נור'איסטר 2026: הסופה שמכה בחוף המזרחי של ארצות הברית

נור'איסטר עוצמתי מתקדם לאורך החוף המזרחי של ארצות הברית ומביא עמו גשם כבד, רוחות של כמעט 100 קמ"ש, הצפות חוף וגלים גבוהים מצפון קרוליינה ועד ניו אינגלנד. ■ יותר מ-40 מיליון בני אדם צפויים להרגיש את השפעות הסופה, כאשר ניו יורק, לונג איילנד, ניו ג'רזי ובוסטון ניצבות בלב אחד מאירועי מזג האוויר הבולטים של תחילת הסתיו.

המים כבר עלו על כבישים באאוטר בנקס של צפון קרוליינה. גלים פרצו דיונה שהגנה על כביש 12, רוחות דחפו מי אוקיינוס אל תוך קהילות חוף, חופים נסגרו לרחצה ופסטיבל מוזיקה במרילנד איבד את יומו הראשון. אלא שבסוף ספטמבר 2026 מרכז הכובד של הסופה עדיין נע צפונה.

מאות קילומטרים מהחוף מתחזקת מערכת לחץ נמוך גדולה. היא אינה הוריקן, אף שהרוחות שלה עלולות להתקרב בעוצמתן לאלה של סופה טרופית. זהו נור'איסטר, ציקלון חוץ-טרופי המזוהה עם החוף האטלנטי של צפון אמריקה. הפעם הוא מגיע מוקדם יחסית לעונה ולכן במקום שלג וקרח, האיום המרכזי הוא שילוב ממושך של גשם, גלים, הצפות ורוחות.

יותר מ-40 מיליון בני אדם צפויים לחוש בהשפעת הסופה עד יום ראשון, 27 בספטמבר 2026. ניו יורק עלולה לקבל יותר מ-51 מ"מ גשם, ובמזרח מסצ'וסטס, לרבות אזור בוסטון, הכמויות עשויות להגיע לכ-127 מ"מ, יותר מכמות גשם חודשית באזור. משבי רוח עלולים להגיע לכ-80 קמ"ש במטרופולין ניו יורק ולכ-97 קמ"ש באזור בוסטון. לאורך החוף, גאות גבוהה המתחזקת לקראת הירח המלא עלולה להוסיף כמעט 91 ס"מ של הצפה באזורים הסמוכים למים במטרופולין ניו יורק.

לדיווח החי: סופה עוצמתית בדרך לחוף המזרחי של ארצות הברית

הסופה מתחזקת בדרכה צפונה

מכ״ם נכון ל-25 בספטמבר 2026.

הנור'איסטר מתחזק בעודו נע צפונה במרחק של כמה מאות קילומטרים מחופי ארצות הברית. שיא עוצמתו צפוי בשבת, ולאחר מכן המערכת אינה צפויה להסתלק במהירות. במקום זאת היא עשויה להתנדנד סמוך לחוף עד יום שני ולהיחלש בהדרגה.

דווקא התנועה האיטית הזאת הופכת את האירוע לממושך. אותה קהילה יכולה להתמודד עם כמה מחזורי גאות, שעות ארוכות של רוח, ים סוער וגשם המצטבר בהדרגה. הקרקע נרטבת, העצים עדיין מלאים בעלים, ומכאן עולה גם הסיכון לנפילת עצים ולקריעת קווי חשמל.

כבר כעת נמדדים לאורך החוף משבים של יותר מ-48 קמ"ש, ולעיתים 64 עד 80 קמ"ש, מדרום-מזרח ניו אינגלנד ועד האאוטר בנקס בצפון קרוליינה. בזמן גאות נרשמות הצפות חוף מלונג איילנד ועד צפון קרוליינה.

ביום שישי, 25 בספטמבר 2026, הרוחות אמורות להתחזק עוד יותר בשעות הערב מדרום-מזרח ניו אינגלנד ועד חצי האי דלמרווה. הגשם מתפשט אל החוף מניו אינגלנד ועד ניו ג'רזי, ומחזור נוסף של הצפות צפוי בשעות הגאות בערב.

בשבת, 26 בספטמבר 2026, עוברת הסופה לשלב המרכזי שלה. גשם מקומי כבד ורוחות חזקות צפויים בחלקים נרחבים של דרום ניו אינגלנד והחוף, בעוד שהגשם מגיע מערבה עד עמק דלאוור וחצי האי דלמרווה ומכסה גם את ניו יורק. הצפות הקשורות לגאות צפויות בשעות הבוקר ושוב בערב.

