ג'ון פטריק אוניל: איש הבולשת שחזה את הטרור ונספה בתאומים

בשלהי חודש אוגוסט 2001, שוחח איש הבולשת הפדרלית לשעבר עם חברו, מפיק רשת ABC News כריס אישם, על מקום עבודתו החדש. בנימה מבודחת, ניסה אישם להרגיע את חברו באמירה: "לפחות הם לא הולכים להפציץ את המקום שוב", כשהוא מתייחס לפיגוע שזעזע את מגדלי התאומים בשנת 1993. תשובתו של איש הבולשת הייתה קודרת ונבואית כאחד: "הם כנראה ינסו לסיים את העבודה". שבועות ספורים לאחר מכן, נבואה זו התגשמה במלוא אימתה.

אוניל היה מומחה אמריקאי ללוחמה בטרור, אשר שימש כסוכן מיוחד ולבסוף כסוכן מיוחד אחראי בבולשת הפדרלית (FBI). לאורך תקופת חייו, בין לידתו בשנת 1952 ועד למותו בשנת 2001 בגיל 49, הוא ניהל מרדף חובק עולם אחר ארגון אל-קאעידה. ממרכזי העצבים של וושינגטון וניו יורק, ועד לזירות בתימן וערב הסעודית, אוניל הפך לאחד הקולות הבודדים שהתריעו מפני הסכנה, עד שסיים את חייו באקורד סיום טרגי במהלך פיגועי ה-11 בספטמבר במגדלי התאומים.

חלומות ילדות וצעדים ראשונים בוושינגטון

גּ'וֹן פַּטְרִיק אוֹנִיל נולד באטלנטיק סיטי שבמדינת ניו ג'רזי, ב-6 בפברואר 1952. כבר מגיל צעיר ניכרה משיכתו לעולם אכיפת החוק. לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר התיכון ״רוח הקודש״ (Holy Spirit High School) בשנת 1971, הוא נרשם לאוניברסיטה האמריקאית בוושינגטון די. סי. במהלך לימודיו, מצא את דרכו אל מטה ה-FBI בוושינגטון, שם החל את דרכו המקצועית בתפקידים צנועים כפקיד טביעות אצבע ולאחר מכן כמדריך סיורים. בשנת 1974 סיים את לימודיו באוניברסיטה האמריקאית עם תואר במינהל צדק, ובהמשך רכש תואר שני בזיהוי פלילי מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון.

טיפוס בסולם הדרגות של ה-FBI

בשנת 1976, גייס ה-FBI את אוניל באופן רשמי כסוכן. ב-15 השנים שלאחר מכן, פעל אוניל מתוך לשכת וושינגטון ועסק במגוון רחב של תחומים מורכבים, ביניהם פשעי צווארון לבן, פשע מאורגן וסיכול ריגול נגדי זר. מסירותו לתפקיד נשאה פרי, ובשנת 1991 זכה לקידום משמעותי כאשר הועבר למשרד השטח של ה-FBI בשיקגו, שם כיהן כעוזר סוכן מיוחד אחראי.

בשיקגו, אוניל הפגין את נטייתו ליזמות מערכתית כאשר הקים את כוח המשימה לפליטים (Fugitive Task Force), מתוך מטרה לקדם שיתוף פעולה בין-סוכנותי ולחזק את הקשרים בין ה-FBI לרשויות אכיפת החוק המקומיות. יכולותיו הובילו אותו בשנת 1994 לתפקיד מפקח על VAPCON, כוח משימה ייעודי שהוקם לחקירת פיצוצים במרפאות הפלות.

צלו של הטרור העולמי והמרדף אחר רמזי יוסף

שנת 1995 סימנה תפנית קריטית בקריירה של אוניל. הוא שב למטה ה-FBI בוושינגטון די. סי. ומונה למנהל מחלקת הלוחמה בטרור. כבר ביומו הראשון בתפקיד, קיבל שיחת טלפון מחברו ריצ'רד קלארק, אשר שימש כמתאם הלאומי לביטחון, הגנת תשתיות ולוחמה בטרור. קלארק דיווח לו כי רמזי יוסף, המוח מאחורי הפיגוע במגדלי התאומים בשנת 1993, אותר בפקיסטן. במהלך הימים הבאים, פעל אוניל ללא לאות לאיסוף מידע ותיאום המבצע, אשר הוכתר בהצלחה עם לכידתו והסגרתו של יוסף.

