דנמרק חגגה את האישה שהגיעה לגיל 112 ושברה שיא אריכות ימים. ■ מסמכים שנחשפו זמן קצר לאחר מכן גילו שבמלחמת העולם השנייה מילאה תפקידי הנהגה מקומיים במפלגה הנאצית הדנית.
ילדות במערב יוטלנד וחיים של עבודה
שוואלבה נולדה ב-10 במרץ 1914 במערב דנמרק, חודשים אחדים לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. רישומי אריכות הימים מציינים את סטרואר כמקום לידתה; בפרופיל ביוגרפי דני מופיע חבל סאלינג, שאף הוא נמצא במערב יוטלנד. באזור זה גדלה במשפחה מרובת ילדים. לפי עדויות שנאספו לסיפור חייה, כבר בגיל עשר התחילה לעבוד: היא טיפלה בילדים בחווה, מציאות רחוקה מאוד מן הדימוי הציבורי של קשישה ששגרת יומה המאוחרת הפכה למוקד עניין תקשורתי.
בשנת 1938 נישאה, ולבני הזוג נולדו שלוש בנות. תחילה הייתה עקרת בית וגידלה את ילדיה, ולאחר מכן יצאה לעבודה במפעל בסטרואר, שם תפרה בגדים במשך כעשרים שנה, עד שפרשה לגמלאות. בעלה נפטר בשנת 1981. השנים שלאחר מכן הצטרפו למסכת חיים ארוכה במיוחד: שוואלבה המשיכה לשחות בקביעות בבריכה המקומית עד גיל תשעים, אהבה לסרוג ולפתור תשבצים, וגם כשנעשתה דמות ידועה סירבה לראות בגילה סיבה מספקת לניתוק משגרת החיים שהכירה.
אריכות ימים אינה הייתה זרה לחלוטין למשפחתה. ברישום של קבוצת המחקר הגרונטולוגית GRG מופיעים שני אחים שהגיעו לגילים 100 ו-103; אחד מהם, ברטל, היה בן 103 בשנת 2024. תיאור עיתונאי אחר מזכיר ארבעה אחים שעברו את גיל מאה, ולכן מספר האחים המדויק שהגיעו לגיל זה מחייב בדיקה נוספת. בגיל 104 פיתחה שוואלבה בעיות לב והושתל בגופה קוצב לב, אך גם לאחר מכן המשיכה לחיות שנים נוספות.
לימים התגאתה בקשריה עם צאצאיה, גם כאשר נדהמה בעצמה מגילם. כשדיברה על שלוש בנותיה, שכבר עברו את גיל שמונים, אמרה למגזין דני שאינה מצליחה להבין כיצד ילדיה הזדקנו כל כך; בעיניה הם עדיין נותרו צעירים. התגובה הפכה לחלק מהדימוי הציבורי החביב שלה: אישה שחייתה מעל מאה שנים, אך עוד ראתה בילדיה ילדים.
דנמרק תחת הכיבוש והקמת המפלגה הנאצית המקומית
כאשר גרמניה הנאצית כבשה את דנמרק באפריל 1940, הייתה שוואלבה בת 26, נשואה ואם למשפחה צעירה. המלחמה העולמית מצאה בדנמרק תנועה פוליטית מקומית שכבר אימצה, עוד לפני הכיבוש, את האידאולוגיה, השפה והסמלים של הנאציזם הגרמני. מפלגת הפועלים הנציונל-סוציאליסטית של דנמרק, DNSAP, נוסדה ב-16 בנובמבר 1930 בהנהגת קַאי לֶמְבְּקֶה (Cay Lembcke). מצעה הועתק במידה רבה מזה של המפלגה הנאצית הגרמנית, והיא אימצה תפיסות אנטישמיות, התנגדות לדמוקרטיה הפרלמנטרית ולאומנות מובהקת.
