מותה של עובדת המכון לחקר מגפת הדבר בבית החולים בשלחוב שבפרברי אירקוטסק, סיביר, עורר שמועות על התפרצות מגפת המוות השחור, הטלת הסגר וסגירת מוסדות רפואיים. ההודעות הרשמיות והמידע שהופץ ברשתות החברתיות היו סותרים. אז מה באמת קרה שם?
מאיפה הגיעה הגרסה על מגפת הדבר?
הסיפור החל בערב ה-1 באוקטובר 2026. בעיר שלחוב, בירת מחוז שלחובסקי, הסמוכה לעיר אירקוטסק שבסיביר נסגרה מחלקת האשפוז של בית החולים המחוזי, אשר מוקמה במבנה ששימש בעבר כבית חולים לחולי קורונה. ההגבלות הוטלו בעקבות חשד ל"זיהום מסוכן במיוחד" אצל מטופלת, שהלכה לעולמה לאחר מכן. עם זאת, המרפאה המשיכה לקבל מטופלים כרגיל.
ברשתות החברתיות ובערוצי הטלגרם החלו להפיץ גרסה לפיה האישה נדבקה במגפת הדבר במקום עבודתה. מאוחר יותר, ראש רפובליקת בוריאטיה, אלכסיי צידנוב, פרסם הודעה על מקרה תחלואה בדֶּבֶר שהתגלה לכאורה במחוז אירקוטסק, אך לאחר מכן ההודעה נערכה. בפרסומים דובר גם על כך שייתכן כי נשברה מבחנה שהכילה את מחולל הזיהום. לא התקבל כל אישור רשמי לפרט זה. ובינתיים, באזור פריאנגרייה אושפזו 189 בני אדם לאחר מותה של לבורנטית ממגפת הדבר.
מה הראו הבדיקות?
ב-4 באוקטובר הודיע השירות הפדרלי לפיקוח על בריאות הציבור ברוסיה (רוספוטרבנדזור) כי סיבת המוות הייתה דלקת ריאות מאטיולוגיה לא ידועה, ולא מגפת הדבר. המומחים ביצעו בדיקות מעבדה מורחבות ולא מצאו בדגימות הביולוגיות של המטופלת מיקרואורגניזמים שעשויים להיות קשורים לעבודתה במכון לחקר מגפת הדבר.
מושל מחוז אירקוטסק, איגור קובזב, הצהיר כי המצב התברואתי-אפידמיולוגי באירקוטסק ובמחוז שלחוב נותר יציב. לדבריו, בימים האחרונים עובדי המכון לא פנו לרופאים עקב מקרי תחלואה חדשים.
האם בתי החולים הוכנסו להסגר?
ברשתות החברתיות הופיעו גם דיווחים על הסגר במספר בתי חולים באירקוטסק, כולל בתי החולים העירוניים מס' 1, 3 ו-10, בית החולים לילדים ע"ש איוואנו-מטרנינסקיה ואחד מבתי החולים ליולדות. בממשלת המחוז הכחישו זאת: כל המוסדות הרפואיים באירקוטסק ממשיכים לפעול במתכונת רגילה.
עיתונאים שבדקו את פעילותם של מספר בתי חולים לא מצאו הגבלות כלשהן על קבלת מטופלים. ההגבלות חלו רק על מחלקת האשפוז של בית החולים המחוזי בשלחוב, אשר נסגרה בימים הראשונים לאחר מות המטופלת.
מכוני הדבר ברוסיה (Противочумные институты), כדוגמת המכון באירקוטסק, הם שריד למערך אפידמיולוגי סובייטי נרחב. תפקידם לנטר מחלות זואונוטיות (כמו מגפת הדבר, טולרמיה וגחלת) שלהן יש מאגרים טבעיים של חיידקים בקרב חיות בר (בעיקר מכרסמים כמו מרמיטות) באזורי סיביר, אלטאי ומונגוליה. העבודה בהם נעשית תחת נהלי בטיחות ביולוגית מחמירים ביותר (BSL-3 ו-BSL-4), ולכן הסיכוי להידבקות של איש צוות בתוך המעבדה – ועוד כזה שיוביל להפצת המחלה בחוץ – הוא אפסי, מה שמסביר את ספקנות המומחים כלפי השמועות. מאידך, השלטונות ידועים בצנזורה הכבדה ובשורת המחדלים שמאפיינת את המחוזות ולכן בעולם עוקבים באדיקות אחר הדיווחים מרוסיה.
אולי יעניין אותך
קזחסטן וקירגיזסטן נקטו צעדים
השמועות על התפרצות אפשרית הגיעו גם למדינות השכנות. משרד הבריאות של קזחסטן הצהיר כי הוא עוקב אחר המצב במחוז אירקוטסק והגביר את בקרת התברואה וההסגר בגבולות. צעדים דומים הופעלו גם בקירגיזסטן.