התיק עורר את סקרנותו המקצועית של אוניל. הוא החל לחקור באינטנסיביות את שורשיו של הפיגוע במגדלי התאומים משנת 1993, ושאב מידע רב על חמושים איסלאמיים. מעורבותו העמיקה כאשר לקח חלק מרכזי בחקירת הפיגוע במגדלי ח'ובר בערב הסעודית ביוני 1996. אירוע זה התרחש ממש בזמן שאוניל ארגן כנס נסיגה (Retreat) בקוונטיקו עבור סוכני לוחמה בטרור של ה-FBI ושל סוכנות הביון המרכזית, ה-CIA. חקירת הפיגוע בערב הסעודית לוותה בתסכול רב מצדו של אוניל בשל רמת שיתוף הפעולה של הסעודים. הוא נשמע מתלונן באוזני מנהל ה-FBI, לואיס פרי, וטען כי הסעודים "נושפים עשן למעלה הישבן שלך". פרי, מנגד, הכחיש מאוחר יותר את הדברים וטען כי מערכת היחסים שלהם הייתה מצוינת.

במהלך השנים 1996 ו-1997, הפך אוניל לאחד המתריעים הבולטים בשורות הממשל. הוא הזהיר מפני האיומים הגוברים של הטרור, והדגיש כי הקבוצות המודרניות אינן נתמכות על ידי ממשלות מסורתיות, וכי ישנם תאי טרור הפועלים בתוך ארצות הברית עצמה. הוא הצביע על יוצאי מלחמת אפגניסטן, מורדים שלחמו נגד פלישת ברית המועצות בשנות השמונים, כאיום מרכזי שהתפתח מתחת לרדאר.

בינואר 1997, עבר אוניל לעיר ניו יורק כדי לשמש כסוכן מיוחד אחראי על החטיבה לביטחון לאומי (National Security Division) של ה-FBI, מחלקה שתוארה כמשרד השטח "הגדול והיוקרתי ביותר" של הבולשת.

"התבנית לחקירות טרור בינלאומיות"

עד שנת 1998, תשומת ליבו של אוניל התמקדה כמעט כולה באוסאמה בן לאדן, והוא הקים שולחן מיוחד המוקדש לאל-קאעידה בתוך החטיבה שלו. באוגוסט של אותה שנה, זועזע העולם כאשר שתי שגרירויות של ארצות הברית הופצצו בזו אחר זו בפיגועים סימולטניים בניירובי, קניה, ובדאר א-סלאם, טנזניה. אוניל, שצבר ידע עצום על רשת הטרור אל-קאעידה של בן לאדן, קיווה להיות מעורב ישירות בחקירה. הוא הצליח לשכנע את מנהל ה-FBI פרי לאפשר למשרדו לנהל את התיק.

כאשר חברו של אוניל, מפיק רשת ABC News כריס אישם, ארגן ריאיון היסטורי בין בן לאדן לכתב ג'ון מילר, אישם ומילר השתמשו במידע שאסף אוניל כדי לנסח את השאלות. לאחר שידור הריאיון, הפעיל אוניל לחץ כבד על אישם לשחרר לידיו את הגרסה הלא ערוכה של ההקלטה, כדי שיוכל לנתח אותה בדקדקנות ולשאוב ממנה פרטי מודיעין יקרי ערך.

חיים כפולים, חובות ומאבקים פנימיים

על אף הצלחותיו המבריקות, התקדמותו של אוניל בשורות הבולשת החלה להאט. סגנונו האישי והישיר עורר חיכוך עם גורמים אחרים בארגון, והוא ביצע מספר מעידות קריטיות: הוא איבד טלפון סלולרי של הבולשת ומכשיר PalmPilot, שאל בניגוד לנהלים רכב מדירת מסתור, ואיבד לזמן קצר את קשר העין עם מזוודה שהכילה מסמכים רגישים.

