ב-14 באוקטובר 1943, בתוך אחד ממוקדי ההשמדה האכזריים ביותר של גרמניה הנאצית, פרצו מאות אסירים יהודים במרד נועז שנועד להעניק להם סיכוי לחיים ולספר לעולם את האמת.

השעה הייתה אחר הצהריים, סמוך לשקיעה. במחנה ההשמדה סוביבור, בתוך שגרה של פחד ומוות, החלו לפתע להתרחש אירועים חריגים, מתוזמנים בקפידה. בתוך זמן קצר, שגרת המחנה נשברה. זה היה מרד של כ-600 אסירים יהודים שפרץ ב-14 באוקטובר 1943, במהלך מלחמת העולם השנייה והשואה, במחנה ההשמדה סוביבור שבפולין הכבושה. היה זה המרד השני במחנה השמדה, המוצלח בחלקו, לאחר המרד בטרבלינקה והשלישי והאחרון מבין שלוש מרידות במחנות השמדה היה מרד הזונדרקומנדו באושוויץ ב-7 באוקטובר 1944.

במחנה סוביבור נרצחו באמצעות גז עד 250,000 יהודים, רובם מפולין, כ-33,000 מהולנד ומספר אלפים מגרמניה. לאחר המרד חדל המחנה לפעול, הנאצים הרסו אותו עד היסוד, יישרו את הקרקע והקימו במקום חווה ויער אורנים בכדי להסתיר את הפשעים שהם ביצעו.

ניסיונות הבריחה שקדמו למרד

במשך כל תקופת קיומו של מחנה ההשמדה סוביבור התרחשו ניסיונות בריחה ספורדיים של אסירים. רובם הסתיימו בכישלון. האסירים שנתפסו נרצחו מיד או הוחזרו למחנה והוצאו להורג יחד עם אחרים. כל ניסיון כזה גרר ירי שרירותי לעבר אסירי המחנה, במטרה להרתיע מניסיונות נוספים.

מבין 47 ניצולי המחנה ששמותיהם נודעו, חמישה היו אנשי "קומנדו היער" שהצליחו להימלט כבר בניסיון קודם.

הקמת קבוצת ההתנגדות

באביב 1943, כאשר פחת מספר המשלוחים של יהודים למחנה, הבינו האסירים כי חיסול המחנה מתקרב וכי משמעות הדבר היא רציחתם. מתוך הבנה זו הוקמה קבוצת התנגדות של עשרה עד שנים עשר אסירים, בראשות ליאון פלדהנדלר.

בין הרעיונות שעלו היו הרעלת אנשי האס אס, הצתת המחנה וחפירת מנהרות. ניסיון לחפור מנהרה בקיץ 1943 הסתיים באסון כאשר התגלתה, והאסירים המעורבים הוצאו להורג בעריפת ראשיהם וכל יתר האסירים במחנה מספר 3 נורו.

ב-23 בספטמבר 1943 הגיעו למחנה 80 שבויי מלחמה סובייטים, בהם אלכסנדר פצ'רסקי, סגן בצבא האדום, במסגרת טרנספורט של כ-2,000 יהודים. ניסיונם הצבאי אפשר תכנון מדויק של פעולות. פצ'רסקי ופלדהנדלר הקימו "ועדה מחתרתית" שכללה ארבעה שבויים סובייטים וארבעה מאנשיו של פלדהנדלר. הוועדה פעלה באופן רציף, שיתפה מידע וגיבשה תוכניות.

תוכנית המנהרה ננטשה בשל מי תהום גבוהים ושדה המוקשים. במקומה תוכננה בריחה המונית לאחר חיסול שקט של אנשי האס אס. האסירים תכננו למשוך את אנשי האס אס לנגרייה ולמחסן הבגדים באמתלה של חלוקת בגדים יפים לנשותיהם ולרצוח אותם שם. חלק מהשבויים הסובייטים היו אמורים ללבוש מדי אס אס כדי להסוות את ההיעלמות.

