דלג לתוכן
איור אמנותי של עלייתה ונפילתה של נוקיה. משמאל טלפונים קלאסיים של החברה, בניין הנושא את לוגו Nokia ודגל פינלנד, ומימין טלפונים נטושים, מבנה מתפורר וגרף אדום יורד המסמלים את אובדן ההובלה בשוק הסמארטפונים.

נוקיה: עלייתה ונפילתה של אימפריית הטלפונים

עלייתה ונפילתה של נוקיה: מענקית הטלפונים הפינית ששלטה בשוק העולמי ועד לאובדן ההובלה בעקבות מהפכת הסמארטפונים. האיור ממחיש את המעבר מתקופת הזוהר של החברה למשבר שהוביל למכירת חטיבת הטלפונים למיקרוסופט. איור מקורי שנוצר במיוחד עבור HistoryIsTold.com. השם והלוגו Nokia הם סימני מסחר של בעליהם.

בשנת 2007 מכרה נוקיה 437 מיליון טלפונים והחזיקה בכ-38% מהשוק העולמי. ■ שנים ספורות לאחר מכן איבדה את ההובלה בעידן הסמארטפונים, ובסופו של דבר מכרה את חטיבת הטלפונים למיקרוסופט. כיצד הפכה אחת מחברות הטכנולוגיה המצליחות בעולם לסמל של מהפכה שלא הצליחה להוביל?

בשנת 2007 היה נדמה שמעט מאוד חברות מסוגלות לערער על מעמדה של נוקיה. ענקית הטכנולוגיה הפינית מכרה באותה שנה כ-437 מיליון מכשירים ניידים, גידול של 26% לעומת השנה הקודמת, והעריכה כי היא מחזיקה בכ-38% מכלל שוק הטלפונים הניידים בעולם. היא נהנתה ממערך ייצור עצום, ממותג מוכר כמעט בכל יבשת וממגוון מכשירים שהצליחו להגיע למיליוני צרכנים. דגמים מתקדמים מסדרות N ו-E הציעו מצלמות, אינטרנט, דואר אלקטרוני ומגוון יכולות שנראו בשעתן כעתיד התקשורת האישית.

אלא שבאותה שנה הציגה אפל את האייפון, והחלה תקופה שבה ההגדרה של טלפון מוצלח השתנתה במהירות. הכוח התחרותי עבר בהדרגה מהמכשיר הפיזי וממאפייניו אל מערכת ההפעלה, חוויית המשתמש, היישומונים והשירותים המקיפים אותו. נוקיה, שהייתה מהמובילות בפיתוח טלפונים חכמים עוד לפני הופעת האייפון, מצאה את עצמה מתקשה להתאים את מערכות התוכנה ואת תהליכי העבודה שלה למציאות החדשה.

בתוך שש שנים בלבד, בין 2007 ל-2013, השתנה גורלה של החברה. לאחר ניסיונות לפתח ולשכלל מערכות הפעלה משלה, החליטה נוקיה בשנת 2011 להפוך את Windows Phone של מיקרוסופט לפלטפורמה המרכזית של הטלפונים החכמים שלה. בספטמבר 2013 הודיעו שתי החברות על עסקה למכירת עיקר חטיבת המכשירים והשירותים של נוקיה, ובאפריל 2014 הושלמה העברת הפעילות. נוקיה עצמה לא נעלמה, אך התקופה שבה שמה היה מזוהה בראש ובראשונה עם טלפונים סלולריים הגיעה לקצה.

אבל האמת היא שסיפורה של נוקיה לא התחיל במעבדת אלקטרוניקה, אלא בכלל במפעל לעיבוד עץ בפינלנד…

1865: החברה שהחלה את דרכה במפעל נייר

פרדריק אידסטם והיסודות של נוקיה

בשנת 1865 הקים המהנדס הפיני פְרֶדְרִיק אִידֶסְטַם (Fredrik Idestam) מפעל לעיבוד עיסת עץ ליד מפלי טַמֶרְקוֹסְקִי, באזור טמפרה שבפינלנד. המפעל פעל בתעשיית הנייר, תחום שנראה רחוק מאוד מהמוצרים שבעזרתם עתיד השם נוקיה להתפרסם בעולם. החברה שהתפתחה מן המפעל הייתה חלק מהתיעוש של פינלנד, ומסלולה בשנים הבאות הושפע מהשינויים בכלכלה ובטכנולוגיה. בתקופה שבה תעשיות רבות התבססו על חומרי גלם ועל ייצור פיזי, לא הייתה סיבה מיוחדת להניח שהמפעל יהפוך בעתיד לאחד השמות המוכרים בעולם התקשורת.

גם השם נוקיה קדם לטלפונים הסלולריים ביותר ממאה שנה. במשך הזמן התרחבה הפעילות התעשייתית, והשם נעשה מזוהה עם עסקים בתחומים שונים. החברה המוכרת לנו כיום התגבשה במידה רבה באמצעות חיבור בין כמה מסורות תעשייתיות נפרדות.

ראשיתה של נוקיה בתעשיית הנייר הפינית במאה ה-19, שנים רבות לפני כניסתה לעולם האלקטרוניקה והתקשורת.

ממפעלי נייר, גומי וכבלים לתאגיד אחד

שני מפעלים נוספים מילאו תפקיד מכריע בהתגבשות נוקיה המודרנית. הראשון היה Finnish Rubber Works, חברה למוצרי גומי שנוסדה בשנת 1898 וייצרה, בין היתר, מגפי גומי וצמיגים. השני היה Finnish Cable Works, יצרנית כבלים שנוסדה בשנת 1912 ועסקה בכבלים לטלפוניה ולהעברת חשמל.

במשך השנים נקשרו הפעילויות העסקיות הללו זו בזו. בשנת 1967 הושלם המיזוג שיצר את Nokia Corporation, במבנה שהפך לבסיס החברה המודרנית. שלושה עולמות תעשייתיים, מוצרי נייר, מוצרי גומי וכבלים, התקבצו תחת קורת גג אחת.

לכאורה, היה מדובר בתאגיד בעל פעילויות שונות מאוד זו מזו. בפועל, הניסיון שנצבר בתעשיות הכבלים ובתשתיות התקשורת עתיד היה להיות משמעותי במיוחד כאשר עולם התקשורת יעבור שינויים טכנולוגיים עמוקים.

החברה שהחלה כחלק מתעשיית הנייר התפתחה אפוא לתאגיד רב-תחומי. אך דרכה למעמד של ענקית טלפונים עוד הייתה ארוכה. היא נדרשה לעבור שינוי נוסף, שבמסגרתו תהפוך התקשורת בהדרגה מתחום פעילות אחד מבין רבים לליבת העסקים שלה.

הידעת? נוקיה לא נוסדה כחברת טלפונים. שורשיה בשנת 1865, והחברה המודרנית נוצרה ממיזוג של פעילויות בתחומי הנייר, הגומי והכבלים. בין מוצריה ההיסטוריים היו אפילו מגפיים וצמיגים.

מהמפעל התעשייתי אל מהפכת התקשורת

השינוי שהכין את נוקיה לעידן הסלולרי

במשך עשורים פעלה נוקיה במגוון תעשיות, אך תחום התקשורת נעשה בהדרגה מרכזי יותר לעתידה. הניסיון בייצור ציוד ובמערכות תקשורת אפשר לה להשתלב בשוק שהתפתח כאשר רשתות טלפוניה החלו לעבור מדור אחד לאחר.

בשלהי המאה ה-20 הייתה תעשיית התקשורת בעיצומו של שינוי. הטלפון הנייד, שבעבר נחשב למכשיר יקר ומוגבל, החל להתפתח למוצר מסחרי בעל פוטנציאל להגיע לקהלים רחבים. במקביל נבנו רשתות תקשורת שהיו מסוגלות לשרת מספר גדל והולך של משתמשים.

באותה תקופה קיבלה נוקיה החלטות שהפכו את התקשורת הסלולרית לתחום מרכזי יותר ויותר בפעילותה. התהליך הגיע לנקודת מפנה בתחילת שנות ה-90, עם התפתחות תקן GSM, שאפשר את הרחבתן של רשתות סלולריות דיגיטליות.

1991: השיחה שסימנה עידן חדש

ב-1 ביולי 1991 בוצעה שיחת GSM ראשונה באמצעות טלפון של נוקיה, על גבי רשת שבנתה החברה עבור מפעילת התקשורת הפינית Radiolinja. באותה שנה זכתה נוקיה גם בחוזים לאספקת רשתות GSM למדינות נוספות באירופה.

השיחה הייתה אבן דרך משום שהמחישה את יכולתה של החברה לפעול בשני צידי התעשייה: בפיתוח רשתות התקשורת ובייצור המכשירים המתחברים אליהן. שני התחומים הללו היו קשורים זה בזה מבחינה טכנולוגית ומסחרית.

נוקיה לא הסתפקה בפיתוח טלפון שישתמש ברשת קיימת. היא השתתפה בבניית התשתיות שיאפשרו את התרחבות התקשורת הסלולרית עצמה.

היתרון הזה התגלה כמשמעותי ככל שמדינות נוספות אימצו מערכות תקשורת דיגיטליות, וככל שמפעילות סלולריות ביקשו להרחיב את רשתותיהן. ההצלחה של נוקיה בשוק המכשירים הייתה קשורה גם ליכולתה להבין את תשתיות התקשורת ואת הצרכים הטכניים של המפעילות.