ביסוד התנועה עמדה סתירה מתמשכת. מצד אחד היא הציגה את עצמה ככוח לאומני דני; מן הצד האחר ביקשה ללכת בעקבות גרמניה הנאצית והעריצה את המודל הפוליטי הגרמני. הסתירה הזאת לא נפתרה עד התפרקותה ב-1945. לאחר מאבקי כוח פנימיים עלה בשנת 1933 פריץ קְלַאוּסֶן (Frits Clausen) להנהגת המפלגה. בתקופתו התרחבה פעילותה הארגונית: הופיעו עיתונים וכתבי עת, הוקמו מסגרות נוער וארגונים דמויי תנועת הצופים, ובשנת 1939 החלה להופיע עיתונות יומית מפלגתית בשם Fædrelandet.
חבריה הגיעו משכבות שונות בחברה הדנית. בשנות השלושים בלטו בה תומכים מן האוכלוסייה הכפרית ומן המעמד הבינוני העירוני, ובשנות הכיבוש גויסו גם תומכים ממעמד הפועלים. מספר חברי המפלגה גדל מכ-5,000 בתחילת המלחמה לכ-20,000 באביב 1943, אך עד שחרור דנמרק במאי 1945 ירד לכ-12,000. התרחבות ארגונית זו לא הפכה להצלחה פרלמנטרית: בבחירות של 1939 קיבלה המפלגה כ-1.8% מן הקולות ושלושה מושבים, ובמרץ 1943 זכתה בכ-2.1% ושמרה על שלושת מושביה. מפלגה בעלת מבנה מקומי ומנגנון פעילים נרחב נותרה כוח מצומצם בקלפיות.
אומדן מספר חברי DNSAP בתקופות נבחרות
כ-5,000
כ-20,000
כ-12,000
מקור: Danmarkshistorien / Lex, הערך על DNSAP. הנתונים מקורבים ומייצגים שלוש נקודות זמן, ולא מדידה שנתית רציפה.
1941: שמה נכנס לרישומי המפלגה
באוגוסט 1941 נרשמה שוואלבה כחברה במפלגה הנאצית הדנית. כעבור למעלה משמונים שנה הסבירה שההצטרפות לא נבעה מעניין פוליטי אישי, אלא מבקשת בעלה. לדבריה, כאשר שאל אותה בעלה אם תירשם, ענתה שלא אכפת לה, וביצעה את רצונו. היא תיארה זאת גם כנורמה חברתית של אותם ימים: נשים נשואות, כך טענה, נהגו להשאיר עניינים פוליטיים לגברים. היא הכחישה שתמכה בכובשים הגרמנים.
התיאור העצמי של שוואלבה אינו מבטל את רישום החברות, אך גם אינו מספק כשלעצמו תמונה מלאה של פעילותה. ברישומי המפלגות בתקופת הכיבוש אפשר למצוא חברות פורמלית, תפקידים ארגוניים ומעורבות מסוגים שונים. עצם הימצאותו של שם ברשימת חברים אינה מוכיחה מה עשה אדם בכל יום, מה חשב, או באילו פעולות השתתף. רק מסמכים נוספים יכולים לקרב את הקורא לתשובה על שאלות כאלה.
ממרשם החברים אל תפקידי ההנהגה
המסמכים שפורסמו בנובמבר 2026 הצביעו על כך ששוואלבה לא נותרה בגדר חברה רגילה בלבד. מאוגוסט 1943 עד יולי 1944 היא שימשה כממלאת מקום מנהיגת קבוצת סניף בהולסטברו, ובאותה תקופה נשאה גם בתואר מנהיגת קבוצת הנשים של המפלגה המקומית. בעלה שימש ממלא מקום ראש הסניף בהולסטברו כבר מנובמבר 1942 ועד יולי 1944. כך נרשמו לשני בני הזוג תפקידי הנהגה באותה מסגרת אזורית, אף שדרגותיהם ותפקידיהם לא היו זהים.
ההיסטוריון קְלַאוּס בּוּנְדְגוֹרְד קְרִיסְטֶנְסֶן (Claus Bundgård Christensen), מאוניברסיטת רוסקילדה, בחן את התיעוד עם העיתונאים ואמר כי היא הייתה דמות נאצית בולטת ברמה המקומית. הוא הבהיר שתפקיד ראש קבוצת סניף היה דומה לתפקיד ניהולי בדרג ביניים, וכי אין לבלבל בינו לבין עמידה בראש המפלגה הארצית. ההיסטוריונית גְרִי סְקַבֶנְיוּס בֶּרְטֶלְסֶן (Gry Scavenius Bertelsen), הקשורה למוזיאון ההתנגדות הדני ולמחנה פרוסלב, הדגישה כי DNSAP הייתה ארגון היררכי בעל דרגות הנהגה שונות, וכי לשוואלבה הייתה פונקציה ניהולית מקומית.