התכנון המבצעי

רק 30 עד 40 אסירים היו מעורבים בתכנון. תאריך הבריחה נקבע ל-13 או 14 באוקטובר, בהתאם להיעדרות מפקדי המחנה, בהם פרנץ רייכלייטנר וגוסטב וגנר. קרל פרנצל היה אמור להילכד במארב בנגרייה. הפעולה תוכננה להתחיל בשעה 16:00 והבריחה בשעה 17:00. הקשר הטלפוני אמור היה להינתק, וכל האסירים היו אמורים להתכנס ברחבת המסדרים ולהתקדם בשורות מסודרות לשער הראשי, בליווי סובייטים במדי אס אס.

אם לא ניתן היה לצאת דרך השער, תוכננה פריצה דרך שדות המוקשים באמצעות יידוי אבנים ופיצוץ מוקשים. השבויים הסובייטים היו אמורים לפתוח את גדרות התיל ולהגן על האסירים. במחנה היו בין 25 ל-30 אנשי אס אס וכ-90 עד 120 שומרים אוקראינים. התנהגותם הייתה גורם אי הוודאות המרכזי.

יום המרד: 14 באוקטובר 1943

בשעה 16:00 החל המרד. פצ'רסקי הנהיג במחנה מספר 1 ופלדהנדלר במחנה מספר 2. אנשי האס אס נהרגו בזה אחר זה, בשקט. יוזף וולף נהרג במכת גרזן. יהודה לרנר וארקדי וייספאפיר הרגו את זיגפריד גראטשוס ואת האוקראיני קלאט. יוהאן נימאן, סגן מפקד המחנה, נהרג בצריף החייטים.

סטניסלב "שלמה" שמאזנר גנב רובים וחימש את המורדים, ואף ירה בשומר במגדל. קווי הטלפון נותקו.

בסך הכול נהרגו 12 אנשי אס אס, ואחד נפצע אנושות.

האירועים יצאו משליטה כאשר ולטר ריבה נתקל באסיר ונדקר. פצ'רסקי הקדים את האות, מה שגרם לבלבול. כאשר אריך באואר הבחין בגופה, הוא החל לירות.

כ-600 אסירים נמלטו ללא תיאום. שומרים ירו ממגדלים ופרנצל הפעיל מקלע. 60 אסירים נעצרו ונורו. כ-365 הצליחו להימלט, אך רק 200 הגיעו ליער. כ-150 נותרו במחנה.

אחרי המרד

קווי הטלפון שוחזרו רק בשעה 20:00. כל האסירים שנותרו במחנה נרצחו. כ-400 עד 500 אנשי אס אס ושומרים רדפו אחר הנמלטים והרגו כ-100 מהם. האס אס הביאו כ-100 אסירים מטרבלינקה כדי לפרק את המחנה, ולאחר מכן הוציאו גם אותם להורג.

המחנה נהרס לחלוטין, הוקמה חווה ונטע יער אורנים כדי להסתיר את הפשעים.

---

"ללא ההתקוממות בסוביבור לא היו נשארים ניצולים שראו את הרצח ההמוני במקום"

ז'ול שלביס

---

הניצולים והמשפטים

לאחר המלחמה נותרו בחיים 47 אסירים, בהם 8 נשים. בשנות ה-60 נערך משפט נגד 12 אנשי אס אס. קדמו לו משפטים ב-1950, ובהמשך התקיימו משפטים נוספים. בשנת 2013 צוין יום השנה ה-70 למרד בהשתתפות ניצולים, בהם תומאס בלאט ופיליפ ביאלוביץ. הועלו ביקורות על היעדר מימון גרמני לאתרי הנצחה.

במוזיאונים בישראל וברוסיה מנציחים את המרד. ב-2019 נפטר סמיון רוזנפלד, הניצול האחרון שהיה מעורב במרד.