אולי יעניין אותך

רודני קינג: הסיפור שהרעיד את אמריקה

בנימין נתניהו – קווים לדמותו

בין מהפכה למסורת: דרכו המאוזנת של ברל כצנלסון

טראמפ, פוטין, אלסקה: הפסגה הסתיימה ללא הסכם ביניים וללא ויתורים

חייו האישיים של אוניל היו מורכבים לא פחות מעבודתו. הוא היה קתולי, נשוי ואב לשניים, אך חי בנפרד מאשתו. משפחתו המשיכה להתגורר באטלנטיק סיטי, והוא תמך בהם כלכלית ושילם את המשכנתה על ביתם. על פי ספרו של לורנס רייט "המגדלים הגבוהים" (The Looming Tower), אוניל ניהל במקביל מערכות יחסים מחוץ לנישואין עם שלוש נשים שונות במהלך שנות התשעים. לכל אחת מהן הוא סיפר כי הוא רווק או גרוש, וכי בכוונתו לשאתה לאישה.

בקיץ של שנת 1999, ספג אוניל נזיפה רשמית ונקנס בשכר של 15 ימים בשל התקרית שבה התיר לבת זוגו להיכנס לדירת המסתור. סגנון חייו הראוותני, שכלל הענקת מתנות תכופות לבנות זוגו והוצאות כבדות בחברת עמיתיו, הותיר אותו עם חובות משמעותיים בכרטיסי האשראי, שאותם התקשה לכסות ממשכורתו. כתוצאה מכך, נאלץ ללוות סכומי כסף ניכרים מחברים אמידים.

נקודת העיוורון המודיעינית והמתיחות מול ה-CIA

המתיחות הפנימית לא פסחה גם על יחסיו עם סוכנויות מודיעין מתחרות, והדבר התבטא בבירור בהתנהלות מול תחנת חקר המודיעין של ה-CIA. בשנת 1999, שלח אוניל עמית קרוב בשם מארק רוסיני לעבוד בתחנת סוגיית בן לאדן (Bin Laden Issue Station) של ה-CIA בווירג'יניה. אוניל נקלע לסכסוך חריף עם ראש התחנה מטעם ה-CIA, מייקל שויר. בעוד שאוניל דרש שרוסיני יישאר בתחנה ויעביר לו מידע על פעילות ה-CIA, ריץ' בלי – שמונה על ידי ראש ה-CIA ג'ורג' טנט לנהל את התחנה – רצה שרוסיני ייצא לעבודת שטח.

הקצר בתקשורת הפך לגורלי. כאשר גילתה התחנה של ה-CIA כי מקורביו של בן לאדן, נוואף אל-חזמי וח'אלד אל-מיחדאר, עושים את דרכם לארצות הברית עם אשרות כניסה, ניסו רוסיני ועמיתו דאג מילר להזעיק ולהתריע בפני אוניל. אולם, סוכנת ה-CIA אלפרדה ביקובסקי חסמה, על פי הטענות, את העברת ההודעה. מאוחר יותר, אל-מיחדאר ואל-חזמי היו שניים מהחוטפים של טיסה 77 של אמריקן איירליינס ב-11 בספטמבר.

לאחר מעצרו של אחמד רסאם בדצמבר 1999, הוביל אוניל את תיאום החקירה של מזימות הפיגועים של שנת 2000 (מזימות המילניום). חקירה זו תוארה על ידי ריצ'רד קלארק כ"חקירה המקיפה ביותר שבוצעה אי פעם לפני ה-11 בספטמבר". במסגרת מאמציו אלו, פיתח אוניל יחסי עבודה קרובים ופוריים עם הסוכן עלי סופאן.

תימן, המשחתת קול וסוף דרכו בבולשת

בתחילת שנת 2000, לאחר שקודם עמיתיו ונדחה פעמיים בקידומו (הן לתפקיד עוזר מנהל אחראי על הביטחון הלאומי ב-1999, והן לתפקיד ראש משרד ה-FBI בניו יורק), שובץ אוניל לפקד על חקירת ה-FBI בעקבות הפיגוע במשחתת האמריקאית USS קול (USS Cole) באוקטובר 2000.

ההגעה לתימן לוותה בקשיים מיידיים. אוניל התלונן על תנאי אבטחה לקויים, וככל שצוותו העמיק בחקירה, הוא נקלע לעימות חזיתי עם ברברה בודין, שגרירת ארצות הברית בתימן. לשניים היו תפיסות מנוגדות לחלוטין באשר לאופן ביצוע חיפושים ברכוש תימני וניהול חקירות מול אזרחים ובכירי ממשל. הפערים ביניהם רק הלכו והתרחבו עם הזמן.

