בדצמבר 2018, בשלהי כהונתו של רב-אלוף גדי איזנקוט בראש המטה הכללי, יצא צה"ל למבצע "מגן צפוני" לאיתור ולנטרול מנהרות שחצו את גבול לבנון. המבצע נחתם בתחילת ינואר 2019. כעבור ימים אחדים, ב-15 בינואר, סיים איזנקוט את שירותו בצבא. מאחוריו עמדו עשרות שנים שבמהלכן הכיר כמעט כל מדרגה בסולם הפיקוד, ממחלקה בחטיבת גולני ועד ללשכת הרמטכ"ל. אך פרישתו מן המדים לא הייתה סיום דרכו הציבורית.
גד (גדי) אַיזֶנקוֹט, יליד 19 במאי 1960, שירת בצה"ל החל משנת 1978 וכיהן כרמטכ"ל ה-21 בשנים 2015 עד 2019. לאחר פרישתו פעל במכוני מחקר, בחברות ובעמותות, ובשנת 2022 נכנס לפוליטיקה. הוא כיהן כחבר כנסת וכשר בלי תיק בממשלת ישראל ה-37, השתתף כמשקיף בקבינט המלחמה לאחר מתקפת 7 באוקטובר 2023, ובשנת 2025 הקים את מפלגת "ישר! עם איזנקוט". תולדותיו משקפות רצף ארוך של החלטות צבאיות ומדיניות, מחלוקות ציבוריות ושינויים בחייו האישיים.
ילדות בין טבריה, אילת וצאלים
איזנקוט נולד בטבריה לאסתר ולמאיר איזנקוט, שעלו לישראל ממרוקו. הוא היה השני מבין חמישה אחים. כשהיה בן שנה עברה המשפחה לאילת, העיר שבה עוצבה מרבית ילדותו. לאחר שהתגרשו הוריו, אביו נישא בשנית ונולדו לו ארבעה ילדים נוספים. בשנים 1969 עד 1971, מגיל תשע, התחנך איזנקוט כילד חוץ בקיבוץ צאלים. אחר כך שב ללמוד באילת, במגמה הימית של בית הספר התיכון "גולדווטר". את בחינות הבגרות השלים במסגרת בית ספר ערב אקסטרני.
לימודיו נמשכו גם בשנות שירותו. הוא השלים תואר ראשון בהיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב ותואר שני במדע המדינה באוניברסיטת חיפה. בשנת 1997 סיים לימודי תואר שני בצבא וביטחון במכללת המלחמה של צבא ארצות הברית, בקרלייל שבפנסילבניה. ההכשרה האקדמית התלוותה לקריירה פיקודית שנבנתה, שלב אחר שלב, ביחידות הלוחמות ובמטה הצבאי.
מגולני למלחמת לבנון הראשונה
הגיוס, הפציעה והחזרה לגדוד
ב-19 באוקטובר 1978 התגייס איזנקוט לחטיבת גולני ושובץ בגדוד 51. הוא עבר מסלול לוחם, סיים את הטירונות כחניך מצטיין פלוגתי, ובהמשך השלים קורס מפקדי כיתות וקורס קציני חי"ר. במהלך קורס הקצינים נפצע בראשו מכדור מקלע שחדר לנגמ"ש שבו נהג. לאחר שהחלים חזר לחטיבה כמפקד מחלקה בגדוד 51.
בשנת 1980 הוסמך כקצין חי"ר בבית הספר לקצינים, בה"ד 1, והחל לפקד על מחלקה בבסיס האימונים החטיבתי של גולני. לאחר מכן פיקד על מחלקה בגדוד 51 ושימש סגן מפקד פלוגה. במלחמת לבנון הראשונה, בשנת 1982, החליף מפקד פלוגה שנפצע בקרב על הבופור ונטל את הפיקוד. הפלוגה השתתפה בלחימה בעין א-תינה, בא-נבטיה ובג'זין וכן בהתקדמות לאורך ציר החוף לשדה התעופה בביירות. בקרב על עין א-תינה איבד איזנקוט שניים מחבריו הטובים.
עזיבה קצרה, חזרה לקבע ועימות פיקודי
ב-1983 השתחרר מצה"ל, אך בתוך חודשים ספורים שב לשירות קבע. על פי תיאור אחד, חלפו כשלושה חודשים; ברשימת השירות הצבאית מצוין פרק זמן של כארבעה חודשים. בהצעת מפקד בית הספר לקצינים אילן בירן, התמנה למפקד פלוגת צוערים בבה"ד 1. בשנים 1984 עד 1985 פיקד על פלוגת הנ"ט של גולני והוביל את לוחמיה בפעולות בלבנון.
