דלג לתוכן
סמלה הצהוב-כחול של באטה בוריסוב, מעוטר בשלושה כוכבים, מופיע על בד בלוי וקרוע מול אצטדיון בוריסוב ארנה הקודר. ברקע נראים גביע ואוהדים חוגגים, כסמל לניגוד בין תהילת העבר למשבר של 2026.

באטה בוריסוב: עלייתה ונפילתה של אימפריית הכדורגל הבלארוסית

מאיגרא רמא לבירא עמיקתא: באטה בוריסוב, ששלטה בכדורגל הבלארוסי במשך 13 עונות רצופות ואף הכניעה את באיירן מינכן בליגת האלופות, ניצבת ב-2026 בפני סכנת ירידה היסטורית לליגת המשנה. איור מקורי שנוצר במיוחד עבור אתר היסטוריה מסופרת (HistoryIsTold.com).

במשך 13 שנים רצופות הייתה באטה בוריסוב השליטה הבלתי מעורערת של הכדורגל הבלארוסי. היא הכניעה את באיירן מינכן, התייצבה מול ענקיות אירופה והקימה אימפריה בעיר תעשייתית קטנה. ■ בנובמבר 2026, לאחר שנים של התפוררות מקצועית וכלכלית, אלופת בלארוס 15 פעמים ניצבת על סף ירידה היסטורית לליגת המשנה.

ב-21 בנובמבר 2026 התייצבה באטה בוריסוב למשחק חוץ מול גומל. הייתה זו אחת מאותן שבתות שבהן ההיסטוריה, שכבר מזמן חדלה לגלות נדיבות כלפי המועדון, החליטה לנהוג בו באכזריות כמעט ספרותית. באטה עלתה ליתרון 1:0, אך עד לסיום ספגה שלושה שערים והפסידה 3:1. בתום המחזור ה-29 מצאה את עצמה במקום ה-15 בטבלת הליגה הבלארוסית הבכירה, עם 24 נקודות בלבד ובמרחק משחק אחד מהאפשרות שתיפרד מהליגה לראשונה מאז העפלתה אליה ב-1998.

בשבת הבאה, 28 בנובמבר, אמורה באטה לארח את איסלוץ', אחת המתמודדות על אליפות בלארוס. גורלה אינו תלוי בה בלבד. שני המקומות האחרונים מובילים לירידה ישירה, ואילו המקום ה-14 מעניק הזדמנות אחרונה להישרדות במשחקי מבחן. ההבדל בין הקבוצות המצויות באזור הסכנה קטן, אך לא די בניצחון כדי להבטיח לבוריסוב מקום בליגה הבכירה. יש להביא בחשבון גם את תוצאות יריבותיה.

ובכן, מועדון שהורגל לחשב את מספר הנקודות הדרושות להבטחת האליפות כבר בחודש אוקטובר, מחשב כעת כיצד להימנע מן הליגה הראשונה. בהתחשב בעברו, קשה לחשוב על שינוי חד יותר במערכת השאיפות.

אירוניה נוספת טמונה בכך שבמאי 2026 הניפה באטה את גביע בלארוס בפעם השישית בתולדותיה, לאחר שניצחה את דינמו מינסק בדו-קרב בעיטות הכרעה. במרוצת חודשים ספורים נדמה היה כי הזקנה המפוארת שבה לרגע לימי נעוריה, אלא שההצלחות בגביע לא הצליחו להסתיר את חולשתה המתמשכת בליגה. המועדון שבמשך שנים התייחס לסגנות כאל כישלון מקצועי, נדרש עתה להיאבק כדי שלא לרדת מדרגה.

כדי להבין כיצד הגיע מועדון שהכניע את באיירן מינכן והתייצב בשמינית גמר הליגה האירופית למצב שבו משחק נגד איסלוץ' עשוי להכריע את עתידו, יש לחזור לא אל שנת 2026, ואף לא אל שנת 2018, שבה החל הסדק הגדול להתרחב, אלא אל מפעל תעשייתי בבלארוס הסובייטית.

ממפעל לייצור ציוד חשמלי לאימפריית כדורגל

1973: כשבאטה הייתה בעיקר ראשי תיבות

ראשיתה של באטה בוריסוב אינה באקדמיית כדורגל מפוארת או ביוזמה של איל הון שהתאהב במשחק. היא צמחה מתוך מפעל לייצור ציוד חשמלי למכוניות ולטרקטורים בעיר בוריסוב שבבלארוס הסובייטית. שמו של המפעל בבלארוסית העניק לקבוצה את ראשי התיבות BATE, באטה, שנותרו עמה גם לאחר קריסת ברית המועצות ושינויים מפליגים במציאות המדינית והכלכלית.

הקבוצה החלה לפעול ב-1973, ומאמנה הראשון היה לֵב מָזוּרְקֶבִיץ', שהוביל אותה בראשית דרכה. בתחילה התחרתה במסגרת האזורית של הליגה השנייה באליפות הרפובליקה הסובייטית של בלארוס, אך כבר בתום עונת הבכורה קנתה לעצמה זכות להתקדם למסגרת הבכירה של הרפובליקה. ההתקדמות הייתה מהירה במידה מעוררת השתאות. בשנת 1974 זכתה באטה באליפות הרפובליקה לאחר שניצחה ב-15 מתוך 18 משחקיה.

בשנת 1975 הסתפקה במקום החמישי, אך ב-1976 כבר השלימה זכייה כפולה באליפות ובגביע. אליפות שלישית הגיעה ב-1979, לאחר שב-1978 סיימה כסגנית האלופה. גם המקומות הרביעיים שבהם סיימה ב-1977 וב-1981 לא העידו על מועדון שולי.

במונחיו של הכדורגל הסובייטי המקומי הייתה זו הצלחה נאה לקבוצה שהתפתחה הרחק ממוקדי הכוח המסורתיים. ובכל זאת, תהילתה הראשונה הייתה מוגבלת בהיקפה. היא לא הייתה אלופת ברית המועצות, אלא אלופת הרפובליקה הבלארוסית במסגרת המערכת הסובייטית. את ההבחנה הזאת ראוי לזכור כאשר מונים את תאריה ההיסטוריים.