שנות ה-90: כיצד הפכה נוקיה לאימפריה עולמית?

ההימור על טלפונים סלולריים

בשנות ה-90 התרכזה נוקיה בהדרגה בעסקי התקשורת. בתקופה שבה הביקוש לטלפונים ניידים החל להתרחב, הצליחה החברה לשלב יכולות טכנולוגיות עם מערכי ייצור, שיווק והפצה.

יָרְמָה אוֹלִילָה (Jorma Ollila), שהנהיג את החברה בתקופת ההתרחבות, היה מזוהה עם התמקדותה בטלקומוניקציה ועם הפיכתה למתחרה משמעותית בשוק העולמי. ככל שהחברה הרחיבה את פעילותה, היא פיתחה יכולת להביא מכשירים חדשים לשוק בקצב מהיר ולספק אותם במגוון מחירים.

המהלך השתלב עם ירידת המחירים ההדרגתית של טלפונים ניידים, שהפכו ממכשירים המיועדים בעיקר לאנשי מקצוע למוצרים שנכנסו לחיי היום-יום של צרכנים רבים.

הצלחתה של נוקיה נשענה גם על הבנת ההבדלים בין שווקים. צרכן במדינה מתפתחת, הזקוק לטלפון בסיסי ואמין, לא חיפש בהכרח את אותו מוצר כמו משתמש עסקי באירופה. החברה יכלה להציע מכשירים מגוונים ולפעול במספר רב של פלחי שוק במקביל.

היכולת הזאת הפכה ליתרון תחרותי משמעותי. היא אפשרה לנוקיה למכור מכשירים זולים יחסית בכמויות עצומות, ובמקביל להשיק דגמים מתקדמים יותר ולשמר את מעמדה כחברה חדשנית.

בשנת 1998 כבר הייתה נוקיה ליצרנית הטלפונים הניידים המובילה בעולם. היא שמרה על המעמד הזה במשך יותר מעשור, תקופה שבה הפך שמה לאחד המותגים המזוהים ביותר עם מהפכת התקשורת הסלולרית.

ההצלחה שבנתה את התדמית של נוקיה

במהלך שנות ההתרחבות ייצרה נוקיה מגוון רחב של מכשירים. חלקם התבססו על פשטות, אמינות ונוחות שימוש, ואחרים נועדו להציג יכולות מתקדמות יותר.

העיצוב הפיזי מילא תפקיד חשוב בזהות המוצרים. גודל המכשיר, מבנה המקשים, נוחות האחיזה ועמידותם הפכו לשיקולים מרכזיים בבחירה של צרכנים. היכולת לייצר מכשירים עבור רמות מחיר שונות אפשרה לחברה ליהנות הן משוק המכשירים הבסיסיים והן מן הביקוש למוצרים מתקדמים.

ההצלחה לא הייתה עניין של מוצר אחד. נוקיה בנתה מערכת עסקית רחבת היקף שהתבססה על עיצוב, הנדסה, ייצור, לוגיסטיקה וקשרים עם מפעילות סלולריות. היא הצליחה לנהל מגוון מוצרים גדול מאוד ולחדש אותו בהתמדה.

אלא שהיתרון הזה גם עיצב את דרך העבודה שלה. במשך שנים היה אפשר להוסיף למכשירים תכונות חדשות, לשפר את החומרה ולעדכן את קו המוצרים בלי לשנות באופן יסודי את המבנה הטכנולוגי שעליו נשענה החברה.

כאשר התחרות החלה לעבור ממאפייני המכשיר למערכת ההפעלה ולמערכת היישומונים שמסביבו, אותה מערכת עסקית גדולה נדרשה להסתגל לסוג אחר של חדשנות.

תור הזהב: הטלפונים שהפכו את נוקיה לשם מוכר בכל בית

  • Nokia 3310. אחד המכשירים המזוהים ביותר עם תקופת הטלפונים הסלולריים הבסיסיים.
  • Nokia 1100. מכשיר שהמחיש את יכולתה של החברה להציע טלפונים פשוטים לקהל רחב.
  • Nokia N95. דוגמה לשאיפתה לשלב יכולות מולטימדיה מתקדמות במכשיר נייד.
  • Nokia E71. מכשיר עסקי מסדרת E, שהתמקדה בתקשורת ובניהול משימות.

המכשירים הללו ממחישים את רוחב הפעילות של נוקיה. מצד אחד נמצאו טלפונים פשוטים שהתאימו לשיחות ולהודעות. מן הצד השני הציעה החברה מכשירים שהרחיבו את האפשרויות מעבר לתקשורת בסיסית, עם דואר אלקטרוני, צילום, גלישה באינטרנט ויכולות מולטימדיה.

החלוקה הזאת הייתה הגיונית כל עוד אפשר היה לראות את שוק הטלפונים כאוסף קטגוריות נפרדות: מכשיר בסיסי לצרכן המעוניין בתקשורת פשוטה, מכשיר מתקדם לחובבי טכנולוגיה ומכשיר עסקי לאנשי מקצוע.

אלא שההבחנה בין הקטגוריות החלה להיטשטש. הטלפון החכם התפתח ממוצר המיועד לקבוצות משתמשים מסוימות למכשיר שיכול לשלב את מרבית צורכי המשתמש במערכת אחת. בהדרגה הפכו התוכנה וחוויית המשתמש לשיקולים מרכזיים לא פחות מן המצלמה, המקלדת או העיצוב.

2003-2006: הסדקים הראשונים באימפריה

חברה שיודעת לייצר מכשירים, אך מתקשה לנהל את התוכנה

עוד לפני הצגת האייפון החלו להופיע סימנים לכך שהשיטות שהביאו לנוקיה הצלחה בשוק הטלפונים המסורתיים אינן מתאימות בהכרח לשוק הסמארטפונים המתפתח.

נוקיה לא הייתה חברה חסרת ניסיון בתחום. היא פיתחה טלפונים חכמים והשתמשה במערכת ההפעלה Symbian, שאפשרה להציע פונקציות מתקדמות. אולם התפתחותם של מכשירים חכמים הפכה את ניהול התוכנה למורכב יותר.

הדרישה להוסיף יכולות חדשות, לתמוך במכשירים שונים ולשמר תאימות בין רכיבי מערכת ההפעלה הגדילה את העומס על צוותי הפיתוח. החברה נדרשה לתאם בין יחידות שפיתחו חומרה, ממשקים, שירותים ותוכנה, ולעשות זאת עבור מספר גדול מאוד של דגמים.

מחקר היסטורי שפורסם בכתב העת Business History, העוסק בנוקיה בשנים 2003 עד 2013, מצביע על קשיים בהחלטות הטכנולוגיות והארגוניות של החברה. החוקרים מתארים כיצד שיטות ניהול שהתאימו לתחרות בעבר התקשו להתמודד עם האתגרים החדשים.

הם מצביעים על בעיה כפולה: חלק מההחלטות החשובות התקבלו באיטיות רבה מדי, בעוד החלטות אחרות התקבלו במהירות שלא אפשרה להבשיל חלופות טכנולוגיות. כך נוצר מצב שבו החברה פיתחה כמה כיוונים אפשריים, אך התקשתה להפוך אותם לפלטפורמה אחת יציבה ומוכנה לתחרות.

המלכודת של חברה מצליחה

במהלך שנות ה-2000 הצליחה נוקיה להתמודד עם לחצים תחרותיים באמצעות ארגון מחדש של פעילותה, שיפור תהליכי ייצור והפצה והרחבת מגוון הדגמים. כאשר התחרות עסקה במידה רבה במחיר המכשיר, באיכותו ובמהירות שבה הגיע למדפים, השיטות הללו הניבו תוצאות.

אולם האתגרים החדשים היו שונים. במקום להוציא לשוק מכשיר בעל מאפיינים משופרים, היה צורך לפתח סביבת תוכנה שאפשר יהיה לעדכן ולפתח לאורך זמן, ושאליה יוכלו להצטרף גם מפתחי יישומונים חיצוניים.

המעבר הזה לא חייב רק מהנדסים טובים יותר. הוא דרש שינוי באופן ניהול המוצרים, בהקצאת המשאבים ובחלוקת האחריות בין היחידות השונות בחברה. ככל שנוקיה המשיכה למכור יותר מכשירים ולהגדיל את פעילותה, כך היה קשה יותר להצדיק שינוי עמוק במערכת העסקית שהניבה את ההצלחה.

העובדה שהחברה הייתה עדיין רווחית ומובילה בשוק הפכה את הצורך בשינוי לפחות מוחשי. הנתונים המסחריים תיארו הצלחה בהווה, אך לא בהכרח שיקפו את מידת ההתאמה של מערכותיה לעתיד.

ינואר 2007: האייפון נכנס לתמונה

המכשיר שהכריח את השוק לחשוב אחרת

בינואר 2007 הציגה אפל את האייפון הראשון. עבור נוקיה, שהובילה את השוק העולמי ומכרה מכשירים חכמים עוד לפני כן, הופעתו של טלפון חדש לא הייתה כשלעצמה אירוע חסר תקדים. החברה כבר התמודדה עם מתחרים, פיתחה טכנולוגיות מתקדמות והייתה בעלת ניסיון רב בתכנון מכשירים ניידים.

