תאמל״ק לי
קמפיין אזרחי מחזיר את ציפור הקיווי חסרת היכולת לעוף לגבעות המקיפות את הבירה וולינגטון, למעלה ממאה שנה לאחר שהאירופאים – ובעלי החיים שהביאו עמם – השמידו את אוכלוסייתה ברחבי המדינה.
הקיווי, הציפור הלאומית המקודשת של ניו זילנד, נעלמה מגבעות וולינגטון לפני יותר ממאה שנה. כעת, תושבי עיר הבירה הניו-זילנדית מנהלים קמפיין אזרחי יוצא דופן להשבת הציפורים שנמצאות בסכנת הכחדה אל העיר.
ביום שלישי בלילה, ב־28 באפריל 2026, על גבעה עטופת ערפל מעל הים החשוך המפריד בין האי הצפוני והדרומי של ניו זילנד, חצו כמה אזרחים שטחים חקלאיים פראיים כשהם נושאים בדממה שבעה ארגזים לאורם העמום של פנסים אדומים. בתוך כל ארגז נחה ציפור קיווי, ביניהן הציפור ה-250 שהועברה לוולינגטון מאז תחילת הפרויקט הייחודי.
הקיווי העניקה לניו זילנדים את הכינוי שבו הם מוכרים בעולם. זוהי ציפור ביישנית ומשונה למראה, בעלת כנפיים מנוונות ופנים מכוסים בזיפים דמויי שפם.
הקיווי היא בעלת חשיבות רוחנית עבור ניו זילנדים רבים ודמותה מופיעה בכל מקום, כולל על זנבות מטוסי חיל האוויר הניו זילנדי, בחירה מעניינת לציפור נטולת זנב שאינה מסוגלת לעוף.
ההערכה היא כי כ־12 מיליון ציפורי קיווי שוטטו ברחבי האיים לפני הגעת בני האדם. כיום נותרו רק כ-70,000 פרטים ברחבי המדינה, כשהאוכלוסייה מתכווצת ב-2% מדי שנה.
”הן חלק ממי שאנחנו ומתחושת השייכות שלנו לכאן, אך הן נעדרו מהגבעות הללו במשך למעלה ממאה שנה, וכתושבי וולינגטון החלטנו שזה מצב לא תקין… החיה הזו העניקה לנו כעם כל כך הרבה במונחים של זהות, אנחנו רוצים לאתגר את המנהיגים והפוליטיקאים שלנו ולומר: זו מערכת יחסים שעלינו לכבד… [ו]במקום שבו נמצאים אנשים, נמצאים גם המקומות שאליהם נוכל להחזיר אותן, כי יש לנו את האמצעים לספק להן הגנה”
בגבעות שבהן חיות ומתרבות כעת ציפורי הקיווי של וולינגטון, הצליל היחיד שנשמע כשפעילי "פרויקט קיווי הבירה" (Capital Kiwi Project) הגיעו להשיב את ציפורי הקיווי היה איוושת טורבינות הרוח. מייסד הפרויקט פול וורד וחבריו הניחו את הארגזים בזוגות, פתחו אותם והטו אותם בעדינות.
חלק מהנוכחים בקבוצה הקטנה של הצופים הנרגשים מחו דמעה. גבר אחד דקלם את תפילת "קראקיה" (Karakia), תפילה מאורית מסורתית. כאשר מכל ארגז הציץ לבסוף מקור ארוך ומעוקל, בעוד ציפורי הקיווי עושות את צעדיהן הראשונים והמהוססים בנוף החשוך, לפני שפתחו בריצה ונעלמו בחשיכה.
מקום אחד שבו ציפור קיווי מעולם לא דרכה עד השבוע היה הפרלמנט של ניו זילנד. שעות ספורות לפני ששבעת ה"תושבים" החדשים של וולינגטון הועברו לביתם שבגבעות, הם הובלו לאולם הנשפים המפואר של הפרלמנט על ידי מטפלים, לרגל חגיגות הגעתה של ציפור הקיווי ה-250 לעיר.
חברי פרלמנט ותלמידי בתי ספר הביעו התרגשות למראה הציפורים הליליות הביישניות, רבים מהם ראו ציפורים אלה בפעם הראשונה בחייהם. עובדי השימור ערסלו את הציפורים הגדולות כמו תינוקות אנושיים, כשכפות רגליהן המחוספסות מושטות קדימה.
ניו זילנד היא ביתם של כמה ממיני הציפורים המוזרים והנדירים בעולם. חלקם שרדו רק בזכות תוכניות שימור כנגד כל הסיכויים, לעיתים עם מימון שלא היה יציב. יוזמות מלפני עשרות שנים הובילו להעברת כל הפרטים ששרדו ממינים מסוימים לאיים מבודדים נטולי טורפים או לשמורות סגורות, שם ניתן היה לפקח עליהם ולהגן עליהם בקפידה, אך במקומות שבהם מעט ניו זילנדים זכו לראותם.
לוורד ולקבוצתו מקרן ״פרויקט קיווי הבירה״ היה חלום אחר: שהציפור הלאומית האייקונית תוכל לשגשג לצד בני אדם בעיר בירה שוקקת, מקום שבו התפשטות האדם והטורפים שהובאו על ידו הכחידו את הקיווי בעבר.
בעוד שאוכלוסיות קיווי ללא השגחה הולכות ומצטמצמות, מספרן משגשג בשמורות טבע מנוהלות – עד כדי כך שבחלק מהאזורים המוגנים הללו אזל המקום.
מצב זה הוביל להעברתן למקומות כמו העיר וולינגטון, שם קבוצות כמו זו של וורד רותמות את התושבים לאמץ את שכניהם החדשים. הקיווי נצפו על ידי רוכבי אופני הרים בשעות הלילה המאוחרות ואף במצלמות אבטחה בחצרות בתים בבירה.
זה דרש עבודה רבה. במהלך העשור האחרון, מאמצים משותפים של בעלי קרקעות, השבט המאורי המקומי ו"פרויקט קיווי הבירה" יצרו רצועת שטח עצומה של 24,000 דונם שבה הקיווי יכולות לשוטט. השטח מרושת ביותר מ־5,000 מלכודות להרמנים (Stoats), הטורף העיקרי של אפרוחי הקיווי ושיעור ההישרדות של האפרוחים בוולינגטון עומד על 90%.
יוזמת הקיווי היא חלק מהשאיפה של ניו זילנד לנקות את מדינת האיים מטורפים שהובאו מבחוץ, כולל חתולי פרא, פוסומים, חולדות והרמנים, עד שנת 2050. למרות שהיעד שהוצב על ידי הממשלה ב־2016 שנוי במחלוקת מבחינת סיכויי הצלחתו, קבוצות קהילתיות לקחו על עצמן את המשימה במלוא המרץ.
חלקים מוולינגטון נקיים כעת לחלוטין מיונקים טורפים (למעט חיות מחמד) וציפורי פרא מקומיות משגשגות בהם. מתנדבים מנטרים את הפרברים בדיוק צבאי כדי לאתר הופעה של חולדה בודדת.
"כשאני חושבת על מינים בסכנת הכחדה ברחבי העולם, לרוב אין הרבה מה לעשות מלבד לנהל קמפיין או לתרום כסף," אמרה מישל אימפי, מנכ"לית "Save the Kiwi". "אבל אצלנו יש את התנועה המדהימה הזו בכל רחבי המדינה, שבה אנשים מהשורה לוקחים את העניינים לידיים ועושים ככל שביכולתם כדי להגן על מין בסכנת הכחדה."
