ב-24 במאי 2026, קציני השירות החשאי ירו למוות באדם שהתקרב לעמדת בידוק סמוך לבית הלבן ופתח לעברם באש. ואף שמאז טראמפ בשלטון, נראה שזה הפך ארוע כמעט יומיומי, למעשה לאורך השנים ידע הבית אינספור ניסיונות נועזים, מוזרים וטרגיים לפרוץ אל סמלו המובהק ביותר של השלטון האמריקאי….

התקרית ב-24 במאי 2026

בתקרית האחרונה, לפי דובר השירות החשאי, בהתבסס על חקירה ראשונית, מעט לפני השעה 18:00 (שעון החוף המזרחי), הגיע אדם לעמדת בידוק ממש מחוץ למתחם הבית הלבן והחל לירות על הקצינים. הדובר ציין כי קציני השירות החשאי השיבו אש ופגעו בחשוד, אשר מת מאוחר יותר בבית חולים מקומי. אנשי השירות החשאי לא נפגעו, והנשיא דונלד טראמפ שהה במעונו ולא נפגע מהאירוע. גורם בבית הלבן ציין כי הנשיא קיבל תדרוך על התקרית מהשירות החשאי. העובר ושב שנפגע מאושפז במצב קריטי ומקור שתודרך בנושא מסר כי הרשויות החרימו אקדח 9 מ"מ שעל פי החשד שימש את היורה.

התקרית אירעה פחות מחודש לאחר תקרית קודמת במהלך ארוחת הערב של תא הכתבים בבית הלבן, כשעיתונאים ובכירים בממשל טראמפ נאלצו להתפנות לאחר שנשמעו קולות ירי.

החשוד זוהה כנסיר בסט, בן 21. לדברי גורם באכיפת החוק, לבסט היו מפגשים קודמים עם השירות החשאי, כולל אירוע ביוני 2025 שבו חסם נתיב כניסה לבית הלבן. באותו אירוע, לאחר שטען כי הוא "אלוהים", הוא נעצר על ידי השירות החשאי ואושפז במכון הפסיכיאטרי של וושינגטון לצורך הערכה נפשית.

בחודש שלאחר מכן, ביולי 2025, עצר השירות החשאי את בסט שוב לאחר שניסה להיכנס לשביל גישה במתחם הבית הלבן. שופט הוציא צו המורה לו להתרחק משטחי הבית הלבן. בעת חקירת אותם אירועים בשנה שעברה, גילו חוקרים כי בסט פרסם הצהרות שונות ברשתות החברתיות, כולל טענה שהוא "אוסמה בן לאדן האמיתי", ולפחות פוסט אחד שבו הביע רצון לפגוע בטראמפ, כך מסר המקור. עם זאת, לדברי גורם באכיפת החוק, המשטרה מעולם לא נתקלה בחשוד כשהוא מתנהג באלימות או אוחז בנשק לפני כן.

אולי יעניין אתכם גם

משפטי טוקיו: נירנברג של המזרח הרחוק

הדם ששטף את "מטבח הגיהנום״: סיפורה של כנופיית הווסטיז

איך הפך אל קפונה את החלב שלנו לבטוח יותר?

הַסָּוָואנְט: החוקרת האלמונית שנלחמת בקיצונים לפני שהם יורים

על הפרהוד בבגדאד: הפוגרום שטלטל את יהודי עיראק

שוד הבנק הצפוני בבלפסט: הדרמה שזעזעה את צפון אירלנד

כתבי CNN שמעו את מה שנשמע כעשרות יריות סמוך לבית הלבן זמן קצר לאחר השעה 18:00 (שעון החוף המזרחי), מה שהוביל לסגר של כ-40 דקות על העיתונאים שנכחו בשטח ולתגובה מהירה של השירות החשאי. קולות הירי נשמעו כשעה לאחר שהוכרז על "סגירת עיתונות" (press lid) בשעה 17:06, סימן לכך שהכתבים לא ציפו לראות את הנשיא טראמפ שוב במהלך היום. עד לאותו רגע, עיתונאים רבים ואנשי צוות העיתונות של הבית הלבן כבר עזבו את המתחם.