כאן עובר גבולו של התיעוד הזמין: הדוחות שפורסמו אינם מבהירים מה היו משימותיה היומיומיות, כמה עבודה ביצעה בפועל או אם הייתה שותפה לפעילות מסוימת נגד אזרחים. הם מוכיחים השתייכות ארגונית ומשרות הנהגה, אך אינם מצדיקים להוסיף לעברה מעשים שלא תועדו. את ההפרדה הזאת יש לשמור במיוחד כשמספרים על אדם חי ועל פרק היסטורי הטעון בזיכרונות של כיבוש ומלחמה.
רשימת בוברופ: כיצד נשמרו שמות החברים?
אחד המפתחות לחשיפת הפרשה נמצא ברשימה היסטורית הקרויה בּוֹבְרוּפּ קַרְטוֹטֶקֶט (Bovrup-kartoteket). זוהי העתקה של מרשם החברים של DNSAP, ששמו נקשר בכפר בוברופ שבו התגורר מנהיג המפלגה פריץ קלאוסן. במהלך 1945 העתיקו אנשי תנועת ההתנגדות הדנית את הפרטים, ובמרץ 1946 פורסמו הרשימות בשני כרכים. הפרסום ביקש למנוע מצב שבו חברי המפלגה יוכלו לחזור לחיי הציבור לאחר שחרור דנמרק בלי שזהותם הפוליטית בזמן המלחמה תיוודע.
המאגר שתואר לימים בידי Danskernes Historie Online כלל במהדורה המקורית 22,792 שמות, ואילו במאגר המקוון המונגש נכללו 18,670 בני אדם. אחת הסיבות להבדל היא ההגבלה על פרסום פרטיהם של מי שלא חלפו לפחות עשר שנים מאז מותם. בנסיבות אלה אין לצפות בהכרח ששמה של שוואלבה, שחייתה גם בשנת 2026, יופיע במאגר הפומבי. דווקא ההבחנה בין ההעתקה ההיסטורית לבין המאגר המודרני מסבירה מדוע מחקר על עברו של אדם יכול לדרוש עיון במסמכים שאינם פתוחים לכל גולש.
על פי התחקיר העיתונאי מאוקטובר, שמה של שוואלבה הופיע ברשימת בוברופ בכתיב Schalbe, ללא האות w בכתיב המשפחה הרגיל. הצלבת פרטים כגון תאריך לידה וכתובת סייעה בזיהוי. ההיסטוריון צַ'רְלִי קְרָאוּטְוַלְד (Charlie Krautwald) מאוניברסיטת קופנהגן הסביר כי רישום זה אינו מוכיח כשלעצמו את רמת הפעילות או את הסיבות לחברות. החשיפה המאוחרת על תפקידי ההנהגה נשענה על מסמכים נוספים ונפרדים.
שנים של חיים ארוכים והפיכתה לדמות ציבורית
בזמן שהמסמכים מתקופת המלחמה נשמרו בארכיונים, חלפו עשורים מחייה של שוואלבה. בדנמרק התחלפו דורות, בנותיה התבגרו והיא עצמה המשיכה להזדקן. ב-4 באפריל 2024, לאחר מותה של קָרֶן רִיגְמוֹר מוֹרִיץ (Karen Rigmor Moritz), הפכה שוואלבה לאדם המבוגר ביותר שחי אז בדנמרק. ב-23 ביולי אותה שנה, עם מותו של יֵנְס פֶּטֶר וֶסְטֶרְגוֹרְד (Jens Peter Westergaard), נותרה האדם החי האחרון במדינה שנולד לפני 1915. קבוצת המחקר GRG אימתה את גילה ב-15 באוגוסט 2024, בעקבות בדיקה של הדוקטור וַאצְלַב יָאן קְרוֹצֶ'ק (Waclaw Jan Kroczek).