התקופה הזאת כללה גם עימות עם מפקד החטיבה, צבי פולג. לאחר שסירב לציית לפקודה להחזיר את פלוגתו באמצע חופשה והתנהל ביניהם ויכוח פומבי, הודח מתפקידו כחודש לפני סיומו המתוכנן. הוא המשיך ללימודים במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה, ובהמשך שימש קצין אג"ם חטיבתי בשנים 1986 עד 1987. לאחר לימודים אקדמיים וקורס מג"דים התמנה בשנת 1988 למפקד גדוד 13, "גדעון", ובהמשך היה סגן מפקד חטיבת גולני, תפקיד שמילא סביב שנת 1990.
בין פיקוד הצפון, חטיבת כרמלי וגולני
בראשית שנות התשעים עבר איזנקוט לשורת תפקידי פיקוד ומטה. ברשימות השירות מצוין כי בשנת 1992 שימש קצין המבצעים של פיקוד הצפון, ואילו בתיאור הרחב מוצב המינוי בשנת 1991. בשנת 1992 הועלה לדרגת אלוף-משנה ומונה לפקד על חטיבת המילואים כרמלי, כאשר ברישום נוסף המינוי מופיע בשנת 1993. בשנת 1994 קיבל גם את הפיקוד על חטיבת אפרים, החטיבה המרחבית האחראית, בין היתר, לגזרת טול כרם וקלקיליה ולפעילות נגד הטרור הפלסטיני. את הפיקוד על כרמלי המשיך למלא במינוי משני.
לאחר תקופת לימודים אקדמיים בחוץ לארץ בשנת 1996, שב איזנקוט בשנת 1997 לחטיבת גולני, הפעם כמפקדה. הוא החליף בתפקיד את אלוף-משנה ארז גרשטיין, זמן קצר לאחר אסון השריפה בוואדי סלוקי, שבו נהרגו חמישה מחיילי החטיבה ונפצעו חמישה נוספים. בתקופת פיקודו פעל לשינוי דפוסי התנהגות בפלוגות הוותיקות, וטיפל במרידות וביחסי ותיקים וצעירים. במקביל הוביל את לוחמי החטיבה בלחימה בדרום לבנון מול חזבאללה. לפי המתואר, במהלך השנתיים הללו נהרגו בלחימה כארבעים אנשי הארגון. תא"ל גיורא ענבר והעיתונאית כרמלה מנשה תיארו כי בדיונים פנימיים תמך באותה תקופה בנסיגה מלבנון.
המזכיר הצבאי: מצומת הפיקוד לצומת ההחלטות
בשנת 1999 הועלה איזנקוט לדרגת תת-אלוף ומונה למזכיר הצבאי של ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק. בהמשך שימש גם כמזכירו הצבאי של ראש הממשלה אריאל שרון, עד יולי 2001. היה זה פרק שבו נחשף מקרוב לדיונים על הנסיגה מלבנון, למשא ומתן עם סוריה, לתהליך המדיני שלא הבשיל עם הפלסטינים ולצעדי ההתמודדות עם אינתיפאדת אל-אקצה. לצד הפיקוד על כוחות, תפקידו כלל עתה נוכחות יומיומית בסביבת קבלת ההחלטות המדינית והביטחונית.
בשנת 2001 התמנה למפקד אוגדת המילואים המשוריינת, הנזכרת בחומרים גם בשם "עוצבת נתיב האש" וגם בשם "עוצבת עמוד האש". בשנת 2003 קיבל את הפיקוד על אוגדת יהודה ושומרון. כהונתו התרחשה במהלך האינתיפאדה השנייה, כאשר האוגדה הפעילה שורה של מבצעים ופשיטות בערים הפלסטיניות לאחר מבצע "חומת מגן". אחת התפיסות שיישם כונתה "מכסחת הדשא", כלומר פעילות חוזרת ומתמשכת נגד תשתיות טרור. במסגרת זו נערך גם מבצע "אישית לוחצת". התיאור הצבאי מייחס לפעולות הללו פגיעה במאות פעילי טרור, ירידה הדרגתית באלימות וצמצום טרור המתאבדים שיצא מיהודה ושומרון.