לאחר 266 משחקים באליפויות הרפובליקה, מתוכם 143 ניצחונות, 79 תוצאות תיקו ו-44 הפסדים, הגיעה דרכה של הקבוצה הראשונה לסיומה בראשית שנות השמונים. תאריך הפירוק המדויק אינו אחיד בתיעודים ההיסטוריים: חלקם מציינים את 1981 ואחרים את 1984. כך או כך, המועדון חדל מפעילותו, והשם באטה נותר בעיקר פרק בהיסטוריה הספורטיבית המקומית.

אפשר היה להניח שבכך הסתיים הסיפור. אלא שההיסטוריה, כידוע, נוהגת להתעניין דווקא במוסדות שכבר נכתבה להם מודעת אבל.

1996: האיש שהחיה את באטה

לאחר התפרקות ברית המועצות קיבלה בלארוס עצמאות, והכדורגל המקומי נדרש לעצב לעצמו מערכת תחרויות חדשה. בשנת 1996 הוחלט לחדש את פעילותו של המועדון מבוריסוב. האדם שהפך את היוזמה למפעל חייו היה אַנָטוֹלִי קַפְּסְקִי, איש עסקים שעמד בראש החברה הפרטית סטאלקר ונבחר לנשיא הקבוצה.

קפסקי לא היה בן למשפחת אצולה ספורטיבית, ולא הגיע לתפקידו כשהוא נושא מאחוריו קריירה מרשימה של כדורגלן. יתרונו הגדול התברר דווקא בתחום שבו רבים מאנשי הכדורגל נכשלים: היכולת לבנות מוסד, לבחור אנשים מתאימים ולהעניק להם סביבה שבה יוכלו להצליח.

לצדו מונה המאמן יוּרִי פּוּנְטוּס, והקבוצה החלה במסע מהיר במיוחד במעלה מדרגות הכדורגל הבלארוסי. בעונת 1996 זכתה באטה באליפות הליגה השנייה, בשנת 1997 סיימה שנייה בליגה הראשונה, וב-1998 כבר הופיעה בליגה הבכירה וסיימה במקום השני.

שלוש עונות נדרשו לה כדי לעבור מן הליגות הנמוכות אל סגנות האליפות הארצית. בשנה הרביעית הגיע גם התואר הגדול.

ב-1999 השתלטה באטה על המקום הראשון בטבלה כבר במחזורים הראשונים, לא שמטה אותו עד לסיום העונה וזכתה באליפות בלארוס הראשונה בתולדותיה המחודשות. באותה שנה הופיעה לראשונה גם במפעלים האירופיים.

בסגל שלה כבר היו שחקנים שהפכו בהמשך לשמות מרכזיים בכדורגל הבלארוסי, ובהם אַלֶכְּסַנְדְר הְלֵב, וִיטָלִי קוּטוּזוֹב ווִיקְטוֹר גוֹנְצָ'רֶנְקוֹ. האחרון, ששיחק בהגנה, עתיד היה להיות אחד המאמנים החשובים בתולדות המועדון.

הייתה זו ראשיתה של תופעה חריגה בכדורגל הבלארוסי. בשעה שמועדונים אחרים עסקו במאבקים פנימיים, בחילופי בעלי תפקידים ובניסיונות לבנות הצלחה מיידית, בבוריסוב התפתחה בהדרגה מערכת שנועדה להבטיח המשכיות. הצלחה ספורטיבית אפשרה למשוך שחקנים טובים יותר; שחקנים טובים יותר הגדילו את סיכויי ההצלחה; והצלחה נוספת פתחה בפני המועדון את שערי אירופה, ועמה גם מקורות הכנסה שהיו רחוקים מהישג ידם של רבים מיריביו.

הדרך אל ההגמוניה

השנים שבהן המקום השני נחשב לאכזבה

הזכייה הראשונה באליפות לא הפכה את באטה לשליטה מיידית וחסרת עוררין. בשנת 2000 היא סיימה שנייה, ב-2001 שלישית, וב-2002 שבה לצמרת וזכתה באליפות נוספת בעקבות מאבק דרמטי מול נֶמָאן גרודנו.

ההכרעה באותה עונה הגיעה במשחק אליפות מיוחד, שבו ניצחה באטה 1:0 בזכות שער של וָלֵרִי טָרָסֶנְקוֹ בהארכה. באותה שנה הגיעה לראשונה גם לגמר גביע בלארוס, אך הפסידה 2:0 לגומל. באירופה הצליחה להדיח את מינכן 1860 הגרמנית במסגרת גביע האינטרטוטו, ובהמשך התמודדה גם מול בולוניה האיטלקית.

בשנת 2003 התייצבה באטה למחזור האחרון כשהאפשרות לסיים במקום השני עדיין פתוחה בפניה. ניצחון חוץ 4:0 על דינמו מינסק העניק לה את הסגנות. כעבור שנה התייצבה שוב בפני יריבתה ממינסק במשחק מכריע, אלא שהפעם הפסידה 2:0 והסתפקה פעם נוספת במקום השני.

שנת 2005 הייתה נקודת מבחן. פונטוס עזב לאחר תקופה ארוכה, ובמקומו מונה אִיגוֹר קְרִיוּשֶׁנְקוֹ. שחקנים צעירים אחדים עזבו בעקבות המאמן הקודם, ובאטה הידרדרה למקום החמישי, לראשונה מאז חידושה ללא מדליה באליפות. גם גמר הגביע הסתיים בהפסד למועדון MTZ-RIPO.

אולם דווקא המשבר הזה הבליט את יכולתה של המערכת להתאושש. ב-2006, עשור לאחר הקמתה המחודשת, זכתה באטה באליפות ובגביע המדינה, לאחר ניצחון 3:1 בהארכה על שחטיור סוליגורסק בגמר הגביע. בזירה האירופית נכנעה לרובין קאזאן בתוצאה מצטברת של 5:0, אך בבית כבר החלה לבסס את עליונותה.