אלא שהאייפון הציע תפיסה שונה של חוויית השימוש בטלפון. במקום להעמיד את המקלדת הפיזית ואת התפריטים המסורתיים במרכז החוויה, אפל בחרה במסך מגע גדול ובממשק שהתבסס על פעולה ישירה באמצעות האצבעות.

השינוי נראה בתחילה כבחירה עיצובית, אך השלכותיו היו רחבות בהרבה. כאשר שטח התצוגה הפך למרכיב מרכזי, ניתן היה להציג תוכן וממשקים באופן גמיש יותר. המשתמש לא נדרש עוד להסתגל לאותו מבנה תפריטים באמצעות מקשים, אלא יכול היה להפעיל את המכשיר בדרך המתאימה לפעולה שביקש לבצע.

הטלפון החכם החל לעבור שינוי זהות: ממכשיר תקשורת בעל תכונות נוספות למחשב אישי קטן, שהתקשורת הייתה אחת מיכולותיו.

נוקיה לא התעלמה לחלוטין מההתפתחות. היא המשיכה לפתח מכשירים חכמים, ובאותה תקופה הציגה דגמים עתירי יכולות. עם זאת, התחרות כבר לא התמקדה רק בשאלה איזו חברה מציעה מצלמה טובה יותר, יותר אפשרויות תקשורת או חומרה מתקדמת יותר.

השאלה החדשה הייתה איזו חברה מסוגלת להציע סביבת שימוש שלמה, שתתפתח בהתמדה ותמשוך אליה גם מפתחי תוכנה.

שיא המכירות שהסתיר את ראשית השינוי

אם בוחנים את נתוני 2007 בלבד, קשה למצוא בהם סימנים למשבר. נוקיה מכרה באותה שנה כ-437 מיליון מכשירים, גידול של 26% לעומת 2006. לפי הערכותיה בזמן פרסום התוצאות, נתח השוק שלה בכלל הטלפונים הניידים עלה מכ-36% לכ-38%.

בנוסף, במהלך 2007 סיפקה החברה כ-38 מיליון מכשירים מסדרת N וכ-7 מיליון מכשירים מסדרת E. המספרים המחישו כי נוקיה הייתה פעילה גם בשוק המכשירים המתקדמים, ולא רק בתחום הטלפונים הבסיסיים.

אלה היו נתונים של חברה מצליחה מאוד. היא המשיכה להרחיב את המכירות, לשווק מכשירים מתקדמים ולחזק את נוכחותה בשווקים שונים.

אולם דווקא בדו״ח השנתי של 2008 מופיע סימן ברור לשינוי שהחל להתרחש: על פי הערכות החברה, נתח השוק שלה בתחום הסמארטפונים ירד מכ-52% בשנת 2007 לכ-38% בשנת 2008.

הירידה בנתח השוק העולמי של נוקיה בתחום הסמארטפונים: מ-52% בשנת 2007 ל-38% בשנת 2008, על רקע התגברות התחרות ושינוי פני תעשיית הטלפונים החכמים. עיבוד גרפי מקורי על בסיס נתוני הדו״ח השנתי של נוקיה לשנת 2008. נוצר עבור אתר HistoryIsTold.com.

באותו זמן גדל השוק העולמי של המכשירים החכמים מכ-117 מיליון מכשירים בשנת 2007 לכ-161 מיליון בשנת 2008. משמעות הדבר הייתה שהשוק החדש צמח במהירות, בעוד נוקיה התקשתה לשמור על חלקה היחסי בתוכו.

הנתונים הללו חשובים במיוחד משום שהם חושפים את ההבדל בין הצלחה בשוק הכולל לבין הצלחה בקטגוריה שעמדה להיות מרכזית בעתיד. נוקיה עדיין הייתה יצרנית ענק, אך מעמדה בשוק הסמארטפונים כבר החל להישחק.

הידעת? בשנת 2008 דווקא גדלו מכירות הטלפונים הניידים הכוללות של נוקיה לכ-468.4 מיליון מכשירים, לעומת כ-437.1 מיליון בשנת 2007. למרות זאת, נתח השוק שלה בסמארטפונים ירד באופן משמעותי. החברה המשיכה לצמוח בתחום אחד, בזמן שהתקשתה לשמור על ההובלה בתחום אחר.

2008-2010: מלחמת מערכות ההפעלה

סימביאן והקושי לשנות את המערכת

אחד האתגרים המרכזיים של נוקיה היה מערכת ההפעלה Symbian. במשך שנים אפשרה המערכת לפתח מכשירים חכמים ולהציע יכולות מתקדמות, אך המעבר לעולם הנשען על מסכי מגע, ממשקי משתמש עשירים ומספר גדול של יישומונים יצר דרישות חדשות.

הקושי לא נבע מכך שסימביאן לא הייתה מערכת הפעלה חכמה. הבעיה הייתה במידת התאמתה לעולם שהתפתח במהירות וביכולת של נוקיה לשנות ולפתח אותה בקצב הדרוש.

מערכת הפעלה המותקנת במיליוני מכשירים חייבת לתמוך במגוון רחב של רכיבי חומרה, שירותים ויישומים. כל שינוי משמעותי עשוי להשפיע על חלקים אחרים של המערכת. כאשר המוצרים רבים והתשתית הטכנולוגית מורכבת, גם שיפור שנראה פשוט מבחינת המשתמש יכול לדרוש תהליך פיתוח ממושך.

נוקיה נדרשה אפוא להמשיך ולמכור מכשירים המבוססים על סימביאן, ובה בעת לפתח את יכולותיה כך שתוכל להתמודד עם מערכות ההפעלה החדשות.

במקביל התפתחה סביב אפל וגוגל תפיסה אחרת של שוק הסמארטפונים. מערכות ההפעלה שלהן הפכו למרכזן של מערכות אקולוגיות, שבהן מפתחי תוכנה יכולים ליצור יישומונים ושירותים המרחיבים את ערכו של המכשיר.

המשתמש לא רכש עוד רק טלפון. הוא נכנס לסביבת תוכנה שבה הצטברו יישומונים, שירותים והרגלי שימוש. ככל שהמערכת גדלה, כך נעשה קשה יותר למתחרים לשכנע משתמשים לעבור לפלטפורמה אחרת.

נוקיה נדרשה להתמודד עם תחרות שלא התנהלה עוד בין דגם אחד לדגם אחר, אלא בין מערכות שלמות.

מדוע יישומונים היו חשובים כל כך?

בעידן הטלפונים המסורתיים יכול היה יצרן לשפר את מעמדו באמצעות הצגת מכשיר איכותי יותר. חיי הסוללה, המצלמה, הקליטה, העיצוב והמחיר היו מרכיבים ברורים שהצרכן יכול היה להשוות.

בעידן הסמארטפונים נוסף ממד אחר. חשיבות המכשיר נקבעה גם לפי התוכנות שהיו זמינות עבורו, מספר המפתחים שפעלו במערכת והיכולת לקבל עדכונים ושירותים לאורך זמן. כך נוצר יתרון מצטבר לפלטפורמות שהצליחו למשוך מספר גדול של משתמשים. המפתחים פנו אליהן משום שהציעו קהל רחב, והמשתמשים בחרו בהן משום שהציעו מגוון יישומונים.

עבור נוקיה, פירוש הדבר היה שגם מכשיר בעל חומרה מוצלחת לא בהכרח יוכל להתחרות במכשיר אחר אם סביבת התוכנה שלו תהיה מוגבלת יותר. החברה ניסתה לפתח תשובות לאתגר. אבל היא התקשתה להכריע בין שיפור המערכת הקיימת לבין השקעה בפלטפורמות חדשות, ובכך נוצר מאבק על הזמן, כוח האדם והמשאבים.

MeeGo: הניסיון לבנות את העתיד בתוך נוקיה

החלופה שנועדה להחליף את המערכת הישנה

נוקיה לא הסתפקה בסימביאן. היא השקיעה בפיתוח מערכות הפעלה מתקדמות יותר, ובהן MeeGo, שפותחה בשיתוף פעולה עם אינטל. הפלטפורמה נועדה לאפשר לחברה ליצור דור חדש של מכשירים חכמים, עם חוויית שימוש מתקדמת יותר ויכולות תוכנה שיתאימו לתחרות המתפתחת. מבחינת נוקיה, היא הייתה אפשרות להמשיך ולשלוט בטכנולוגיה המרכזית של מוצריה, במקום להסתמך על מערכת הפעלה של חברה אחרת.

אבל לפיתוח פלטפורמה חדשה היה מחיר. החברה נדרשה להמשיך ולתחזק את סימביאן, שמכשירים רבים עדיין הסתמכו עליה, ובמקביל להשקיע במערכת החדשה. שתי המשימות התחרו על משאבים ועל תשומת הלב של ההנהלה.

נוסף על כך, נוקיה בחנה ופיתחה כיוונים נוספים, ובהם Meltemi, שהיה חלק ממאמציה ליצור תוכנות מתאימות לקטגוריות מכשירים שונות.

המחקר ההיסטורי The Curse of Agility מצביע על כך שהחברה התקשתה לנהל את מכלול ההחלטות האלה באופן שהביא להבשלת חלופה מסחרית חזקה במועד המתאים. החוקרים אינם מסתפקים בקביעה כי מנהלי נוקיה היו יהירים או עיוורים לשינויים, אלא בוחנים את רצף ההחלטות ואת השפעתן על אפשרויות הפעולה שנותרו לחברה. לפי הניתוח שלהם, כאשר סימביאן כבר נחשבה מיושנת ביחס לדרישות השוק, MeeGo ו-Meltemi עדיין לא היו מוכנות לשמש פתרונות מסחריים רחבי היקף. נוקיה מצאה את עצמה עם פעילות מכשירים עצומה, אך ללא פלטפורמה חדשה שהייתה מוכנה להחליף במהירות את המערכת הקיימת.

