דלג לתוכן
איור המציג טלפון בלקברי קלאסי עם מקלדת פיזית ולוגו החברה במרכז. משמאל אנשי עסקים וגרף צמיחה, ומימין לוגו בלקברי סדוק, גרף מניות יורד וסמלי אבטחת מידע וטכנולוגיות רכב, הממחישים את עליית החברה, נפילתה ושינוי פעילותה.

בלקברי: הטלפון שכבש את העולם ואיבד את מקומו

עלייתה ונפילתה של בלקברי: מענקית הטלפונים החכמים ששלטה בעולם העסקים, דרך המהפכה שחוללו האייפון ואנדרואיד, ועד לניסיונה להמציא את עצמה מחדש כחברת תוכנה ואבטחת מידע. איור מקורי שנוצר במיוחד עבור אתר ״היסטוריה מסופרת״ (HistoryIsTold.com). הלוגו והשם BlackBerry הם סימני מסחר של בעליהם.

בשיאה שלטה בלקברי ביותר ממחצית שוק הטלפונים החכמים בארצות הברית והפכה לסמל מעמד בעולם העסקים. ■ אלא שהופעת האייפון, עליית אנדרואיד ושורת החלטות אסטרטגיות שגויות הובילו לאובדן כמעט מוחלט של מעמדה בשוק הסמארטפונים.

באוגוסט 2007 הגיעה מניית בלקברי (BlackBerry), יצרנית הטלפונים החכמים הקנדית, למחיר של 236 דולר. עבור המשקיעים, המנהלים והלקוחות הייתה זו תקופה של הצלחה מסחררת. מכשירי החברה נמצאו בידיהם של אנשי עסקים, עובדי ממשל ומנהלים בכירים, ושמה הפך כמעט למילה נרדפת לתקשורת ניידת מקצועית. היא שלטה בשוק שבו התבססה, נהנתה ממוניטין של אמינות ואבטחת מידע והחזיקה בקהל לקוחות נאמן במיוחד. כמעט דבר לא העיד על כך שהחברה מתקרבת לאחת מנקודות המפנה המשמעותיות בתולדותיה.

שבעה חודשים קודם לכן, בינואר 2007, הציגה אפל את האייפון הראשון במרכז הכנסים מוסקונה בסן פרנסיסקו. בהנהלת בלקברי, שנקראה באותה תקופה Research in Motion, או בקיצור RIM, לא מיהרו להתרגש. מנהלי החברה החליטו לאפשר לאפל להתמקד בשוק הטלפונים החכמים המיועדים לציבור הרחב, בעוד הם ימשיכו לפתח ולמכור את מוצריהם ללקוחות עסקיים ולגופים ממשלתיים שרכשו מכשירים עבור עובדיהם.

גִ'ים בַּלְסִילִי, ששימש באותה תקופה מנכ"ל משותף של החברה, התייחס לאפשרות שהאייפון יחולל שינוי עמוק בשוק הטלפונים החכמים בביטול מסוים. לדבריו, התיאור של הופעת האייפון כנקודת מפנה גורלית עבור בלקברי היה מוגזם.

באותה עת היה קל להבין את הביטחון הזה. בלקברי כבר הוכיחה שהיא יודעת לייצר מוצר שאנשים מוכנים לשלם עבורו, ושארגונים שלמים מסתמכים עליו מדי יום. אפל, לעומת זאת, הציגה מכשיר חדש שהצלחתו עדיין לא הייתה מובטחת. אלא שבתוך שנים אחדות התברר שהמאבק בין שתי החברות לא יוכרע רק באמצעות השוואה בין מקלדת פיזית למסך מגע. הוא עסק בשאלה יסודית הרבה יותר: מהו בכלל טלפון חכם, ולאילו צרכים עליו לתת מענה?

סיפורה של בלקברי מתחיל בשנת 1984, כאשר נוסדה בקנדה כחברת טכנולוגיות תקשורת בשם Research in Motion. היא החלה בפיתוח מודמים ומכשירי איתורית, התקדמה אל תחום התקשורת הניידת והפכה לאחת מחלוצות שוק הטלפונים החכמים. בשיאה החזיקה ביותר מ-50% מהשוק האמריקאי ובכ-20% מהשוק העולמי, ומכרה יותר מ-50 מיליון מכשירים בשנה. אולם לאחר הופעת האייפון בשנת 2007 ומערכת אנדרואיד בשנת 2008, התקשתה החברה להסתגל לשינוי בציפיות הצרכנים. עד 2018 כבר נעלם למעשה נתח השוק שלה בתחום הטלפונים החכמים, והיא החלה לבנות לעצמה זהות חדשה כחברת תוכנה ושירותים.

1984: ראשיתה של בלקברי

כאשר נוסדה Research in Motion בשנת 1984, שוק הטלפונים החכמים כפי שאנו מכירים אותו עדיין לא היה קיים. החברה הקנדית התמקדה בפיתוח טכנולוגיות תקשורת וקישוריות, ובמיוחד מודמים ומכשירי איתורית, שאפשרו קבלת הודעות והעברת מידע באמצעים ניידים.

הפעילות הזאת הניחה את היסודות לתחום שבו עתידה הייתה להתמחות. במקום להתייחס למכשיר הנייד כאמצעי לביצוע שיחות בלבד, החברה פיתחה יכולות שאפשרו העברת מידע וקבלת הודעות גם מחוץ למשרד. הצורך בתקשורת מהירה ואמינה היה משמעותי במיוחד עבור ארגונים גדולים, שנדרשו לשמור על קשר רציף עם עובדיהם ולנהל מידע עסקי גם כאשר אלה לא ישבו מול מחשב.