אולי יעניין אותך
ב-16 בנובמבר 2024, בעקבות מותה של השוודית אַגְנֶס בּוֹסְטְרוֹם (Agnes Boström), בת 112, הפכה שוואלבה גם לאדם המבוגר ביותר שחי במדינות הנורדיות. בגיל 110 ובגיל 111 צוינו ימי הולדתה בהשתתפות בני משפחתה; ב-10 במרץ 2026 מלאו לה 112. עד אז כבר קיבלה חשיפה תקשורתית נרחבת, והטלוויזיה האזורית TV Midtvest נהגה לעקוב אחר חייה ולפרסם עדכונים עליה. בשנת 2026 צוין גם שלחשבון האינסטגרם הקשור אליה היו יותר מ-33 אלף עוקבים.
למרות גילה, שוואלבה המשיכה להתגורר בביתה בסטרואר. במרץ 2026 תוארה כמי שמקבלת כמה ביקורים יומיים של מטפלים. האפשרות לעבור לבית אבות עלתה, ואף הוצעה לה מסגרת כזו, אך היא סיפרה שילדיה לא אהבו את הרעיון שתעשה זאת רק כדי להקל עליהם. היא נותרה בביתה. החיבה הציבורית כלפיה נקשרה גם לעמדתה כלפי החיים עצמם: הומור ושמחת חיים היו, לדבריה, חלק מן הסוד שלה.
ב-14 באוקטובר 2026 הגיעה לנקודת הציון הארצית המשמעותית ביותר: 112 שנים ו-218 ימים. בכך עברה ביום אחד את גילה של קַרְלָה לִינְדְהוֹלְם יֶנְסֶן (Karla Lindholm Jensen), שנפטרה בשנת 2020 בגיל 112 שנים ו-217 ימים. ההישג הוגדר כשיא של מי שחי בדנמרק, ולא של כל אדם שנולד במדינה: קְרִיסְטְיָאן מוֹרְטֶנְסֶן (Christian Mortensen), יליד דנמרק שהיגר לארצות הברית, נפטר בקליפורניה ב-1998 בגיל 115 שנים ו-252 ימים. שתי ההגדרות דומות בצליל, אך שונות מבחינה היסטורית.
אוקטובר 2026: ביוגרפיה חגיגית ורישום מטריד
ב-8 באוקטובר 2026, ימים ספורים לפני שיא אריכות הימים, יצא לאור ספר על חייה של שוואלבה: Vi skal have noget at grine af – i godt selskab med Kirsten, Danmarks ældste, שמשמעות כותרתו בעברית היא "אנחנו צריכים משהו לצחוק עליו". כתבו אותו פְרֶדֶרִיק הֶלְמְס (Frederik Helms) ולִינָה מוֹרֶל הוֹלְם (Line Morell Holm), והוצאת Gyldendal פרסמה אותו כסיפור חיים אישי ואופטימי. הוא השתלב עם נוכחותה בטלוויזיה, ובכלל זה הסדרה Kirstens vilde år ("שנותיה הפרועות של קירסטן"), שעסקה בגילה המופלג ובשגרת חייה.
אלא שבאותו חודש פרסם העיתון הדני Kristeligt Dagblad כי שוואלבה הופיעה ברשימות המפלגה הנאצית הדנית. לפתע נשאלו שאלות שלא הופיעו בביוגרפיה. שוואלבה אישרה שהייתה רשומה כחברה, אך טענה שלא התעניינה בפוליטיקה ושהצטרפה בהמלצת בעלה. היא התנגדה לתיאור שלפיו צידדה בגרמנים. לאחר הפרסום הודיעה ההוצאה כי בכוונתה להתייחס למידע החדש במהדורות הבאות, ואולם בשלב זה עוד לא נודע לציבור מלוא התיעוד על תפקידיה במפלגה.
