה של מידע כוזב ונרטיבים מלאי שנאה, ובכך ערערה מבנים פוליטיים וחברתיים ברחבי העולם.
תאוריית שתי האומות
ב־17 באפריל 2025 העניק מוניר תמיכה פומבית מפורשת בתאוריית שתי האומות, התפיסה שלפיה המוסלמים וההינדים בתת היבשת הם שתי אומות נפרדות.
״אבותינו חשבו שאנחנו שונים מן ההינדים בכל היבט אפשרי של החיים. הדתות שלנו שונות, המנהגים שלנו שונים, המסורות שלנו שונות, המחשבות שלנו שונות, השאיפות שלנו שונות. זה היה הבסיס לתאוריית שתי האומות שנבנתה שם. אנחנו שתי אומות, אנחנו לא אומה אחת.״
ב־26 באפריל חזר על העמדה הזו בטקס סיום באקדמיה הצבאית של פקיסטן. שם אמר כי "תאוריית שתי האומות התבססה על האמונה היסודית שמוסלמים והינדים הם שתי אומות נפרדות, לא אומה אחת".
העיתוי קיבל תשומת לב מיוחדת משום שהנאום הראשון נאמר ימים אחדים לפני מתקפת פהלגאם ב־2025.
הנאום הדגיש זהות דתית והעלה מחדש את תאוריית שתי האומות, כחריג בפרובוקטיביות של הטון שלו, אף שתאם את העמדה האידאולוגית של פקיסטן. העובדה שהנאום נשא ימים ספורים לפני מתקפת פהלגאם סיבכה את מצבה הדיפלומטי של פקיסטן ופגעה בניסיונותיה לטעון שהיא נוקטת איפוק.
אף שלא נקבע קשר ישיר בין הנאום לבין המתקפה, סמיכות הזמנים תרמה למתח האזורי ולספקולציות שהתקשורת המשיכה להפיץ.
הפילדמרשל: כוח, חסינות ודיפלומטיה
במאי 2025 הועלה מוניר לדרגת פילדמרשל, הכרה במנהיגותו במהלך מבצע "בניאן-אום-מרסוס", שבו הודף הצבא הפקיסטני, לטענת הממשלה הפדרלית, את התוקפנות ההודית. הדרגה העניקה לו מעמד ייחודי – הפילדמרשל היחיד בהיסטוריה של פקיסטן שמכהן במקביל כראש מטה הצבא. בהמשך השנה, התיקון ה-27 לחוקה העניק לדרגת הפילדמרשל חסינות משפטית לכל החיים, צעד שתואר כביסוס שליטה צבאית ישירה על המדינה.
הפילדמרשל החביב על טראמפ
ביוני 2025 נרשם עוד תקדים. מוניר הפך לראש הצבא הפקיסטני הראשון שהוזמן לארוחת צהריים אצל נשיא ארצות הברית המכהן מבלי ששימש במקביל כראש המדינה הפקיסטנית. הנשיא היה דּוֹנַלְד טְרַאמְפּ. טראמפ ייחס למוניר תפקיד מרכזי בהפחתת המתיחות במהלך העימות בין הודו לפקיסטן ב־2025 ובמניעת הידרדרות לעימות גרעיני אפשרי.
מפקד פיקוד המרכז של ארצות הברית, מַיְיקְל קוּרִילָה, אמר כי מוניר תיאם באופן אישי עם גורמים אמריקאיים פעולות ללוחמה בטרור. בין היתר הוזכר מעצרו בקאבול של החשוד בפיגוע אבי גייט. באוקטובר 2025, במהלך פסגת שלום במצרים, הגדיר טראמפ את מוניר בתור "הפילדמרשל האהוב עליי".