מלחמת לבנון השנייה ודוקטרינת הדאחייה
ראש אגף המבצעים
ב-2005 הועלה איזנקוט לדרגת אלוף ומונה לראש אגף המבצעים במטה הכללי. בתפקידו זה היה מעורב בעיצוב תוכניות ההפעלה של הצבא ובניהול המהלכים המבצעיים במהלך מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006. תרגיל "שילוב זרועות" העלה מגבלות ביכולת צה"ל להשמיד משגרי רקטות קצרות טווח, ועל רקע זה קידם איזנקוט רעיון לפגיעה במוקדי הכוח של חזבאללה ברובע הדאחייה בביירות, כדי להרתיע את הארגון.
במהלך המלחמה חלק על כמה מהצעות הרמטכ"ל דאז, דן חלוץ. הוא טען שיש לגייס מילואים כדי לאפשר היערכות למהלך קרקעי רחב, אף שהתנגד לעצם ביצוע המהלך באותו שלב. הוא תמך גם בתקיפה אווירית רחבה נגד תשתיות בלבנון על פי תוכנית "שוברת הקרח", והדגיש את הצורך לחתור לסיום מהיר של הלחימה. כאשר בני גנץ העלה הצעה לפשיטה מצומצמת על בינת ג'בייל, תמך איזנקוט דווקא במבצע בהיקף כוחות משמעותי.
פיקוד הצפון לאחר המלחמה
ב-2006, לאחר התפטרות האלוף אודי אדם, מונה איזנקוט לאלוף פיקוד הצפון. כעת נדרש להטמיע את לקחי מלחמת לבנון השנייה ולשקם את ההרתעה מול חזבאללה. הוא הוביל הכנות ואימונים למקרה שהתקיפה הישראלית המתוכננת נגד הכור הגרעיני בסוריה תוביל למלחמה. הוא תמך במה שנודע בשם "דוקטרינת הדאחייה", תפיסה של שימוש בכוח נרחב בתגובה לפעולה מלחמתית מצד חזבאללה, ובכלל זה תקיפה של אזורים שמהם נורו רקטות. התפיסה עוררה שאלות כבדות משקל על היקף הפעלת הכוח.
בגבול לבנון קידם מדיניות של פעילות עד לקו הגבול הבין-לאומי, גם באזורים שבהם הגדר לא חפפה את הקו הכחול. הוא יזם מארבים ופעולות בשטחים שישראל ראתה בהם חלק מריבונותה, מעבר לגדר אך ללא חציית הקו הכחול, ודרש תגובה תקיפה לאירועים בגבול. בתקופת פיקודו לא נפגעו אזרחים ישראלים בצפון, כפי שמתואר בסיכום שירותו. ביולי 2011, לאחר כמעט חמש שנים, סיים את התפקיד.
באותה תקופה אירעו גם מפגשים עם צמרת הפיקוד שתועדו בתצלומים, ובהם ביקורו באוגדה 36 ביוני 2011 לצד מפקד האוגדה אייל זמיר. לאחר סיום תפקידו הוביל בשנת 2011 עבודת מטה להקמת מפקדת העומק, האחראית לפעילות צה"ל בעומק האסטרטגי של מדינות אויב. בשנת 2012 השתתף במהלכים הקשורים למבצע "עמוד ענן". מינואר 2013 ועד דצמבר 2014 שירת כסגן הרמטכ"ל תחת בני גנץ. בתקופה זו נערך מבצע "צוק איתן".
הרמטכ"ל ה-21: תכנון, רפורמות ומבחנים מבצעיים
המינוי ותוכנית "גדעון"
ב-14 בדצמבר 2014 אישרה הממשלה את מינויו של איזנקוט לרמטכ"ל ה-21, וב-16 בפברואר 2015 נכנס לתפקיד. כהונתו נמשכה עד 15 בינואר 2019. בשנים 2015 עד 2016 כיהן תחתיו האלוף יאיר גולן כסגן הרמטכ"ל. מן הכניסה לתפקיד ניסה איזנקוט לשנות סדרי עדיפויות בצבא: לחזק אימוני חי"ר ושריון, להרחיב את יחידת יהל"ם לטיפול במנהרות ולשפר את כשירות גדודי החי"ר ללחימה מול איום תת-קרקעי. במקביל צומצם חלק מהיקף כוחות המילואים, ובאירועי הצבא הוגבל השימוש בהפקות יקרות ובאמנים, תוך מתן עדיפות לעצרות חטיבתיות ומעלה.