אנשי התקשורת ששהו במדשאה הצפונית הובהלו לחדר התדרוכים של הבית הלבן, שם נאמר להם להסתגר, בעוד סוכני השירות החשאי צועקים "לרדת לרצפה" ומזהירים מפני "יריות". היו לפחות 24 עיתונאים שהסתתרו בתוך חדר התדרוכים במהלך הסגר, בהם צלמים, מפיקים וכתבים. סוכני שירות חשאי חמושים ברובים נראו נעים בשטח המדשאה הצפונית לאחר האירוע וחוסמים את חדר התדרוכים. הסגר הוסר מעט אחרי השעה 18:45 (שעון החוף המזרחי).

התקרית התרחשה לאחר שמספר בכירים בממשל, ביניהם ראש סגל הבית הלבן סוזי ויילס, שר האוצר סקוט בסנט וסגן הנשיא ג'יי-די ואנס, תועדו על ידי מצלמות CNN עוזבים את מתחם הבית הלבן. טראמפ נשאר בוושינגטון בסוף השבוע לאחר שביטל נסיעה מתוכננת למועדון הגולף שלו בניו ג'רזי.

היסטוריה של חדירות לבית הלבן

הבית הלבן, המשמש כמעון הרשמי וכמרכז העצבים של הממשל האמריקאי, הוא מבצר מודרני המוגן באמצעים טכנולוגיים מורכבים. למרות מערכות האבטחה, החומות והנוכחות הקבועה של השירות החשאי, ההיסטוריה של המבנה רצופה באירועים שבהם הצליחו יחידים, מונעים בדרבנם או בשיגעונם, להפר את השקט ולחדור אל מרחבים שאמורים להיות החסומים ביותר בעולם.

מבית פתוח למבצר מאובטח

עד שלהי המאה ה-19, נהנה הבית הלבן ממדיניות של דלתות פתוחות, שאפשרה לציבור הרחב גישה חופשית למסדרונות וללובי של המבנה. לוביסטים היו ממתינים במסדרונות כדי להגיש עתירות לנשיא, והמבנה היה גדוש באנשים שעסקו בכל משימה אפשרית. בתקופת ממשל אברהם לינקולן, המצב הפך לבלתי נסבל; אנשים היו מטפסים דרך חלונות, ולינקולן, למרות רצונו הראשוני לשוחח עם אזרחים, נאלץ להגביל את שעות הביקור לפעמיים בשבוע ולשנות את מבנה הבית כדי שיוכל להגיע לארוחות מבלי לעבור במסדרונות הציבוריים.

מדיניות הדלת הפתוחה נמשכה במידה מסוימת עד ימי ממשל גרובר קליבלנד בשנות ה-80 של המאה ה-19, והשטחים החיצוניים נותרו פתוחים עד תקופת קלווין קולידג' בשנות ה-20 של המאה ה-20. לאחר מלחמת העולם השנייה, הגישה צומצמה באופן משמעותי, כאשר משרד המבקרים החל להנהיג סיורים מתוזמנים באזורים מוגבלים.

אמצעי הגנה שונים קיימים עוד מימי תומאס ג'פרסון, שבנה מחסום עץ בראשית המאה ה-19. ב-1819 נבנתה גדר ברזל, שחלקים ממנה קיימים עד היום. במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20, הגדר הורחבה כדי להרחיק את התנועה מהבית מחשש למכוניות תופת. לאחר פיגועי 11 בספטמבר, הוגדר המרחב האווירי מעל הבית כשטח אסור לטיסה ואכיפתו הוחמרה. במהלך השבעות, הפגנות ג'ורג' פלויד ובחירות 2020, הותקנה גדר זמנית בגובה 13 רגל (כ-4 מטרים), כפול מגובה הקודמת, בתוספת מחסומי בטון למניעת פריצה עם כלי רכב.