בשנת 2000 הציגה החברה את BlackBerry 957, אחד ממוצרי הטלפון הנייד הראשונים שלה. המכשיר כלל יכולות גלישה באינטרנט וקבלת דואר אלקטרוני בדחיפה, המכונה Push Email. הטכנולוגיה אפשרה להודעות להגיע למכשיר באופן אוטומטי, בלי שהמשתמש יצטרך לבדוק ידנית אם התקבל דואר חדש.

במונחים של עולם העסקים באותה תקופה, הייתה זו יכולת משמעותית. הדואר האלקטרוני כבר הפך לכלי עבודה מרכזי, אך הגישה אליו מחוץ למשרד לא הייתה תמיד פשוטה. בלקברי הציעה לאנשי מקצוע אפשרות להישאר מחוברים להודעותיהם גם בדרכים, בפגישות ובנסיעות.

הערך של המכשירים לא נבע רק מהיכולת לקרוא הודעות. בלקברי שילבה אבטחת מידע ברמה ארגונית, תקשורת אמינה ותכונות שנועדו לסייע לעובדים לנהל את משימותיהם. השילוב הזה משך חברות וגופים ממשלתיים, שרכשו את המכשירים עבור עובדיהם והפכו אותם לחלק מסביבת העבודה.

בתוך שנים אחדות הפכה בלקברי למותג יוקרתי המזוהה עם מקצועיות, זמינות ויעילות. נשיאת מכשיר בלקברי הפכה עבור רבים לסמל של מעמד עסקי, והמקלדת הפיזית הקטנה הפכה לאחד מסימני ההיכר הבולטים של החברה.

הצלחת בלקברי הולידה גם כינוי יוצא דופן: CrackBerry. הכינוי, ששילב את שם החברה עם המילה Crack, התייחס לשימוש האינטנסיבי במכשירים ולתחושה של משתמשים רבים שהם אינם מסוגלים להתנתק מהם. עבור אנשי עסקים, האפשרות לקבל הודעות ולענות עליהן בכל רגע הייתה יתרון ברור. המקלדת הפיזית אפשרה הקלדה מהירה, ומערכות האבטחה סיפקו לארגונים תחושת ביטחון בניהול המידע שלהם. ככל שהשימוש במכשירים התרחב, כך התחזקה גם התלות של לקוחות עסקיים במערכות החברה.

בשיאה החזיקה בלקברי ביותר ממחצית שוק הטלפונים החכמים בארצות הברית ובכחמישית מהשוק העולמי. מכירותיה הגיעו ליותר מ-50 מיליון מכשירים בשנה, ומחיר מנייתה חצה את רף 230 הדולרים.

לכאורה, החברה הצליחה ליצור לעצמה יתרון תחרותי שקשה לערער עליו. היא החזיקה בלקוחות נאמנים, בתשתיות טכנולוגיות ובמוניטין חזק בתחום האבטחה. אלא שהיתרונות הללו עיצבו גם את האופן שבו מנהליה הבינו את השוק, ואת גבולות השינוי שהם היו מוכנים לקבל.

הידעת? בשיאה מכרה בלקברי יותר מ-50 מיליון מכשירים בשנה והחזיקה ביותר ממחצית שוק הטלפונים החכמים בארצות הברית. השימוש האינטנסיבי במכשיריה אף הוליד את הכינוי CrackBerry, שרמז לקושי של המשתמשים להתנתק מהם.

ינואר 2007: האייפון מגיע והנהלת בלקברי לא מתרגשת

בינואר 2007 הציגה אפל את האייפון הראשון במרכז הכנסים מוסקונה בסן פרנסיסקו. בעוד בלקברי ביססה את מוצריה על תקשורת עסקית, אבטחת מידע ומקלדות פיזיות, אפל הציגה גישה שונה למכשיר הנייד, שהעמידה במרכז את מסך המגע ואת חוויית המשתמש.

בעיני מנהלי בלקברי, ההבדל בין שתי הגישות דווקא חיזק את ביטחונם. הם האמינו כי החברה שלהם משרתת שוק מובחן, בעל צרכים מיוחדים. לקוחות עסקיים רצו להקליד במהירות, לשלוח הודעות בצורה אמינה ולהגן על מידע רגיש. מסך מגע, נוח ככל שיהיה, לא נתפס בעיניהם כתחליף מספק למקלדת פיזית. בהנהלת החברה החליטו להמשיך ולהתמקד בארגונים ובממשלות, ולהשאיר לאפל את ההתמודדות על ליבו של הצרכן הפרטי.

כאשר עלתה השאלה אם האייפון עומד לחולל שינוי יסודי בתעשייה, ג'ים בלסילי לא ראה בכך איום מיידי על בלקברי.

״אני חושב שזו תהיה הגזמה לתאר זאת כשינוי יסודי עבור בלקברי.״
ג'ים בלסילי, מנכ"ל משותף של Research in Motion, בהתייחסו להשפעת האייפון על התעשייה

הדברים נאמרו בתקופה שבה בלקברי עדיין נחשבה למובילה בשוק. מבחינת ההנהלה, הבחירה להמשיך ולשרת את לקוחותיה המרכזיים נראתה הגיונית. החברות והממשלות שרכשו את מכשיריה ייצרו הכנסות ורווחים, ואילו שוק הטלפונים החכמים לצרכנים פרטיים היה עדיין תחום שבו לא הייתה לבלקברי אותה מידת שליטה.

אולם ההנחה ששני השווקים יוכלו להתפתח בנפרד התבררה בהמשך כבעייתית. הצרכנים הפרטיים החלו לאמץ מכשירים חדשים, ודרישותיהם השפיעו בהדרגה גם על המכשירים שבהם ביקשו להשתמש בעבודה.

חשוב להבין שבשנת 2007 כישלונה של בלקברי עדיין לא היה בלתי נמנע. היא החזיקה ביתרונות אמיתיים, ובמשך שנים נוספות המשיכה למכור מיליוני מכשירים. המשבר התפתח בהדרגה, כתוצאה משורת החלטות והסתגלות איטית לשוק משתנה.