ביום ראשון, 27 בספטמבר 2026, צפוי הנור'איסטר להתחיל להיחלש, אך ממטרים ורוחות עדיין עשויים להישאר בחלקים נרחבים של אזור אמצע האוקיינוס האטלנטי וניו אינגלנד, כולל ניו יורק ובוסטון. גם הצפות מקומיות בשעות הגאות עלולות להימשך. המערכת המוחלשת אינה צפויה להתרחק במהירות. ממטרים ומשבי רוח עשויים להישאר בניו אינגלנד, בלונג איילנד ובעמק ההדסון, לרבות באזור ניו יורק.

הידעת? נור'איסטר נקרא כך בשל הרוחות הצפון-מזרחיות האופייניות לו. הוא אינו מחייב שלג: כאשר הוא מגיע בעונה חמה יחסית, כפי שקורה בספטמבר, המשקעים יכולים לרדת כמעט כולם כגשם.

החוף כבר משלם את המחיר

עוד לפני שהסערה המרכזית הגיעה לניו יורק ולניו אינגלנד, חלקים מאזור אמצע החוף האטלנטי התמודדו במשך ימים עם רוח וגלים. צפון קרוליינה, וירג'יניה, מרילנד, דלאוור וניו ג'רזי חוו הצפות באזורים סמוכים לחוף, לנהרות ולנחלים כבר ביום רביעי וביום חמישי. בחלקים מדרום-מזרח וירג'יניה ומצפון-מזרח צפון קרוליינה הגיעו המים לרמות הצפה חמורות.

באאוטר בנקס נאלצו הרשויות לסגור קטע מכביש 12 בצפון קרוליינה לאחר שגלים חצו ביום חמישי דיונה מגוננת באזור רודאנת'ה. בהמשך דווח על קטע באורך כ-26 ק"מ של הכביש שנסגר לשני הכיוונים בין Sea Oats Drive ל-Oregon Inlet Road במחוז Dare בשל חדירת מי האוקיינוס אל הכביש.

כביש 12 הוא עורק צר המחבר בין איי המחסום של האאוטר בנקס, ולכן כאשר הים חוצה את הדיונות ועולה על הכביש, ההשפעה אינה אסתטית בלבד. היא יכולה לנתק בפועל את נתיב התנועה של האזור.

בנורפוק שבווירג'יניה נסגרו רחובות בשל הצפות כבר ביום רביעי, ורחובות נוספים היו צפויים להפוך לבלתי עבירים בזמן הגאות ביום חמישי. בתי הספר הציבוריים והמשרדים המנהליים בעיר נסגרו אף הם. הצפות דווחו גם במרכז נורפוק, בסמית'פילד ובסאפוק. עד יום חמישי בערב כבר הגיעו מפלסי המים בחלק מהמקומות לרמת "הצפה חמורה".

באטלנטיק סיטי שבניו ג'רזי ובנאגס הד שבצפון קרוליינה נסגרו חופים לרחצה. באושן סיטי שבמרילנד החליטו מארגני פסטיבל Oceans Calling לבטל את היום הראשון מתוך אירוע בן שלושה ימים בשל תנאי מזג האוויר ושחיקת החוף.

הרוחות המתמשכות דחפו מים מהאוקיינוס ומהמפרצים לכיוון היבשה. כבר ביום רביעי נרשמו הצפות קלות עד בינוניות מה-Jersey Shore ועד דרום-מזרח וירג'יניה. באותו יום עברו חלק מהמשבים לאורך החוף מדרום מסצ'וסטס ועד אזור Tidewater בווירג'יניה את 64 הקמ"ש.

עד יום חמישי בערב נשבו באזור רוחות של כ-48 עד 72 קמ"ש באופן נרחב, ובחופי צפון קרוליינה נרשמו משבים חזקים אף יותר.

מוקד הסכנה עובר לניו ג'רזי, ניו יורק וניו אינגלנד

רוחות ומשקעים, 26 בספטמבר 2026

אזהרות הצפה חופית פורסמו בין היתר בווירג'יניה ביץ', דובר ואטלנטיק סיטי. אזור ההצפות המשמעותיות ביותר משתרע מצפון האאוטר בנקס דרך אזור Tidewater בווירג'יניה, מפרץ צ'ספיק ומפרץ דלאוור ועד חופי ניו ג'רזי.