נובמבר 2026: החשיפה ששינתה את הספר
ב-16 בנובמבר פרסם כלי התקשורת הדני Frihedsbrevet תחקיר המבוסס על מסמכי הארכיון הלאומי, ובהם תיעוד משרותיה המקומיות של שוואלבה בין אוגוסט 1943 ליולי 1944. הממצא החדש העביר את הדיון מרישום פורמלי ברשימת חברים לשאלת האחריות והפעילות במסגרת מפלגה בעלת מבנה היררכי. שני היסטוריונים שבחנו את המסמכים, כריסטנסן וברטלסן, תיארו את מעמדה כמשמעותי בסניף המקומי, תוך הדגשה שלא הייתה מנהיגה ארצית.
משפחתה מסרה שהפרסומים השפיעו עליה עמוקות ושמצבה הבריאותי אינו מאפשר לה להשיב לשאלות נוספות. בני המשפחה ביקשו מן העיתונות לכבד את בריאותה ואת פרטיותה. הדברים הותירו חלק מן השאלות ללא מענה ישיר, ובמיוחד את השאלה מה עשתה במסגרת אותם תפקידים. פרסומים אחרים הזכירו גם את הטענה שראוי להניח לעבר הרחוק, אך ברטלסן עמדה על חשיבות העיסוק גם בחלקים של ההיסטוריה הלאומית שאינם משתלבים בקלות בסיפור הציבורי המוכר.
התגובה המוסדית הייתה מהירה. עורך TV Midtvest מַרְק קִילִיגְרֶן אַקְסֶלְסֶן (Marc Kiligren Akselsen) הודיע שהערוץ לא יערוך לעת עתה ראיונות או צילומים נוספים עם שוואלבה, מתוך התחשבות במצבה ובבקשת משפחתה. הפרק האחרון שתוכנן בסדרה על חייה בוטל. גם בהוצאת הספרים התעורר קושי: אי אפשר היה להתייחס למידע החדש כאל הערת שוליים שולית בסיפור חיים שכבר פורסם.
מֶטֶה קוֹרְסְגוֹרְד (Mette Korsgaard), מנהלת תחום ספרי העיון בהוצאת Gyldendal, הסבירה שהמחברים וההוצאה לא הכירו את עברה הפוליטי של שוואלבה בעת ההוצאה לאור. תחילה נשקלה האפשרות לעדכן את הספר לאחר ראיונות נוספים והתייעצות עם מומחים. ב-17 בנובמבר פורסם כי שינוי כזה יצריך את השתתפותה של שוואלבה, אך ב-19 בנובמבר השתנתה ההחלטה: ההוצאה הודיעה על הפסקת מכירת הספר. לשיטתה, המידע החדש שינה באופן יסודי את נקודת המוצא של הביוגרפיה, ולא ניתן היה להסתפק בתיקון חלקי. ב-20 בנובמבר דווח על ההחלטה, מבלי שהתברר אם עותקים שכבר הופצו לחנויות יוחזרו.
כך נוצר רצף יוצא דופן: ביוגרפיה חגיגית שפורסמה ב-8 באוקטובר, שיא אריכות ימים שהושג ב-14 באותו חודש, גילוי חברותה במפלגה, תחקיר נוסף ב-16 בנובמבר, ביטול המשך הסדרה בטלוויזיה ולבסוף עצירת מכירת הספר. בכל שלב נחשף רובד אחר של אותה ביוגרפיה, וכל אחד מהם השפיע על האופן שבו הוצגה לציבור.
מה אפשר לדעת, ומה יישאר בינתיים ללא תשובה?
המסמכים והעדויות מאפשרים לומר בביטחון ששוואלבה הייתה חברה ב-DNSAP משנת 1941 וכיהנה בשתי משרות הנהגה מקומיות במהלך 1943 ו-1944; שבעלה כיהן גם הוא בהנהגת הסניף; ושלאחר החשיפה היא תיארה את חברותה כמעשה שביצעה בעקבות המלצת בעלה. באותה מידה יש להבהיר מה עדיין לא הוכח: אין בתיעוד שפורסם פירוט מלא של פעילותה בשטח, של פעולות ספציפיות שביצעה או של מעורבות אישית בפשעים. אי אפשר להסיק כאלה רק מן התואר הארגוני, ואין ראיה מספקת שמאפשרת לייחס לה אותם.