מלחמת הפיתוח הפנימית

הקושי בפיתוח מערכות ההפעלה לא היה טכנולוגי בלבד. הוא היה קשור גם לאופן שבו פעלה החברה. המחקר של טִימוֹ ווּרִי וקְוִוי הוּי, שפורסם ב-Administrative Science Quarterly, בחן את נוקיה בשנים 2005 עד 2010 והציג הסבר ארגוני חשוב להיחלשותה. החוקרים מצאו שבחברה התפתחו דפוסים של פחד וחוסר נכונות להעביר מידע שלילי בין הדרגים. מנהלים בכירים חששו מהתחרות החיצונית ומן ההתקדמות של יריבותיה של נוקיה, בעוד מנהלי ביניים חששו מתגובות הממונים עליהם ומלחצים בתוך הארגון.

הפער הזה יצר בעיה חמורה בקבלת ההחלטות. הדרג הבכיר היה זקוק למידע מהימן על מצבן של תוכניות הפיתוח, אך עובדים ומנהלים בדרגים נמוכים יותר לא תמיד שיתפו את הקשיים במלואם.

כאשר מידע בעייתי אינו מגיע למקבלי ההחלטות, הם עלולים לפתח הערכה אופטימית מדי לגבי יכולות הארגון ולוחות הזמנים שלו. במקרה של נוקיה, הדבר השפיע על היכולת להעריך כראוי את המצב הטכנולוגי ולהגיב לתחרות. המחקר מתאר דפוסים ארגוניים שהתפתחו בתקופה מסוימת והשתלבו עם לחצים אחרים, טכנולוגיים ואסטרטגיים.

ובכל זאת, הממצאים מציעים הסבר מטריד: חברה יכולה להעסיק מהנדסים מצוינים, להשקיע בפיתוחים מתקדמים ולהחזיק במשאבים נרחבים, אך להיכשל כאשר המידע על הקשיים אינו עובר באופן אמין בין מקבלי ההחלטות.

2010: חילופי הנהלה והכרה בעומק המשבר

סטיבן אילופ מגיע לנוקיה

בספטמבר 2010 הודיעה נוקיה על שינוי בצמרת החברה. אוֹלִי-פֶּקָה קָלַסְווּאוֹ (Olli-Pekka Kallasvuo), שכיהן כמנכ"ל, הוחלף בידי סְטִיבֶן אִילוֹפּ (Stephen Elop).

אילופ מונה לנשיא ולמנכ"ל החברה החל מ-21 בספטמבר 2010, בעוד קלאסוואו סיים את כהונתו יום קודם לכן. אילופ הגיע ממיקרוסופט, והיה עליו להוביל חברה שעדיין נהנתה מנוכחות משמעותית בשוק אך נדרשה להחליט במהירות כיצד להתמודד עם השינוי התחרותי.

עצם חילופי ההנהלה סימנו את חומרת המצב. במשך שנים הייתה נוקיה סמל להצלחה פינית ולמנהיגות טכנולוגית. כעת נדרשה לבחור אם להמשיך בהשקעה בפיתוח מערכות עצמאיות, לאמץ פלטפורמה חיצונית או למצוא דרך לשלב בין האפשרויות.

הבחירה הייתה קשה במיוחד מפני שהיא הייתה עתידה להשפיע על עובדים, מהנדסים, ספקים, שותפים עסקיים ומיליוני לקוחות. החלטה לגבי מערכת ההפעלה לא הייתה עוד החלטה הנדסית נקודתית. היא הייתה הכרעה על עתיד חטיבת הטלפונים כולה.

שלוש דרכים אפשריות

בתקופה שבין 2010 ל-2011 בחנה הנהלת נוקיה שלוש חלופות אסטרטגיות עיקריות.

האפשרות הראשונה הייתה להמשיך ולפתח את MeeGo, הפלטפורמה שנוקיה השקיעה בה בשיתוף אינטל. בחירה כזאת הייתה משמרת לחברה עצמאות טכנולוגית רבה יותר, אך מחייבת אותה להמשיך ולהשקיע בתוכנה ובבניית מערכת אקולוגית של יישומונים.

האפשרות השנייה הייתה לאמץ את אנדרואיד של גוגל, פלטפורמה שכבר החלה לצבור תאוצה בשוק. היתרון האפשרי היה כניסה למערכת שהתרחבה במהירות, אך משמעותה הייתה גם תחרות ישירה מול יצרניות נוספות שהשתמשו באותה מערכת הפעלה.

האפשרות השלישית הייתה שיתוף פעולה עם מיקרוסופט ואימוץ Windows Phone. בחירה כזאת הייתה עשויה להעניק לנוקיה שותפה טכנולוגית בעלת משאבים גדולים ולסייע ביצירת פלטפורמה שלישית שתתחרה באפל ובאנדרואיד.

מחקר מאוחר יותר של טימו וורי ומַיְיקְל טוּשְׁמַן, שהתבסס על ראיונות עם בכירים בנוקיה, בחן את תהליך ההכרעה. החוקרים מצאו כי ההנהלה שקלה את החלופות, אך גם התמודדה עם לחצים רגשיים וארגוניים שהשפיעו על הדיון. לפי המחקר, הבחירה לא הייתה בין אפשרות טובה בוודאות לאפשרות גרועה בוודאות. לכל מסלול היו סיכונים. ההחלטה התקבלה בתנאים של אי-ודאות, כאשר הזמן שעמד לרשות החברה הלך והצטמצם.

בפברואר 2011 בחרה הנהלת נוקיה ב-Windows Phone, אף שלפי המחקר חברת הייעוץ מקינזי המליצה על אנדרואיד. בדיעבד אפשר לתהות מה היה קורה אילו נוקיה הייתה בוחרת אחרת. אולם אין דרך לקבוע בוודאות שאימוץ אנדרואיד או המשך פיתוח MeeGo היו משיבים לה את ההובלה. ההיסטוריה מאפשרת לבחון את ההחלטות ואת תוצאותיהן, אך אינה מאפשרת לצפות בתוצאה של דרך שלא נבחרה.

פברואר 2011: המכתב על האסדה הבוערת

ימים אחדים לפני ההכרזה על השותפות עם מיקרוסופט, נחשף מזכר פנימי ששלח אילופ לעובדי נוקיה. המזכר השתמש בדימוי של אדם הנמצא על אסדת נפט בוערת, ונאלץ לבחור אם להישאר עליה או לקפוץ אל המים הקרים.

הדימוי נועד להעביר לעובדי החברה את התחושה שלא ניתן עוד להסתפק בשינויים קטנים. אילופ ביקש להבהיר שנוקיה עומדת בפני איום משמעותי, ושעליה לקבל החלטות קשות אם ברצונה להישאר מתחרה מרכזית בשוק.

המזכר זכה לתשומת לב רבה משום שהגיע ממנכ"ל של חברה שהייתה עדיין אחת מיצרניות הטלפונים הגדולות בעולם. במקום להציג בפני העובדים תמונה אופטימית של צמיחה והצלחה, אילופ תיאר מצב שבו החברה נדרשת לשנות את דרכה במהירות.

"אנחנו עומדים על אסדה בוערת."
— מתוך המזכר שהפיץ סטיבן אילופ לעובדי נוקיה בפברואר 2011, כפי שדווח בעיתונות באותה תקופה.

אחת הבעיות שעליהן הצביע אילופ הייתה קצב ההתקדמות של MeeGo. החברה השקיעה בפיתוח הפלטפורמה, אך לפי הערכתו הייתה עשויה להגיע לסוף 2011 עם מכשיר אחד בלבד המבוסס עליה.

המשמעות הייתה שהמשך הדרך העצמאית לא מבטיח תשובה מהירה מספיק ליריבות שכבר הרחיבו את נוכחותן בשוק. נוקיה הייתה חייבת לא רק לפתח מערכת טובה, אלא להביא אותה למכשירים מסחריים בזמן שבו הצרכנים והמפעילות כבר אימצו חלופות אחרות.

המזכר המחיש כיצד השתנה מצבה של החברה בתוך שנים ספורות. נוקיה, שפעלה במשך שנים מעמדת כוח, החלה לדבר על הישרדות ועל הצורך לבצע שינוי דרמטי.

11 בפברואר 2011: ההימור על מיקרוסופט

ב-11 בפברואר 2011 הציגו נוקיה ומיקרוסופט תוכנית לשותפות אסטרטגית רחבת היקף. לפי התוכנית, Windows Phone תהפוך לפלטפורמה המרכזית של הסמארטפונים העתידיים של נוקיה, ושתי החברות יפעלו יחד לבניית מערכת אקולוגית חדשה שתתחרה באפל ובגוגל.

מבחינת נוקיה, השותפות הייתה אמורה לשלב את הניסיון שלה בתכנון, ייצור והפצת מכשירים עם היכולות של מיקרוסופט בתחום מערכות ההפעלה, התוכנה והשירותים. מבחינת מיקרוסופט, נוקיה הציעה הזדמנות להרחיב את נוכחותה בשוק הטלפונים החכמים באמצעות יצרנית בעלת שם עולמי, קשרים עם מפעילות סלולריות ומערכי הפצה נרחבים.