אליפות 2006 הייתה הראשונה ברצף שלא היה לו תקדים בכדורגל הבלארוסי העצמאי.

שלוש עשרה אליפויות רצופות

משנת 2006 ועד 2018 זכתה באטה בוריסוב ב-13 אליפויות רצופות. בתקופה הזאת הפכה התחרות על התואר המקומי לטקס שנתי שבמקרים רבים התנהל סביב השאלה מתי תבטיח באטה את האליפות, ולא אם תזכה בה.

היא עשתה זאת תחת כמה מאמנים, ובהם קריושנקו, גונצ'רנקו, אַלֶכְּסַנְדְר יֶרְמָקוֹבִיץ' ואַלֶכְּסֵיי בָּאגָה. אף ששמות המאמנים השתנו, העיקרון המנחה נותר דומה: להעדיף רציפות מקצועית, לקדם אנשי מועדון ולהשתמש בהצלחה המקומית כבסיס להתרחבות האירופית.

כאשר גונצ'רנקו עזב ב-2013 לקובאן הרוסית, ירמקוביץ', שהכיר היטב את המערכת, נכנס לנעליו. כאשר ירמקוביץ' עזב בהמשך, שוב נמצא פתרון מבפנים. המועדון לא היה חסין מטעויות, אך ניחן ביכולת לצלוח חילופי אישים מבלי למוטט את המבנה.

הפער בינו לבין מרבית יריביו היה במובנים רבים מערכתי. באטה לא נדרשה להמציא את עצמה מחדש בתום כל עונה. היא יכלה להמשיך לעבוד, לשפר ולתקן, ובתוך כך לצבור יתרונות מקצועיים וכלכליים שהלכו והתרחבו.

<div class="did-you-know" dir="rtl" style="background-color: #f8f6f3; color: #303030; padding: 18px 22px; border-radius: 6px; margin: 24px auto; max-width: 100%; box-sizing: border-box; text-align: right; line-height: 1.85; font-family: Heebo, Arial, sans-serif; font-size: 1rem;" role="note"><strong style="color: #4c2d33; font-weight: bold;">הידעת?</strong> רצף 13 האליפויות של באטה בוריסוב, בין 2006 ל-2018, היה הארוך ביותר בתולדות הכדורגל הבלארוסי העצמאי. בסך הכול זכה המועדון ב-15 אליפויות, שמונה גביעי סופרקאפ ושישה גביעי מדינה.</div>

מבוריסוב לסנטיאגו ברנבאו: החלום האירופי

2008: המועדון שהעז להיכנס לחדר הגדולים

בשנת 2007 התקדמה באטה עד לסיבוב המוקדמות השלישי של ליגת האלופות. היא הדיחה את אפואל ניקוסיה מקפריסין לאחר שהפכה הפסד חוץ 2:0 לניצחון ביתי 3:0, ובהמשך גברה על הפנרפיירדיר האיסלנדית. סטיאווה בוקרשט הרומנית עצרה אותה, ולאחר מכן הודחה גם מגביע אופ"א בידי ויאריאל הספרדית. אולם המפנה האמיתי הגיע בעונת 2008/09.

בהדרכת גונצ'רנקו, שקודם לתפקיד המאמן הראשי לאחר עזיבת קריושנקו, פתחה באטה במסע מוקדמות שבו הדיחה את ואלור האיסלנדית, אנדרלכט הבלגית ולבסקי סופיה הבולגרית. ניצחון החוץ 2:1 על אנדרלכט והתיקו 2:2 במשחק הגומלין היו מההישגים המרשימים ביותר בדרכה.

לראשונה בתולדות הכדורגל הבלארוסי, מועדון מהמדינה העפיל לשלב הבתים של ליגת האלופות.ההגרלה זימנה לבאטה את ריאל מדריד, יובנטוס וזניט סנקט פטרבורג. אפשר לשער מה חשבו אנשי המועדונים האלה כשראו את שמו של המועדון הבלארוסי הצנוע ברשימת יריבותיהם. מכל מקום, מי שציפה לשישה משחקים חסרי עניין של הפסדים כבדים בלבד התבדה.

באטה הפסידה לריאל מדריד 2:0, אך סיימה בתיקו 2:2 מול יובנטוס ובתיקו 1:1 מול זניט סנקט פטרבורג הרוסית. במשחק נוסף מול יובנטוס הצליחה לחלץ תיקו מאופס. היא סיימה אמנם אחרונה בבית עם שלוש נקודות, אך עצם השתתפותה והופעותיה מול יריבות בעלות משאבים גדולים לאין שיעור היו הצהרה של ממש.

במגרש הביתי המשיכה בינתיים הזכייה באליפויות. ב-31 באוקטובר 2008, לאחר ניצחון 2:1 על טורפדו-בלאז ז'ודינו, הבטיחה באטה את אליפותה החמישית, שני מחזורים לפני סיום העונה.

2009 עד 2011: אירופה חדלה להיות הרפתקה חד-פעמית

בעונת 2009/10 לא הצליחה באטה לשוב לשלב הבתים של ליגת האלופות. ונטספילס הלטבית הדיחה אותה במוקדמות, אך המועדון המשיך לליגה האירופית לאחר שהתגבר על ליטקס לובץ' הבולגרית.

שם פגשה באטה את בנפיקה, אברטון ואא"ק אתונה. היא ניצחה את היוונים 2:1, סיימה איתם בתיקו 2:2, ואף גברה על אברטון באנגליה 1:0. שבע נקודות לא הספיקו לה כדי להעפיל לשלב הבא, אך שוב הוכיחה כי היא מסוגלת להתמודד עם יריבות מן הליגות הבכירות של היבשת.