2008: אנדרואיד מצטרפת, והקרב על הסמארטפון משתנה

בשנת 2008 הצטרפה לתחרות גם מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל. הופעתה הרחיבה את השינוי שהחל עם האייפון והציבה בפני בלקברי אתגר מסוג חדש.

אפל וגוגל פעלו להפוך את הטלפון החכם ממכשיר המיועד בעיקר לתקשורת ולניהול משימות למערכת המסוגלת לשמש גם לצריכת תוכן, לבידור ולהפעלת מגוון רחב של יישומונים. המשמעות הייתה שהטלפון החכם החל להיתפס כפלטפורמה, ולא רק כמוצר בעל מספר תכונות מוגדרות.

המשתמשים לא בחנו עוד רק את איכות השיחות, מהירות קבלת הדואר האלקטרוני או נוחות ההקלדה. הם החלו לצפות לממשק נוח, למסך גדול ולמבחר הולך ומתרחב של יישומונים המתאימים לצרכים האישיים שלהם. עבור בלקברי, שהצלחתה נשענה על תפיסה שונה, השינוי הזה חייב בחינה מחודשת של מוצריה. אולם החברה המשיכה להאמין כי המקלדת הפיזית והיכולות העסקיות הן היתרונות החשובים ביותר בעיני לקוחותיה.

BlackBerry Storm: הניסיון להתחרות במסך המגע

כאשר התברר שהאייפון מצליח מסחרית, החליטה בלקברי לפתח מכשיר שיתחרה בו בתחום מסכי המגע. בשנת 2008 השיקה את BlackBerry Storm, שנועד לספק מענה לדרישה הגוברת למכשירים מסוג זה. אלא שהמוצר החדש התקבל בביקורות קשות. מסך המגע לא תמיד פעל כראוי, וחוויית השימוש סבלה מבעיות שפגעו ביכולתו להתחרות במכשירים החדשים של אפל.

המכשיר, שנועד להוכיח כי בלקברי מסוגלת להתמודד עם ההתפתחויות בשוק, המחיש דווקא את הקשיים שלה ביישום השינוי. בהמשך ניסתה החברה לשלב בין שתי הגישות. היא הציגה מכשירים ששילבו מסך מגע ומקלדת פיזית, ובהם דגמים מסדרת BlackBerry Bold. השילוב אפשר לה לשמר חלק מהיתרונות שהקנו לה את נאמנות לקוחותיה, ובטווח הקצר סייע לבלום חלק מהלחץ התחרותי.

אולם המגמה הכללית בשוק המשיכה לנוע לעבר מסכים גדולים יותר. ככל שגדל מגוון היישומונים והשימושים בטלפונים, כך נעשה שטח התצוגה חשוב יותר. המקלדת הפיזית, שהייתה בעבר אחד מנכסיה המרכזיים של בלקברי, הגבילה את האפשרות להקדיש חלק גדול יותר מחזית המכשיר למסך.

נוצר מצב שבו החברה ביקשה להתאים את מוצריה לעולם חדש, אך המשיכה להגן על מאפיין מרכזי של העולם הישן.

2010: בלקברי עדיין מובילה, אבל יסודות השוק כבר משתנים

למרות השקת האייפון ועליית אנדרואיד, בלקברי לא איבדה מיד את מעמדה. למעשה, גם בשנת 2010 היא עדיין החזיקה ביותר מ-40% משוק הטלפונים החכמים בארצות הברית ובקרוב ל-20% מהשוק העולמי. הנתונים האלה חשובים להבנת התהליך. הם מראים כי נפילתה של החברה לא הייתה תוצאה מיידית של הצגת מוצר מתחרה אחד. במשך כמה שנים המשיכה בלקברי ליהנות ממכירות משמעותיות, מבסיס לקוחות רחב וממוניטין חזק. אולם בתוך השוק התרחש שינוי עמוק יותר, שלא תמיד בא לידי ביטוי מיידי בנתוני המכירות.

אפל וגוגל הרחיבו את האפשרויות שהציעו הטלפונים החכמים, ואילו בלקברי המשיכה להתמקד בשיפור תכונות שהיו מרכזיות למוצריה הקודמים. היא פעלה לייעל את הדואר האלקטרוני, לשפר את האבטחה ולחזק את יכולות הקישוריות.

השיפורים הללו היו בעלי ערך עבור לקוחות קיימים, אך הם לא סיפקו בהכרח תשובה לציפיותיהם של משתמשים חדשים. אלה חיפשו מכשיר שיאפשר להם לא רק לעבוד, אלא גם ליהנות מתוכן, להשתמש במגוון יישומונים ולנהל חלקים רבים מחייהם האישיים. במובן מסוים, בלקברי המשיכה לשכלל את התשובה שלה לשאלה שכבר החלה להשתנות.

המלכודת העסקית: נאמנות ללקוחות שהביאו את ההצלחה

אחת הסיבות המרכזיות להיחלשות בלקברי הייתה ההתמקדות המתמשכת בשוק העסקי. במשך שנים הסתמכה החברה על לקוחות ארגוניים וממשלתיים שרכשו מכשירים בהיקפים גדולים. הדרישות של הלקוחות האלה היו ברורות יחסית: תקשורת מאובטחת, קישוריות יציבה ויכולת לנהל דואר אלקטרוני ומידע עסקי.

בלקברי סיפקה את הצרכים הללו בהצלחה, ולכן גם היה לה תמריץ להמשיך ולשפר את המוצרים בהתאם לדרישותיהם של אותם לקוחות. אולם אפל וגוגל פנו לקהל רחב בהרבה. הן פיתחו ממשקי משתמש נגישים, אפשרויות בידור ומערכות של יישומונים שהפכו את הטלפון החכם למכשיר שימושי עבור אנשים שלא בהכרח נזקקו לו לצורכי עבודה.

