במשך יותר ממאתיים שנה הפכה שווייץ את הנייטרליות לאחד מסמליה המזוהים ביותר. היא נמנעה ממלחמות, התרחקה מבריתות צבאיות והשתמשה במעמדה המיוחד כדי לשמור על מרחב פעולה עצמאי בזירה הבינלאומית. אלא שהמלחמה באוקראינה, הסנקציות נגד רוסיה והשינויים באופי האיומים הביטחוניים מציבים כעת שאלה עקרונית בפני הציבור השווייצרי: האם הנייטרליות המסורתית עדיין מתאימה לעולם של המאה ה-21?
ממדיניות שנכפתה מבחוץ לסמל לאומי
ברן, שווייץ. תושבי שווייץ מצביעים בסוף השבוע הזה בשאלה האם לפרש מחדש את מסורת הנייטרליות ארוכת השנים של מדינתם. במשך יותר מ-200 שנה, השווייצרים נמנעו ממלחמות. מעמדה הנייטרלי של שווייץ נכפה עליה במקור בידי המעצמות האירופיות הגדולות של המאה ה-19 – צרפת מצד אחד, והאימפריה האוסטרו-הונגרית מצד אחר – שביקשו ליצור אזור חיץ ביניהן.
שורשיה של הניטרליות השווייצרית נעוצים לרוב בתבוסתם של השוויצרים בקרב מריניאנו בשנת 1515. מעמד זה זכה להכרה רשמית מצד מדינות אירופה האחרות ב-1815 ועוגן בחוקה בשנת 1848.
כך, אף שהנייטרליות לא הייתה בחירה שלהם, היא אפשרה לשווייץ להימנע מהטבח של שתי מלחמות העולם, ובשנים מאוחרות יותר להשתמש במעמדה הנייטרלי כדי להצדיק את המשך המסחר שלה עם משטרים מדכאים, כמו דרום אפריקה של תקופת האפרטהייד, שממשלות אחרות הטילו עליהם סנקציות.
הנייטרליות השווייצרית לא נולדה במקור מתוך בחירה חופשית. לפני יותר מ-200 שנה היא עוצבה תחת השפעת המעצמות האירופיות הגדולות של המאה ה-19. צרפת מצד אחד והאימפריה האוסטרו-הונגרית מצד אחר ביקשו ליצור אזור חיץ ביניהן, ושווייץ מילאה את התפקיד הזה.
אף שהמדיניות לא נבחרה בתחילה ביוזמת השווייצרים עצמם, עם השנים היא הפכה לאחד היסודות המרכזיים של הזהות המדינית שלהם. הנייטרליות אפשרה לשווייץ להישאר מחוץ לשתי מלחמות העולם ולחמוק מן ההרס הכבד שפקד חלקים נרחבים מאירופה.
במהלך מלחמת העולם השנייה, הממשלה השוויצרית נקטה גישה פרגמטית מאוד: היא הכריזה על נייטרליות וניסתה לדבוק בה ככל הניתן. אולם המדינה הייתה מוקפת במדינות הציר לאחר תבוסת צרפת ב-1940. לא הייתה דרך ריאלית לפעול מלבד סיוע למאמץ המלחמתי של גרמניה. המדינה הייתה ניטרלית להלכה, אך הכל ידעו שמבחינה כלכלית היא תומכת ברייך השלישי. ובהמשך הנייטרליות גם סיפקה למדינה הצדקה להמשיך לקיים יחסי מסחר עם משטרים שעליהם הטילו מדינות אחרות סנקציות.
אחד המקרים הבולטים היה דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד. בעוד ממשלות אחרות הטילו סנקציות על המשטר, שווייץ המשיכה לקיים עמו קשרי מסחר תוך הישענות על עקרון הנייטרליות. כך, משמעותה של הניטרליות השתנתה עם הזמן. שוויץ השתתפה בסנקציות כלכליות נגד עיראק ב-1990 והצטרפה לתוכנית "שותפות למען השלום" של נאט"ו ב-1996.
הפלישה לאוקראינה משנה את כללי המשחק
הדבר השתנה משמעותית ב-2022, כאשר רוסיה פלשה לאוקראינה. לאחר כמה ימים של היסוס, שווייץ, שאינה חברה באיחוד האירופי, הצטרפה לסנקציות של האיחוד נגד מוסקבה, הפסיקה את המסחר והקפיאה נכסים רוסיים בשווי מיליארדי דולרים. המהלך התקבל בברכה בקרב שווייצרים צעירים רבים. בזמן שממשלתה התחבטה כיצד להגיב, בערי שווייץ התקיימו במשך ימים הפגנות שקראו להפגין סולידריות עם אוקראינה.