בשנת 2010 זכתה באטה בסופרקאפ הבלארוסי הראשון בתולדות המפעל, ובגמר הגביע הביסה את טורפדו-בלאז 5:0. באירופה הגיעה לשלב הבתים של הליגה האירופית לאחר שעברה בין היתר את מריטימו הפורטוגלית. בבית שכלל את אלקמאר ההולנדית, דינמו קייב ושריף טירספול הצליחה להתקדם לשלב הנוקאאוט. פריז סן ז'רמן הדיחה אותה בהמשך בשל יתרון שערי חוץ, לאחר תיקו 2:2 בבלארוס ותיקו 0:0 בצרפת.

בשנת 2011 שבה באטה לשלב הבתים של ליגת האלופות לאחר שהדיחה את לינפילד, אקרנס ושטורם גראץ. הפעם המתינו לה ברצלונה, מילאן וויקטוריה פלזן. ברצלונה ניצחה אותה 5:0 במפגש אחד ו-4:0 באחר, אולם המועדון הבלארוסי הצליח לחלץ תיקו 1:1 מול מילאן, בנוסף לתיקו מול ויקטוריה פלזן.

הפער בין הכדורגל הבלארוסי לבין צמרת הכדורגל האירופי נותר גדול. אלא שבאותן שנים ידעה באטה לנצל את ההופעות האירופיות לצבירת ניסיון, מוניטין ובעיקר הכנסות. כל השתתפות הוסיפה נדבך למערכת שבנה קפסקי.

2012: הלילה שבו באיירן מינכן למדה להכיר את באטה

ב-19 בספטמבר 2012 התארחה באטה אצל ליל הצרפתית במחזור הפתיחה של שלב הבתים בליגת האלופות. היא ניצחה 3:1, במה שהיה ניצחונה הראשון אי פעם בשלב הבתים של המפעל.

כעבור פחות משבועיים, ב-2 באוקטובר, הגיע המבחן הגדול באמת. באיירן מינכן, אחת הקבוצות החזקות באירופה, התייצבה למשחק מול המועדון הבלארוסי. הגרמנים היו בדרך לעונה שתסתיים בזכייה בליגת האלופות, אך באותו ערב דווקא באטה הייתה זו שהכתיבה את תוצאת המשחק.

אַלֶכְּסַנְדְר פָּבְלוֹב כבש במחצית הראשונה, וִיטָלִי רוֹדְיוֹנוֹב הכפיל את היתרון בדקה ה-78. באיירן צמצמה לקראת הסיום, אך רֶנָאן בְּרֶסָאן חתם את התוצאה: 3:1 לבאטה. כך באטה ניצחה את מי שתהיה אלופת אירופה בתום אותה עונה, במסגרת שלב הבתים של ליגת האלופות.

באותם ימים נדמה היה כי הפרויקט של קפסקי הגיע לשיאו. המועדון מבוריסוב הצליח לייצר אירוע ספורטיבי שחצה את גבולות בלארוס והעניק לכדורגל המקומי נוכחות נדירה על הבמה הבינלאומית.

ההמשך האירופי היה צנוע יותר. באטה הפסידה פעמיים לוולנסיה ובהמשך גם לליל ולבאיירן, אך סיימה שלישית בבית והעפילה לשלב 32 האחרונות בליגה האירופית, שם הודחה בידי פנרבחצ'ה. הניצחון על באיירן, עם זאת, נותר אחד הרגעים המרשימים בתולדות המועדון.

הידעת? באיירן מינכן זכתה בליגת האלופות בעונת 2012/13, לאחר שבתחילת אותה עונה הפסידה 3:1 לבאטה בוריסוב. באטה עצמה הייתה הקבוצה הראשונה באותה עונה שהצליחה להבקיע שלושה שערים לרשתה של באיירן במשחק רשמי.

בוריסוב ארנה: האנדרטה לשנות התהילה

בשעה שבאטה ביססה את מעמדה המקצועי, היא השקיעה גם בתשתיות. המועדון שיחק במשך שנים באצטדיון העירוני הישן של בוריסוב, שנבנה ב-1963 והכיל כ-5,400 מקומות. הצלחותיו האירופיות הפכו את מגבלותיו של המתקן לבעיה גוברת.

בשנת 2014 נחנך בוריסוב ארנה, אצטדיון כדורגל מודרני ובו כ-13 אלף מקומות ישיבה. המבנה, בעל החזות האדריכלית יוצאת הדופן, סיפק לבאטה בית שהתאים לשאיפותיה האירופיות.

מבחינה סמלית היה זה רגע בעל משמעות מיוחדת. מועדון שהוקם מחדש פחות משני עשורים קודם לכן החזיק עתה באצטדיון שהפך לאחד מסימני ההיכר של הכדורגל הבלארוסי. בעבר נאלצה באטה לארח משחקים אירופיים באצטדיונים מחוץ לבוריסוב; כעת יכלה להעמיד לרשות עצמה מתקן ראוי.

אלא שככל שהשנים חלפו, נעשה האצטדיון גם תזכורת לא נעימה לפער שבין גודלו של החלום לבין מצבה המשתנה של הקבוצה. מבנה מפואר עשוי להעיד על עוצמתו של מוסד, אך הוא אינו מבטיח שאותה עוצמה תישמר. אבן, פלדה ובטון ניחנים בסבלנות רבה יותר ממאמנים, משחקנים ומחשבונות בנק.

השנים האחרונות של השושלת

בשנת 2013 זכתה באטה שוב באליפות, למרות הדחה מוקדמת ממוקדמות ליגת האלופות בידי שחטיור קרגנדה הקזחית. בשנים הבאות המשיכה לצבור תארים.

ב-2014 העפילה בפעם הרביעית לשלב הבתים של ליגת האלופות, לאחר שהתגברה על סקנדרבאו האלבנית, דברצן ההונגרית וסלובן ברטיסלבה הסלובקית. בשלב הבתים ניצחה את אתלטיק בילבאו 2:1, אך ספגה תבוסות קשות מידי פורטו ושחטיור דונצק. מאזן הספיגות שלה באותה עונה המחיש היטב עד כמה הייתה ההצלחה האירופית שברירית, אפילו בשנותיה הטובות.

