תאמל״ק לי
נער יהודי בן 17 ירה בדיפלומט נאצי בפריז, והמעשה שימש אמתלה ישירה לפרעות "ליל הבדולח" – אחת מנקודות המפנה האפלות ביותר ערב השואה.
בליל 7 בנובמבר 1938, נכנס נער יהודי צעיר לשגרירות גרמניה בפריז וירה חמישה כדורים בדיפלומט גרמני. רגע אחד, טעון כאב אישי וזעם, הפך לדבר שהגרמנים חיכו לו: אירוע שיזעזע את אירופה כולה. באותו הלילה הוא השתכן בחדר במלון ברובע העשירי בפריז, סמוך לתחנת הרכבת גארד דו נורד, שילם 22 פרנק לחדר ללילה, נעלם זמן קצר לאחר ששילם על החדר וחזר 5 שעות לאחר מכן ושהה בחדר עד אור הבוקר עם אור דולק. לפי הדו״ח המשטרתי הוא היה שרוי בהתקפי חרדה.
אז מי הוא היה?
הֶרְשֶׁל (הרמן) פַיְיבֶּל גְרִינְשְׁפָּן נולד ב-21 במרץ 1921 בהנובר. ב-7 בנובמבר 1938 התנקש בארנסט פוֹם רָאת, דיפלומט גרמני זוטר בפריז. ההתנקשות התרחשה כ-10 חודשים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, בעקבות גירוש בני משפחתו במסגרת "אקציית פולין" לעיירת הגבול זבונשין. האירוע שימש אמתלה ישירה לפרעות "ליל הבדולח" נגד יהודי גרמניה. אך חשוב לציין, אף שהתקרית היוותה זרז וגורם ישיר לארועי ליל הבדולח, אין ספק שאילולא ההתנקשות, הנאצים היו מוצאים סיבה אחרת לממש את זממם ביהודים.
משפחה, ילדות והגירה
זונדל ורבקה גרינשפן, הוריו של הרשל, נולדו בעיר ראדומסקו שבפולין והיגרו לגרמניה בשנת 1911, בה הם פתחו מתפרה קטנה בשכונת הנחל שעל גדות הליין. שמונה ילדים נולדו להם, אך מזלם לא שפר עליהם וחמישה מהילדים מתו בילדותם, ארבעה מהם חלו והחמישי נדרס למוות. במהלך מלחמת העולם הראשונה קיבלו אזרחות פולנית ושמרו עליה גם בהיותם בגרמניה. זונדל עבד כחייט והתפרנס בצנעה. הרשל נולד בהנובר בתקופת רפובליקת ויימאר והיה בן זקונים. הוא למד בבית ספר עממי עד גיל 14. לדבריו, עזב את הלימודים משום שהופלה לרעה כיהודי. אך תואר כנער חכם אך ביישן, שהשתתף בפעילות קבוצת הספורט "בר-כוכבא" בעיר.
בשנת 1935 עבר ללמוד בישיבת הרב יעקב הופמן בפרנקפורט למשך 11 חודשים. לאחר חזרתו להנובר ניסה לקבל אשרת עלייה לארץ ישראל, בסיוע הקהילה היהודית המקומית, שחששה לגורל הצעירים היהודים עם עליית הנאצים לשלטון. משרד ההגירה דחה את בקשתו בטענה שהוא צעיר מדי.
הוריו החליטו לשלוח אותו לדודיו בפריז. ביולי 1936 נסע לבריסל עם דרכון פולני ואשרת שהייה גרמנית, ולאחר מכן הגיע לפריז בספטמבר 1936 לאחר שהסתנן דרך הגבול הבלגי. גרינשפן הגיע לפריז חסר אמצעים, שכן נאסר על יהודים להוציא כסף מגרמניה. הוא היה בן 15 בלבד. במשך שנתיים חי בקהילה דתית מצומצמת של דוברי יידיש, לא למד צרפתית ולא השתלב באוכלוסייה המקומית.
