כמעט תריסר מדענים ואנשי ממשל בעלי גישה למידע רגיש נעלמו או מתו בנסיבות חריגות בתוך ארבע שנים בלבד – והחשש שמדובר בתופעה מכוונת הולך וגובר.
בלב אחת התקופות הרגישות ביותר בעולם המדע והביטחון, החלו להצטבר דיווחים מטרידים על היעלמויות ומקרי מוות של דמויות מפתח. כל מקרה בפני עצמו נראה תחילה כטרגדיה פרטית, אך ככל שהזמן חולף, התמונה הכוללת מעוררת שאלות קשות.
כמעט תריסר מדענים ועובדי ממשל אמריקאים, רבים מהם בעלי סיווג ביטחוני גבוה וגישה למידע רגיש, נעלמו או מתו בין השנים 2022 ל-2026. האירועים התרחשו בעיקר בארצות הברית, והמשמעות שלהם חורגת בהרבה מהמקרים הבודדים וחברי קונגרס ואפילו נשיא ארצות הברית הביעו דאגה עמוקה וטענו כי "מאוד לא סביר שמדובר בצירוף מקרים".
עם זאת, הסוציולוג הרפואי רוברט ברתולומיאו – שמתמחה בחקר היסטוריה חברתית וחשיבה קונספירטיבית בנושא עב"מים – טען האמונה בתיאוריית הקונספירציה על המדענים הנעדרים "מדגישה את הנטייה האנושית לראות את מה שאנחנו מצפים לראות". ברתולומיאו תיאר את האמונה בקשר בין אירועים מנותקים כדוגמה לנטייה לזהות קשרים בעלי משמעות באירועים שאינם קשורים זה לזה. לדברי ברתולומיאו, "פוסטים ברשתות החברתיות זורעים את הרעיון שמתקיימת מתקפה מתואמת על מדענים אמריקאים… [מה שמכין חלק מהאנשים] לפרש מחדש מקרי מוות והיעלמויות אקראיים כחשודים ואפלים".
הפרשה עוררה תיאוריה לפיה עשרה או אחד-עשר אנשים ללא קשר מוקדם ביניהם – שמתו מסיבות טבעיות, היו קורבנות של רצח או התאבדות, או שדווחו כנעדרים – נרצחו בשל הידע שברשותם לכאורה בנושא עב"מים, פרויקטים של אנרגיה, מדע החומרים או תחומים רגישים דומים. חלק מהאנשים הללו תוארו בתיאוריה כ"מדענים" שעבדו בתוכניות מסווגות. מקרי המוות וההיעלמויות התפרסו על פני תקופה של ארבע שנים, אם כי בכמה מקרים הם דווחו בטעות ככאלו שהתרחשו במקובץ בתוך חודשים ספורים. ועל כל פנים מעוררים סקרנות בפני עצמם.
רצף מקרים שמעורר חשד
מייקל דייוויד היקס – מדען נאס"א שמת מוות בלתי מוסבר
מייקל דייוויד היקס, שנולד ב-15 באוקטובר 1963 בדייטון, אוהיו, היה מדען בכיר בתחום החלל במעבדת ההנעה הסילונית של נאס"א. היקס נחשב מומחה לדינמיקה של גופים קטנים במערכת השמש, והיה שותף למשימות הדיפת אסטרואידים, בהן פרויקט DART.
ב-13 ביולי 2023, בגיל 59, נמצא היקס ללא רוח חיים. סיבת מותו לא פורסמה בתחילה, צעד שעורר תהיות רבות. ה-FBI פתח בחקירה במטרה לשלול מעורבות זרה, זאת למרות התנגדות משפחתו של היקס להפצת תיאוריות קונספירציה.
הידעת?
מייקל היקס היה שותף למשימת DART, שנועדה לבחון יכולת להסיט אסטרואידים ממסלולם.
ויליאם ניל מק'אסלנד – הגנרל שנעלם ללא עקבות

מייג'ור גנרל ויליאם ניל מק'סלנד, שנולד ב-24 באוגוסט 1957 בגולדנבייל, קליפורניה, היה קצין בכיר בעל שני כוכבים ובוגר MIT. הוא ניהל את מעבדת המחקר של חיל האוויר והחזיק בסיווג לתוכניות גישה מיוחדות.
ב-27 בפברואר 2026 יצא מק'סלנד מביתו בניו מקסיקו, ללא טלפון או משקפיים, ומאז נעלמו עקבותיו. בשל הידע האסטרטגי הרב שברשותו, היעלמותו מוגדרת כאיום ביטחוני חמור.