ב-2015 הופיעה בפעם החמישית בשלב הבתים של ליגת האלופות, לאחר זכייה נוספת בסופרקאפ ובגביע. ב-2016 הבטיחה את האליפות חמישה מחזורים לפני סיום העונה, וב-2017 המשיכה את השליטה המקומית בהדרכת ירמקוביץ', שהפך לאחד המאמנים המעוטרים בתולדות המועדון.

למרות הצלחותיה, באטה לא הייתה חסינה ממשברים נקודתיים. בשנת 2018 מונה אוֹלֶג דוּלוּב למאמן, אך פוטר כבר ביוני בעקבות תוצאות מאכזבות וחילוקי דעות מקצועיים. בָּאגָה החליפו והצליח להביא את הקבוצה לשלב הבתים של הליגה האירופית. שם התמודדה מול צ'לסי, פאוק סלוניקי ומול וידי ההונגרית, וסיימה במקום השני.

באביב 2019 הגיעה באטה לשלב 32 האחרונות מול ארסנל הלונדונית. במשחק הראשון בבוריסוב השיגה ניצחון יוקרתי 1:0. באצטדיון האמירויות בלונדון הפסידה 3:0 והודחה.

בדיעבד היה זה אחד האותות האחרונים לגדולתה האירופית. המועדון עוד היה מסוגל להכניע יריבה בעלת שם עולמי, אך לא הצליח להפוך את ההצלחה המקומית למפעל של ממש.

ובינתיים, בסתיו 2018, התרחש האירוע ששינה את עתידו של המועדון מן היסוד.

ספטמבר 2018: מותו של אבי האימפריה

ב-22 בספטמבר 2018 הלך לעולמו אנטולי קפסקי, האיש שהיה מזוהה עם באטה מאז הקמתה המחודשת. הוא היה בן 52. מותו אירע בעיצומה של עונה שבה המועדון עדיין היה חזק, עדיין התחרה בהצלחה באירופה ועדיין נשא על גבו את ההגמוניה המקומית. באטה אף השלימה בהמשך אותה שנה את זכייתה ה-15 באליפות והוסיפה כוכב שלישי לסמלה.

לכאורה לא הייתה סיבה להניח שהמערכת תתפרק במהירות. האליפות הושגה, הסגל היה תחרותי, והאצטדיון היה חדש יחסית. אלא שבאטה איבדה את האדם שהיה אחראי במידה רבה לא רק על מימונה, אלא גם על ההיגיון הפנימי של ניהולה.

לאחר מותו נכנס לתפקיד יו"ר הנהלת המועדון בנו, אַנְדְרֵיי קַפְּסְקִי, שהיה אז בן 27. הבן הגיע לאחר ניסיון בתחומי השיווק, המכירות והתעשייה, אך ירש מערכת שהצלחתה הייתה קשורה במשך יותר משני עשורים לדמותו של אביו.

השחקן לשעבר ויטלי קוטוזוב היטיב להמחיש את ייחודו של קפסקי האב כאשר תיאר אותו כאדם שבתחילת דרכו אולי לא הבין הרבה בכדורגל, אך ידע להבין אנשים ולהעניק להם תחושת אמון. קוטוזוב אף השווה את תרומתו לכדורגל הבלארוסי לפריצת הדרך של יורי גגארין בחלל.

ההשוואה נשמעת נמלצת, אך היא מעידה על מקומו של קפסקי בתודעת אנשי המועדון. הוא לא נתפס רק כמנהל מוצלח, אלא כאדם שפתח בפני הכדורגל הבלארוסי אפשרויות שלא נראו מעשיות קודם לכן.

אולם בשונה מהקוסמונאוט הסובייטי, קפסקי לא הותיר אחריו מערכת שניתן היה לשמר באמצעות נהלים בלבד. ההישגים נשענו גם על כושר השיפוט האישי שלו, קשריו ויכולתו לזהות אנשים מתאימים. לא כל מכונה ממשיכה לפעול באותה יעילות לאחר שמחליפים את מי שתכנן אותה.

מאימפריה יציבה למועדון של חילופי מאמנים

2019 עד 2022: תחילת השקיעה

ב-2019 הסתיים רצף 13 האליפויות של באטה. דינמו ברסט זכתה בתואר, ובאטה נאלצה להסתפק במקום השני. בתום העונה נפרד המועדון מאלכסיי באגה. בתקופת קפסקי האב נהנתה באטה מיציבות יחסית בעמדת המאמן. פונטוס עבד בקבוצה בין 1996 ל-2004, קריושנקו בין 2005 ל-2007, גונצ'רנקו בין 2008 ל-2013 וירמקוביץ' בין 2013 לראשית 2018. רובם צמחו בתוך המערכת והכירו את אופייה היטב.

בשנים שלאחר מכן החלו חילופי מאמנים תכופים יותר. קִירִיל אַלְשֶׁבְסְקִי מונה ב-2020 ופוטר בהמשך אותה שנה. עוזרו, אַלֶכְּסַנְדְר לִיסוֹבְסְקִי, החליפו, ולאחר מכן הגיע וִיטָלִי ז'וּקוֹבְסְקִי. ב-2022 מונה אַלֶכְּסַנְדְר מִיכַיְלוֹב, שהוחלף בהמשך בסֶרְגֵיי זְיָנֶבִיץ', לפני שאלשבסקי שב לתפקיד. תדירות השינויים עמדה בניגוד בולט למודל שעליו נבנתה באטה.

ובינתיים המשיכה הקבוצה לאבד גובה. ב-2020 הייתה קרובה להשבת האליפות, אך תיקו מאופס במחזור הסיום מול דינמו מינסק הותיר אותה במקום השני. גם ב-2021 סיימה כסגנית, וב-2022 הידרדרה למקום השלישי.

לזכותה עמדו עדיין הישגים בגביע. במאי 2020 גברה על דינמו ברסט בגמר, וב-2021 ניצחה את איסלוץ' 2:1 וזכתה שוב בגביע המדינה. ב-2022 אף הוסיפה זכייה בסופרקאפ. אלא שהתארים האלה הסתירו תהליך עמוק יותר. המועדון שהתרגל לאסוף אליפויות מצא את עצמו מתנחם בהישגים משניים, בשעה שיתרונו על יריביו הלך ונשחק.

