יו”ר הכנסת – שומר הסדר והדמוקרטיה הישראלית

מאחורי הדוכן שבמרכז מליאת הכנסת יושב אדם אחד שמאזן בין סערת הוויכוחים הפוליטיים לבין כללי הסדר והייצוג הממלכתי.
זהו יו”ר הכנסת – שנמצא בלב ליבה של הדמוקרטיה הישראלית, אחראי לשמור על כבודה של הרשות המחוקקת, ולפעמים, כשצריך, אפילו למלא את מקומו של נשיא המדינה.

×
AI Summary

סיכום

חושב...

×

כתבות דומות

טוען כתבות...

✅ הועתק ללוח

יושב ראש הכנסת הוא ראש הגוף המחוקק היחיד של מדינת ישראל. מלבד ניהול ישיבות הכנסת, הוא ממלא גם תפקיד ממלכתי ראשון במעלה: כשנשיא המדינה מנוע מלמלא את תפקידו, יו”ר הכנסת נכנס במקומו כממלא מקום הנשיא.

הדרך אל הדוכן: איך נבחר יו”ר הכנסת?

את יו”ר הכנסת וסגניו בוחרים חברי הכנסת עצמם בהצבעה שנערכת עם ישיבת המליאה הראשונה של כל כנסת מכהנת.

עד לבחירת יושב ראש חדש, ממלא את המקום באופן זמני חבר הכנסת הוותיק ביותר שהוא לא ראש הממשלה, ראש ממשלה נבחר, שר או סגן שר. ההסדר הזה נועד להבטיח ניהול תקין של עבודת הכנסת גם בתקופות מעבר ולשמור על רציפות שלטונית.

אחריות, ייצוג וסמכות

יו”ר הכנסת אחראי על ניהול ענייני הכנסת השוטפים ועל הייצוג שלה מול הציבור, הרשויות האחרות והעולם. מוטל עליו לשמור על כבודה של הכנסת, על תקינות הדיונים בה ועל עמידה קפדנית בתקנון הכנסת. התפקיד דורש איזון מתמיד בין חופש הביטוי של הח”כים לבין שמירה על כללי הסדר והדיון, משימה כלל לא פשוטה בזירה הפוליטית הסוערת של ישראל.

היו”ר אינו פועל לבד. הוא נעזר במספר סגנים, ויחד הם מרכיבים את נשיאות הכנסת שהוא הגוף הקובע את סדר היום של הכנסת ומחליט אילו נושאים יובאו לדיון במליאה. הנשיאות היא למעשה הלב הפועם של הכנסת, המקום שבו נקבעת המדיניות הפרלמנטרית.

יו”רים חריגים בהיסטוריה הפוליטית

במהלך השנים כיהנו לא מעט יו”רים, אך רק שניים מהם הגיעו ממפלגות שלא היו בשלטון באת כהונתם: נחום ניר ממפלגת אחדות העבודה ובני גנץ ממפלגת כחול לבן. עם זאת, היו מקרים יוצאי דופן נוספים שבהם מפלגת היו”ר איבדה את השלטון בזמן כהונתו, כמו אברהם בורג ממפלגת ישראל אחת וראובן ריבלין מהליכוד.

עיקרון עם אתגרים

על אף שמצופה מיושב ראש הכנסת לפעול באופן ממלכתי וללא משוא פנים פוליטי, לעיתים הוא לוקח חלק בדיונים ואף רשאי להצביע. זוהי עדות לכך שהתפקיד, אף שהוא מוסדי וממלכתי, נטוע עמוק בתוך הדינמיקה הפוליטית של הכנסת.

יו”ר הכנסת הוא לא סתם “המנהל” של המליאה אלא אחד מעמודי התווך של הדמוקרטיה הישראלית. בין אם מדובר בשמירה על כללי הדיון, בייצוג הכנסת בזירה הבינלאומית או במילוי תפקידו של נשיא המדינה בשעת חירום, יו”ר הכנסת הוא הסמכות שמחזיקה את לב המערכת הדמוקרטית פועם, מסודר ויציב.

יושבי ראש הכנסת לדורותיהם

יוסף שפרינצק
(1948 – 1959)
נחום ניר
(מרץ – נובמבר 1959)
קדיש לוז
(1959–1969)
ראובן ברקת
(1969–1972)
ישראל ישעיה-שרעבי
(1972–1977)
יצחק שמיר
(1977–1980)
יצחק ברמן
(1980–1981)
מנחם סבידור
(1981–1984)
שלמה הלל
(1984–1988)
דב שילנסקי
(1988–1992)
שבח וייס
(1992–1996)
דן תיכון
(1996–1999)
אברהם בורג
(1999–2003)
ראובן ריבלין
(2003–2006)
דליה איציק
(2006 – 2009)
ראובן ריבלין
(2009–2013)
יולי אדלשטיין
(2013–2020)
בני גנץ
(מרץ – מאי 2020)
יריב לוין
(2020 – 2021)
מיקי לוי
(2021 – 2020)
יריב לוין
(דצמבר 2022)
אמיר אוחנה
(2022–)
ללא בינה מלאכותית התוכן בכתבה זו לא נכתב על ידי בינה מלאכותית. הכתבה נכתבה, נערכה ונבדקה על ידי צוות הכותבים של History Is Told. אנו מקפידים על מחקר מעמיק, מקורות אמינים ובקרת איכות קפדנית כדי להבטיח דיוק ואותנטיות מלאה.
0 0 הצבעות
דרגו את הכתבה!
הירשמו
הודיעו לי
guest
0 תגובות
החדשות ביותר
הישנות ביותר המדורגות ביותר
משובים מוטבעים
ראו את כל התגובות

הצטרפו לרשימת התפוצה!

על תפקיד יו”ר הכנסת: מהות, אחריות, דרך הבחירה, מקרים חריגים וחשיבותו לדמוקרטיה הישראלית.

© כל הזכויות שמורות למיזם HistoryIsTold.