מברק הפלה: עדות מספרית להשמדה

מברק הפלה הוא מסמך נאצי סודי שנשלח ב-11 בינואר 1943 על ידי הרמן הפלה. הוא מפרט את מספרי היהודים שהגיעו למחנות במסגרת מבצע ריינהרד. המסמך כולל נתונים עד 31 בדצמבר 1942, ובסך הכול 1,274,166 יהודים. המסמך יורט על ידי המודיעין הבריטי, אך משמעותו לא הובנה בזמן אמת. הרמן הֶפְלֶה היה קצין אס אס, מבכירי התוכנית להשמדת יהודי אירופה והמברק אישש את תכנית ההשמדה הנאצית כפי שהיא מובאת במילותיו של הנאצים עצמם.

המברק בגרמנית:

:אנגלית
12. OMX de OMQ 1000 89 ? ?
State secret! To the Reich Security Main Office, for the attention of Schutzstaffel Obersturmbannführer EICHMANN, Berlin

13/15. OLQ de OMQ 1005 83 234 250
State secret! To the commander of the Sicherheitspolizei (Security Police), for the attention of SS Obersturmbannführer HEIM, Cracow. Re: 14-day report Operation Reinhard|. Reference: radio telegram from there Recorded arrivals until 31 December 42, L 12761, B 0, S 515, T 10335 totaling 23611. Situation 31 December 42, L 24733, B 434508, S 101370, T 71355, totaling 1274166.
SS and police leader of Lublin, HÖFLE, Sturmbannführer.

עברית:
12. סוד מדינה ! עבור המשרד הראשי לביטחון הרייך, לידיעתו של (קצין) אס אס אוברשטורמבאנפיהרר אייכמן, ברלין ... (המשך חסר).
13/15 סוד מדינה ! למפקד הבכיר של משטרת הביטחון ולידיעתו של קצין אס אס אוברשטורמבאנפיהרר היים, קראקוב.
בנוגע לדיווח הדו-שבועי על מבצע ריינהארדט. סימוכין: מברק אלחוטי.
ההגעות עד ל-31 בדצמבר 1942

L 12761,‏ B 0,‏ S 515,‏ T 10335‏ סך כולל 23611 . המצב...(רווח) 31 בדצמבר 1942 L 24733,‏ B 434508,‏ S 101370 ,‏T 71355 ‏סך כולל 1274166.
מפקד ה-SS ומשטרת לובלין, הפלה, שטורמבנפיהרר.

המרד במחנה סוביבור היה רגע נדיר של התנגדות בתוך מערכת השמדה מתוכננת היטב. הוא לא רק אפשר למאות אסירים לנסות להינצל, אלא גם הביא להפסקת פעילות המחנה ולחשיפת הזוועות. עצם קיומם של 47 ניצולים הוא תוצאה ישירה של ההתקוממות הזו.

חומר מעשיר לקריאה

Philip „Fiszel“ Bialowitz: A Promise at Sobibor: A Jewish Boy’s Story of Revolt and Survival in Nazi-Occupied Poland. University of Wisconsin Press, 2010.
Thomas Toivi Blatt: Sobibór – der vergessene Aufstand. Unrast, 2004.
Thomas Toivi Blatt: Nur die Schatten bleiben. Aufbau, 2003.
Franziska Bruder: Hunderte solcher Helden. Unrast, 2013.
Barbara Distel: Sobibor. C. H. Beck, 2008.
Aleksandr Petscherski: Bericht über den Aufstand in Sobibor. Metropol, 2018.
Richard Rashke: Flucht aus Sobibor. 2017.
Jules Schelvis: Vernichtungslager Sobibór. 2003.

חומר מעשיר לצפייה

הבריחה מסוביבור (1987), סרט טלוויזיה בריטי בבימוי ג'ק גולד.

סוביבור (2018), סרט רוסי המגולל את קורות המרד שהיה מועמד מטעם רוסיה לאוסקר.

כל ההיסטוריה. כל שבוע. אצלכם.

הצטרפו לאלפי קוראים וקבלו את הכתבות המרתקות ביותר ישירות לתיבת הדואר שלכם

מי את/ה? חובב/ת היסטוריה מורה תלמיד/ה סטודנט/ית ספרן/ית הרשמה

בלחיצה על הרשמה אני מאשר/ת קבלת עדכונים בהתאם לתקנון ומדיניות הפרטיות.