אזהרות והתראות חופיות כוללות גם את לונג איילנד, מטרופולין נורפוק, אושן סיטי במרילנד ובניו ג'רזי, מרכז בוסטון, קייפ קוד, מרתה'ס ויניארד וננטקט. לא מדובר במחזור יחיד של מים גבוהים. ההצפה צפויה לחזור בכמה מחזורי גאות לאורך סוף השבוע.

מעל הכול מרחף גם התזמון האסטרונומי. הירח המלא בשבת מביא עמו כמה מהגאויות האסטרונומיות הגבוהות בחודש. כאשר גאות כזאת פוגשת רוח מתמשכת הדוחפת את מי האוקיינוס לכיוון החוף, נוצר בסיס גבוה עוד לפני שהגלים והגשם מוסיפים את חלקם. התוצאה עלולה להיות שחיקת חופים נרחבת. באזורים מסוימים היא אף עלולה להגיע לרמות קיצוניות.

לונג איילנד וניו יורק

ניו יורק צפויה לעבור פרקי גשם כבד יחד עם משבים של כ-64 עד 80 קמ"ש. הצפות עירוניות אפשריות לאורך כמה מחזורי גאות עד יום ראשון, כאשר הסיכון גדל במיוחד אם הגשם יורד בדיוק כאשר פני המים עולים.

אזורים הסמוכים למים במטרופולין ניו יורק עלולים להתמודד עם הצפה של עד כ-91 ס"מ. בתוך מטרופולין ניו יורק, הכמויות הכבדות ביותר צפויות במזרח לונג איילנד, כאשר מערבה לכיוון הפרברים החיצוניים של ניו ג'רזי צפויות כמויות נמוכות יותר.

תושבים ובעלי עסקים בלונג איילנד כבר נערכו לאפשרות שלא יוכלו לעזוב את בתיהם במשך כמה ימים. בג'ונס ביץ' הקימו צוותים ערימות חול גדולות במטרה להגן על קו החוף ולהפחית את חדירת המים.

ראש עיריית ניו יורק זוהרן ממדאני פרסם אזהרת נסיעה לקראת הסופה, כאשר העיר נערכת לגשם, לרוחות חזקות ולהצפות חוף. האזהרה נועדה לתקופה שמיום שישי אחר הצהריים ועד סוף השבוע, ובין האזורים שבהם קיים חשש להצפה נמצאים חלקים מברוקלין, קווינס, סטטן איילנד ואזור ה-Battery בקצה הדרומי של מנהטן.

בוסטון ודרום ניו אינגלנד

ככל שמתקדמים צפונה, הרוחות הופכות לאיום מרכזי במיוחד. אזהרות מפני רוחות חזקות פורסמו בחלקים מדרום-מזרח ניו אינגלנד, כולל בוסטון ופרובידנס, וכן לאורך חופי דלאוור וניו ג'רזי. משבים של עד כ-97 קמ"ש אפשריים עד מוצאי שבת. הרוחות החזקות ביותר צפויות ככל הנראה סמוך לחוף מדרום לבוסטון לכיוון קייפ קוד.

גם הגשם משמעותי. חלקים רבים מדרום-מזרח ניו אינגלנד ועד ניו ג'רזי צפויים לקבל יותר מ-51 מ"מ, ובמזרח מסצ'וסטס, לרבות בוסטון, הכמויות עשויות להגיע לכ-127 מ"מ. זו יותר מכמות גשם חודשית טיפוסית שיכולה לרדת באזור במהלך אירוע אחד.

הגשם אינו צפוי להגיע בהכרח בקצבים קיצוניים לפרקי זמן קצרים. הבעיה היא משך האירוע. כאשר הגשם נמשך במשך ימים, הקרקע הולכת ונספגת, מערכת הניקוז העירונית מתמודדת עם זרימה ממושכת, ואז מצטרפים גם מי הגאות.

החשש להצפות בזק משמעותי במיוחד באזור בוסטון, לצד הצפות עירוניות במקומות שבהם הניקוז מוגבל.

כמעט 100 קמ"ש ועצים שעדיין מלאים בעלים

רוח של כ-97 קמ"ש אינה דורשת הוריקן כדי לגרום נזק. לאורך החוף מדרום ניו אינגלנד ולונג איילנד ועד ניו ג'רזי צפויים משבים של כ-80 עד 97 קמ"ש, בעיקר מסוף יום שישי ועד מוצאי שבת. באזורים אחרים, מהאאוטר בנקס ועד חופי ניו אינגלנד, צפויים לעיתים משבים של 64 עד 80 קמ"ש.