באפריל 2026 מילאה פקיסטן תפקיד תיווך בין איראן לארצות הברית על רקע מלחמת איראן של אותה שנה. ראש הממשלה שהבאז שריף הטיל על מוניר לשמור על ערוצי קשר מאחורי הקלעים עם ההנהגות הפוליטיות והצבאיות של ארצות הברית ושל איראן, בניסיון להפחית את המתיחות.
ב־6 באפריל דווח כי מוניר היה בקשר רציף עם סגן נשיא ארצות הברית גֵ'יי דִי וַאנְס, השליח האמריקאי המיוחד סְטִיב וִיטְקוֹף ושר החוץ האיראני עַבָּאס עַרָאקְצִ'י. מאמצי התיווך תרמו לקיומן של שיחות פנים אל פנים נדירות בין משלחות אמריקאיות ואיראניות באסלאמאבאד. עם זאת, לא הושג הסכם רשמי.
ב־15 באפריל 2026 נסע מוניר לטהראן כדי לסייע במאמצים לקראת סבב שני של משא ומתן והתפקיד הזה הרחיב עוד יותר את טווח הפעולה שלו. מי שהחל את דרכו כקצין חי"ר, עבר דרך המודיעין והפיקוד על קורפוס והגיע לראש הצבא, פעל עתה גם כמתווך ישיר בין גורמי צמרת אמריקאים ואיראנים.
האיש שצמח מהמדרסה למטה הצבא, שעבר דרך מרתפי המודיעין אל לשכות הנשיאים, נותר דמות מסתורית, כזו שמעוררת מחלוקת עמוקה. בעוד תומכיו רואים בו את המגן על ריבונותה של פקיסטן, מבקריו מזהים בו את האדריכל של סדר יום צבאי דומיננטי, כזה שמותיר למערכת הדמוקרטית מרחב תמרון מצומצם בלבד..
ביוגרפיות צבאיות נוטות להיראות מסודרות בדיעבד. דרגה באה אחרי דרגה, תפקיד אחר תפקיד, עד שהמסלול נדמה כמעט מתוכנן מראש. במקרה של עאסים מוניר, הפרטים מספרים סיפור פחות מסודר והרבה יותר מעניין. בנובמבר 2022 עמדה הקריירה שלו להסתיים. בתוך שלוש שנים הוא קיבל דרגה שרק אדם אחד לפניו נשא בתולדות פקיסטן, זכה למעמד משפטי מיוחד והוצב בראש מבנה פיקודי חדש.
חומר מעשיר לקריאה
הספר The Battle for Pakistan מאת שוג'ה נוואז, מעניק רקע היסטורי וניתוח של המבנה הפוליטי-צבאי בפקיסטן, ומוזכר בהקשר של פרשיות פנימיות ומינויים במערכת המשפט ובצבא.
הספר The Muslim 500 (בהוצאת המרכז המלכותי למחקרים אסטרטגיים איסלאמיים בעמאן) הוא פרסום שנתי שבו הוכר מוניר ב-2025 כאחד מ-500 המוסלמים המשפיעים בעולם, עובדה המדגישה את מעמדו הציבורי והדתי.
יש סיפורים שמלמדים שההיסטוריה היא למ עשה מצעד של אנשים המעצבים את המציאות בדמותם. מוניר הוא ללא ספק דמות כזו, שבין אם נאהב את דרכו ובין אם לא, הטביעה חותם בלתי נמנע על המרחב שבין נהר האינדוס להרי ההימלאיה. אם מצאתם עניין במסלולו המפותל, אולי תרצו להצטרף לניוזלטר שלנו, שם אנחנו צוללים לעומקן של דמויות ששינו את פני האזור, או לפחות תשתפו את הכתבה עם מישהו שמעריך היסטוריה שנכתבת בזמן אמת. תודה על הזמן שהקדשתם בקריאה; אל תתנו לאמת לחמוק לכם מבין האצבעות.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
הצטרפו לאלפי קוראים וקבלו את הכתבות המרתקות ביותר ישירות לתיבת הדואר שלכם.