הבחירה של בלקברי להתרכז בלקוחות המסורתיים שלה המחישה את אחת הבעיות המוכרות בתחום החדשנות העסקית: חברה מצליחה עשויה להקדיש את מרבית משאביה ללקוחות שמייצרים עבורה את ההכנסות והרווחים הגבוהים ביותר, ובכך להזניח שוק חדש שעתיד להפוך לחשוב יותר.

הקושי לא היה בכך שהחברה לא הקשיבה ללקוחותיה. היא הקשיבה להם היטב. הבעיה הייתה שהלקוחות שעליהם הסתמכה לא בהכרח ייצגו את כלל המשתמשים שעתידים היו להיכנס לשוק.

השינוי נעשה משמעותי במיוחד כאשר ארגונים החלו לאמץ מדיניות המכונה Bring Your Own Device, או BYOD, שבמסגרתה הורשו עובדים להשתמש במכשירים האישיים שלהם לצורכי עבודה. לפני כן, החברה שבה הועסק אדם יכלה לקבוע איזה מכשיר יקבל. עבור בלקברי, שהתמחתה במכירה לארגונים, היה זה יתרון עסקי ברור. ההחלטה על רכישת מכשירים התקבלה לעיתים בידי מנהלים ומחלקות טכנולוגיה, ולא בהכרח בידי העובדים עצמם. אולם כאשר עובדים החלו להשתמש בטלפונים הפרטיים שלהם גם במסגרת העבודה, השתנה מאזן הכוחות.

עובד שהעדיף אייפון או מכשיר אנדרואיד בחייו האישיים יכול היה כעת להשתמש בו גם במקום העבודה. בהדרגה החלו עובדים להחליף את מכשירי הבלקברי שסופקו להם במכשירים שבחרו בעצמם. כך החלה להישחק ההפרדה שעליה בנתה הנהלת בלקברי את האסטרטגיה שלה בשנת 2007. השוק העסקי והשוק הפרטי לא נותרו מנותקים. העדפותיהם של הצרכנים הפרטיים החלו להשפיע ישירות על החלטות הרכישה של הארגונים.

הלקוחות שהעניקו לבלקברי ביטחון במשך שנים כבר לא יכלו להבטיח לה את אותו מעמד.

הידעת? גם שלוש שנים לאחר הצגת האייפון, בשנת 2010, עדיין החזיקה בלקברי ביותר מ-40% משוק הטלפונים החכמים בארצות הברית. המעבר של עובדים לשימוש בטלפונים האישיים שלהם במסגרת העבודה היה אחד התהליכים שפגעו בהמשך ביתרונה בשוק העסקי.

מהפכת היישומונים שבלקברי התקשתה להבין

הקושי של בלקברי נגע להגדרה הבסיסית של הערך שהטלפון החכם אמור לספק למשתמש. החברה התמקדה לאורך שנים בשיפור יכולות קיימות: דואר אלקטרוני מהיר יותר, אבטחת מידע משופרת ותקשורת אמינה יותר. מבחינתה, מכשיר איכותי היה מכשיר שמבצע את המשימות האלה היטב.

לעומת זאת, אפל וגוגל קידמו תפיסה שלפיה הטלפון החכם הוא פלטפורמה פתוחה למגוון רחב של פעילויות. המכשיר עצמו היה רק חלק מהחוויה, ואילו היישומונים שהותקנו עליו הרחיבו בהתמדה את האפשרויות שהציע.

הגישה הזאת העניקה למשתמשים יכולת להתאים את המכשיר לצרכיהם האישיים, לא רק באמצעות תכונות שהיצרן סיפק מראש, אלא גם באמצעות תוכנות שפותחו בידי גורמים חיצוניים.

במקביל החלו להיווצר סביב מערכות ההפעלה של אפל וגוגל מערכות אקולוגיות רחבות של מפתחים, יישומונים ומשתמשים. כך, ככל שיותר אנשים השתמשו במערכות האלה, גדל התמריץ לפתח עבורן יישומונים חדשים. ככל שגדל מגוון היישומונים, כך נעשו המכשירים אטרקטיביים יותר בעיני צרכנים נוספים.

בלקברי, לעומת זאת, המשיכה להסתמך במידה רבה על פיתוחים של החברה עצמה. היא לא הצליחה לפתח מערכת יישומונים חיצונית שתתחרה בהיקף ובמגוון שהציעו יריבותיה. הפער הזה נעשה משמעותי במיוחד ככל שהטלפון החכם הפך לכלי לניהול החיים האישיים, לבידור ולתקשורת חברתית, נוסף על תפקידיו העסקיים.

BlackBerry Messenger: ההזדמנות שלא נוצלה

אחד המוצרים הבולטים של בלקברי היה BlackBerry Messenger, או BBM, שירות מסרים מיידיים שהפך לפופולרי בקרב משתמשי החברה. השירות הציע דרך נוחה לתקשר עם משתמשי בלקברי אחרים, והיה אחד הגורמים שתרמו לנאמנות הלקוחות למותג. אולם החברה בחרה להגביל את השימוש בו למכשיריה שלה.

ההחלטה התאימה לאסטרטגיה שביקשה לשמר את היתרון של מוצרי בלקברי באמצעות תכונות ייחודיות. משתמש שרצה ליהנות משירות המסרים היה צריך להחזיק במכשיר של החברה. אלא שההגבלה הזאת צמצמה גם את האפשרות להפוך את BBM לשירות תקשורת בעל קהל משתמשים רחב שאינו תלוי במכשיר מסוים.