לכתבה המלאה: ויליאם ניל מק׳אסלנד – חידת היעלמותו של הגנרל הבכיר שחיפש עב״מים
פרנק מייוולד – המדען שמת במסתוריות
פרנק נולד ברטינגן, גרמניה, ב-24 ביוני 1964. שימש כמהנדס ספקטרוסקופיית טופוגרפיה והדמיה של מים עיליים ואוקיינוסים במעבדה להנעה סילונית של נאס״א והיה מומחה בתחום חקר החלל. מת ב-4 ביולי 2024, בלוס אנג׳לס, קליפורניה, בגיל 61, אך לא פורסמה סיבת המוות.
רשימת המאמרים האקדמיים שפרסם לאורך השנים בתחום פיזיקה יישומית.

אנתוני צ׳אווס – עובד המעבדה למחקר גרעיני שהתנדף
היה מנהל עבודה באתר בנייה לשעבר שעבד במעבדה הלאומית של לוס אלמוס. ב-8 במאי 2025, נעלם מביתו בשכונת דנבר סטילס. ארנקו, המפתחות והסיגריות שלו היו על שולחן הסלון. המכונית נעולה בחניה. לא הייתה פריצה בכוח. לא נמצא דם. פעילותו הבנקאית הופסקה בסביבות ה-5 במאי והוא מעולם לא נמצא.
הבלש הראשי בחקירת ההיעלמות אמר כי "זה היה כאילו הוא עזב". המקרה זכה לשבועיים של סיקור בבלוג מקומי ולאחר מכן נדם. לא פורסם מעקב אחר חדשות אזוריות. אין סיקור מכל מקור מחוץ ללוס אלמוס.

צ'אבס תואר כבגובה 1.68 מטר, משקל 64 ק"ג, קירח, ומרכיב משקפיים. הוא תואר כ"בריא ורזה מאוד, בריא וצלול ראש". חברו של צ'אווס, קרל בקלנד, פרסם בפייסבוק ואחרים הגיבו במהרה על ידי פרסום מחדש של הפוסט של בקלנד. "הוא פעיל ומעורב מבחינה אינטלקטואלית. זה מאוד לא אופייני לו או לא תואם את הנסיבות שלו להתנתק ממשפחתו או מחבריו במשך יותר מיום. הוא החבר הכי טוב שלי, והיינו בקשר באופן קבוע", אמר בקלנד. "מכוניתו הייתה נעולה וחנתה בחניה שלו. ארנקו, מפתחות הרכב וחפציו האישיים היו בביתו, כך שנראה שהוא עזב את ביתו בכוונה לא להיעלם יותר מכמה דקות. הוא אכן טייל בקניון פואבלו לעתים קרובות, אך לא נראה שהוא עזב את הבית מוכן לטיול רגלי, בנוסף מזג האוויר היה סוער מאוד. הוא לא נושא טלפון סלולרי."
בקלנד תיאר את היעלמותו של צ'אווס כיוצאת דופן ביותר וביקש מכל מי שיש לו מידע ליצור קשר עם משטרת לוס אנג'לס ולציין את התיק מספר 2025-0254. המפקד סגמבלון טען כי משטרת לוס אנג'לס תפרסם הודעה, אך לא ברור מה גרם לעיכוב בהודעה לציבור.
מוניקה רזה – היעלמות בתוך שניות
מוניקה רזה, ילידת 13 באוגוסט 1964 מסנטה ברברה, קליפורניה, הייתה מדענית חומרים במעבדת ההנעה הסילונית של נאס"א. מאז 1988 עבדה בחברת Rocketdyne, אז חטיבה של Rockwell International. היא החלה לעבוד על בעיית מנועי מחזור בעירה מדורג עשירים בחמצן. יצרני מנועים אמריקאים נמנעו באופן היסטורי מהתכנון מכיוון שגז חמצן נטה לשרוף רכיבי מנוע בלחצים גבוהים.עד אמצע שנות ה-90, היא ודאליס הרדוויק (1950–2015), מטלורגית אוסטרלית במרכז המדע רוקוול והאישה הראשונה שקיבלה דוקטורט במטלורגיה מאוניברסיטת ניו סאות' ויילס, פיתחו את Mondaloy, סגסוגת-על מבוססת ניקל שעומדת בחמצן גזי בלחץ גבוה ובטמפרטורה גבוהה מבלי להישרף. החומר אינו דורש ציפויים מגנים ושומר על חוזק מבני בתנאי הפעלה קיצוניים, מה שמאפשר לרכיבי מנועי רקטות להיות קלים ואמינים יותר. מאוחר יותר שימשה כמנהלת עיבוד חומרים במעבדת ההנעה הסילונית של נאס"א, בפסדינה קליפורניה.