הדיון הציבורי אינו מתנהל אפוא על גילוי פשע אישי מסוים, אלא על פער בין זיכרון ציבורי לבין עובדות ביוגרפיות שהיו חסרות בו. מצד אחד ניצבת אישה בת 112 שחייה הארוכים מאוד זכו לסיקור חם, ושמשפחתה מבקשת עתה שקט. מצד אחר קיימים מסמכים מן השנים שבהן פעלה מפלגה נאצית בדנמרק, ובהם מופיע שמה בתפקידי הנהגה. שני הממדים הללו מתקיימים בעת ובעונה אחת, ואין צורך להוסיף עליהם השערות כדי להבין מדוע הפרשה עוררה מחלוקת.
שוואלבה חיה שנים רבות לאחר תום הכיבוש הגרמני במאי 1945. חלק גדול מהאירועים בחייה התרחש בתקופה שבה המסמכים נשארו נחלתם של ארכיונים וחוקרים. באוקטובר ובנובמבר 2026 חזרו שנות המלחמה אל מרכז סיפור חייה, דווקא בשעה שהציבור ציין את אורכו החריג. הספר שיצא לציין את זיכרונותיה הוסר ממכירה, והטלוויזיה הפסיקה את המשך הליווי. הרישום נשאר; השאלות על המידה המדויקת של פעילותה עדיין פתוחות.
מקורות מידע וחומר מעשיר לקריאה
הארכיון הלאומי של דנמרק, Rigsarkivet: מדריך לעיון בחומר על חברי מפלגות נאציות וארגונים פרו-גרמניים. המדריך מבהיר שחלק מן החומרים מחייב אישור גישה, ומסביר אילו פרטים עשויים להופיע בכרטיסים הארכיוניים.
Danskernes Historie Online, רשימת בוברופ: רקע על העתקת רישומי DNSAP, פרסומם ב-1946 והגרסה הדיגיטלית המונגשת כיום.
Niels Wium Olesen, הערך על DNSAP באתר Danmarkshistorien: סקירה מחקרית של הקמת המפלגה, האידאולוגיה, המבנה הארגוני, בסיס התמיכה והתפתחות מספר חבריה עד 1945.
Gerontology Research Group: הודעת האימות על שיא אריכות הימים של שוואלבה, עם אבני דרך אישיות והשוואה לשיאים אחרים בדנמרק.
Faglige Seniorer: פרופיל מפורט על הילדות, העבודה, המשפחה, חיי היומיום ואורח חייה בגיל מופלג.
Frihedsbrevet, Ritzau ו-Radio IIII: פרסומי התחקיר על תפקידי ההנהגה, תגובת ההיסטוריונים, משפחתה, הטלוויזיה וההוצאה לאור.
SeniorNews: תיאור ההחלטה להפסיק למכור את הביוגרפיה שלה לאחר החשיפה.
Vi skal have noget at grine af: הביוגרפיה מאת פרדריק הלמס ולינה מורל הולם שפורסמה בהוצאת Gyldendal באוקטובר 2026. בספר תוארו חייה לפני פרסום תפקידי ההנהגה במפלגה הנאצית הדנית והוא הוסר ממכירה בעקבות הפרשה.
חומר מעשיר לצפייה
Kirstens vilde år: סדרת הטלוויזיה שהתמקדה בחייה של שוואלבה ובהזדקנותה החריגה. TV Midtvest ליוותה את האישה לאורך שנים, והסדרה השתלבה בחשיפה הציבורית שקיבלה. בנובמבר 2026 בוטל הפרק האחרון שתוכנן בשל השפעת הפרסומים על מצבה ובקשת משפחתה. מי שצופה בפרקים הקיימים צריך לזכור שהם הופקו במסגרת הסיפור הביוגרפי שהוצג לציבור לפני התחקיר הארכיוני החדש.
גם סיפור ארוך במיוחד עשוי להכיל פרק שלא סופר. אם הכתבה הוסיפה לכם זווית על ההיסטוריה של דנמרק ועל הדרך שבה נכתבים סיפורי חיים, שתפו אותה והמשיכו לקרוא כתבות עומק נוספות ב"היסטוריה מסופרת".
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
הצטרפו לרשימת התפוצה וקבלו כתבות נבחרות ועדכונים בדוא״ל. ניתן לבטל את ההרשמה בכל עת.