אולם השמרנים המסורתיים כעסו על מה שראו כהחלשה של הנייטרליות. הם אספו את מספר החתימות הדרוש כדי לכפות את ההצבעה הארצית שתיערך בסוף השבוע הזה, אשר תאסור במפורש על שווייץ להצטרף לסנקציות כלכליות אלא אם הן יאושרו בידי מועצת הביטחון של האו"ם – אפשרות שאינה סבירה כיום, משום שחמש החברות הקבועות במועצה, ארצות הברית, סין, רוסיה, צרפת ובריטניה, מסכימות ביניהן על מעט מאוד דברים.
ההצעה תעגן את הנייטרליות בחוקה של שווייץ, תמנע מהמדינה להצטרף לבריתות צבאיות כמו נאט"ו, ותגדיר את הנייטרליות כהגנה חמושה וקבועה על שטחה של שווייץ בלבד. את הקמפיין מוביל הדמות הוותיקה והבולטת של מפלגת העם השווייצרית מן הימין, כריסטוף בלוכר בן ה-85. במשך עשרות שנים הוא ניהל קמפיינים שנועדו להשאיר את שווייץ מחוץ לאיחוד האירופי, ואף התנגד לחברותה של המדינה באומות המאוחדות, שאליהן הצטרפה שווייץ לבסוף בשנת 2002. בלוכר טוען כי הצעותיו ישמרו על ביטחונה של שווייץ. "פגענו בנייטרליות שלנו באמצעות הסנקציות האלה של האיחוד האירופי", אמר בעצרת של תומכיו. "עכשיו רוסיה חושבת שאנחנו חלק מהמלחמה". כרזות קמפיין ברחבי המדינה מקדמות את אותו רעיון. "לא למלחמה", הן מבטיחות, אם המצביעים יאמרו "כן לנייטרליות השווייצרית".
אולי יעניין אותך
מאז 2025, ברן משתתפת בפרויקטים נבחרים במסגרת שיתוף הפעולה המובנה הקבוע של האיחוד האירופי בתחום ההגנה (PESCO). כמו כן, שווייץ הידקה את השותפות ארוכת-השנים שלה עם נאט"ו באמצעות דיאלוג פוליטי מעמיק יותר ומאמצים לשפר את יכולתו של הצבא השווייצרי לפעול לצד כוחות בעלות הברית – כולל בתחומים כגון כוח אווירי, תקשורת, חלל וחוסן. עם זאת, שווייץ נותרת מחוץ לברית.
תומכי היוזמה לעיגון הנייטרליות טוענים כי שינוי זה הרחיק לכת – וכי הסנקציות שהוטלו על רוסיה, בפרט, פגעו בעמדתה המסורתית של שווייץ. "התדמית של שווייץ כאומה נייטרלית נפגמה", אמר סמואל סומארוגה, רופא העומד בראש "הוועדה למען ז'נבה הבינלאומית והנייטרליות שלה" (Committee for International Geneva and Its Neutrality), הגוף התומך ביוזמה. "יישרנו קו עם גוש מסוים; הלכנו בעקבות אירופה".
לדברי סומארוגה, לשווייץ יש הרבה מה להפסיד: "הנייטרליות מאפשרת למלא תפקיד של מתווכת. היא גם מביאה עמה יציבות כלכלית, המסייעת במשיכת הון". הוא אף טען כי הנייטרליות עשויה להגן על שווייץ במקרה של עימות צבאי רחב היקף בין מדינות נאט"ו לבין רוסיה: "אם נשמש ערוץ להידברות, איש לא יירה בשליח".
ממשלת שווייץ מחזיקה בעמדה הפוכה: הפיכת הנייטרליות לכלל חוקתי נוקשה תגביל את המדינה דווקא בתקופה שבה הסביבה הביטחונית שלה הופכת למסוכנת יותר.