בשנת 1999, היא שיתפה פעולה עם מעבדת המחקר של חיל האוויר (AFRL) כחלק מתוכנית חלוקת עלויות להגדלת הייצור ולשיפור שיטות העיבוד עבור Mondaloy. נאס"א מימנה גם מחקר על הסגסוגת בתחילת שנות ה-2000 לשימוש פוטנציאלי במנועי הגברה גדולים עשירים בחמצן. הסגסוגת שימשה בסופו של דבר בכ-12 רכיבים של מנוע AR1 של Aerojet Rocketdyne ושל Hydrocarbon Boost Technology Demonstrator.
בבוקר ה-22 ביוני 2025, רזה נעלמה בזמן שטיילה בשביל הר ווטרמן ביער הלאומי אנג'לס עם שני חברים מנוסים. בסביבות השעה 9:10 בבוקר, שותפה לטיול, שהתקדם משמעותית קדימה בשביל, פנה לבדוק אותה והיא חייכה ונופפה. כשהיא הביטה לאחור זמן קצר לאחר מכן, רזה נעלמה. בזמן היעלמותה, על פי הדיווחים, היא נשאה תרמיל עם כמה ליטרים של מים. למרות חיפוש נרחב שנמשך מספר חודשים וכלל מסוקים, מכ"ם, כלבי חיפוש ומתנדבים, לא נמצא לה כל זכר ומחלקת השריף של מחוז לוס אנג׳לס רשמה אותה כנעדרת.
היעלמותה נחקרה כחלק מחקירת הבית הלבן על אנשים עם סיווג ממשלתי גבוה ומדענים שמתו או נעדרים בשנים האחרונות, כולל גנרל בדימוס של חיל האוויר ניל מק'אסלנד. המחקר של רזה, במימון AFRL, חפף את כהונתו של בריגדיר גנרל ויליאם מק'אסלנד, שהיה מנהל קבוצת חיל האוויר שמימנה מחקר בחומרים מתקדמים עבור כלי רכב חלליים רב פעמיים בתחילת שנות ה-2000. למרות שלא אושר בפומבי קשר מקצועי ישיר בין השניים, מק'אסלנד עצמו נעלם בפברואר 2026.

לכתבה המלאה: מוניקה רזה היא מדענית נעדרת: הנסיבות המוזרות סביב היעלמותה
מליסה קסיאס – העובדת האדמיניסטרטיבית שמתה
מליסה קסיאס, בת 53, שימשה כעוזרת אדמיניסטרטיבית במעבדה הלאומית של לוס אלמוס. היא נעלמה ב-26 ביוני 2025 מטאוס, ניו מקסיקו. קרובי משפחה דיווחו שהיא חוותה "כמות עצומה של לחץ" הקשור לבעיות כלכליות ואמרה שכנראה החליטה לברוח. כשנשאלה האם עזבה "מרצונה החופשי", דובר משטרת מדינת ניו מקסיקו אמר כי "נראה שזה המצב".
משפחתה של מליסה קסיאס התייחסה גם היא למקרה בפייסבוק, מה שמרמז על כך שיקירם עזב בכוונה תחילה. דבריהם לא תרמו רבות להפחתת האובססיה של חובבי תיאוריות קונספירציה למקרה שלה. "אלה היו ששת השבועות הקשים ביותר בחיינו בלעדיך", כתב בעלה, מארק קסיאס, בפייסבוק באוגוסט 2025. "סיירה ואני מתחילים לדאוג לך יותר ויותר מיום ליום, אנחנו מאמינים שאת בסדר אבל לא מבינים למה לא פנית."

הפעם האחרונה שבה ראה מארק הבעל את אשתו הייתה בסביבות השעה 06:15 בבוקר ה-25 ביוני 2025, כשנפגשו בדרכם לעבודה. היא הורידה אותו במעבדה הלאומית בלוס אלמוס (LANL), מכון מחקר שבו שניהם עובדים. "היא הורידה אותי ואמרתי לה שאצטרך את הרכב בסביבות 11:00", הוא נזכר. "היא אמרה שתחזיר אותו עד אז, כפי שהיא עושה בדרך כלל".