הכסף האירופי נעלם

במשך שנים הייתה ההשתתפות האירופית אחד היסודות הכלכליים החשובים של באטה. בין עונות 2007/08 ו-2017/18 קיבל המועדון מאופ"א יותר מ-65 מיליון דולר בפרסים ובתשלומים. לשם השוואה, מחזורו הכספי הממוצע של מועדון כדורגל בלארוסי בשנת 2016 עמד על כ-2.2 מיליון אירו.

הפער הזה העניק לבאטה יתרון אדיר. היא יכלה להציע תנאים מפתים לשחקנים, להחתים כישרונות מקומיים וזרים ולמכור אותם ברווח. בין עסקאותיה הבולטות היו העברותיהם של קוטוזוב ושל רנאן ברסאן בכ-3.5 מיליון אירו כל אחד, ושל פָּאבֶל נֶחַיְצִ'יק בכ-2.8 מיליון אירו.

המערכת פעלה במעגל כלכלי יעיל: הצלחה בליגה העניקה כרטיס לאירופה; הופעה מוצלחת באירופה הניבה הכנסות; ההכנסות אפשרו לבנות סגל איכותי; והסגל האיכותי הגדיל את הסיכוי לזכות שוב באליפות.

אולם מעגל חיובי עלול להפוך למעגל שלילי כמעט באותה קלות. כאשר באטה איבדה את האליפות, קטנו הזדמנויותיה להעפיל לליגת האלופות. כאשר הישגיה באירופה הצטמצמו, הצטמצמו גם הכנסותיה. כאשר ההכנסות פחתו, נעשה קשה יותר להציע תנאים שימשכו שחקנים איכותיים. והיחלשות הסגל הפכה את החזרה לצמרת לקשה עוד יותר.

במקום אימפריה שהצלחתה מזינה את עצמה, נוצר מועדון שכישלונותיו מחזקים אלה את אלה. באוקטובר 2024 הסביר אנדריי קפסקי כי לבאטה תקציב ממוצע ביחס לליגה הבלארוסית. הוא פירט כיצד פעילות עסקית, העברות, שיווק והשכרת מתקנים היוו חלק מרכזי מהכנסות המועדון, לצד פרסום, תמיכה ציבורית ותשלומים מאופ"א.

עצם העובדה שבאטה נדרשה להציג את תקציבה כ"ממוצע" הייתה סימן מובהק לשינוי. המועדון שקודם לכן נהנה מיתרון כלכלי משמעותי על מרבית מתחריו, נאלץ כעת להסתגל למעמד חדש.

הכדורגל הבלארוסי והצל הארוך של הפוליטיקה

למשבר הכלכלי והמקצועי התווספה גם המציאות הפוליטית בבלארוס. בעקבות המחאה הציבורית הרחבה של 2020 נגד הרודן אלכסנדר לוקשנקה הביעו שחקני כדורגל בלארוסים התנגדות לאלימות השלטונית. בדצמבר 2022 דווח כי משרד הספורט הבלארוסי הגביל את השתתפותם של שחקנים שהביעו עמדות ביקורתיות.

בין השחקנים שנפגעו מהמגבלות היו שחקני באטה דֶנִיס שְׁצֶ'רְבִּיצְקִי, מַקְסִים בּוֹרוֹדָצֶ'ב, דָנִילָה נֶצָ'איֶב, סְטָנִיסְלַב דְרָגוּן ודְמִיטְרִי בֶּסְמֶרְטְנִי. מדובר היה בשחקנים בעלי חשיבות מקצועית, ואובדנם פגע ביכולתה של באטה להעמיד סגל יציב.

באותן שנים פורסמו גם דיווחים על מעורבות של רשויות הספורט באישור מועמדים לתפקידי אימון במועדונים. בבלארוס, הגבול בין עצמאותם של גופי ספורט לבין סמכויותיהן של רשויות המדינה ממילא לא היה ברור כפי שהיה ניתן לצפות במדינות שבהן הכדורגל המקצועני פועל במסגרת עצמאית יותר.

במקרה של באטה, התערבות חיצונית כזאת הייתה משמעותית במיוחד. המודל שהקים קפסקי התבסס על ניהול מרוכז ועל היכולת לקבל החלטות מקצועיות בתוך המועדון. כל מגבלה על חופש הפעולה הזה צמצמה את יכולתו להגיב למשבר.

עם זאת, יהיה בלתי מדויק לייחס את נפילתה של באטה רק לפוליטיקה. כבר קודם לכן התערערו יציבותה הניהולית, איתנותה הכלכלית והדומיננטיות המקצועית שלה. ההתפתחויות הפוליטיות החריפו משבר שכבר היה בעיצומו.

2023 עד 2025: ההידרדרות הופכת לשיטה

בעונת 2023 סיימה באטה במקום החמישי בליגה. היא הגיעה לגמר הגביע, אך הפסידה 2:0 לטורפדו-בלאז ז'ודינו. הופעתה האירופית באותה שנה הייתה יוצאת דופן בנסיבותיה. בעקבות פסילתן של שחטיור סוליגורסק ואנרגטיק-BGU מהמפעלים האירופיים, קיבלה באטה מקום במוקדמות ליגת האלופות. היא עברה את פרטיזני טירנה האלבנית, אך לאחר מכן הודחה מליגת האלופות בידי אריס לימסול הקפריסאית, מן הליגה האירופית בידי שריף טירספול ומליגת הקונפרנס בידי בלקני מקוסובו.

העונה הסתיימה ללא מדליה בליגה, לראשונה מאז 2005. אלא שהמקום החמישי, שנראה מאכזב ביחס לעברה של הקבוצה, התברר בדיעבד כתחנה בדרך למקומות נמוכים עוד יותר. ב-2024 סיימה באטה במקום השמיני. ב-2025 כבר הידרדרה למקום העשירי, ההישג החלש ביותר שלה בליגה הבכירה מאז העפלתה ב-1998.