החזון היה ליצור מערכת אקולוגית שלישית. במקום להתמודד לבדה מול מערכות שכבר משכו משתמשים ומפתחים רבים, נוקיה ביקשה לבנות עם מיקרוסופט חלופה בעלת מסה מסחרית מספקת.

ההחלטה חייבה גם שינוי במעמדן של מערכות ההפעלה הקיימות של החברה. Symbian הייתה אמורה להמשיך לייצר ערך בתקופת המעבר, אך חדלה להיות הפלטפורמה המרכזית לעתיד. MeeGo נותרה חלק מתוכניות הפיתוח, והחברה הודיעה שהיא עדיין מתכוונת להשיק מוצר המבוסס עליה במהלך 2011.

במקביל שינתה נוקיה את המבנה הארגוני שלה כדי להתאים את פעילותה לאסטרטגיה החדשה.

הסיכון שבמעבר בין מערכות

השותפות עם מיקרוסופט לא הייתה הבטחה להצלחה. כבר בהודעות הרשמיות שפרסמו החברות הוזכרו סיכונים משמעותיים.

אחד מהם היה האפשרות שמפתחי יישומונים וספקי תוכן לא יאמצו את Windows Phone בהיקף הדרוש. ללא תמיכה רחבה של מפתחים, גם סמארטפונים איכותיים עלולים להתקשות למשוך קהל. סיכון נוסף היה תקופת המעבר עצמה. נוקיה הייתה חייבת להמשיך ולמכור מכשירים המבוססים על Symbian, בזמן שהבהירה לשוק כי עתידה מצוי במערכת הפעלה אחרת.

המשמעות הייתה שהחברה עשויה לפגוע באטרקטיביות של מוצריה הקיימים עוד לפני שהמוצרים החדשים יהיו מוכנים להתחרות בהיקף משמעותי.

גם היכולת לפתח מכשירים בעלי מאפיינים ייחודיים הייתה שאלה פתוחה. נוקיה ביקשה לשמר את היתרונות שצברה בחומרה, בעיצוב, במצלמות ובשירותים, אך חלק מהמרכיבים המרכזיים של חוויית השימוש היו עתידים להסתמך על מערכת הפעלה שפיתחה חברה אחרת.

השותפות דרשה תיאום עמוק בין שתי חברות גדולות, בעלות תרבויות ארגוניות שונות ויעדים עסקיים שלא בהכרח היו זהים בכל תחום. החברות הכירו בסיכונים הללו, אך בחרו להמשיך במהלך. נוקיה העריכה כי השותפות תעניק לה דרך מהירה יותר להתחרות בשוק החדש מאשר המשך ההסתמכות על פיתוח עצמאי בלבד.

2011: נוקיה בין שתי מערכות הפעלה

Nokia N9: הצצה לעתיד שלא נבחר

במהלך 2011 הציגה נוקיה את Nokia N9, מכשיר שפותח במסגרת תוכנית MeeGo. הוא היה תוצר של מאמצי החברה לבנות פלטפורמה מתקדמת משלה, לאחר שנים של השקעה בפיתוח תוכנה וממשקי משתמש.

ה-N9 המחיש שנוקיה לא הייתה חסרת יכולת לחדש בתחום הסמארטפונים. החברה פיתחה מכשיר בעל ממשק שהתבסס על מחוות מגע, במסגרת ניסיון להציע חוויית שימוש שונה מזו שאפיינה את הדורות הקודמים. אולם כאשר המכשיר הגיע לשוק, ההחלטה האסטרטגית המרכזית כבר התקבלה. Windows Phone נבחרה להיות הפלטפורמה המרכזית של הסמארטפונים העתידיים של נוקיה.

כך נוצר מצב יוצא דופן: החברה השיקה מכשיר שהתבסס על מערכת הפעלה חדשה שפיתחה, בזמן שעיקר מאמציה כבר הופנו למערכת הפעלה אחרת.

ה-N9 הפך לאחד הסמלים של הצומת שאליו הגיעה נוקיה. הוא הראה שהחברה מסוגלת לפתח פתרון מתקדם, אך גם המחיש את חוסר ההמשכיות בין מאמצי הפיתוח הקודמים לבין האסטרטגיה החדשה.

ההחלטה לנטוש את MeeGo כפלטפורמה המרכזית אינה מוכיחה שהמשך הפיתוח שלה היה מציל את נוקיה. אולם היא מלמדת על המחיר הארגוני והטכנולוגי של שינוי כיוון בתקופה שבה החברה כבר השקיעה משאבים משמעותיים בחלופה אחרת.

Lumia: תחילתה של הדרך החדשה

באוקטובר 2011 השיקה נוקיה את Lumia 800 ואת Lumia 710, הסמארטפונים הראשונים שלה שהתבססו על Windows Phone. השם Lumia נועד לייצג את תקופת השותפות החדשה. נוקיה המשיכה להביא לשוק את הניסיון שלה בעיצוב ובייצור מכשירים, בעוד מערכת ההפעלה התבססה על הטכנולוגיה של מיקרוסופט.

בעיני ההנהלה, המעבר היה אמור לאפשר לנוקיה להתחרות כחלק ממערכת טכנולוגית רחבה. החברה ביקשה לבדל את מכשיריה באמצעות חומרה ועיצוב, וליהנות מהשירותים ומהתשתיות של מיקרוסופט.

במקביל המשיכה נוקיה למכור מכשירים מסורתיים. בסוף 2011 הציגה גם את משפחת Asha, שנועדה להציע טלפונים עם גישה לאינטרנט, יכולות הודעות, שירותים חברתיים ויישומונים, תוך פנייה לצרכנים שחיפשו מוצרים נגישים יותר מבחינת מחיר.

נוקיה נדרשה אפוא לנהל בעת ובעונה אחת כמה קבוצות מוצרים: מכשירי Symbian, סמארטפונים חדשים המבוססים על Windows Phone, מכשירים מסורתיים מסדרת Asha ומוצר MeeGo שהושק לאחר שינוי הכיוון האסטרטגי.

המורכבות הזאת המחישה את ממדי המשימה. מעבר לפלטפורמה חדשה לא הסתכם בפיתוח שני דגמים. הוא חייב שינוי של קו המוצרים, תהליכי העבודה, הפעילות מול מפעילות סלולריות והדרך שבה החברה פנתה לצרכנים.

2012: התחרות לא ממתינה לנוקיה

בשנת 2012 המשיכה נוקיה לנסות לבסס את משפחת Lumia בשוק, אך הסביבה התחרותית נעשתה מאתגרת יותר. אנדרואיד התרחבה במהירות באמצעות יצרניות רבות, בעוד אפל המשיכה לפתח את האייפון ואת מערכת השירותים שסביבו.

נוקיה מצאה את עצמה מתחרה בענף שבו פיתוח המכשיר לבדו לא הבטיח הצלחה. צרכנים השוו גם את זמינות היישומונים, את נוחות הממשק ואת האפשרות להמשיך להשתמש בשירותים שכבר הכירו.

החברה המשיכה להשקיע בעיצוב וביכולות חומרה, אך נדרשה לשכנע משתמשים לבחור במערכת הפעלה שהייתה בעלת נוכחות קטנה משמעותית מזו של מתחרותיה.

הקושי היה מבני. ככל שמערכת הפעלה מושכת פחות משתמשים, כך קשה יותר לשכנע מפתחי תוכנה להשקיע בה. ככל שמגוון היישומונים מצומצם יותר, כך קשה יותר לשכנע צרכנים לעבור אליה.

מבחינת נוקיה ומיקרוסופט, שביקשו ליצור חלופה שלישית, היה צורך לשבור את המעגל הזה באמצעות מוצרים אטרקטיביים, השקעה במפתחים, שיווק נרחב ושיפור מתמיד של הפלטפורמה.

אולם חלון ההזדמנויות הלך והצטמצם. שוק הסמארטפונים המשיך לצמוח, והמתחרות הגדולות כבר נהנו ממערכות שהצליחו למשוך משתמשים ומפתחים בהיקף נרחב.

המחיר של תלות בפלטפורמה חיצונית

המעבר ל-Windows Phone שינה גם את מידת השליטה של נוקיה בעתיד מוצריה. בעבר פיתחה החברה את מערכות ההפעלה המרכזיות של מכשיריה, גם אם הדבר חייב השקעה עצומה במשאבים ובכוח אדם.

כעת נדרשה לתאם את לוחות הזמנים ואת תוכניות הפיתוח שלה עם מיקרוסופט. ההצלחה של כל מכשיר חדש הייתה תלויה לא רק בהחלטותיה של נוקיה, אלא גם בקצב התפתחותה של מערכת ההפעלה וביכולתה למשוך מפתחים ושירותים.

באותה עת לא היה ברור אם שיתוף הפעולה יצליח ליצור את היקף המשתמשים הדרוש. נוקיה עדיין נהנתה ממותג מוכר ומיכולות ייצור מרשימות, אך אלה לא היו מספיקים אם המערכת האקולוגית שסביב הטלפונים לא תתפתח בקצב המתאים.