מארק מספר שמליסה אמרה לו שהיא נוסעת למיקום אחר בתוך מתחם המעבדה כדי להשלים משימה, ונסעה לדרכה. "זו הייתה הפעם האחרונה שדיברתי איתה באותו יום". הוא מדגיש כי לא היה "שום דבר יוצא דופן" באינטראקציה ביניהם באותו בוקר – רגע שהוא מריץ בראשו שוב ושוב במשך שבועות. לדברי מארק, ומבלי שידע על כך בזמן אמת, מליסה חזרה לאחר מכן לביתם המשותף עם בתם סיירה ברנצ'וס דה טאוס, מרחק של למעלה משעה נסיעה. סיירה סיפרה כי התעוררה בסביבות 07:30 ושמעה את אמה נכנסת הביתה כ-15 דקות לאחר מכן. ״שאלתי אותה 'מה את עושה בבית?' היא אמרה שהיא שכחה את תג העובד שלה.״
סיירה לא ראתה סיבה לפקפק בדבריה, אך במבט לאחור, זהו אחד הפרטים המבלבלים ביותר עבור המשפחה. מארק הסביר: "כדי להיכנס למעבדה חייבים להציג תג, במיוחד הנהג. והיא הרי הציגה את התג שלה כשנכנסה להוריד אותי". מליסה אמרה לבתה שהחליטה "או לעבוד מהבית או לקחת יום חופש". "שום דבר לא היה חריג. ההתנהגות שלה לא הייתה שונה", אמרה סיירה. "כשעמדתי לצאת, תמיד יש חיבוק ו'אני אוהבת אותך'. עשינו את זה, זה היה רגיל לגמרי".
בסביבות השעה 12:30, מליסה קנתה כריך לבתה והביאה אותו לבית הקפה שבו סיירה עובדת בטאוס פלאזה. סיירה מספרת שהן שוחחו קצרות והיא נתנה לאמה צ'ק כדי שתפקיד אותו בבנק עבורה. משטרת המדינה של ניו מקסיקו אישרה כי השתיים שוחחו בין השעות 12:50 ל-12:57. "אולי היא הייתה מעט שקטה יותר, אבל עדיין – שום דבר שעורר חשד", אמרה סיירה. "היא אמרה 'אוהבת אותך' ויצאה. לא היה שום דבר מוזר בהתנהלות שלה". זו הייתה הפעם האחרונה שסיירה ראתה את אמה.
כשחלפה השעה 11:00 ומליסה לא חזרה עם הרכב, מארק הניח שהיא פשוט נהייתה עסוקה בעבודה. רק בשעות אחר הצהריים, כשקיבל שיחה מהבוסית שלה, החל להילחץ. "היא שאלה 'מליסה בסדר?', ועניתי 'כן, היא אמורה להיות בעבודה'. אז היא אמרה לי 'ובכן, היא לא כאן'". מארק ניסה להשיג את מליסה ללא הצלחה. סיירה קיבלה מאביה הודעה ב-13:30 שבה שאל אם היא בקשר עם אמה. היא שלחה למליסה צילום מסך של ההודעה מאביה. "היא קראה את ההודעה. הנחתי שהיא פשוט תתקשר אליו, לא הקדשתי לזה מחשבה נוספת".
התצפית האחרונה הידועה על מליסה קסיאס הייתה כ-45 דקות מאוחר יותר. ב-14:18, מכר של המשפחה ראה את מליסה צועדת לכיוון מזרח בכביש NM518. מצלמות אבטחה של עסק מקומי אישרו את הדיווח. "קשה לומר אם היא נראתה במצוקה", נמסר מהמשטרה. סיירה חזרה לביתה ב-15:30 ומצאה את הדלת נעולה והרכב בחניה. "ראיתי מיד שהמפתחות וטלפון העבודה שלה היו על שולחן המטבח. בחדר העבודה שלה מצאתי את הטלפון האישי, הארנק וכל חפציה האישיים". להפתעתה של סיירה, הטלפון עבר "איפוס יצרן" (Factory Reset) וכל המידע עליו נמחק. היא גם מצאה את הצ'ק שנתנה לאמה מוקדם יותר.
ב-28 ביוני אורגן חיפוש נרחב בהשתתפות כ-125 מתנדבים. קהילת הקשתים, שמליסה היא חלק ממנה, התגייסה בהמוניה. למרות חיפושים רגליים, שימוש בכלבי גישוש וסריקות של מאות דונמים ביער הלאומי קארסון, מליסה לא נמצאה.
בשבועות האחרונים, מארק וסיירה גילו במסמכיה של מליסה רמזים לכך שהיא חוותה לחצים שלא ידעו עליהם. "היה עליה עומס נפשי עצום", אמרה סיירה. "הרבה דברים התפרקו סביבה מבלי שידענו". עם זאת, המשפחה מתקשה להאמין שהייתה עוזבת מרצונה ללא מילה, במיוחד כשיום למחרת תוכנן טיול משפחתי לאגם שאליו היא ציפתה מאוד. משטרת המדינה מסרה כי מהעובדות שנאספו נראה כי ייתכן שמדובר בהיעלמות מרצון, אך "שום כיוון לא נפסל, כולל חשד לפלילים". מארק, בעלה ב-20 השנים האחרונות, מסר הודעה ישירה לאשתו: "זה בסדר. אנחנו יכולים לפתור כל בעיה שתהיה. תחזרי. רק צרי איתנו קשר, ואני אבוא לקחת אותך מכל מקום בעולם. גם זה יעבור".