לאחר חודשיים בתימן, שב אוניל לניו יורק. הוא קיווה לחזור ולהשלים את החקירה, אך נחסם על ידי בודין וגורמים נוספים; המחלוקת אף דלפה לעיתונות האמריקאית. בעקבות איומים על חוקרי ה-FBI שנותרו בתימן, החליט מנהל ה-FBI פרי למשוך את הצוות בחזרה ביוני 2001, בהתאם להמלצתו של אוניל.

בתחילת שנת 2001, ריצ'רד א. קלארק תכנן לעבור לתפקיד אחר, והתעקש כי אוניל הוא האדם המתאים ביותר להחליפו כמתאם הלאומי. אולם אוניל היסס, לא מעט בשל השכר הנמוך יחסית שהוצע לתפקיד. במקביל, אוניל שמע על הדלפות שעתידות להתפרסם ב-The New York Times בנוגע לתקרית איבוד המזוודה ממאי 2000. הדיווח, שהתפרסם ב-19 באוגוסט 2001 על ידי ג'יימס ריזן ודיוויד ג'ונסטון, רמז כי אוניל היה נתון ל"חקירה פנימית" בשל אובדן המזוודה שהכילה "מידע מסווג ביותר", לרבות תיאור של כל תוכניות הריגול הנגדי והלוחמה בטרור בניו יורק. רבים יצאו להגנתו של אוניל וטענו כי הוא קורבן של "מסע הכפשה", ואחד ממקורביו טען כי אוניל האמין שמקור ההדלפה הוא בכיר ה-FBI, תומאס ג'יי. פיקארד. בעקבות כך, החליט אוניל לפרוש מהבולשת ולקבל משרה רווחית יותר במגזר הפרטי כראש מערך האבטחה במרכז הסחר העולמי.

הימים האחרונים במגדלי התאומים

אוניל החל את עבודתו החדשה במרכז הסחר העולמי ב-23 באוגוסט 2001, כשהוא מתכונן רשמית לפרוש מה-FBI לקראת סוף אותו חודש. פחות משלושה שבועות לאחר מכן, בבוקרו של ה-11 בספטמבר 2001, התרחשה מתקפת הטרור שאותה הקדיש את חייו למנוע.

ג'ון פטריק אוניל נהרג בקריסת מגדלי התאומים. וסלי וונג, סוכן FBI שהכיר את אוניל למעלה מעשרים שנה ושהה עמו במרכז הפיקוד שהוקם בעקבות התרסקות המטוס אל המגדל הצפוני, היה האדם האחרון שראה אותו. וונג סיפר כי ראה את אוניל צועד לעבר מנהרה המובילה אל המגדל הדרומי, ככל הנראה כדי לסייע בפינוי הבניין ולאסוף צילומי אבטחה ממשרדי הביטחון שהיו ממוקמים שם.

גופתו של אוניל חולצה מבין ההריסות של המגדל הדרומי ב-21 בספטמבר. הוא הובא למנוחות בבית הקברות הולי קרוס (Holy Cross Cemetery) במיס לנדינג, ניו ג'רזי. שמו הונצח באנדרטה הלאומית לזכר אירועי ה-11 בספטמבר בבריכה הצפונית, על לוח מספר N-63.

חומר מעשיר לצפייה

The Man Who Knew הוא סרט תיעודי משנת 2002, חלק מתוכנית התחקירים Frontline המוקדש כולו לאוניל ולתחזיותיו המדויקות על הסכנה המתקרבת.

The Path to 9/11 היא מיני-סדרה מ-2006, בת שני פרקים של רשת הטלוויזיה ABC. ג'ון פטריק אוניל מוצג בתור הדמות הראשית והוא מגולם על ידי השחקן הארווי קייטל.

ג'ף דניאלס גילם א א׳וניל במיני-סדרה ״המגדלים הגבוהים״, סדרה בת 10 פרקים ששודרה ב-2018 ברשת Hulu. מהווה עיבוד לספר באותו שם מאת לורנס רייט.

חייו של ג'ון פטריק אוניל מזכירים לנו עד כמה ההיסטוריה לעיתים נקראת כטרגדיה מתוסרטת היטב, שבה המתריע בשער מוצא את עצמו בקו החזית של האסון שאותו ניסה לעצור. נראה כי הצללים שרדף אחריהם כל חייו, השיגו אותו לבסוף בבוקר הבהיר של ספטמבר. אנו מזמינים אתכם להמשיך לחקור את מסדרונות המודיעין האפלים ולקרוא כתבות נוספות באתר.