ההחלטה לאמץ את Windows Phone נועדה לפתור בעיה קשה, אך היא גם יצרה תלות חדשה. החברה החליפה חלק מן הסיכונים הכרוכים בפיתוח עצמאי בסיכונים הכרוכים בשותפות עם ספק מערכת הפעלה.

2013: סוף עידן ההובלה

בתחילת העשור השני של המאה ה-21 כבר היה ברור ששוק הטלפונים החכמים אינו נראה כפי שנראה שנים ספורות קודם לכן. הסמארטפונים הפכו בהדרגה למכשירים המרכזיים בשוק, והיצרניות שהובילו את התחרות היו אלה שהצליחו לבנות סביבן פלטפורמות רחבות של חומרה, תוכנה ושירותים.

בשנת 2013 עברו מכירות הסמארטפונים השנתיות בעולם לראשונה את מכירות הטלפונים המסורתיים, על פי נתוני חברת המחקר Gartner. התפנית המחישה את עומק השינוי: מה שנחשב בעבר לפלח מתקדם של שוק הטלפונים הפך כעת למרכז התעשייה.

באותה שנה נותרה נוקיה יצרנית גדולה במונחי כלל המכשירים הניידים, אך איבדה את מקומה בצמרת שוק הסמארטפונים. לפי נתוני IDC, היא סיפקה בשנת 2013 כ-251 מיליון טלפונים ניידים מכל הסוגים, לעומת כ-335.6 מיליון בשנת 2012. חלקה בשוק המכשירים הכולל ירד מכ-19.3% לכ-13.8%.

הנתונים הללו מדגישים כי נפילתה של נוקיה לא הייתה תוצאה של הפסקה פתאומית במכירות. מיליוני לקוחות עדיין רכשו מכשירים מתוצרתה. אולם השוק השתנה מהר יותר מכפי שהחברה הצליחה להתאים את מעמדה בתוכו.

גם משפחת Lumia לא הצליחה להשיב לנוקיה את השליטה. לפי חברת המחקר Canalys, מערכת Windows Phone הגיעה בשנת 2013 לנתח של כ-3% ממשלוחי הסמארטפונים בעולם, עם כ-32.1 מיליון מכשירים, בעיקר הודות למוצרי Lumia.

אמנם מדובר היה בגידול ביחס לשנה הקודמת, אך הפער מול מערכות ההפעלה המובילות נותר עצום. נוקיה ומיקרוסופט הצליחו לייצר נוכחות בשוק, אך לא להפוך אותה לחלופה בעלת משקל דומה לזה של אפל וגוגל.

3 בספטמבר 2013: נוקיה מוכרת את חטיבת הטלפונים

ב-3 בספטמבר 2013 הודיעו נוקיה ומיקרוסופט על הסכם שלפיו מיקרוסופט תרכוש את עיקר עסקי המכשירים והשירותים של נוקיה.

פרטי העסקה סימנו את סיומה של תקופה בתולדות החברה הפינית. במשך יותר מעשור נחשבה נוקיה ליצרנית מובילה בעולם הטלפונים הניידים. כעת עמדה להעביר את הפעילות שהפכה אותה למותג בין-לאומי לידי שותפתה האמריקאית.

העסקה הוערכה בסך של 5.44 מיליארד אירו במזומן. מתוך סכום זה יועדו 3.79 מיליארד אירו לרכישת עיקר עסקי המכשירים והשירותים, ו-1.65 מיליארד אירו לרישוי פטנטים של נוקיה.

בנוסף הייתה מיקרוסופט אמורה לקבל רישיון לשימוש בפלטפורמת המיפוי HERE, במסגרת הסדר נפרד.

מבחינת מיקרוסופט, הרכישה נועדה לחזק את פעילותה בתחום המכשירים הניידים, לשלב בין התוכנה לחומרה ולשפר את יכולתה להתחרות בשוק הסמארטפונים. מבחינת נוקיה, משמעות העסקה הייתה היפרדות מעיקר פעילות הטלפונים, לאחר שנים של מאמצים לשמר את ההובלה בתחום.

הדיווח הרשמי הדגיש את המשך השותפות בין החברות ואת האפשרויות העסקיות שצפויות היו להיווצר מהשילוב. אולם עצם מכירת החטיבה הייתה עדות ברורה לכך שנוקיה לא הצליחה לשמר בכוחות עצמה את המודל העסקי שהפך אותה לאימפריה.

הידעת? נוקיה לא נמכרה כולה למיקרוסופט. העסקה כללה את עיקר חטיבת המכשירים והשירותים, לצד הסדרים הנוגעים לפטנטים ולשירותי מיפוי. נוקיה עצמה נותרה חברה עצמאית והמשיכה לפעול בתחומי התקשורת והטכנולוגיה.

האם המחיר היה נמוך מדי?

במבט ראשון, 5.44 מיליארד אירו נראים כסכום גדול. אולם כאשר משווים אותו למעמדה ההיסטורי של נוקיה, לחלקה בשוק בשנות השיא ולהיקף פעילותה, עולה השאלה כיצד הגיעה החברה למצב שבו מכרה את חטיבת הטלפונים שלה בסכום הזה.

כדי להבין זאת, צריך לזכור שהעסקה שיקפה את מצבה של הפעילות בזמן המכירה, ולא את עוצמתה ההיסטורית של נוקיה.

מיקרוסופט לא רכשה חברה השולטת בשוק הצומח ביותר, אלא חטיבה שהתמודדה עם ירידה במכירות ועם תחרות קשה. לצד הידע ההנדסי, המותג, המוצרים והעובדים, היא קיבלה גם פעילות שנדרשה להשקעות נוספות כדי לנסות ולהגיע למעמד תחרותי משמעותי.

בנוסף, העסקה לא כללה את כל תחומי הפעילות ואת כל הנכסים של נוקיה. החברה הפינית נותרה עם פעילותה בתחום רשתות התקשורת, עם פטנטים ונכסים נוספים.

הסכום ששולם משקף אפוא את שוויה של עסקה מסוימת בתנאים עסקיים מסוימים, ולא את שוויה ההיסטורי של נוקיה בשיא גדולתה.

אפריל 2014: הפרידה הרשמית

ב-25 באפריל 2014 הודיעה נוקיה על השלמת המכירה של עיקר עסקי המכשירים והשירותים למיקרוסופט. במסגרת השלמת העסקה עברו למיקרוסופט מנהלים בכירים של החטיבה, ובהם סטיבן אילופ, ג'וֹ הַארְלוֹ, יוּהָה פּוּטְקִירַנְטָה, טִימוֹ טוֹיְקַנֶן וכְּרִיס ווֶבֶּר.

עבור נוקיה הייתה זו נקודת מעבר ארגונית עמוקה. היא איבדה את הפעילות שבמשך שנים הייתה מזוהה יותר מכל עם שמה, אך המשיכה להחזיק בנכסים טכנולוגיים ובתחומי פעילות אחרים.

החברה הודיעה כי לאחר השלמת העסקה תפעל הדירקטוריון שלה לבחינת המבנה והאסטרטגיה העתידיים. היא נדרשה להגדיר מחדש את מעמדה בעולם התקשורת, הפעם ללא חטיבת הטלפונים שהביאה לה תהילה בין-לאומית.

2015: גם מיקרוסופט מתקשה להציל את עסקי הטלפונים

רכישת חטיבת המכשירים של נוקיה לא הביאה למיקרוסופט את התוצאה שייחלה לה. ב-8 ביולי 2015 הודיעה מיקרוסופט על ארגון מחדש של פעילות חומרת הטלפונים שלה. במסגרת ההודעה מסרה כי תרשום הפרשה לירידת ערך של כ-7.6 מיליארד דולר הקשורה לנכסים שנרכשו במסגרת עסקת נוקיה, לצד עלויות ארגון מחדש שהוערכו בכ-750 עד 850 מיליון דולר. ההודעה הייתה משמעותית במיוחד מפני שהמחיקה החשבונאית שיקפה הכרה בכך שערכם של הנכסים הקשורים לרכישה נמוך בהרבה מכפי שהוערך קודם לכן.

ובכל זאת, משמעותה העסקית הייתה ברורה. גם תחת הבעלות של מיקרוסופט, ועם הגישה הישירה למערכת ההפעלה ולמשאביה של ענקית התוכנה האמריקאית, פעילות הטלפונים לא הצליחה להשיג את היעדים שהוצבו לה.

כך הגיע לסיומו ניסיון ארוך לבנות חלופה משמעותית לאפל ולאנדרואיד באמצעות השילוב בין יכולות החומרה של נוקיה לבין התוכנה של מיקרוסופט.

החברה הפינית כבר לא הייתה הבעלים של חטיבת הטלפונים, אך הכישלון של הרוכשת המחיש עד כמה עמוקה הייתה הבעיה התחרותית. לא די היה במותג מוכר, במהנדסים מנוסים ובתמיכה של אחת מחברות התוכנה הגדולות בעולם כדי לשנות את מאזן הכוחות.

נוקיה שאחרי הטלפונים: חברה שנאלצה להמציא את עצמה מחדש

החזרה לתשתיות התקשורת

למרות מכירת חטיבת המכשירים, נוקיה עצמה לא חדלה להתקיים. לאחר העסקה עם מיקרוסופט הפכה פעילותה בתחום רשתות התקשורת למרכיב מרכזי בזהותה העסקית. במקום להתמקד במכירת טלפונים לצרכנים פרטיים, החברה המשיכה לפעול בתחומים הקשורים לתשתיות הרשת, לציוד תקשורת ולטכנולוגיות המאפשרות למערכות תקשורת לפעול.