חדירות אל תוך מבנה המגורים והמשרדים

רבים מהפורצים לאורך ההיסטוריה תוארו כמתחזים או כחסרי מזימות הסובלים מבעיות נפשיות, אך היו גם כאלו שנכנסו מתוך כוונה רעה. ב-1891, אדם טיפס על הפורטיקו הדרומי ונכנס לחדר האדום לפני שנעצר על ידי מאבטחים, בסיועו של בנימין הריסון. בין השנים 1901 ל-1909, אדם בחובע צילינדר טען שיש לו פגישה עם הנשיא, הוכנס לחדר האדום, אך לאחר שיחה קצרה הורה תאודור רוזוולט לשירות החשאי להוציא את ה"משוגע" מהמקום; בחיפוש שנערך עליו נמצא אקדח.

ב-13 באפריל 1912, נעצר מייקל וינטר לאחר שפרץ לבית הלבן במטרה לפגוש את ויליאם הווארד טאפט. בין 1929 ל-1933, תייר קשיש מאיווה עם מזוודה חלף על פני האבטחה ללא הפרעה והסתובב בין החדרים, בוחן תמונות וריהוט; במזוודתו נמצאו רק ספרי תיירות ומפות. בתקופה זו, במהלך ארוחת ערב של הרברט הובר עם לואי ב. מאייר, נכנס זר מהרחוב ודרש פגישה עם הנשיא, עד שהודף על ידי משרת.

בין 1940 ל-1945, גבר חדר פנימה ונכנס בזמן שפרנקלין ד. רוזוולט ומשפחתו צפו בסרט, ואף זכה לקבל את חתימת הנשיא לפני שהוצא מהמקום. ב-20 בינואר 1985, רוברט לאטה הצליח לחדור למעון הרשמי על ידי הצטרפות ל-33 חברי הלהקה הימית (Marine Band) ועבר במסדרונות במשך 14 דקות לפני שנעצר. ב-24 בנובמבר 2009, קרלוס אלן, מיקאלה סלאחי וטארק סלאחי הופיעו ללא הזמנה לארוחת ערב ממלכתית לכבוד ראש ממשלת הודו דאז, מנמוהן סינג.

ב-19 בספטמבר 2014, עומאר גונזלס קפץ מעל הגדר מצד שדרות פנסילבניה, נכנס דרך דלתות הפורטיקו הצפוני, הכניע קצין שירות חשאי ורץ על פני רוב הקומה הראשית לפני שנעצר על ידי סוכן תגובה מהירה. ב-20 בספטמבר 2020, השחקנית מריה בקלובה, בתפקידה כ"טוטאר" במהלך צילומי הסרט "בוראט 2", הצליחה להיכנס לבית הלבן על ידי הצמדות לעיתונאית רשת OAN שאנל ריון, השתתפה בנאום של דונלד טראמפ ואף שוחחה עם דונלד טראמפ ג'וניור…

פריצות אל שטחי הבית הלבן

לאורך השנים, השטחים המקיפים את המבנה היוו יעד לפולשים רבים.

ב-25 בדצמבר 1973, דבורה דניאל ומיטשל סניידר נעצרו לאחר שטיפסו על גדר הברזל השחורה בזמן שריצ'רד ניקסון סעד עם משפחתו. הם ניסו למסור תמונות של ילדים וייטנאמים פצועים. ב-17 בפברואר 1974, רוברט ק. פרסטון הטיס מסוק בל UH-1B אירוקוי גנוב מעל השטחים ואולץ לנחות, אז רץ לעבר המעון לפני שנעצר.

ב-25 בדצמבר 1974, מרשל ה. פילדס ניפץ שער בטרקטורון שברולט אימפלה, נסע עד לפורטיקו הצפוני ועיכב את מעצרו במשך שעות בטענה שיש לו חומרי נפץ – שנתגלו מאוחר יותר כזיקוקים. בין 1975 ל-1976, ג'רלד ב. גיינוס טיפס על הגדר ארבע פעמים, ובאחד המקרים אף התקרב לסוזן פורד, בתו של הנשיא.

ב-25 ביולי 1976, צ'סטר פלאמר טיפס על הגדר חמוש בצינור, התעלם מהוראות השירות החשאי ונורה על ידי קצין מתלמד. הוא מת מפצעיו בבית החולים והיה לקורבן הירי הראשון הידוע בשטחי הבית הלבן.