תוכנית העבודה הרב-שנתית "גדעון" עסקה בכוח האדם, במבנה סדר הכוחות, ביכולות תמרון, בביטול מערכים שנחשבו מיותרים, בהקמת זרוע סייבר ובהקמת חטיבת הקומנדו. איזנקוט הציג את התוכנית ביולי 2015 והקבינט המדיני-ביטחוני אישר אותה בסוף אפריל 2016. באוגוסט 2015 פרסם את מסמך "אסטרטגיית צה"ל", ובו נוסחה תפיסה המבקשת לשלב תמרון יבשתי מהיר ורב-זרועי עם מאמץ אש מדויק ומודיעין איכותי, לקצר מערכות צבאיות ולהביא לסיום מכריע ומרתיע. לפרסום המסמך הייתה גם תכלית של שקיפות כלפי הדרג המדיני והציבור, על רקע היעדר מסמכי ביטחון לאומי רשמיים.
המסמך עסק גם במערכה שבין המלחמות, המב"ם: פעילות מתמשכת מתחת לסף מלחמה שמטרתה לצמצם איומים קיימים ומתפתחים, לעכב התעצמות אויב, לחזק הרתעה ולשפר את התנאים לקראת עימות אפשרי. בתפיסה זו ביקש צה"ל לשמר את חופש הפעולה שלו ולצמצם את חופש הפעולה של אויביו. בשנת 2016 נפגש איזנקוט בוושינגטון עם יושב ראש המטות המשולבים של ארצות הברית, הגנרל ג'וזף דנפורד.
גל הפיגועים, משפט אלאור אזריה ושירות משותף
בשלהי 2015 התמודד צה"ל עם גל פיגועים שביצעו בעיקר מפגעים בודדים. ההנחיה הייתה לקצר את הגל ולא להעניק לו תנופה נוספת, תוך הבחנה בין מבצעי פיגועים לבין אוכלוסייה פלסטינית שאינה מעורבת בטרור. בנתונים שהובאו בתיאור התקופה מופיעה ירידה מכשבעים פיגועים באוקטובר 2015 לתשעה אירועים בחודשים יוני ויולי 2016 ולחמישה באוגוסט אותה שנה. בפרשת אלאור אזריה, שהורשע בהריגה, הציג איזנקוט עמדה שלפיה הירי היה מעשה שאינו נורמטיבי. העמדה גררה מחלוקת ציבורית חריפה ואף קריאות הסתה נגד צמרת הצבא ונגדו.
בפברואר 2016 הגדיר איזנקוט את ההתמודדות עם מנהרות עזה כמשימה מרכזית, והגיע לדיונים בפיקוד הדרום בתדירות של פעם או פעמיים בחודש לפחות. בספטמבר אותה שנה אישר את פקודת השירות המשותף, שנגעה לשירות נשים וגברים ועוררה ביקורת בחלקים מהציונות הדתית. בדצמבר 2017 פורסם נוסח מעודכן, שהתיר לקצינים ולנגדים המתנגדים לשירות ביחידות מעורבות לערער על השיבוץ, אך לא לסרב לו.
במקביל הונהג בצה"ל "מסמך התפיסה המגדרית" של היועצת לענייני מגדר, רחל טבת ויזל. המסמך הציג התנהגויות המיוחסות למגדר כתוצר של הסללה חברתית ולא רק של מאפיינים פיזיולוגיים או ביולוגיים. לאחר שארגון "תורת לחימה" חשף את המסמך, הנחה איזנקוט להסירו מאתר צה"ל. בספטמבר 2017 אישר גם תוכנית לשינוי מסלולי השירות בסיירת מטכ"ל, בשייטת 13, בשלדג וביחידה 669: מעבר למסלול קבע של שמונה שנים במקום ארבע עד חמש, עם שנתיים של לימודים אקדמיים במימון הצבא.
מנהרות, איראן והחזית הצפונית
בשנים 2017 עד 2018 התקדם בגבול רצועת עזה מהלך להקמת מכשול תת-קרקעי עם מערכות חישה, לצד מעבדה טכנולוגית לגילוי מנהרות בפיקוד הדרום. על פי נתוני איזנקוט אותרו באמצעים אלה למעלה מחמש עשרה מנהרות, שנוטרלו בידי חיל ההנדסה הקרבית וחיל האוויר.