ברם, ביוני 2026, דווח בתקשורת כי נמצאה גופתה של מליסה, במרחק של כ-10 קילומטרים בלבד מהמקום האחרון שבו מליסה תועדה צועדת. לצד הגופה נמצא אקדח והתעלומה סביב נסיבות היעלמותה ומותה ממשיכה לייצר כותרות.
נונו לוריירו – מדען גרעין שנרצח
נונו לוריירו, שנולד ב-2 בינואר 1976 בקווימברה, פורטוגל, היה פרופסור ב-MIT ומנהל המרכז למדעי הפלזמה והיתוך. הוא נחשב לאחד המובילים בעולם בתחום האנרגיה הגרעינית הנקייה.

נונו למד פיזיקה במכון הגבוה לטכנולוגיה (Instituto Superior Técnico ,IST) בליסבון וסיים את לימודיו בשנת 2000 עם תואר ראשון ושני. בשנת 2005 קיבל תואר דוקטור בפיזיקה מאימפריאל קולג' לונדון, עם עבודת מחקר על "מצבי קריעה" (tearing modes) בפלזמה. מחקריו המוקדמים התמקדו במגנטו-הידרודינמיקה (MHD) ובפלזמה אסטרופיזיקלית. לאחר לימודיו, הצטרף לוריירו לאוניברסיטת פרינסטון כחוקר פוסט-דוקטורט במעבדה לפיזיקת פלזמה (PPPL). בהמשך עבד במרכז "קולהאם" לאנרגיית היתוך בבריטניה, ובשנת 2016 הצטרף לסגל של MIT כפרופסור ומדען היתוך.
לוריירו חקר חיבור מחדש מגנטי (Magnetic reconnection) וטורבולנציה בפלזמה באמצעות סימולציות ממוחשבות. בשנת 2021 מונה לפרופסור מן המניין בפיזיקה ובמחלקה למדע והנדסה גרעינית. בשנת 2022 מונה לסגן מנהל המרכז למדעי הפלזמה והיתוך ב-MIT, ובמאי 2024 מונה למנהלו. בינואר 2025 העניק לו נשיא ארה"ב ג'ו ביידן את "פרס הנשיא לקריירה מוקדמת" (PECASE), הכבוד הגבוה ביותר שמעניק ממשל ארה"ב למדענים צעירים. לוריירו היה נשוי ואב לשלוש בנות. הוא היה חובב כדורגל מושבע והשתתף בקביעות במשחקי כדורגל מקומיים.
בערב ה-15 בדצמבר 2025 נורה לוריירו במבואת בניין מגוריו בברוקליין, מסצ'וסטס. הוא פונה למרכז הרפואי "בית ישראל דיקונס" בבוסטון, שם נקבע מותו בשעות הבוקר המוקדמות של ה-16 בדצמבר. הרצח עורר הדים בינלאומיים; שר החוץ של פורטוגל הודיע על מותו בפני הפרלמנט, ונשיא פורטוגל, מרסלו רבלו דה סוזה, פרסם הודעה המכנה את מותו "אובדן בלתי ניתן להחלפה לעולם המדע".
ב-18 בדצמבר הודיעו הרשויות כי הן חוקרות קשר בין הרצח של לוריירו לירי באוניברסיטת בראון. התברר כי הרוצח הוא קלאודיו מנואל נבס ואלנטה, אזרח פורטוגזי שלמד עם לוריירו באותו מחזור בליסבון בין השנים 1995–2000, וסיים כראשון במחזור (לפני לוריירו). ואלנטה נמצא מת בניו המפשייר לאחר ששם קץ לחייו.
איימי אסקרידג' – מוות שמעורר סערה
איימי אסקרידג', ילידת 29 במאי 1988 מהאנטסוויל, אלבמה, הייתה פיזיקאית שעסקה בטכנולוגיות הנעה אקזוטיות ואנטי-גרביטציה ועסקה במחקר של אנטי-כבידה ואף ייסדה מכון מחקר פרטי בעיר מגוריה.