ב-4 באוקטובר 1978, אנתוני הנרי, לבוש בחליפת קראטה לבנה וחמוש בסכינים, נכנס למדשאה. ב-12 בספטמבר 1994, פרנק יוג'ין קורדר התרסק עם מטוס ססנה 150 גנוב על המדשאה הדרומית בניסיון לפגוע בבניין, והיה לאדם היחיד שנהרג בתקרית מעין זו. ב-24 במאי 1995, לילנד ויליאם מודג'סקי, חמוש באקדח 0.38 ללא תחמושת, נורה ונהרג על ידי כוחות הביטחון.

ב-4 בדצמבר 2005, שון א. קוקס נתפס לאחר שטיפס על הגדר מתוך אמונה שהוא נועד להינשא לצ'לסי קלינטון. דוחות פסיכיאטריים קבעו כי היה פסיכוטי. ב-22 באוקטובר 2014, דומיניק אדסניה קפץ מעל הגדר והותקף על ידי שני כלבי שמירה לפני שנעצר, כשהוא מכה אותם. ב-26 בנובמבר 2015, ג'וזף אנתוני קאפוטו נעצר מיד לאחר שקפץ מעל הגדר בזמן שהמשפחה הראשונה חגגה את חג ההודיה בתוך הבית.

הפרות מרחב אווירי ותקריות מחוץ לחומות

המרחב האווירי מעל הבית הלבן ידע גם הוא חדירות מדאיגות.

ב-12 במאי 2005, מטוס ססנה 150 שהוטס על ידי סטודנט גרם לפינוי המוני מהבית הלבן והקפיטול, עד שאולץ לנחות על ידי מטוסי F-16 ומסוק בלק הוק. ב-26 בנובמבר 2019, הבית הלבן ננעל ל-30 דקות עקב מטוס קטן שחדר למרחב. ב-4 ביוני 2023, מטוס פרטי עם טייס ללא הכרה טס בגובה 34,000 רגל דרך המרחב האסור עד שהתרסק לצלע הר בווירג'יניה.

בגזרת התקריות מחוץ לחומות, היו אירועים חמורים לא פחות. ב-22 בפברואר 1974, שמואל ביק ניסה לחטוף מטוס במטרה להתרסק על הבית הלבן והתאבד בירייה בראשו. ב-29 באוקטובר 1994, פרנסיסקו מרטין דוראן ירה 29 כדורים לעבר הבית הלבן מרובה חצי-אוטומטי לפני שנעצר. ב-11 בנובמבר 2011, אוסקר רמירו אורטגה-הרננדז ירה לעבר הבית; לפחות כדור אחד נעצר על ידי זכוכית משוריינת.

ב-10 באוגוסט 2020, מירון ברימן, גבר בן 51 ממרילנד, נורה על ידי סוכן שירות חשאי לאחר שרץ לעברו עם יד בכיסו וטען שהוא חמוש. הנשיא פונה זמנית מחדר התדרוכים. ב-9 במרץ 2025, השירות החשאי ניהל קרב יריות עם אנדרו דוסון, בן 27 מאינדיאנה, ליד בניין המשרדים של אייזנהאואר; ברשותו נמצאו אקדח דמוי טלפון, רובה BB, ורובה קליבר 0.22 במכוניתו.

ההיסטוריה של הבית הלבן היא עדות מתמדת למתח שבין היותו בית מגורים ומוסד דמוקרטי פתוח, לבין היותו יעד למבקשי תשומת לב, חולים בנפשם או גורמים עוינים. כל תקרית, מפעולות קטנות ועד לאיומים משמעותיים, עיצבה מחדש את מערכות האבטחה והשמירה המקיפות את לב השלטון האמריקאי.

חומר מעשיר לקריאה

The President's House מאת מרגרט טרומן.

לסיפורים נוספים על העבר המרתק של מוקדי הכוח בעולם, אנו מזמינים אתכם להמשיך ולעקוב אחר התכנים באתר. אל תשכחו לשתף את הכתבה עם חובבי היסטוריה אחרים.