בהמשך הצליחו יישומוני מסרים חיצוניים, ובהם WhatsApp, להפיק תועלת מגישה שונה: האפשרות לקיים תקשורת בין משתמשים במכשירים ובפלטפורמות שונות. במקום להרחיב את בסיס המשתמשים של שירות המסרים שלה מעבר למכשירי בלקברי, החברה המשיכה להתייחס אליו בעיקר ככלי שנועד לחזק את מכירות החומרה. הבחירה הזאת המחישה את המתח בין הרצון לשמור על היתרונות של המוצר הקיים לבין האפשרות לפתח שירות שיצליח גם ללא תלות באותו מוצר.

ייתכן שהרחבת BBM לפלטפורמות נוספות הייתה יוצרת הזדמנויות עסקיות אחרות, אך התפתחות השוק הדגימה את המחיר האפשרי של הגבלת שירות תקשורת למערכת אחת בלבד.

BlackBerry Storm: הבעיות נחשפות

כישלונו של BlackBerry Storm בשנת 2008 היה אחד הסימנים המוקדמים לקושי של בלקברי להוציא לפועל את השינוי הטכנולוגי שנדרש ממנה. המכשיר הושק כמענה למסכי המגע של המתחרים, אך סבל מבעיות תפקוד וזכה לביקורות שליליות במיוחד. במקום לשנות את הרושם שלפיו בלקברי נמצאת מאחור בתחום חוויית המשתמש, הוא חיזק את התחושה שהחברה מתקשה לתרגם את מומחיותה המסורתית למוצרים מסוג חדש.

באותו שלב עדיין היו לבלקברי משאבים, לקוחות ומעמד בשוק. אולם כל השקה שלא עמדה בציפיות צמצמה את יכולתה לשכנע צרכנים שהמוצרים שלה מסוגלים להתחרות בחלופות החדשות.

PlayBook: כניסה בעייתית לשוק הטאבלטים

ניסיון נוסף להרחיב את פעילות החברה היה מחשב הלוח BlackBerry PlayBook, המוזכר בהתפתחות מוצרי החברה סביב שנת 2010. גם המוצר הזה לא הצליח לשנות את מצבה. הוא זכה לביקורת חריפה, בין היתר משום שלא כלל יישומים מובנים לדואר אלקטרוני, ללוח שנה ולאנשי קשר.

היעדר היכולות האלה היה בולט במיוחד לנוכח הזהות העסקית של בלקברי. חברה שבנתה את המוניטין שלה סביב דואר אלקטרוני, תקשורת וניהול משימות הציגה מוצר חדש שלא כלל באופן מובנה חלק מהכלים שהפכו את מוצריה הקודמים למצליחים.

התוצאה הייתה פער בין ההבטחה המותגית של בלקברי לבין החוויה שסיפק המוצר בפועל. הביקורות על PlayBook הצטרפו לקשיים שעמם התמודדה החברה בשוק הטלפונים והמחישו כי עצם הכניסה לקטגוריית מוצרים חדשה אינה מבטיחה הצלחה.

BlackBerry Priv: ניסיון נוסף בשנת 2015

גם בשנים שלאחר מכן המשיכה בלקברי לנסות להציג מכשירים חדשים. בשנת 2015 השיקה את BlackBerry Priv, שנועד להשתלב במאמציה להתאים את מוצריה לשוק המשתנה.

אולם גם המכשיר הזה התקשה להצליח. ההשקה לא הייתה יעילה מספיק, המוצר סבל מבעיות תפקוד והערך שהציע לצרכן לא הוצג באופן ברור ועקבי. הקושי שחזר במספר דורות של מוצרים כבר לא היה קשור לתקלה בודדת. בלקברי התקשתה להחליט כיצד עליה למצב את עצמה ביחס למתחרים, ואילו תכונות אמורות לשכנע משתמשים לבחור דווקא במכשיריה.

בלקברי המשיכה להחזיק במורשת של אבטחת מידע ותקשורת עסקית, אך לא הצליחה להפוך את היתרונות האלה להצעה שתתאים למספר גדול מספיק של צרכנים בשוק שהשתנה.

התפתחות נתח השוק של בלקברי ממחישה את עומק השינוי. בשיאה שלטה החברה ביותר מ-50% משוק הטלפונים החכמים בארצות הברית ובכ-20% מהשוק העולמי. גם בשנת 2010, לאחר כניסתם של אפל וגוגל לתחום, החזיקה ביותר מ-40% מהשוק האמריקאי ובקרוב לחמישית מהשוק העולמי.

אולם בהמשך איבדה את מעמדה במהירות. עד תחילת 2018 כבר תואר חלקה בשוק הטלפונים החכמים כאפסי, לאחר תקופה שבה מכרה עשרות מיליוני מכשירים בשנה. ובמקביל השתנתה גם תמונת המצב בשוק ההון. מחיר מניית בלקברי, שהגיע באוגוסט 2007 ל-236 דולר, נסחר במשך חלק ניכר מהשנים שקדמו ל-2018 בטווח של דולרים בודדים גבוהים.

הירידה הזאת שיקפה שינוי חד בציפיות המשקיעים ביחס לעתידה של החברה. העסק שבעבר נחשב לאחד המותגים המרכזיים בתעשיית הטלפונים החכמים התקשה לשכנע שיש לו מסלול ברור לצמיחה נוספת בתחום.

סוף 2013: ג'ון צ'ן נכנס לתמונה

בסוף שנת 2013 מונה ג'וֹן צֶ'ן למנכ"ל בלקברי. צ'ן הגיע לחברה כבעל ניסיון בהובלת תהליכי הבראה עסקיים, ונדרש להתמודד עם ארגון שאיבד חלק גדול ממעמדו בשוק המרכזי שבו פעל. במקום להמשיך ולהתייחס לייצור טלפונים כבסיס היחיד לעתידה של החברה, הוביל צ'ן שינוי כיוון שהתבסס על תוכנה ושירותים. בלקברי ויתרה על ייצור הטלפונים בעצמה, והחלה לבנות את פעילותה סביב תחומים שבהם עדיין החזיקה במומחיות, במוצרים ובטכנולוגיות בעלות ערך מסחרי.