ב-11 ביוני 2022, בגיל 34, נקבע מותה כהתאבדות על ידי משטרת בירמינגהאם, אלבמה. עם זאת, המקרה עורר סערה ציבורית, בעיקר בשל הודעות שהשאירה, בהן טענה כי אם תמות – "זה לא יהיה מרצון".
”אם אמות – זה לא יהיה מרצון.”
סטיבן גרסיה – הקבלן הממשלתי שהועלם
היה אחראי נכסים במיקור חוץ (קבלן) בקמפוס לביטחון לאומי בקנזס סיטי (KCNSC) ובגיל 48 נעלם ב-28 באוגוסט 2025. הקמפוס לביטחון לאומי בקנזס סיטי הוא מתקן מרכזי הממלא תפקיד "מאחורי הקלעים" במערך ההגנה הלאומית של ארה"ב. התפקיד העניק לגרסיה סיווג ביטחוני גבוה במבנה, שבו מיוצרים למעלה מ-80% מכלל הרכיבים הלא-גרעיניים המשמשים לבניית הנשק הגרעיני של צבא ארצות הברית.
גרסיה נראה לאחרונה עוזב את ביתו באלבקרקי, ניו מקסיקו, ברגל, כשהוא נושא עמו אקדח בלבד. היעלמותו הפתאומית של הקבלן הממשלתי מסמנת את האדם העשירי עם קשרים לסודות החלל או הגרעין של ארה"ב שמת או נעלם באופן מסתורי בשנים האחרונות – נתון המעורר דאגה רבה בקרב מומחי ביטחון לאומי אמריקאים. יתרה מכך, ארבעה מאותם גורמים רשמיים נעלמו ללא עקבות בצורה כמעט זהה לזו של גרסיה, ולכולם היה קשר לסודות גרעין או לטכנולוגיית טילים.
לפי משטרת אלבקרקי, גרסיה נצפה לאחרונה במצלמות האבטחה כשהוא יוצא מביתו ב-Cattail Court SW, לבוש בחולצת הסוואה ירוקה ומכנסיים קצרים, מעט אחרי השעה 09:00 בבוקר (זמן מקומי). הוא נראה נושא אקדח, והרשויות הזהירו כי גרסיה "עלול להוות סכנה לעצמו". עם זאת, המקור האנונימי שלל כל טענה לכך שאיש הגרעין נטה להתאבדות או התמודד עם בעיות נפשיות. "הוא היה אדם יציב מאוד", הצהיר המקור, והוסיף כי האפשרות שגרסיה היה מטרה של מרגלים זרים היא זו ש"נשמעת הכי הגיונית".

מת'יו ג'יימס סאליבן – חושף שחיתות שמת לפני עדות
מת'יו ג'יימס סאליבן, שנולד ב-10 באוקטובר 1984 בוירג'יניה, שירת כקצין מודיעין בחיל האוויר. ב-12 במאי 2024, בגיל 39, נמצא סאליבן מת זמן קצר לפני שהיה אמור להעיד בפני הקונגרס כחושף שחיתות בנושא טכנולוגיות עב"מים.
הידעת?
מת'יו סאליבן נמצא מת ימים ספורים לפני עדות מתוכננת בקונגרס על טכנולוגיות עב"מים.
דיווחים ראשוניים טענו כי שם קץ לחייו. עם זאת, סיבת המוות הרשמית שלו לא פורסמה, והמקרה לא דווח בתקשורת המקומית באותה עת. חבר הקונגרס אריק ברליסון ממיזורי אמר ל"דיילי מייל" כי סאליבן התכונן לשמש כעד מרכזי עבור חוקרי הקונגרס שבחנו "תופעות אנומליות בלתי מזוהות", דהיינו עב"מים. ברליסון שיתף כי יש לו "חששות כבדים" מכך שמותו של סאליבן נראה "חשוד" ורמז כי ייתכן שקצין המודיעין הוותיק סומן כמטרה כדי להשתיקו לפני שיחשוף ידע על כלי טיס חוצניים ויצורים מהחלל החיצון. "תסתכלו על הכישורים של מת׳יו סאליבן ועל הניסיון שלו. הוא בהחלט היה אדם שנחשף לרמות הסיווג הגבוהות ביותר והכיר כמה מהסודות החשובים ביותר של האומה שלנו," הסביר ברליסון.
חבר הקונגרס הסביר כי חקירה של המפקח הכללי של קהילת המודיעין חשפה "טענות חמורות להתנהלות פסולה ופעילויות שעלולות להיות בלתי חוקיות", המצביעות על כך שמותו של איש מודיעין חיל האוויר בן ה-39 לא היה התאבדות. ברליסון הוסיף: "העובדה שהוא זומן על ידי כוח המשימה לתופעות אנומליות בלי מזונות… לאחר ששמעתי על הטרגדיה הזו, הרגשתי שזה ראוי לבדיקה".