אולי יעניין אותך
במקביל התרחבה הפעילות הצבאית המיוחסת למערכה שבין המלחמות נגד ההתבססות האיראנית בסוריה ונגד העברת אמצעי לחימה לחזבאללה. בתקופת כהונתו של איזנקוט נערכו למעלה ממאתיים תקיפות נגד מחסנים ומשלוחים איראניים בסוריה, ובהן פגיעות במחסני נשק ותחמושת, בטכנולוגיות מתקדמות, בבסיסים, בשדות תעופה ובמערכות הגנה אווירית. באפריל ובמאי 2018 החריף העימות, ובמהלך מבצע "בית הקלפים" הותקפו תשתיות איראניות בסוריה. בתיאור התקיפות נזכרים השמדת טילים רבים ומותם של פעילי משמרות המהפכה, אנשי חזבאללה ומיליציות נוספות, וכן למעלה ממאה חיילים סורים. במאי 2018 לבדו תוארה תקיפה נרחבת של יותר משבעים מטרות איראניות.
ב-4 בדצמבר 2018 החל מבצע "מגן צפוני" נגד מנהרות שחצו את הגבול מלבנון. עד סיומו בתחילת ינואר 2019 איתרו כוחות ההנדסה ונטרלו שש מנהרות. ימים לאחר מכן השתחרר איזנקוט משירות בצה"ל. החודשים האחרונים של כהונתו תועדו בסרט "איזנקוט.", שהפיק דובר צה"ל, ביים יריב מוזר ושודר בכאן 11.
מהמדים לחברה האזרחית
בשנת 2019 הצטרף איזנקוט למכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, ובהמשך אותה שנה התמנה לדירקטור בחברת צור שמיר אחזקות ולעמית מחקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. באותה שנה הוענק לו אות אביר איכות השלטון בקטגוריית צבא וביטחון מטעם התנועה לאיכות השלטון. בינואר 2020 מונה לדירקטור בחברת הנדל"ן והארכיבאות וילאר אינטרנשיונל, וביוני 2020 התמנה ליושב ראש עמותת יד בן-גוריון. הוא גם הוביל צוות מומחים במכון למחקרי ביטחון לאומי שהגיש המלצות להתמודדות עם משבר הקורונה.
באפריל 2021 מונה ליושב ראש דירקטוריון סטורג' דרופ, חברה העוסקת בפיתוח פתרונות לאגירת אנרגיה ירוקה. במהלך כהונתו מוזגה החברה עם שלד בורסאי וגייסה הון בגיוס פרטי לפי שווי של 230 מיליון שקלים לאחר המיזוג. בשנת 2022, בעודו מכהן כיושב ראש, ירד שער המניה בכ-90 אחוזים לעומת מועד השלמת המיזוג. כך הצטרפה לקריירה הארוכה במערכת הציבורית התנסות גם במגזר העסקי, על הצלחותיו והקשיים שתוארו בו.
הכניסה לכנסת ומשבר 7 באוקטובר
באוגוסט 2022 הודיע איזנקוט על כניסתו לפוליטיקה במסגרת "המחנה הממלכתי", לצד בני גנץ וגדעון סער. ברשימה שהוגשה לקראת הבחירות שובץ במקומות שהוקצו לאנשיו, ובהם 3, 9, 16 ו-18. הסיעה קיבלה שנים עשר מנדטים, ואיזנקוט הושבע כחבר כנסת מן האופוזיציה.
בכנסת ה-25 עמד בראש ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון, שעסקה בתפיסת הביטחון ובבניין הכוח. עבודתה הולידה יוזמת חקיקה לחייב את הממשלה לגבש ולפרסם תפיסת ביטחון לאומי. ההצעה הוגשה ב-26 ביולי 2023 ולא הספיקה להגיע לדיון בוועדת השרים לחקיקה לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל. ב-10 ביוני 2025 אושרה בקריאה ראשונה. לפי המתווה, המטה לביטחון לאומי יגבש בתוך 150 ימים מכינון ממשלה חדשה אסטרטגיה מדינית-ביטחונית שתציג הנחות יסוד, איומים, אתגרים וכלים להתמודד עמם; הממשלה תאשר את המסמך, ראש הממשלה או ראש המל"ל יציגו אותו לוועדת החוץ והביטחון, והוא יישאר מסווג למעט תמצית פומבית.
בספטמבר 2023 קרא איזנקוט בכנס של המכון למדיניות נגד טרור לגבש תפיסת ביטחון לאומי מול איומי חזבאללה, חמאס והמשך פעילות דאעש. בחודשים שלפני כן התנגד לרפורמה המשפטית וקרא להידברות. במרץ הזהיר כי ישראל עומדת בפני סכנה ביטחונית חמורה והתריע מפני התעלמות הממשלה מן המציאות הביטחונית ומן המחאה הציבורית, לרבות האפשרות שמשתתפים במחאה יגויסו בקרוב למילואים.
לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 החלו מגעים להצטרפות המחנה הממלכתי לממשלת חירום. כעבור חמישה ימים הושלם המהלך: איזנקוט מונה לשר בלי תיק ולמשקיף בקבינט המלחמה, לצד רון דרמר. חברי הקבינט היו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט ובני גנץ. איזנקוט הציג את פירוק כוחו של חמאס בעזה כמטרה, ובסוף נובמבר תמך בהפוגה בלחימה תמורת שחרור חטופים בשלבים. במהלך ההפוגה הושבו 105 חטופים מהם 81 ישראלים ו-24 אזרחים זרים והיא הסתיימה כעבור כשבוע.
ב-7 בדצמבר 2023, בעת ביקור במפקדת אוגדה 162, נודע לו שבנו הצעיר, רס"ר גל מאיר איזנקוט, נהרג במהלך מבצע קומנדו שנועד לחלץ גופות חטופים. בימי המלחמה שכל גם את אחיינו סמל מאור כהן איזנקוט, בנה של אחותו למחצה שרון, ואת אחיינו מצד אשתו, סרן יוגב פזי. האובדן המשפחתי אירע בעודו ממלא תפקיד במוקד הדיונים המדיניים והביטחוניים.
בתיאור פרוטוקולים מדיוני הקבינט בשנת 2024 נזכרת המלצתו לפעולה נרחבת בטהראן, לעומת עמדת נתניהו, שביקש ריסון ועצירת צעדים התקפיים. ב-9 ביוני 2024 פרשו שרי המחנה הממלכתי, ובהם איזנקוט, מן הממשלה. בנימוקיהם טענו כי שיקולים זרים השפיעו על אופן קבלת ההחלטות.
מפלגת "ישר!" והמערכה הפוליטית החדשה
ב-30 ביוני 2025 הודיע איזנקוט על עזיבת המחנה הממלכתי ועל התפטרותו מהכנסת. את מכתב ההתפטרות הגיש ב-2 ביולי, והיא נכנסה לתוקף ב-4 ביולי 2025. ב-16 בספטמבר אותה שנה הכריז על הקמת מפלגה חדשה בשם "ישר! עם איזנקוט".
עם מייסדי המפלגה נמנו יואב הורוביץ, ששימש מנכ"ל משרד ראש הממשלה ונחשב מקורב לנתניהו; שיר סיגל, הפעילה למען החטופים ובתם של אביבה וקית' סיגל; שר הדתות לשעבר מתן כהנא; חבר הכנסת לשעבר טל רוסו; פרופ' מנואל טרכטנברג; ניר זוהר, נשיא חברת WIX; ענבר גיטי-הרוש, לשעבר ראש מנהלת "מתווה השירות" במשרד הביטחון ומנכ"לית עמותת "אחרי!"; ופרופ' ישי בר. ב-7 בספטמבר 2026 הוגשה רשימת המפלגה לכנסת ה-26, כאשר איזנקוט ניצב בראשה.
תפיסותיו המדיניות והביטחוניות
מדינה יהודית ודמוקרטית, הפרדת רשויות והסוגיה הפלסטינית
איזנקוט מגדיר חזון של מדינה בעלת יסודות לאומיים ויהודיים, תוך שמירה על רוב ציוני וממלכתי. הוא מתנגד למדינה דו-לאומית ורואה בהיפרדות מן הפלסטינים מהלך אסטרטגי שיאפשר לישראל להשתחרר מניהול חייהם של מיליונים, לצד המשך חופש הפעולה המבצעי של צה"ל. בעיניו הפרדת הרשויות ועצמאות מערכת המשפט אינן סוגיות חוקתיות בלבד: הן חשובות גם ללגיטימציה הבין-לאומית של פעולות הצבא ולהגנה מפני התערבות של מוסדות משפטיים בין-לאומיים, ובכללם בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג. הוא מציג יציבות שלטונית כתנאי לקבלת החלטות ביטחוניות סדורה ולהתמודדות עם איראן.
בדיונו בהסכמי אוסלו, בהסכם חברון ובהתנתקות הדגיש את השאלה מי יישא באחריות לניהול חייה של האוכלוסייה הפלסטינית ואת ההשלכות הדמוגרפיות והביטחוניות. הוא הזהיר מפני פירוק הרשות הפלסטינית בלא חלופה, וכן מפני חידוש ההתיישבות בגוש קטיף, שלטענתו יאלצו את צה"ל להשקיע כוחות בניהול אוכלוסייה ובמשימות שיטור במקום בהתמודדות עם איומים צבאיים. באוגוסט 2026 הביע התנגדות לבנייה באזור E1 בשל המחיר הבין-לאומי שייחס לה, ובאותו זמן התנגד גם לרעיון פתרון שתי המדינות לאחר מתקפת 7 באוקטובר.