אחד התחומים המרכזיים היה אבטחת מידע ארגונית. במהלך שנות פעילותה בשוק הטלפונים צברה בלקברי ניסיון בפיתוח מערכות תקשורת מאובטחות ובניהול מידע בארגונים גדולים. המעבר לתחום התוכנה אפשר לה להשתמש ביכולות האלה גם בלי להסתמך על מכירת מכשירים מתוצרתה. תחום נוסף שבו זיהתה החברה הזדמנות היה תעשיית הרכב, ובעיקר השימוש בתוכנה במערכות מתקדמות לרכב.

QNX: מנוע הצמיחה החדש

אחד הנכסים המרכזיים של בלקברי בתחום הזה היה QNX, מערכת תוכנה שהחברה ביקשה לנצל כדי להתרחב בתעשיית הרכב המתפתחת. ההתמקדות ב-QNX השתלבה במגמה של התרחבות השימוש בתוכנה במערכות רכב, לצד התקדמות בתחום המכוניות האוטונומיות.

החברה ביקשה להשתמש במומחיותה באבטחת מידע כדי להתמודד עם הצורך בהגנה על מערכות רכב מפני איומי סייבר. במקום למכור לצרכנים את המכשיר שבו הם מחזיקים, היא החלה להתמקד בחלק מהמערכות הטכנולוגיות המאפשרות למוצרים מורכבים לפעול.

בלקברי יצרה שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה ובהן Baidu, Nvidia ו-Qualcomm, במטרה להרחיב את השימוש בתוכנות שלה בתחום כלי הרכב האוטונומיים.

השינוי הזה היה עמוק. חברה שהתפרסמה בזכות מכשיר שאפשר לעובד לקרוא דואר אלקטרוני מחוץ למשרד ביקשה כעת לפתח ולספק רכיבי תוכנה לתעשיות אחרות. במובן העסקי, מדובר היה בניסיון להפריד בין ערכה של הטכנולוגיה שפיתחה החברה לבין הצורך למכור דווקא מכשירי טלפון הנושאים את שמה.

2017 ו-2018: סימני התאוששות

בשנת 2017 החלו להופיע סימנים לכך שהאסטרטגיה החדשה מניבה תוצאות. בדו״חות שלה לרבעון השלישי של 2017 דיווחה בלקברי על צמיחה של 7% בהכנסות מפעילות התוכנה והשירותים. במקביל הציגה החברה תחזית לצמיחה שנתית של 10% עד 15% בתחום זה.

הנתונים לא החזירו אותה למעמדה הקודם בשוק הטלפונים, אך הם הצביעו על אפשרות לפיתוח פעילות עסקית שאינה תלויה עוד בהצלחתם של מכשירי בלקברי מול האייפון ואנדרואיד. גם שוק ההון החל להגיב. בתחילת 2018 נסחרה מניית החברה סביב 13 דולר, רמה שלא נראתה מאז אמצע שנת 2013. העלייה הייתה צנועה ביחס למחיר של 236 דולר שנרשם בשיאה, אך היא שיקפה שינוי מסוים בהערכת המשקיעים את עתידה.

למרות זאת, האפשרות להתאוששות מלאה עדיין לא הייתה מובטחת. תחומי אבטחת המידע ותוכנות הרכב הציעו הזדמנויות, אך גם הציבו בפני החברה אתגרים חדשים. הצלחתה של בלקברי בשוק הטלפונים לא הבטיחה שתוכל להפוך למובילה גם בתעשיות שאליהן נכנסה. נכון לתחילת 2018, נראה היה שהחברה הצליחה לייצב חלק מפעילותה ולמצוא כיוון עסקי חדש. אולם השאלה אם תצליח לשוב לצמיחה משמעותית נותרה פתוחה.

הידעת? לאחר שאיבדה כמעט לחלוטין את חלקה בשוק הטלפונים החכמים, החלה בלקברי להתמקד בתוכנה ובאבטחת מידע. בתחילת 2018 כבר פעלה עם חברות כמו Baidu, Nvidia ו-Qualcomm בתחום התוכנות לרכב אוטונומי.

כיצד הפכה ההצלחה של בלקברי לחולשתה?

הסיפור של בלקברי עשוי להיראות בדיעבד פשוט: חברה שהתעקשה על מקלדת פיזית בזמן שהעולם עבר למסכי מגע. אלא שהסבר כזה מחמיץ חלק ניכר מהמורכבות של התהליך.

בלקברי הצליחה משום שהבינה היטב את צורכיהם של לקוחות מסוימים. היא פיתחה עבורם מכשירים אמינים, מאובטחים ונוחים לתקשורת עסקית. ההצלחה הזאת יצרה מערכת שלמה של הכנסות, קשרים מסחריים והרגלי עבודה שהיו תלויים במוצרים שלה.

אולם כאשר הופיעו מתחרים שהציעו תפיסה אחרת של הטלפון החכם, היתרונות המסורתיים לא הספיקו. הנהלת החברה העריכה שהלקוחות העסקיים ימשיכו להעדיף את מה שהכירו. בפועל, השינוי שהחל בשוק הפרטי חדר בהדרגה גם למקומות העבודה. עובדים רצו להשתמש באותם מכשירים בבית ובמשרד, וארגונים החלו לאפשר להם לעשות זאת.

באותו זמן השתנה גם מרכז הכובד של התחרות הטכנולוגית. המכשיר עצמו נעשה חלק ממערכת רחבה יותר, שכללה מערכת הפעלה, יישומונים ושירותים. אפל וגוגל הצליחו לבנות סביב מוצריהן מערכות אקולוגיות של מפתחים ומשתמשים, בעוד בלקברי התקשתה להרחיב את פעילותה מעבר לגבולות החומרה והשירותים שבשליטתה.