בפברואר 1937 קיבל אשרת שהייה זמנית, אך עד מהרה איבד כל מעמד חוקי. באפריל פג תוקף אישור החזרה לגרמניה, בינואר 1938 פג תוקף דרכונו הפולני, ובאוגוסט 1938 פגה גם אשרת השהייה הזמנית בצרפת. הוא הפך לפליט ללא מסמכים.
באוקטובר 1938 גורשו כ-12,000 יהודים ממוצא פולני מגרמניה לגבול פולין במסגרת "אקציית פולין". בין המגורשים היו הוריו של הרשל, אחותו ברטה (אסתר) ואחיו מרדכי אליעזר. המגורשים נאלצו ללכת ברגל לעיירה זבונשין, שם נותרו שבועות בתנאים קשים. הם קיבלו סיוע מהג'וינט, הצלב האדום הפולני וארגונים יהודיים.
ב-31 באוקטובר 1938 שלחה אחותו גלויה ובה תיארה את מצבם וביקשה עזרה להשגת אשרות לארצות הברית. הוא קיבל אותה ב-3 בנובמבר. ב-5 בנובמבר קרא בעיתון יידיש תיאור מצוקתם, ונמלא זעם. ב-6 בנובמבר ביקש כסף מדודו, שסירב. הרשל עזב בכעס, עם כ-300 פרנק, ולן במלון זול. ב-7 בנובמבר 1938 כתב מכתב פרידה להוריו, רכש אקדח בקוטר 6.35 מ"מ עם 25 כדורים, והלך לשגרירות גרמניה בפריז.
ארנסט פום ראת: הדיפלומט שהפך לסמל תעמולתי
ארנסט פוֹם רָאת, שנולד ב-3 ביוני 1909 בדיסלדורף ומת ב-9 בנובמבר 1938, היה דיפלומט גרמני ששירת בפריז. רציחתו, ערב מלחמת העולם השנייה, שימשה עילה ישירה לפרוץ סדרת הפרעות שנודעה בשם "ליל הבדולח". ארנסט נולד למשפחה בעלת מעמד, בנו של דיפלומט בכיר. הוא למד משפטים בפרנקפורט, ובשנת 1932 הצטרף למפלגה הנאצית. כבר בשנת 1933 הצטרף לשורות האס אה (SA), ארגון הסער של המפלגה.
בשנת 1934 התקבל לשירות החוץ הגרמני כמתמחה במחלקה המשפטית. זמן קצר לאחר מכן, בפברואר 1935, נשלח לשמש מזכיר אישי של דודו, רולנד קסטר, שכיהן כשגריר גרמניה בצרפת. בשנת 1936, לאחר שעבר בהצלחה את הבחינות הקונסולריות, נשלח לתפקיד בקונסוליה הגרמנית בכלכותה שבהודו. אולם מצבו הבריאותי אילץ אותו לשוב לגרמניה במרץ 1938. ביולי אותה שנה מונה למזכיר זוטר בשגרירות גרמניה בפריז.
ב-7 בנובמבר 1938 נורה פום ראת בתוך השגרירות הגרמנית בפריז בידי הרשל גרינשפן, פליט יהודי בן 17. הירי פגע בו משלושה קליעים בבטנו. האירוע עורר תגובה מיידית מצד הנהגת גרמניה הנאצית. אדולף היטלר שלח לפריז שני רופאים בכירים כדי לטפל בפום ראת, בהם רופאו האישי ד"ר קרל ברנדט. למרות המאמצים הרפואיים, מת פום ראת מפצעיו כעבור יומיים, ב-9 בנובמבר 1938.
עם קבלת הידיעה על מותו, העלה היטלר את פום ראת לדרגת מזכיר ראשון בשגרירות. התאריך, 9 בנובמבר, לא היה מקרי מבחינת המשטר הנאצי – זהו יום השנה ה-15 לפוטש במרתף הבירה. במהלך חגיגות שהתקיימו באותו יום במינכן, הזכירו היטלר ויוזף גבלס את פום ראת כ"קדוש" וקראו לתגובה נגד היהודים. כך ניתן האות להתפרצות "ספונטנית" לכאורה של סדרת פוגרומים ברחבי גרמניה בליל 9 בנובמבר 1938 – אירועים שנכנסו להיסטוריה בשם "ליל הבדולח".