במהלך התקופה הזו התחלפו מאמנים נוספים. קריושנקו שב למועדון ב-2024, אחריו הגיע אִיוָאן מִיגָאל ובהמשך אַרְטְיוֹם קוֹנְצֶבוֹי. הקבוצה ניסתה פעם אחר פעם לשנות את מסלולה, אך המגמה הכוללת נותרה בעינה.

אפשר היה להתייחס למקום החמישי ב-2023 כאל חריגה, לשמיני ב-2024 כאל עונה רעה, ולעשירי ב-2025 כאל משבר זמני. כאשר אותו תהליך נמשך במשך כמה שנים ברציפות, ההסברים הזמניים מתחילים לאבד מכוחם.

באטה לא הייתה עוד קבוצה גדולה שנקלעה לעונה גרועה. היא הפכה למועדון שמעמדו ההיסטורי רחוק יותר ויותר מיכולתו המקצועית בהווה.

2026: גביע ביד אחת ותהום לרגליים

הניצחון על דינמו מינסק

ב-16 במאי 2026 נערך גמר גביע בלארוס בין באטה לדינמו מינסק באצטדיון הכדורגל הלאומי שבבירה. דינמו עלתה ליתרון בדקה ה-28 משער של סוֹקוֹלוֹבְסְקִי, אך קִירִיל אַפָּנָסֶבִיץ' השווה לבאטה בדקה ה-63. לאחר 90 דקות והארכה נותרה התוצאה 1:1, והמשחק הוכרע בבעיטות עונשין.

באטה ניצחה 8:7 בדו-קרב ההכרעה וזכתה בגביע בלארוס בפעם השישית בתולדותיה. התואר היה בעל משמעות כפולה. הוא שבר תקופה ממושכת ללא זכייה בגביע, והעניק למועדון הזדמנות להשתתף שוב במפעל אירופי.

לרגע נדמה היה כי הזכייה עשויה להיות ראשיתה של התאוששות. האוהדים קיבלו תואר, ההנהלה קיבלה הזדמנות להכניס כסף לקופת המועדון, והקבוצה קיבלה אפשרות לשוב לבמה שעליה נבנתה תהילתה. אלא שהמציאות לא גילתה נכונות מיוחדת לשתף פעולה.

ההדחה מאירופה

במוקדמות הליגה האירופית השלישית בחשיבותה, ליגת הקונפרנס, התמודדה באטה תחילה מול אלבסאני האלבנית. לאחר שני משחקים שהסתיימו ללא שערים הצליחה הקבוצה הבלארוסית לעבור בדו-קרב בעיטות הכרעה.

בסיבוב הבא המתינה סיון השווייצרית. המשחק הראשון הסתיים בתיקו 1:1, אך בגומלין ב-30 ביולי הובסה באטה 4:0 והודחה. הניסיון האירופי של 2026 הסתיים לאחר שני סיבובי מוקדמות בלבד.

עם זאת, ההשתתפות הניבה הכנסות חשובות. בדיווחים שפורסמו בבלארוס הוערכו התשלומים מאופ"א בכ-700 אלף אירו, והוצאות הנסיעות בכ-200 אלף אירו. הרווח שנותר, בסדר גודל של חצי מיליון אירו, תואר כסכום משמעותי ביחס לתקציבו של המועדון.

הנתון הזה המחיש היטב עד כמה השתנה מצבה של באטה. בעבר, הכנסות אירופיות של מיליוני אירו אפשרו לה לחזק את מעמדה; עתה הפכו מאות אלפי אירו לאמצעי חשוב לייצוב פעילותה השוטפת.

מאבק על עתיד המועדון

במהלך 2026 התפרסמו דיווחים על קשיים פיננסיים ועל ניסיונות למצוא מקורות מימון חדשים. בין היתר הועלו אפשרויות להכנסת משקיעים ולשינוי מבנה הבעלות. אנדריי קפסקי דחה טענות שלפיהן המועדון נמצא על סף פשיטת רגל. במקביל התייחס להצעות למעורבות ציבורית גדולה יותר במועדון, שלדבריו כללו אפשרות לחלוקת מימון, אך דרשו העברת שליטה שהייתה בלתי מקובלת עליו.

באחד הראיונות הסביר כי הוצעה מתכונת שבה ימשיך לממן מחצית מן הפעילות, אך המדינה תחזיק ברוב הבעלות. הוא סירב לתנאים הללו. הוויכוח הזה היה משמעותי לא פחות משאלת גובה התקציב. הוא נגע לעתידה של באטה כמועדון בעל מסורת ניהולית פרטית יחסית, בשעה שמערכת הספורט הבלארוסית מקושרת במידה רבה לרשויות המדינה.

המועדון נדרש להכריע לא רק כיצד לממן את פעילותו, אלא גם איזה מין מוסד הוא מבקש להיות.

מהמשבר אל סכנת הירידה

חילופי המאמנים לא עצרו את הנפילה

עונת 2026 נפתחה בהדרכת ארטיום קונצבוי, אך תוצאות מאכזבות הביאו לפיטוריו לאחר 11 מחזורים. במקומו הגיע וִיטָלִי רוֹגוֹזְ'קִין, אך גם השינוי הזה לא חולל את התפנית המיוחלת. בהמשך השנה הופיע גם אַרְטְיוֹם קוּלִיקוֹב בתפקיד המאמן. העונה התנהלה בצל מאבק הישרדות הולך ומחריף, שבו איבוד נקודות מול קבוצות התחתית הפך למסוכן במיוחד.

המספרים מספרים את הסיפור בצורה חסרת רחמים. ב-2019, 2020 ו-2021 סיימה באטה במקום השני. ב-2022 במקום השלישי. ב-2023 במקום החמישי, ב-2024 בשמיני וב-2025 בעשירי.

כעת היא עלולה לסיים את 2026 באחד משני המקומות האחרונים, במה שמהווה שקיעה ממושכת שהלכה וצברה תאוצה. בכל שנה הצטמצם המרחק בין באטה לבין הקבוצות שהתרגלה לראות מלמעלה, עד שלבסוף חלפו על פניה גם מועדונים שעצם ההשוואה אליהם הייתה נראית בעבר בלתי סבירה.