מבחינה מסוימת, היה זה חיבור מחודש לאחד התחומים המרכזיים בתולדותיה. עוד לפני ששמה נעשה מזוהה עם טלפונים ניידים, פיתחה נוקיה מערכות תקשורת והשתתפה בהקמת רשתות סלולריות.

כעת, כאשר פעילות המכשירים הועברה למיקרוסופט, היא נדרשה להסתמך על תחומי המומחיות האחרים שלה ולפתח אותם.

2015-2016: רכישת אלקטל-לוסנט

ב-15 באפריל 2015 הודיעה נוקיה על כוונתה להתמזג עם חברת הטכנולוגיה והתקשורת אלקטל-לוסנט (Alcatel-Lucent), בעסקת מניות שהעניקה לחברה הנרכשת שווי של כ-15.6 מיליארד אירו. המהלך נועד לחזק את מעמדה של נוקיה כספקית של תשתיות וטכנולוגיות תקשורת מתקדמות, ולהרחיב את יכולותיה בתחומי רשתות ומערכות תקשורת.

הרכישה הושלמה ב-31 במאי 2016, לאחר שהחברות כבר החלו לפעול במשותף בתחילת אותה שנה.

באמצעות המהלך הרחיבה נוקיה את בסיס הטכנולוגיות ואת הפעילות העסקית שלה, והעמיקה את המעבר מחברה המזוהה עם טלפונים ניידים לחברה המתמקדת בתשתיות תקשורת ובמחקר טכנולוגי.

מכירת HERE

תחום נוסף שבו פעלה נוקיה היה שירותי מיפוי ומיקום תחת השם HERE. בשנת 2015 החליטה החברה למכור את הפעילות לקונסורציום של יצרניות רכב גרמניות, שכלל את אאודי, BMW ודיימלר.

המכירה השתלבה בארגון מחדש של עסקי נוקיה ובמאמציה למקד את פעילותה בתחומי תקשורת וטכנולוגיה שבהם ביקשה לבנות יתרון תחרותי חדש. המהלך גם המחיש כי השינוי שעברה נוקיה לא הסתכם במכירת חטיבת הטלפונים. החברה המשיכה לבחון אילו פעילויות מתאימות לאסטרטגיה החדשה שלה ואילו נכסים ניתן להעביר לבעלות אחרת.

השם נוקיה חוזר לטלפונים

בשנת 2016 התפרסמה הודעה נוספת שהחזירה את השם נוקיה לעולם המכשירים הסלולריים. החברה חתמה על הסכם רישוי מותג וקניין רוחני עם HMD Global, שבמסגרתו קיבלה HMD רישיון לייצר ולשווק מכשירים הנושאים את המותג נוקיה. ההסכם נכנס לתוקף ב-1 בדצמבר 2016, ואפשר ל-HMD לפתח פעילות עסקית בתחום המכשירים תחת השם המוכר.

אולם היה הבדל מהותי בין פעילות זו לבין נוקיה ההיסטורית. החברה הפינית עצמה לא חזרה באותו שלב למודל שבו היא מייצרת ומשווקת במישרין את כל הטלפונים הנושאים את שמה. מדובר היה במודל רישוי, שבמסגרתו חברה אחרת פעלה באמצעות המותג.

כך קרה שטלפונים חדשים המשיכו להופיע שוב עם השם נוקיה, אף שחטיבת המכשירים המקורית כבר נמכרה למיקרוסופט.

נוקיה בעידן הרשתות המתקדמות

נכון לדו״ח השנתי לשנת 2025, נוקיה ממשיכה לפעול כחברת טכנולוגיה ותשתיות תקשורת בינלאומית. נוקיה הודיעה על אסטרטגיה חדשה ועל כוונה לפשט את מבנה הפעילות שלה סביב שני תחומים עסקיים מרכזיים: Network Infrastructure ו-Mobile Infrastructure. פעילותה כוללת טכנולוגיות לרשתות קבועות, רשתות אופטיות, מערכות IP, פתרונות תקשורת סלולרית, מחקר ופיתוח ושירותים טכנולוגיים נוספים.

לחברה יש גם פעילות מחקר משמעותית במסגרת Nokia Bell Labs, מוסד מחקר שבשנת 2025 ציין מאה שנים להקמתו. עבודתו משתרעת על תחומים הכוללים רשתות תקשורת, תוכנה, בינה מלאכותית וטכנולוגיות המיועדות לדורות הבאים של התקשורת האלחוטית. הדו״ח מתאר השקעה במחקר הקשור לרשתות 6G, ביישומי בינה מלאכותית בתקשורת ובשיפור יעילותן של מערכות רשת.

כל אלה מציירים תמונה שונה מאוד מזו של נוקיה בשנת 2007. החברה כבר אינה מזוהה בראש ובראשונה עם מכירת מכשירי טלפון לצרכנים, אך היא ממשיכה לפעול בחלק מהתשתיות הטכנולוגיות שעליהן נשענת התקשורת המודרנית.

כך, החברה שהחלה את דרכה במפעל לעיבוד עץ, עברה לתעשיות הגומי והכבלים והפכה לענקית טלפונים, המשיכה להשתנות גם לאחר שאיבדה את המוצר שהפך אותה למפורסמת.

מדוע נוקיה באמת איבדה את ההובלה?

ההסבר הנפוץ לנפילתה של נוקיה מתמקד באייפון. לפי הסיפור הזה, אפל הציגה טלפון מהפכני, נוקיה זלזלה בו, וכך איבדה את מעמדה. אבל ההיסטוריה מורכבת יותר, והמחקרים שנערכו על החברה מגלים שרשרת של החלטות ובעיות שהחלו עוד לפני ינואר 2007.

  1. הצלחה בחומרה שלא תורגמה להצלחה בתוכנה. אחד היתרונות המרכזיים של נוקיה היה יכולתה לייצר מכשירים באיכות גבוהה, להציע מגוון רחב של דגמים ולהפיץ אותם ברחבי העולם. יכולות אלה אפשרו לה להפוך למובילת שוק עולמית. אולם ככל שהטלפונים החכמים התפתחו, חשיבות החומרה לבדה פחתה. מערכת ההפעלה, חוויית המשתמש, השירותים והיישומונים הפכו למרכיבים מרכזיים בבחירת המכשיר. נוקיה המשיכה להחזיק ביכולות הנדסיות משמעותיות, אך התקשתה להציג סביבת תוכנה שתתחרה בהצלחה בפלטפורמות החדשות. הפער הזה התגלה במלוא משמעותו כאשר השוק עבר במהירות למכשירים בעלי מסכי מגע ולמערכות הפעלה המיועדות ליישומונים רבים.
  2. ריבוי כיווני פיתוח שהקשה על קבלת החלטות. נוקיה השקיעה במערכות הפעלה וביוזמות תוכנה שונות, ובהן Symbian, MeeGo ו-Meltemi. כל אחת מהן נועדה להתמודד עם צורך טכנולוגי או מסחרי אחר, אך החברה התקשתה להחליט מתי להפסיק להשקיע בכיוון מסוים ומתי לרכז משאבים בפלטפורמה אחרת. בשלב שבו היה עליה להציג מערכת אחת בעלת סיכוי משמעותי להתמודד עם המתחרות, חלק מן הפרויקטים עדיין לא היו מוכנים לשימוש מסחרי נרחב. מחקר The Curse of Agility מדגיש כי הבעיה לא הייתה היעדר חדשנות או חוסר מוחלט של גמישות, אלא הקושי לנהל את השינוי באופן עקבי. החלטות מסוימות התעכבו, ואחרות התקבלו כאשר חלופות טכנולוגיות עדיין לא הבשילו.
  3. תרבות ארגונית שפגעה בזרימת המידע. לפי המחקר של וורי והוי, נוקיה סבלה גם מבעיות בתקשורת בין דרגי ההנהלה. מנהלים בכירים חששו מאובדן היתרון התחרותי, ומנהלי ביניים חששו לדווח על קשיים או על חוסר יכולת לעמוד בציפיות. כך עלולה הייתה להיווצר תמונה אופטימית מדי לגבי קצב התקדמות הפיתוח. הבעיה הייתה משמעותית משום שהחלטות אסטרטגיות חייבו הערכה מדויקת של היכולות הטכנולוגיות ושל לוחות הזמנים. מנהלים שבוחרים בין מערכות הפעלה צריכים לדעת לא רק אילו טכנולוגיות קיימות, אלא גם מתי ניתן יהיה להשיק אותן, כמה משאבים יידרשו ועד כמה הן מוכנות לתחרות. כאשר המידע הזה אינו מועבר באופן אמין, גם החלטות שמתקבלות מתוך כוונה להתמודד עם המשבר עלולות להתבסס על הנחות שגויות.
  4. מערכת אקולוגית חלשה מול מתחרות שהתחזקו במהירות. אפל וגוגל הצליחו לפתח סביב מערכות ההפעלה שלהן מערכות אקולוגיות רחבות של משתמשים, מפתחים, יישומונים ושירותים. נוקיה ומיקרוסופט ביקשו ליצור חלופה שלישית, אך נדרשו להתמודד עם יתרון שכבר הצטבר אצל המתחרות. משתמש שבחר במכשיר חדש לא בחן רק את איכות החומרה. הוא שקל גם אילו יישומונים יהיו זמינים עבורו, באילו שירותים יוכל להשתמש ועד כמה המכשיר יתאים להרגליו. Windows Phone התקשתה לצבור את היקף המשתמשים והמפתחים הדרוש כדי להתמודד עם הפלטפורמות המובילות. העובדה שמיקרוסופט עצמה הכירה בשנת 2015 בירידת ערך גדולה של הנכסים שרכשה מנוקיה המחישה עד כמה קשה היה לשנות את המצב גם לאחר שהחומרה והתוכנה פעלו במסגרת בעלות אחת.
  5. החלטה אסטרטגית בתנאים של אי-ודאות. הבחירה של נוקיה ב-Windows Phone בשנת 2011 הפכה לאחת ההחלטות השנויות ביותר במחלוקת בתולדות החברה. אולם בחינה היסטורית מחייבת להבחין בין מה שהיה ידוע למנהלים בזמן ההחלטה לבין מה שהתברר לאחר מכן. בשנת 2010 נוקיה כבר התקשתה להתאים את סימביאן לתחרות, ו-MeeGo עדיין לא הייתה מוכנה לשמש פלטפורמה מסחרית בהיקף גדול. לאנדרואיד היו יתרונות, אך אימוצה היה מחייב את נוקיה להתמודד מול יצרניות אחרות שהשתמשו באותה מערכת. Windows Phone הציעה שותפות עם חברה בעלת משאבים עצומים והזדמנות ליצור מערכת אקולוגית שלישית. המחקר על תהליך קבלת ההחלטות מדגיש כי ההנהלה פעלה בסביבה מורכבת, שבה הנחות ישנות לגבי תעשיית הטלפונים איבדו מתוקפן.