עוצמות כאלה יכולות להפיל ענפים ועצים ולגרום להפסקות חשמל. שני תנאים הופכים את האירוע הנוכחי לרגיש במיוחד. הראשון הוא הקרקע. ככל שהגשם נמשך והיא הופכת רוויה במים, האחיזה של שורשי עצים נחלשת. השני הוא עונת השנה. עצים רבים עדיין מלאים בעלים. עלווה גדולה מגדילה את שטח הפנים שעליו פועלת הרוח, ולכן עץ שהיה עשוי לעמוד במשב דומה בחורף העירום מעלים עשוי להיות פגיע יותר בתחילת הסתיו.

גם התחבורה נכנסת לסוף שבוע בעייתי

השילוב בין רוח, גשם ומים גבוהים צפוי להשפיע גם על נסיעות. בנמל התעופה לוגאן בבוסטון קיים סיכון גבוה יחסית לעיכובים במהלך סוף השבוע. גם שלושת נמלי התעופה הגדולים של ניו יורק עלולים להתמודד לפרקים עם שיבושים. בכבישים, נפילת עצים או ענפים והצפות מקומיות עלולות להשפיע על דרום-מזרח ניו אינגלנד, אזורי החוף של ניו אינגלנד, מטרופולין ניו יורק וניו ג'רזי.

הבעיה חמורה במיוחד לאורך החוף. באזורים מצפון צפון קרוליינה ועד דרום-מזרח ניו אינגלנד, סביב זמני הגאות, כביש שנראה פתוח שעה קודם עלול להפוך במהירות למסלול שחוצים אותו מי ים.

הסופה עצמה אמורה להתחיל לאבד מכוחה ביום ראשון אחר הצהריים, אך גם לאחר שיאה צפויים גשם ורוחות ערות להימשך לתוך יום שני.

אז, מה זה בעצם נור׳איסטר?

הפעם לא צפויים שלגים

השם אולי נשמע כמעט כמו כינוי עממי לסופת שלגים, אך מבחינה מטאורולוגית ההגדרה רחבה יותר. נור'איסטר, המכונה גם northeaster, הוא ציקלון חוץ-טרופי רחב ממדים המתפתח בחלקו המערבי של צפון האוקיינוס האטלנטי. שמו נגזר מכיוון הרוח הבולט שבו: הרוחות נושבות אל היבשה מצפון-מזרח.

מערכות כאלה מתפתחות בדרך כלל כאזורי לחץ נמוך במרחק של עד כ-160 ק"מ מהחוף, באזור שבין צפון קרוליינה למסצ'וסטס.

המשקעים יכולים להיות גשם או שלג, ולעיתים שני הסוגים ואף סוגי משקעים נוספים באותה מערכת. סופות נור-איסטר מסוגלות לגרום להצפות חוף חמורות, שחיקת חופים, רוחות בעוצמת הוריקן ובחורף גם לתנאי סופת שלגים.

הם נפוצים וחזקים במיוחד בין נובמבר למרץ. בחודשים האלה הניגוד בין אוויר פולרי קר המגיע ממרכז קנדה לבין מי האוקיינוס החמים יחסית מול החוף המזרחי גדול במיוחד.

ניו אינגלנד והפרובינציות האטלנטיות של קנדה פוגשות בדרך כלל כמה מערכות כאלה בכל חורף. האירוע של ספטמבר 2026 חריג בעיקר בתודעה הציבורית מפני שהוא מגיע בתחילת הסתיו. התנאים עדיין אינם קרים מספיק לסופת שלגים, ולכן הפעם עיקר המשקעים הם גשם.

מה זרם הגולף עושה בתוך הסיפור?

בלב מנגנון ההיווצרות של נור'איסטר נמצא מפגש בין הפכים.

מצד אחד נמצא זרם הגולף, המוביל מים חמימים צפונה מהאוקיינוס האטלנטי הטרופי. גם באמצע החורף טמפרטורת המים יכולה להיות סביב 21 מעלות צלזיוס. מהצד השני מגיעות מסות אוויר קרות ויבשות מקנדה. כאשר האוויר הקר זורם דרומה ופוגש את האוקיינוס החם יחסית, עשויים להתפתח ולהעמיק אזורי לחץ נמוך.

גבוה יותר באטמוספרה נכנס לפעולה זרם הסילון. רוחות חזקות ברום מסלקות אוויר עולה מעל האוקיינוס מהר יותר מכפי שהוא מוחלף בשכבות הנמוכות. התהליך, יחד עם כוח קוריוליס, מסייע להעמיק את הסופה. מערכת הלחץ הנמוך נעה בדרך כלל צפונה-מזרחה לאורך החוף, מצפון קרוליינה לכיוון לונג איילנד ומשם אל המים הסמוכים לקייפ קוד.