21 בנובמבר: ההפסד שהקרב את הקץ

במחזור ה-29 התארחה באטה אצל גומל והוליכה 1:0. אילו הייתה שומרת על יתרונה, הייתה משפרת משמעותית את סיכוייה להינצל מירידה ישירה. אלא שגומל הפכה את התוצאה וניצחה 3:1.

במקביל ניצחה דנייפר מוהילב את ויטבסק 2:0, ובלשינה בוברויסק גברה על ברנוביצ'י 1:0. באטה ירדה למקום ה-15, עם 24 נקודות ב-29 משחקים. ב-22 בנובמבר, שבוע לפני מחזור הסיום, נמצאת באטה מתחת לקו הירידה הישירה. דנייפר מקדימה אותה בשתי נקודות, ובלשינה וארסנל דזרז'ינסק בשלוש נקודות. נאפטן נובופולוצק נועלת את הטבלה.

במחזור האחרון תארח באטה את איסלוץ', המתמודדת בעצמה בצמרת. במצב שנוצר אין די בכך שבאטה תשחק היטב. היא זקוקה לתוצאה טובה משלה ולתוצאות מתאימות במשחקים האחרים.

יש כאן מידה לא מבוטלת של היפוך היסטורי. בעבר, מועדונים אחרים היו תלויים בתוצאותיה של באטה כדי לדעת אם יוכלו לזכות באליפות. כעת באטה עצמה תלויה במתרחש במגרשים אחרים כדי לברר אם תישאר בליגה הבכירה.

בסמלה של באטה בוריסוב מתנוססים שלושה כוכבים, זכר ל-15 האליפויות שבהן זכתה מאז 1999. כל כוכב מבטא חמש אליפויות וכל אליפות מייצגת שנה שבה הצליחה הקבוצה להיות טובה יותר מיריבותיה. מעל הסמל עודם הכוכבים. מתחתיו השתנתה המציאות עד לבלי הכר.

הכדורגל, בניגוד להיסטוריה, אינו מתעניין במיוחד בזכויות עבר. במשך שני עשורים הצליח המועדון מבוריסוב להוכיח שכסף, תכנון ומנהיגות מסוגלים להפוך קבוצה ממפעל תעשייתי לאימפריה ספורטיבית. בשנים האחרונות הוא מספק שיעור נוסף, פחות חגיגי אך לא פחות מאלף: אימפריות אינן חייבות ליפול ביום אחד. לעתים הן פשוט מסיימות בכל שנה כמה מקומות נמוך יותר.

ואם אכן תגיע הירידה, יהיו בבוריסוב מי שיוכלו להתנחם בכך שהמועדון כבר הצליח בעבר לטפס מן הליגות הנמוכות אל פסגת הכדורגל הבלארוסי. אלא שהפעם, כך נדמה, הדרך חזרה תהיה ארוכה בהרבה.


הסיפור של באטה בוריסוב מדגים כיצד הצלחה ספורטיבית גדולה יכולה להתפורר כאשר המוסדות שאפשרו אותה נחלשים. אם מצאתם עניין בסיפור, שתפו את הכתבה והמשיכו לקרוא על עלייתן ונפילתן של אימפריות נוספות באתר.

אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.

שאלות ותשובות

בכמה אליפויות זכתה באטה בוריסוב?

באטה בוריסוב זכתה ב-15 אליפויות בלארוס מאז הקמתה המחודשת ב-1996. בין השנים 2006 ל-2018 היא זכתה ב-13 אליפויות רצופות, הישג חסר תקדים בכדורגל הבלארוסי העצמאי. בנוסף זכתה בשישה גביעי מדינה ובשמונה גביעי סופרקאפ.

מתי באטה בוריסוב ניצחה את באיירן מינכן?

ב-2 באוקטובר 2012 ניצחה באטה בוריסוב את באיירן מינכן 3:1 בשלב הבתים של ליגת האלופות. את השערים כבשו אלכסנדר פבלוב, ויטלי רודיונוב ורנאן ברסאן. באיירן זכתה בהמשך אותה עונה בליגת האלופות.

מדוע באטה בוריסוב הידרדרה בשנים האחרונות?

הידרדרותה של באטה נבעה משילוב של גורמים, ובהם מות נשיא המועדון אנטולי קפסקי ב-2018, חילופי מאמנים תכופים, אובדן הכנסות ממפעלים אירופיים, קשיים כלכליים, היחלשות הסגל והגבלות פוליטיות שהשפיעו על שחקנים בבלארוס. הירידה בהישגים התרחשה בהדרגה והחריפה במיוחד בין 2023 ל-2026.

מי הקים את באטה בוריסוב והוביל אותה להצלחות?

באטה בוריסוב נוסדה כקבוצת מפעל בשנת 1973, אך חודשה כמועדון כדורגל מקצועני ב-1996 בהובלת איש העסקים אנטולי קפסקי. תחת הנהגתו הפכה לקבוצה הדומיננטית ביותר בבלארוס, זכתה באליפויות רבות והעפילה לחמישה שלבי בתים של ליגת האלופות. קפסקי נפטר ב-22 בספטמבר 2018, ולאחר מכן מונה בנו אנדריי לתפקיד יו"ר הנהלת המועדון.

דרגו את הכתבה

0

היו הראשונים לדרג

בחרו בין כוכב אחד לחמישה כוכבים.

הגדרות פרטיות

אפשר לבחור אילו כלים אופציונליים יורשו לפעול. עוגיות הכרחיות נשארות פעילות כדי לאפשר לאתר לפעול באופן תקין.

בחירת קטגוריות פרטיות
עוגיות הכרחיות דרושות לפעילותו התקינה, לאבטחה ולשמירת העדפות הפרטיות.
פעיל תמיד
מאפשרים לנו להבין כיצד משתמשים באתר ולשפר אותו.
זוכרות העדפות ומאפשרות תכונות אופציונליות באתר.