מה נשאר מהאימפריה הפינית?

בסיפור של נוקיה יש פיתוי ברור לחפש רגע אחד שבו הכול השתבש: הצגת האייפון, הכישלון של סימביאן, ביטול האפשרות להמשיך עם MeeGo או השותפות עם מיקרוסופט. אבל אף אחד מהרגעים הללו אינו מסביר לבדו את התוצאה. נוקיה איבדה את ההובלה בתהליך ממושך, שבמהלכו השתנו הן הטכנולוגיה והן הדרך שבה הצרכנים בחרו טלפונים.

החברה שהצטיינה בבניית מכשירים נדרשה לעבור לתחרות בין מערכות תוכנה ושירותים. היא ניסתה לעשות זאת באמצעות השקעה בפיתוח עצמאי, באמצעות שינויים ארגוניים ולבסוף באמצעות שותפות עם מיקרוסופט. אולם בכל פעם התקדמה התחרות, והמרחק בינה לבין הפלטפורמות המובילות הלך וגדל.

מכירת חטיבת הטלפונים בשנת 2014 סימנה את סופו של אחד הפרקים המפורסמים בתולדות התעשייה. מותג שהצליח להגיע למאות מיליוני צרכנים איבד את מעמדו במרכז שוק הסמארטפונים.

ובכל זאת, סיפורה של נוקיה לא הסתיים שם. החברה המשיכה לפעול בתשתיות תקשורת, רכשה את אלקטל-לוסנט והעמיקה את פעילותה בטכנולוגיות רשת ובמחקר. היא חזרה, במובנים מסוימים, לעיסוק בתחום שבו צברה מומחיות עוד לפני שהטלפונים שלה הפכו למוצר צריכה עולמי.

כאשר פרדריק אידסטם הקים את מפעל עיסת העץ שלו בשנת 1865, לא היה יכול לדמיין שחברה שתצמח ממנו תהפוך ליצרנית הטלפונים הגדולה בעולם. באותה מידה, קשה היה לדמיין בשנת 2007, כאשר נוקיה מכרה 437 מיליון טלפונים בשנה, שבתוך שנים אחדות תיפרד מן החטיבה שהפכה אותה לאימפריה.

אולי זהו ההיבט המסקרן ביותר בהיסטוריה שלה: הצלחתה של נוקיה מעולם לא הייתה תלויה במוצר אחד בלבד. היא נבנתה באמצעות שינויים חוזרים ונשנים. אלא שבתקופה שבה עולם הטלפונים החכמים השתנה במהירות יוצאת דופן, החברה לא הצליחה לשנות את עצמה בזמן.

הטלפונים הפכו לזיכרון נוסטלגי עבור מיליוני משתמשים. נוקיה, לעומת זאת, המשיכה בדרכה.

מקורות מידע וחומר מעשיר לקריאה

להלן המקורות המרכזיים שעליהם מבוססת הכתבה. המקורות האקדמיים מציעים הסברים שונים להיחלשות נוקיה, בעוד המסמכים הרשמיים מספקים תיעוד של החלטות, נתונים כספיים ואירועים.

Nokia Annual Report 2014. הדו״ח הרשמי של נוקיה משנת 2014 מתאר את ההיסטוריה של החברה, את ראשיתה בשנת 1865 ואת המיזוג התעשייתי של 1967. הוא מתעד גם את מקומה בהתפתחות תקשורת GSM ואת המעבר לפעילות העסקית שלאחר מכירת חטיבת הטלפונים.

הדיווח הכספי הרשמי שפורסם בינואר 2008 מתעד את מכירתם של כ-437 מיליון מכשירים בשנת 2007, את צמיחת המכירות ואת נתח השוק של נוקיה. הוא מספק בסיס מספרי להבנת עוצמתה של החברה בשנים שקדמו למשבר.

3Distributed Attention and Shared Emotions in the Innovation Process: How Nokia Lost the Smartphone Battle. מחקרם של טימו וורי וקווי הוי, שפורסם בכתב העת האקדמי Administrative Science Quarterly בשנת 2016. המחקר בוחן את נוקיה בשנים 2005 עד 2010 ואת תפקידם של פחד, לחצים ארגוניים ובעיות בהעברת מידע בין דרגי ההנהלה.

The Curse of Agility: The Nokia Corporation and the Loss of Market Dominance in Mobile Phones, 2003-2013. מחקר היסטורי שפורסם ב-Business History, ובוחן כיצד החלטות טכנולוגיות וארגוניות השפיעו על התפתחות מערכות ההפעלה של נוקיה. הוא מציע הסבר הממוקד בעיתוי ההחלטות ובשיטות הניהול, ולא רק בתכונות האישיות של המנהלים.

Strategic Decision-Making at Platform Transitions: The Case of Nokia, 2010-2011, מחקרם של טימו וורי ומייקל טושמן, המתבסס על ראיונות עם מנהלים בכירים בנוקיה. הוא בוחן את תהליך הבחירה בין MeeGo, אנדרואיד ו-Windows Phone, ומסביר את השפעתם של לחצים ארגוניים ושינויים בתפיסת השוק על ההכרעה.

Nokia and Microsoft Announce Plans for a Broad Strategic Partnership, ההודעה הרשמית מפברואר 2011 על הקמת השותפות האסטרטגית בין נוקיה למיקרוסופט. המסמך מציג את החזון של שתי החברות ליצירת מערכת אקולוגית שלישית בשוק הסמארטפונים, לצד הסיכונים שהן זיהו.

Nokia Annual Report 2011, הדו״ח הרשמי המתעד את המעבר ל-Windows Phone, את השקת Lumia 800 ו-Lumia 710, את פיתוח Nokia N9 ואת המשך פעילותה של החברה בתחום המכשירים המסורתיים.

Microsoft to Acquire Nokia's Devices & Services Business. הודעת מיקרוסופט מ-3 בספטמבר 2013 על רכישת חטיבת המכשירים והשירותים של נוקיה. המסמך מפרט את מבנה העסקה ואת החלוקה בין רכישת הפעילות לבין רישוי הפטנטים.

Microsoft Announces Restructuring of Phone Hardware Business, הודעת מיקרוסופט מ-8 ביולי 2015 על ארגון מחדש של פעילות הטלפונים ועל הפרשה לירידת ערך בסך כ-7.6 מיליארד דולר הקשורה לרכישת חטיבת נוקיה.

Nokia Annual Report 2025. הדו״ח השנתי העדכני ששימש לכתבה מתאר את פעילותה של נוקיה כחברת תשתיות תקשורת וטכנולוגיה, ואת השינויים במבנה העסקי והאסטרטגי שלה.

סיפורה של נוקיה מזכיר שגם החברות המצליחות ביותר נדרשות לקבל החלטות על עתידן בזמן שההווה עדיין נראה מבטיח. אם הכתבה עניינה אתכם, שתפו אותה והמשיכו לקרוא ב"היסטוריה מסופרת" על ההחלטות וההמצאות ששינו את העולם.

אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.

דרגו את הכתבה

0

היו הראשונים לדרג

בחרו בין כוכב אחד לחמישה כוכבים.

הגדרות פרטיות

אפשר לבחור אילו כלים אופציונליים יורשו לפעול. עוגיות הכרחיות נשארות פעילות כדי לאפשר לאתר לפעול באופן תקין.

בחירת קטגוריות פרטיות
עוגיות הכרחיות דרושות לפעילותו התקינה, לאבטחה ולשמירת העדפות הפרטיות.
פעיל תמיד
מאפשרים לנו להבין כיצד משתמשים באתר ולשפר אותו.
זוכרות העדפות ומאפשרות תכונות אופציונליות באתר.