מה לא מסתדר עם הגרסה על מגפת הדבר?
לפי כמה מומחים לזיהומים מסוכנים, הגרסה לפיה עובדת במכון נדבקה באקראי נראית מפוקפקת. העבודה עם מחוללי מחלות ברמת הפתוגניות הגבוהה ביותר מתבצעת בתאים אטומים ובחליפות מגן מיוחדות.כך שאילו הצעירה שמתה אכן הייתה שוברת בטעות מבחנה עם חיידקי דבר, לא היה קורה שום דבר נורא. קיימים פרוטוקולי בטיחות מיוחדים למקרים כאלה: התא מבודד ומחוטא מבפנים בכלורמין, המשמיד את המיקרואורגניזמים הפתוגניים. האנשים, המוגנים בחליפות אטומות, יוצאים משם חיים ובריאים.
גם כי במקרה של חשד לדבר, סביר להניח שעובדת של מכון ייעודי הייתה צריכה לקבל טיפול בבית חולים מתמחה, ולא בבית חולים רגיל. בנוסף, גם מחלות זיהומיות אחרות עלולות לגרום לתמונה קלינית דומה. קיימות מחלות זיהומיות רבות הנותנות תמונה קלינית הדומה לזו של מגפת הדבר. למשל, מה שנקרא פסאודו-שחפת (Pseudotuberculosis), טולרמיה ומחלות נוספות. בצילום רנטגן כולן נראות בדיוק אותו הדבר…
יחד עם זאת, ניתן לאמת הידבקות בדבר באמצעות בדיקות PCR מיוחדות ועל תוצאות של בדיקות כאלה לא דווח באופן רשמי. על כל פנים, מספר שאילתות החיפוש ברשת בנושא מגפת הדבר חצה בתוך ימים ספורים את רף 2 המיליונים. באירקוטסק, העניין בנושא זינק ב-2000%.
על המוות השחור
מחלת הדֶּבֶר, הנגרמת על ידי חיידק בשם Yersinia pestis, היא מחלה שעלולה לסכן חיים. היא עשויה לגרום לחום, צמרמורות, חולשה ונפיחות וכאבים בבלוטות הלימפה, וכן לתסמינים חמורים יותר אם הזיהום מתפשט לריאות או לזרם הדם.
עד כה, הקרמלין המעיט בחשיבותם של דיווחים על התפרצות אפשרית של הדבר – שהופיעו תחילה בכלי תקשורת מקומיים – וקרא לציבור להתעלם ממה שדוברו של פוטין דמיטרי פסקוב כינה "שמועות והשערות", כך לפי סוכנות הידיעות הממשלתית TASS. פסקוב קרא לאנשים להסתמך אך ורק על הודעות רשמיות מטעם הגוף הרוסי המפקח על בריאות הציבור, "רוספוטרבנדזור" (Rospotrebnadzor).
כיום, מקרי דבר הם נדירים, אם כי המחלה טרם מוגרה לחלוטין. המחלה ממשיכה להתקיים בקרב אוכלוסיות טבעיות של מכרסמים ויונקים קטנים אחרים, וכן בקרב הפרעושים שלהם. מקרים בבני אדם מתרחשים באופן אקראי ומפוזר באזורים שונים באפריקה, באסיה ובאמריקה, על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO), העוקב אחר מקרי המחלה. בין השנים 2019 ל-2025, הארגון תיעד כ-3,860 מקרים בעשר מדינות שונות. כ-1,893 מקרים מאומתים נרשמו ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ו-693 במדגסקר; מדינות אלו היוו יחד את הרוב המכריע של המקרים המדווחים. גם סין, מונגוליה, קניה ואוגנדה דיווחו על מקרים מאומתים במהלך התקופה, על פי הנתונים האפידמיולוגיים של ארגון הבריאות העולמי (WHO).
בארצות הברית מדווחים מדי שנה על ממוצע של כשבעה מקרים, בעיקר באזורים הכפריים במערב ארצות הברית, כך על פי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC). בשיחה עם כתבים לקראת יציאתו לביקור באירופה ביום שני, אמר מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו כי ארצות הברית "עוקבת ומנטרת" מקרוב את המצב ברוסיה, אך ציין כי אינו סבור שישנה "סיבה לדאגה".
בעוד ששמועות רשת נוטות לנפח אירועים נקודתיים לכדי פאניקה ציבורית מפני מגפות היסטוריות, המציאות הרפואית מוכיחה פעם אחר פעם שהאיום האמיתי והשכיח על בריאות הציבור הוא בעיקר אוזלת יד וחוסר מודעות…
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
כל ההיסטוריה. כל שבוע. אצלכם.
הצטרפו לאלפי קוראים וקבלו את הכתבות המרתקות ביותר ישירות לתיבת הדואר שלכם.