המתנגדים: אי אפשר להיות נייטרליים מול כל דבר
אולם המתנגדים מתעקשים ששווייץ אינה יכולה להישאר נייטרלית לנוכח עוול ברור או תוקפנות שלא קדמה לה התגרות. פביאן מולינה, חבר פרלמנט מטעם הסוציאל-דמוקרטים, רואה בסירובה של שווייץ להצטרף לסנקציות נגד דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד תקופה מבישה בתולדותיה. "לכן תמכנו באופן ישיר במשטר הגזעני והארכנו את האפרטהייד בדרום אפריקה", אמר.
אי-הצטרפות לסנקציות של האיחוד האירופי "תעמיד אותנו כיום במצב דומה מול רוסיה. וזה פסול מבחינה מוסרית". מולינה גם חשדן במידה מסוימת באשר למניעיו של בלוכר. בן ה-85 הוא מיליארדר שעסקיו קיימו מסחר עם דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד, וגם סחרו עם רוסיה עד 2022. "בלי סנקציות, קל יותר לסחור עם משטרים מלוכלכים", אמר מולינה.
סקרי דעת קהל מצביעים על כך שגם המצביעים בשווייץ מטילים ספק בכך שהצעותיו של בלוכר לנייטרליות מחמירה יותר ישמרו על ביטחונם. אופייה של הלחימה משתנה. השנה נצפו רחפנים, שעל פי החשד היו רוסיים, מרחפים מעל אתרים צבאיים רגישים בשווייץ. הנייטרליות המסורתית, שבה לכל משפחה יש מקלט גרעיני וכל גבר משרת בצבא המיליציה של שווייץ, עשויה שלא להגן מפני האיומים החדשים.
האם הנייטרליות הישנה עדיין מגינה?
מעבר לוויכוח המוסרי והפוליטי ניצבת גם שאלה ביטחונית בסיסית: האם מודל הנייטרליות המסורתי עדיין מסוגל להגן על שווייץ? הלחימה המודרנית משתנה במהירות.
במהלך השנה נצפו מעל אתרים צבאיים רגישים בשווייץ רחפנים שעל פי החשד היו רוסיים. האיום הזה ממחיש את הפער בין תפיסת ההגנה המסורתית של שווייץ לבין אופי האיומים החדשים.
המודל הוותיק מבוסס על "נייטרליות חמושה": המדינה אינה משתתפת במלחמות מחוץ לגבולותיה, אך מקיימת יכולת הגנה משמעותית בתוך שטחה. המערכת השווייצרית כוללת צבא מיליציה שבו גברים רבים משרתים, ולמשפחות רבות במדינה קיימת גישה למקלטים שנועדו גם לתרחישים גרעיניים.
אלא שכל אלה אינם בהכרח מספקים מענה לאיומים כמו רחפנים, תקיפות מרחוק או לחימה היברידית.
הממשלה כבר לא רוצה נייטרליות
כאמור, ממשלת שווייץ רוצה שהמצביעים ידחו את יוזמת הנייטרליות. השרים יודעים שהעולם משתנה במהירות, כאשר ידידים ותיקים נעשים בלתי אמינים. טילי הפטריוט ומטוסי הקרב F-35 ששווייץ תכננה לרכוש מארצות הברית מתעכבים ללא הגבלת זמן, יקרים הרבה יותר מהמתוכנן, או שניהם גם יחד. יהיה צורך למצוא בדחיפות בריתות חדשות ואסטרטגיות הגנה חדשות, והגדרה מחדש של הנייטרליות בקווים נוקשים כל כך עלולה להגביל את מרחב התמרון של שווייץ.
כך או כך, הוויכוח אינו רק משפטי או מדיני, אלא נוגע לזהותה הלאומית של שווייץ, למקומה באירופה, ליחסיה עם רוסיה והאיחוד האירופי וגם ליכולתה להגיב בעתיד למשברים בינלאומיים. ההצעה המובאת להצבעה מבקשת לעגן בחוקה הגדרה מחמירה הרבה יותר של הנייטרליות, כזו שעלולה לשנות באופן משמעותי את מדיניות החוץ והביטחון של המדינה.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
שאלות ותשובות
מדוע שווייץ נחשבת למדינה נייטרלית?
מדוע הנייטרליות השווייצרית עומדת כיום במחלוקת?
מה מציעה יוזמת הנייטרליות החדשה?
מי מוביל את הקמפיין בעד היוזמה?
מדוע ממשלת שווייץ מתנגדת ליוזמה?
הצטרפו לאלפי קוראים וקבלו את הכתבות המרתקות ביותר ישירות לתיבת הדואר שלכם.