גם כאשר ניסתה החברה להשתנות, הביצוע לא תמיד עמד בציפיות. BlackBerry Storm לא סיפק חוויית מסך מגע משכנעת, PlayBook התקשה להציע חלק מהיכולות הבסיסיות שזוהו עם המותג, ו-BlackBerry Priv לא הצליח להציג הצעת ערך ברורה מספיק שתשנה את מגמת המכירות.

השילוב בין תגובה איטית לתחרות, התמקדות בשוק שהלך והשתנה, הבנה מוגבלת של תפקיד היישומונים וקשיים בהשקת מוצרים חדשים הוא שהוביל לאובדן מעמדה של בלקברי.

בדיעבד, האירוניה בולטת במיוחד: החברה שהייתה מחלוצות הטלפון החכם התקשתה להסתגל לאופן שבו המשתמשים החלו להגדיר את המכשיר שהיא עצמה סייעה להפוך למוצר מרכזי.

הסוף של בלקברי, או תחילתו של פרק חדש?

באוגוסט 2007, כאשר מניית בלקברי הגיעה ל-236 דולר, מעטים היו יכולים לדמיין את היקף השינוי שיתרחש בשנים הבאות. החברה שלטה בשוק הטלפונים העסקיים, מכרה עשרות מיליוני מכשירים והחזיקה במותג שהיה מזוהה עם הצלחה מקצועית וחדשנות טכנולוגית.

הופעת האייפון בתחילת אותה שנה נתפסה בהנהלה כהתפתחות שאינה מאיימת ישירות על עסקיה. אלא שהמתחרים לא הסתפקו בהצעת טלפון נוסף. הם שינו בהדרגה את הציפיות ממכשיר נייד, הרחיבו את השימוש בו אל תחומי החיים האישיים והפכו את היישומונים לחלק בלתי נפרד מחוויית השימוש.

בלקברי המשיכה במשך שנים לפתח מוצרים המבוססים על היתרונות שהעניקו לה את ההצלחה המקורית. כאשר ניסתה להתאים את עצמה לתחרות החדשה, התקשתה להציג מוצרים שישכנעו את השוק לחזור אליה.

ובכל זאת, הסיפור לא הסתיים עם אובדן הבכורה בתחום הטלפונים. תחת הנהגתו של ג'ון צ'ן החלה החברה לפתח זהות עסקית אחרת, המבוססת על תוכנה, אבטחת מידע וטכנולוגיות רכב.

בתחילת 2018 עדיין לא היה ברור אם השינוי הזה יוכל להשיב לבלקברי את מעמדה העסקי הקודם. אך עצם המעבר מחברת טלפונים לחברת תוכנה הצביע על נכונות להיפרד ממוצר שהגדיר את זהותה במשך שנים.

המקלדת הפיזית הקטנה, שהייתה סמל לנוחות, ליעילות וליוקרה עסקית, איבדה בינתיים את מקומה במרכז שוק הסמארטפונים. החברה שנשאה אותה אל מיליוני ידיים נאלצה לחפש את עתידה במקום אחר.

מקורות מידע וחומר מעשיר לקריאה

הספר ״לאבד את האות״ (באנגלית: Losing the Signal) הוא ספר תעודי שנכתב על ידי העיתונאים ג'קי מקניש ושון סילקוף וראה אור ב-2015. הספר מתאר את עלייתה המטאורית של חברת בלקברי, את נפילתה בעקבות כניסת המתחרות עמק הסיליקון ומהפכת הסמארטפונים. הספר מתמקד במייק לזרידיס, המהנדס החזוני, ובג'ים בלסילי, בוגר הרווארד שניהל את הצד העסקי, שהקימו את החברה הקנדית.

The Rise and Fall (and Rise Again?) of BlackBerry, מאת JLuo, מאמר שפורסם ב-1 בפברואר 2018 בפלטפורמת Digital Initiative של אוניברסיטת הרווארד. המאמר סוקר את התפתחות בלקברי, הצלחתה בשוק הטלפונים החכמים, הגורמים המרכזיים לאובדן מעמדה ואת המעבר לתוכנה ולשירותים תחת הנהגתו של ג'ון צ'ן.

BlackBerry Doubles Down on Car Software With Hack Protection, Bloomberg, כתבה מ-15 בינואר 2018 העוסקת בהרחבת פעילותה של בלקברי בתחום תוכנות הרכב ובניסיונותיה להשתמש במומחיותה באבטחת מידע כדי להתמודד עם צורכי התעשייה.

BlackBerry Jumps as CEO Forecasts High End of Revenue Range, Bloomberg – כתבה מ-20 בדצמבר 2017 המתייחסת לביצועי החברה ולתחזיותיה העסקיות בתקופת המעבר מפעילות חומרה לפעילות תוכנה ושירותים.

Here's How Dramatic BlackBerry's Fall Has Actually Been, מאת ג׳ף דאן, אתר Business Insider. מאמר המציג את היקף הירידה במכירות הטלפונים של בלקברי. הוא מאפשר לבחון את השינוי במעמדה באמצעות נתוני מכירות לאורך השנים.

Why the BlackBerry Storm Was the Single Biggest Disaster in Smartphone History, מאת בראד ריד, אתר BGR – מאמר מ-25 במאי 2015 העוסק בכישלונו של BlackBerry Storm ובבעיות שליוו את ניסיונה של החברה להיכנס לשוק מכשירי מסך המגע.

BlackBerry's Success Led to Its Failure, מאת ולאד סאבוב, אתר The Verge, מאמר מ-30 בספטמבר 2016 הבוחן את הקשר בין הצלחתה המקורית של בלקברי לבין הקושי שלה להתאים את עצמה לשינויים בשוק הטלפונים החכמים.