הידעת?
מותו של פום ראת שימש תירוץ רשמי לפוגרום שתוכנן מראש על ידי הנהגת גרמניה הנאצית.
הגרסה הרשמית שהציגה גרמניה הנאצית הייתה כי מדובר בהתנקשות פוליטית. לפי גרסה זו, גרינשפן לא הכיר את פום ראת וירה בו כדרך להביע מחאה על רדיפות היהודים, ואף ייתכן שסבר כי מדובר בשגריר גרמניה. לצד זאת, קיימת תאוריה נוספת ולפיה הייתה בין השניים היכרות מוקדמת ואף קשר אינטימי. לפי עדויות שונות, פום ראת היה מוכר בקהילה ההומוסקסואלית בפריז, ואף כונה "מאדאם אמבסדור" ו"נוטר דאם דה פארי".
הסופר הצרפתי אנדרה ז'יד כתב ביומנו כי לפום ראת היו יחסים יוצאי דופן עם "היהודי הקטן, רוצחו". לפי גרסה זו, הרקע לרצח היה אי עמידתו של פום ראת בהבטחה להסדיר לגרינשפן אשרת שהייה בצרפת. בשלב מסוים טען פרקליטו של גרינשפן כי מדובר במריבת אוהבים, אך ייתכן שעשה זאת כאסטרטגיה משפטית כדי למנוע משפט ראווה פוליטי.
לפי מקורות מסוימים, פום ראת היה אנטי-נאצי או לפחות נחשד על ידי הגסטאפו ככזה, והיה נתון תחת מעקב עוד לפני הירי. מאמר שפורסם בעיתון "הרפואה", שהתבסס על דו"ח נתיחה פתולוגית, העלה חשד כי פום ראת לא מת ישירות מהפציעה. לפי הטענה, הנאצים רצו במותו בשל היותו הומוסקסואל, שטופל במחלת מין על ידי רופאה יהודיה ונחשד בשיתוף פעולה עם הביון הצרפתי. על פי גרסה זו, היטלר שלח את ד"ר קרל ברנדט לפריז עם הוראה ברורה שפום ראת לא ישרוד. ברנדט השתלט על הטיפול מידי הצוות הצרפתי ונקט בפעולות שהובילו למותו, לאחר שכבר החל להתאושש מהניתוח.
ב-12 בנובמבר סיכם יוזף גבלס את האירועים בעיתון "פלקישר באובכטר":
היהודי גרינשפן היה נציג היהדות. הגרמני פום ראת היה נציג העם הגרמני. בפריס ירתה אפוא היהדות בעם הגרמני.
יוזף גבלס
גופתו של פום ראת הועברה לגרמניה ב-17 בנובמבר 1938. הלווייתו התקיימה בדיסלדורף כאירוע ממלכתי מתוזמר היטב, בנוכחות אדולף היטלר ובכירי המשטר הנאצי. במהלך ההלוויה נאמר כי פום ראת "שילם בדמו את מחיר המלחמה שהכריזה היהדות העולמית על הרייך השלישי".
הרשל מתנקש בדיפלומט הנאצי
בשעה 21:45 הגיע לשגרירות ברחוב דה ליל 78. הוא פגש אדם מבוגר שלא זיהה כשגריר, מה שככל הנראה הציל את חייו של הדיפלומט הבכיר. הוא ביקש לפגוש פקיד בכיר והופנה לארנסט פוֹם רָאת, המזכיר השלישי. עם כניסתו ירה חמישה כדורים, שניים מהם פגעו בבטנו. לפי רישומי המשטרה הוא צעק: "אתה חתיכת בוש מלוכלך. הנה לך בשם עשרת אלפים יהודים!". לפי גרסה אחרת: "בשם 12,000 יהודים נרדפים". גרינשפן לא נמלט, הסגיר את עצמו והודה במניעיו.