איזנקוט הציב ארבעה תנאים לשותפות קואליציונית עתידית: הכרה בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; קבלת ערכי מגילת העצמאות; הכרה בחובת שירות בצה"ל או בשירות לאומי לכל אזרח; והכרה בחמאס כארגון טרור שיש לפרקו ולהשמידו. בכך חיבר בין זהותה החוקתית של המדינה, שאלת השוויון בנטל ויעדי הביטחון המוצהרים של מפלגתו.
הרתעה, איראן והגדלת צבא היבשה
בתפיסת הביטחון שלו מדגיש איזנקוט כי יציבות ביטחונית צריכה להישען על הרתעה ועל יכולת התקפית אמינה. הוא מבקש לפעול במהירות ובכוח נרחב כאשר פורצת מלחמה, לשמר במקביל פעילות מודיעינית ומבצעית בין מלחמות, ולתרגם הישגים צבאיים למציאות מדינית וביטחונית יציבה יותר. הוא התריע כי היקף כוחות היבשה אינו מספיק להתמודדות רב-זירתית, וקרא להגדלת מספר האוגדות, להרחבת מערך המילואים ולגיוס חרדים.
בשנת 2018 הזהיר מפני שאיפותיה הגרעיניות של איראן. בספטמבר 2019 פרסם יחד עם פרופ' גבי סיבוני את המסמך "קווים מנחים לתפיסת ביטחון לישראל", שהופיע במכון למחקרי ביטחון לאומי ובמכון וושינגטון. המסמך הציב את שאיפת איראן להגמוניה אזורית וליכולת גרעינית כאיום מרכזי, והציע לשלב את המערכה שבין המלחמות עם אפשרות של תמרון יבשתי משמעותי, מהלכי סיכול נגד התעצמות אויב ופעולות גמול לשיקום ההרתעה. בדבריו על היחסים עם ארצות הברית הציג את הברית כהזדמנות לפעולה מתוך אינטרסים משותפים, ולא כמגבלה על עצמאותה האסטרטגית של ישראל.
בשנת 2024 טען שאיראן קרובה יותר מאי פעם ליכולת לייצר נשק גרעיני. עם פתיחת מלחמת "שאגת הארי" בסוף פברואר 2026 הביע תמיכה בלחימה באיראן ובפגיעה בתוכנית הגרעין ובמלאי האורניום המועשר שלה, ודרש גם את פירוק חמאס וחזבאללה. בהתייחסו למנהיג איראן עלי ח'אמנאי, שחוסל במהלך הלחימה, השתמש בלשון חריפה: "היה מגיע למות, יחד איתו כל חבורת הפיקוד והמנהיגים". ב-1 ביולי 2026 חלק על דברי נתניהו שלפיהם כבר לפני מבצע "עם כלביא" החזיקה איראן בפצצות גרעין בפועל, וטען שהאמירה מטעה את הציבור. באוקטובר 2026 התחייב כי אם ייכנס ללשכת ראש הממשלה, בתוך 18 חודשים חמאס לא ישלוט עוד בעזה וכוחו הצבאי יושמד, בין באמצעות מתווה שהציג הנשיא טראמפ ואומץ בידי ממשלת נתניהו ובין באמצעות פעולה צבאית.
מערכת המשפט, גיוס החרדים וממלכתיות
בריאיון בפברואר 2023 אמר איזנקוט שמערכת המשפט אינה חסינה מביקורת או משינויים, אך הזהיר מפני פוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים ומפני פגיעה באיזון בין הרשויות. במרץ 2023 תמך בטיוטת הפשרה של הנשיא יצחק הרצוג כבסיס למשא ומתן, וטען כי זהות השופטים צריכה להיקבע בהידברות ומתוך מערכת איזונים, ולא באמצעות הכתבה חד-צדדית של הדרג הפוליטי.
בשאלת שירות החרדים ביקש לשלב הכרה בלימוד תורה עם הרחבת הגיוס. באותו ריאיון הבהיר: "לגייס בכוח זה לא יילך, זו טעות". לצד התנגדותו לכפייה, קרא להידברות שתאפשר להרחיב את מספר המשרתים. בעמדותיו המדיניות והאזרחיות חוזרים אפוא כמה צירים: אחריות ביטחונית, מוסדות יציבים והכרעה פוליטית באמצעות הסכמות, גם כאשר המחלוקות עמוקות.