סאליבן עמד בקשר עם חושף השחיתויות ורב-סרן בדימוס בחיל האוויר, דייוויד גרוש, לפני מותו הפתאומי – אירוע שהותיר את גרוש "נסער ביותר". גרוש, שימש כיועץ בכיר לברליסון ושירת 14 שנים בחיל האוויר ועבד כקצין מודיעין במשרד הסיור הלאומי (NRO). הוא הפך לחושף שחיתויות והעיד בפני הקונגרס בשנת 2023, לאחר שטען כי אלמנטים בממשל האמריקאי מסתירים במשך עשורים תוכניות להשבת כלי טיס חוצניים והנדסה לאחור שלהם. "גרוש עזר לו לצאת לאור כחושף שחיתויות," טען ברליסון. חבר הקונגרס הוסיף כי לא שוחח עם סאליבן ישירות ולא ידע איזה מידע ספציפי הוא עמד לחשוף בנוגע לשירותו ובנוגע לעבודתו כקבלן של משרד המלחמה בבסיסים הסודיים ביותר במדינה.
לסאליבן היה רקע נרחב המקושר למודיעין צבאי וטכנולוגיה מתקדמת. הוא עבד עבור מספר קבוצות שנטען כי יש להן קשרים ארוכי שנים לסודות העב"מים של אמריקה. כך למשל, הוא שימש כראש מודיעין למטוסי דור חמישי. עבד כסגן מנהל במרכז הלאומי למודיעין אוויר וחלל (NASIC) בבסיס רייט-פטרסון, במתחם המקושר מזה זמן רב לטענות על איסוף שברי חלליות שהתרסקו מאז אירוע רוזוול ב-1947. ובנוסף, הוא עבד בסוכנות לפרויקטים של מחקר הגנתי מתקדם (DARPA), המכונה "מפעל הרעיונות" של הפנטגון.

קארל יוהאן גרילמאייר
קארל, יליד 1959, היה אסטרונום ואסטרופיזיקאי קנדי. הוא שימש כמדען מחקר במכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech) משנת 1997, שם חקר כוכבי לכת חוץ-שמשיים (אקסופלנטות), מבנה גלקטי וחומר אפל. הוא שיתף פעולה במשימות טלסקופ בולטות של נאס"א, בהן טלסקופ החלל האבל, טלסקופ החלל ספיצר וטלסקופ הסקר התת-אדום רחב השדה (WISE) וגילה מים על מספר כוכבי לכת חוץ-שמשיים.
גרילמאייר נולד בקלגרי בשנת 1959 לליאו ואלפי גרילמאייר. היו לו שני אחים צעירים, בהם וולטר גרילמאייר, שנפטר ב-1981. הוא התעניין באסטרונומיה מאז ילדותו. גרילמאייר קיבל תואר ראשון במדעים (B.Sc) בהצטיינות באסטרופיזיקה מאוניברסיטת קלגרי בשנת 1983. הוא זכה בפרסים אקדמיים שונים וסיים את לימודיו כסטודנט המצטיין בפיזיקה. בשנת 1986 קיבל תואר מוסמך (M.Sc) באסטרונומיה מאוניברסיטת ויקטוריה. בשנת 1988 עבר לאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה, שם חקר דינמיקה של צבירי כוכבים כדוריים וקיבל תואר דוקטור בשנת 1993.
כסטודנט לתארים מתקדמים, עבד גרילמאייר כאנליסט נתונים במכון המדעי של טלסקופ החלל בבולטימור, ובמרכז טיסות החלל גודרד של נאס"א. החל מ-1992 עבד על ניתוח נתוני מכשירים מטלסקופ החלל האבל, כולל כיול המצלמה הפלנטרית רחבת השדה 2 (WFPC2).
במהלך הקריירה שלו שיתף פעולה בפרויקטים יוקרתיים רבים. בין השאר, הוא חקר מערכות צבירי כוכבים כדוריים מחוץ לגלקסיה באמצעות תצפיות מהאבל וממצפה הכוכבים קק (W. M. Keck); הוא היה שותף במחקרים על ליבות גלקטיות מקומיות ועל טכניקות הדמיה של כוכבי לכת חוץ-שמשיים עבור טלסקופים עתידיים, כולל טלסקופ החלל ג'יימס ווב; בין השנים 2000 ל-2010 עבד על משימת ה-Space Interferometry Mission לחקר המבנה והאבולוציה של הדיסקה וההילה הגלקטית. הוא גם שימש כחוקר שותף במעבדה הפלנטרית הווירטואלית והוביל צוותי חיפוש אחר כוכבי לכת חוץ-שמשיים.