How BlackBerry Fell, מאת ואוהיני וארה, מגזין The New Yorker – מאמר מ-12 באוגוסט 2013 העוסק בהיחלשות בלקברי, בהתמודדותה עם התחרות מצד האייפון ובתגובות הנהלתה לשינויים בתעשייה.

BlackBerry Bust: RIM Takes a $485 Million Hit on the Ailing PlayBook, מאת כריסטינה וורן, אתר Mashable – מאמר המתייחס לקשיים המסחריים של מחשב הלוח PlayBook ולהשלכותיהם הכספיות על החברה.

The Road to BlackBerry 10: The Evolution of RIM's OS and BES, מאת בן וודס, אתר ZDNet – מאמר הסוקר את התפתחות מערכות ההפעלה והמערכות הארגוניות של Research in Motion, ומספק הקשר טכנולוגי להתמודדותה של החברה עם השינויים בענף.

חומר מעשיר לצפייה

ב-2023 יצא לאקרנים הסרט ״בלקברי״ בכיכובם של ג'יי בארושל וגלן האוורטון, המבוסס על הספר "לאבד את האות" משנת 2015, שמביא את הסיפור שמאחורי הפיתוח של מכשירי בלאקברי, שפרחו בסוף 2010 והיו במשך תקופה לא קצרה סמל סטטוס והמכשיר הרשמי של נשיא ארה"ב.

הסיפור של בלקברי מצטרף להיסטוריה של חברות שהובילו תעשיות שלמות, אך התקשו להסתגל לשינויים שהתרחשו סביבן. אם הכתבה עניינה אתכם, שתפו אותה והמשיכו לגלות ב"היסטוריה מסופרת" כיצד החלטות עסקיות, חידושים טכנולוגיים ואנשים בעלי חזון השפיעו על העולם שבו אנו חיים.

אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.

שאלות ותשובות

מדוע בלקברי נכשלה בשוק הטלפונים החכמים?

בלקברי איבדה את מעמדה בעקבות שילוב של תגובה איטית לתחרות, התמקדות מתמשכת בלקוחות עסקיים, הסתמכות על מקלדות פיזיות וקושי בהבנת חשיבותן של מערכות יישומונים. לאחר הופעת האייפון בשנת 2007 ואנדרואיד בשנת 2008, השתנו ציפיות הצרכנים ממכשירים ניידים. בלקברי ניסתה להתאים את מוצריה באמצעות דגמים כמו Storm ו-Priv, אך לא הצליחה להתחרות ביעילות במכשירים ובמערכות החדשות.

האם בלקברי הייתה פעם יצרנית הטלפונים הגדולה בעולם?

בשיאה הייתה בלקברי אחת החברות המובילות בעולם בתחום הטלפונים החכמים. היא החזיקה ביותר מ-50% משוק הסמארטפונים בארצות הברית ובכ-20% מהשוק העולמי, ומכרה יותר מ-50 מיליון מכשירים בשנה. גם בשנת 2010, שלוש שנים לאחר הצגת האייפון, עדיין החזיקה ביותר מ-40% מהשוק האמריקאי.

מה הייתה תגובת בלקברי להשקת האייפון בשנת 2007?

לאחר שאפל הציגה את האייפון בינואר 2007, הנהלת Research in Motion העריכה שהמכשיר החדש יתחרה בעיקר בשוק הצרכני, בעוד בלקברי תמשיך לשרת לקוחות עסקיים וממשלתיים. המנכ"ל המשותף ג'ים בלסילי סבר כי יהיה מוגזם לתאר את הופעת האייפון כשינוי יסודי עבור בלקברי. החברה המשיכה להתמקד במקלדות פיזיות ובאבטחת מידע, אף שהשוק החל להשתנות.

מה היה BlackBerry Messenger ומדוע הוא לא הציל את החברה?

BlackBerry Messenger, או BBM, היה שירות מסרים מיידיים פופולרי שפעל במכשירי בלקברי. החברה הגבילה את השימוש בו למכשיריה, מתוך רצון לשמר יתרון תחרותי ולעודד רכישת טלפונים מתוצרתה. ההגבלה צמצמה את האפשרות להרחיב את קהל המשתמשים לשירותים ומכשירים אחרים, בעוד יישומוני מסרים חיצוניים כמו WhatsApp הצליחו להתפתח באמצעות פעילות בפלטפורמות שונות.

מה קרה לבלקברי לאחר שהפסיקה לייצר טלפונים?

בסוף 2013 מונה ג'ון צ'ן למנכ"ל בלקברי והוביל שינוי במודל העסקי של החברה. היא ויתרה על ייצור הטלפונים בעצמה והתמקדה בתוכנה, באבטחת מידע ארגונית ובמערכות לרכב, ובהן QNX. בתחום הרכב יצרה שיתופי פעולה עם Baidu, Nvidia ו-Qualcomm. ברבעון השלישי של 2017 דיווחה על צמיחה של 7% בהכנסות מתוכנה ושירותים, ובתחילת 2018 כבר נראו סימנים ראשונים להתאוששות עסקית.

דרגו את הכתבה

0

היו הראשונים לדרג

בחרו בין כוכב אחד לחמישה כוכבים.

הגדרות פרטיות

אפשר לבחור אילו כלים אופציונליים יורשו לפעול. עוגיות הכרחיות נשארות פעילות כדי לאפשר לאתר לפעול באופן תקין.

בחירת קטגוריות פרטיות
עוגיות הכרחיות דרושות לפעילותו התקינה, לאבטחה ולשמירת העדפות הפרטיות.
פעיל תמיד
מאפשרים לנו להבין כיצד משתמשים באתר ולשפר אותו.
זוכרות העדפות ומאפשרות תכונות אופציונליות באתר.