חיים אישיים והמחיר המשפחתי
איזנקוט מתגורר בהרצליה. הוא נשוי לחנה (לבית שטרן), אדריכלית, ולבני הזוג חמישה ילדים. בני משפחתו ליוו אותו לאורך השירות הצבאי ובשנות הפעילות הציבורית. מות בנו גל מאיר איזנקוט במהלך מלחמת חרבות ברזל, ולצדו מות שני אחייניו מאור כהן איזנקוט ויוגב פזי, הפכו את המלחמה גם לטרגדיה אישית ומשפחתית. העובדה כי הידיעה על נפילת בנו נמסרה לו בעודו מסייר במפקדה צבאית מדגישה את המפגש הקשה שבין שליחותו הציבורית לחייו הפרטיים.
קריירה ארוכה, ציבוריות חדשה
דרכו של גדי איזנקוט נמתחת מן הטירונות בגולני בשנת 1978 דרך חזית לבנון, פיקוד על יחידות גדולות, המטה הכללי ולשכת הרמטכ"ל, עד להקמת מפלגה ב-2025 ולהתמודדות הפוליטית של 2026. במעבר מן הצבא לכנסת השתנו הכלים והמסגרות, אך שאלות שהעסיקו אותו כמפקד נותרו במרכז פעילותו: כיצד מגדירים יעד ביטחוני, מהו היחס בין כוח צבאי להחלטה מדינית, וכיצד מקיימים מערכת ממלכתית מתפקדת בעת משבר.
לצד רשימת המינויים, המסמכים והמבצעים עומדת גם העובדה שהקריירה הציבורית הזאת נקשרה בפרידות ובאובדן אישי. איזנקוט נכנס לשלב הפוליטי של חייו כשהוא נושא עמו ניסיון צבאי ממושך, מחלוקות מוכרות ושאלות פתוחות באשר לדרך שבה אפשר ליישם תפיסת ביטחון במערכת מפלגתית.
מקורות מידע וחומר מעשיר לקריאה
עמוס הראל ואבי יששכרוף, המלחמה השביעית (ידיעות ספרים, 2004): ספר העוסק בתקופת הלחימה הישראלית-פלסטינית, התקופה שבה פיקד איזנקוט על אוגדת איו"ש.
עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש (ידיעות אחרונות, 2008): חומר קריאה בהקשר של לבנון וחזבאללה, זירות מרכזיות בקריירה הצבאית של איזנקוט.
דן מרגלית ורונן ברגמן, הבור: הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל (כנרת זמורה-ביתן, 2011): ספר על המשברים בצמרת הפיקוד שבה שירת איזנקוט.
עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון (משכל, 2007): קריאה נוספת על המערכה הלבנונית, שבה היה לאיזנקוט תפקיד מטכ"לי.
עפר שלח, האומץ לנצח (ידיעות ספרים, 2015): ספר שפורסם בשנת כניסתו של איזנקוט לתפקיד הרמטכ"ל, בהקשר העיסוק בביטחון ובצבא.
מאיר אלרן, גבי סיבוני וקובי מיכאל (עורכים), "אסטרטגיית צה"ל" בראי הביטחון הלאומי (המכון למחקרי ביטחון לאומי, 2016): עיון במסמך האסטרטגיה שהוצג תחת איזנקוט כרמטכ"ל.
גדי איזנקוט ופרופ' גבי סיבוני, קווים מנחים לתפיסת ביטחון לישראל (2019): מסמך שפורסם במכון למחקרי ביטחון לאומי ובמכון וושינגטון ומרחיב על תפיסת הביטחון שהציג לאחר שירותו.
חומר מעשיר לצפייה
"איזנקוט." בבימוי יריב מוזר: סרט שהופק בחטיבת דובר צה"ל ושודר בכאן 11, ומתעד את החודשים האחרונים של איזנקוט כרמטכ"ל.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
שאלות ותשובות
מתי היה גדי איזנקוט רמטכ"ל?
באילו תפקידים שירת גדי איזנקוט לפני שהתמנה לרמטכ"ל?
מהי תוכנית "גדעון" של גדי איזנקוט?
מה עשה גדי איזנקוט אחרי 7 באוקטובר 2023?
מתי הקים גדי איזנקוט מפלגה ומה שמה?
הצטרפו לרשימת התפוצה וקבלו כתבות נבחרות ועדכונים בדוא״ל. ניתן לבטל את ההרשמה בכל עת.