גרילמאייר הצטרף למרכז המדעי "ספיצר" של קאלטק ב-1997. הוא עבד על טלסקופ החלל ספיצר ועל משימת WISE של נאס"א. לפני מותו, עבד במרכז לעיבוד וניתוח נתונים בתחום התת-אדום (IPAC) בקאלטק. הוא נודע במיוחד בזכות גילוי מים באטמוספירות של מספר כוכבי לכת חוץ-שמשיים.
גרילמאייר היה נשוי ללואיז גרילמאייר. הוא היה טייס נלהב של דאונים, נהנה לתחזק את ביתו, שם החזיק מצפה כוכבים קטן עם מספר טלסקופים. הוא אהב מוזיקה קלאסית ורוק, רכיבה על אופניים ואנרגיה נקייה. במהלך השנים הוא זכה במדליית נאס"א להישג מדעי יוצא דופן (2011) ונבחר על ידי מגזין Maclean's לאחד מ-"39 הקנדים שהופכים את העולם למקום טוב יותר לחיות בו" (2006) וכן במלגת Gemini של המכון הטכנולוגי של קליפורניה (1997).
ביום שני, 16 בפברואר 2026, נורה גרילמאייר למוות במרפסת הקדמית של ביתו בליאנו (Llano), יישוב לא מאוגד בעמק אנטילופ שבקליפורניה. הירי דווח בשעה 06:10 בבוקר, ופרמדיקים קבעו את מותו במקום. משרד חוקר מקרי המוות דיווח כי הוא מת מפצע ירייה בודד בטורסו (פלג הגוף העליון).
שוטרים ממשרד השריף של מחוז לוס אנג'לס עצרו חשוד בשם פרדי סניידר, בן 29. ב-18 בפברואר 2026 הואשם סניידר ברצח, וכן בעבירות נפרדות של שוד רכב ופריצה. סניידר התגורר במרחק של כ-3 קילומטרים מביתו של גרילמאייר, ודווח כי היה לו עבר של הסגת גבול בנכס של המדען, שדווח עליו למשטרה בדצמבר 2025. הידיעה על הירי זכתה לסיקור נרחב בכלי תקשורת בינלאומיים. רצח גרילמאייר הושווה לזה של נונו לוריירו, פיזיקאי מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) שנורה חודשיים קודם לכן.
באפריל 2026, רצח גרילמאייר נחקר כחלק מחקירה של הבית הלבן בנוגע לאנשים בעלי סיווג ממשלתי גבוה ומדענים שמתו/נעלמו בשנים האחרונות.

תגובת הממשל האמריקאי
באפריל 2026, לאחר הצטברות המקרים, חל שינוי משמעותי בגישת הממשל האמריקאי. ה-FBI, בשיתוף מחלקת האנרגיה ומחלקת ההגנה, הקים צוות משימה פדרלי ייעודי לבחינת הקשרים האפשריים בין המקרים. במקביל, ועדת הפיקוח של בית הנבחרים פתחה בחקירה רשמית כדי לבדוק האם מדובר במבצע חיסול ממוקד מצד מעצמות זרות, ובהן סין ורוסיה.
מחלקת האנרגיה החמיר את נהלי האבטחה סביב מדענים העוסקים בהיתוך גרעיני ובטכנולוגיות חלל, כולל הצמדת אבטחה אישית לחלק מהחוקרים והנשיא דונלד טראמפ הגדיר את האירועים כ"עניין רציני ביותר" והורה על בדיקה רטרואקטיבית של כל מקרי המוות של מדעני ביטחון בארבע השנים האחרונות.
עננה מעל הקהילה המדעית
הקהילה המדעית-ביטחונית בארצות הברית נמצאת תחת עננה כבדה של אי-ודאות. כל מקרה מוסיף שכבה נוספת של מסתורין, אך התמונה הכוללת היא שמטרידה במיוחד. השאלה המרכזית נותרת פתוחה: האם מדובר בצירוף מקרים טרגי, או שמא במערכה חשאית וממוקדת לחיסול נכסי הידע של ארצות הברית?
רצף האירועים בין 2022 ל-2026 מציג תמונה חריגה ומדאיגה, שבה מדענים ואנשי ביטחון בעלי ידע רגיש מוצאים את עצמם במרכזם של מקרי מוות והיעלמויות. ככל שהמידע נאסף, כך גוברת התחושה שמדובר ביותר מסדרה של מקרים בלתי קשורים.
תאמל״ק לי