הלב מדמם בשומעי את גורלכם המר… אני מוכרח למחות, כך שכל העולם ישמע את מחאתי.
מתוך מכתבו להוריו.
פוֹם רָאת מת מפצעיו כעבור יומיים, למרות טיפולו של ד"ר קרל ברנדט, רופאו של היטלר. הלווייתו של פוֹם רָאת הפכה לאירוע תעמולתי. יואכים פון ריבנטרופ הכריז כי מדובר בהתקפה יהודית על העם הגרמני. יוזף גבלס הפיץ את הסיפור בכל עיתוני גרמניה. ב-9 בנובמבר 1938 פרץ "ליל הבדולח". כ-30,000 יהודים נעצרו ונשלחו למחנות ריכוז, יותר מ-90 נהרגו, ונגרם נזק של יותר ממיליארד רייכסמארק. אלפי בתי כנסת נהרסו.
הידעת?
כאלף מהעצורים בליל הבדולח מתו עד לשחרורם חודשים לאחר מכן.
המעצר והמשפט שלא התקיים
גרינשפן נעצר בצרפת. ממשלת החזית העממית בראשות לאון בלום סירבה להסגירו לגרמניה. הוא היה קטין, לא אזרח גרמני, אך ביצע רצח. הוחלט להעמידו לדין בצרפת. עורך הדין ונסן דה מורו-ז'יאפרי ניסה לבסס קו הגנה אישי ולא פוליטי. נטען לקשר הומוסקסואלי בין גרינשפן לפוֹם רָאת. הדעות בנושא חלוקות. יש עדויות שתומכות בכך ויש עדויות שסותרות. גרינשפן עצמו טען בזקסנהאוזן שהדבר אינו נכון.
הידעת?
למעלה מ-30,000 דולר גויסו להגנתו של גרינשפן – סכום גדול מאוד לאותה תקופה.
ביולי 1940 הוסגר לידי הגסאטפו. הוחזק בברלין, ולאחר מכן בזקסנהאוזן. גבלס תכנן משפט ראווה שיאשים את היהודים בפרוץ המלחמה. אך המשפט לא התקיים בשל סכסוך בין משרדי השלטון, ובשל טענות לקשר הומוסקסואלי שפגעו בתעמולה.
אין מידע ודאי על גורלו לאחר 1942. ייתכן שהוצא להורג בזקסנהאוזן. אדולף אייכמן העיד שראה אותו ב-1943 או 1944. על כל פנים, ב-1960 הוכרז רשמית כמת. בשנת 2016 נמצא תצלום מ-1946 שבו נראה אדם הדומה לו ב-95%, מה שמעלה אפשרות ששרד.
שמו מופיע באנדרטה בהנובר. בשנת 2010 הונחו אבני "שטולפרשטיין" לזכרו ולזכר אחותו וסיפורו היווה השראה ליצירה "ילד בן זמננו" של מייקל טיפט. הרשל גרינשפן, נער בן 17, פעל מתוך כאב אישי עמוק נוכח גורל משפחתו והעם היהודי. מעשהו, שנולד מתוך מחאה וזעם, נוצל באופן ציני בידי המשטר הנאצי להצדקת פרעות רחבות היקף. סיפורו משקף את המתח בין פעולה אישית לבין השלכות היסטוריות עצומות.
חומר מעשיר לקריאה
- ישראל גוטמן (עורך), האנציקלופדיה של השואה, ירושלים, 1990
- סטיבן קוך, נקמתו של הרשל גרינשפן, 2019
- נעם קורב, אקציית פולין 1938-1939
- Gerald Schwab, The Day the Holocaust Began, 1990
- Herschel: Das Attentat des Herschel Grynszpan am 7. November 1938 und der Beginn des Holocaust.
חומר מעשיר לצפייה
בשנת 2025 יצא סרט תיעודי "נער יהודי גאה" שביים ישראל (ישרי) הלפרין.