הרוחות סביב שקע בחצי הכדור הצפוני מסתובבות נגד כיוון השעון. כך נשאב אוויר לח מהאוקיינוס אל היבשה, ושם הוא פוגש אוויר קר המגיע מדרום קנדה. ככל שהפער בין מסות האוויר גדול יותר, ההבדלים בלחץ יכולים לגדול, המפגש הופך אלים יותר והמערכת נעשית בלתי יציבה וסוערת יותר.

מסלול נור'איסטר לאורך החוף קשור לעיתים קרובות גם למערכת לחץ גבוה באזור נובה סקוטיה. זהו בדיוק סוג מערך הלחצים שיכול ליצור רוחות חוף מתמשכות. בסופה הנוכחית, במשך ימים נדחס האוויר בין הנור'איסטר המתפתח לבין לחץ גבוה במזרח קנדה. הרוח שנוצרה מכך דחפה מים אל חופי אזור אמצע האוקיינוס האטלנטי עוד לפני שהשקע הגיע לשיאו.

גשם בניו יורק, שלג בניו אינגלנד ולעיתים שלג אפילו בווירג'יניה

מהירות הרוח, 25 בספטמבר 2026

מסלול מעט שונה של אותה מערכת יכול לייצר מזג אוויר שונה לחלוטין במרחק של כמה מאות קילומטרים.

כאשר נור'איסטר נע מעט פנימה, ערי מישור החוף כמו ניו יורק, פילדלפיה ובולטימור יכולות לקבל גשם, בעוד שבניו אינגלנד, מבוסטון צפונה, יורד שלג. לעיתים הסופה מסוגלת למשוך אוויר קר דרומה עד וירג'יניה או צפון קרוליינה, ואז אפילו שם יכול לרדת לפרק זמן קצר שלג רטוב.

מערכות כאלה עשויות להתעצם במהירות בעודן נעות צפונה לאורך הטופוגרפיה של החוף. נור'איסטר טיפוסי מגיע לשיא עוצמתו מול חופי קנדה, יכול להמשיך אל האזורים הארקטיים ואף להגיע לעוצמה המקבילה לזו של הוריקן חלש. לאחר מכן הוא עשוי להמשיך להתפתל בצפון האוקיינוס האטלנטי במשך שבועות.

מילר A ומילר B: שתי דרכים לבנות נור'איסטר

מטאורולוגים משתמשים גם בסיווג מילר כדי לתאר את מסלולן ואופיין של הסופות. השיטה נקראת על שמו של J.E. Miller, שפיתח אותה בשנת 1946.

נור'איסטר מסוג A מתפתח במפרץ מקסיקו או לאורך חופי ג'ורג'יה או דרום קרוליינה. מערכות כאלה יכולות להביא שלג כבד לחלקים הפנימיים של דרום ארצות הברית העליון, לאזור אמצע האוקיינוס האטלנטי, לניו אינגלנד ולקנדה האטלנטית.

מערכת מסוג B מתחילה משקע "הורה" באזור עמק אוהיו. בהמשך נוצר מחדש מרכז לחץ נמוך מעל זרם הגולף מול צפון קרוליינה או וירג'יניה.

מסלול כזה מסוגל לייצר רצועה של משקעי חורף מהמישורים הגדולים ומעמק נהר אוהיו ועד אזור אמצע האוקיינוס האטלנטי וניו אינגלנד. לעיתים נור'איסטר אינו נולד ממערכת אחת מסודרת. הוא עשוי להיווצר כתוצאה מהתחברות של כמה סופות חלשות יותר, "סופת הורה", הפרעה ברום או עיקום במשטח חזיתי, יחד עם מפגש בין זרם הסילון הפולרי לזרם הסילון הטרופי.

נור'איסטר אינו הוריקן

תחזית כמות הגשמים לסוף ספטמבר 2026

הבלבול מובן. תמונת לוויין של נור'איסטר עוצמתי יכולה להציג מערכת עצומה ומסתחררת מעל האוקיינוס, עם רוחות חזקות, גלים אדירים והצפות חוף. אלא שהמנוע המטאורולוגי שונה.

נור'איסטר הוא מערכת לחץ נמוך בעלת ליבה קרה. הוא מקבל את האנרגיה שלו במידה רבה מהבדלי טמפרטורה חדים בין מסות אוויר ומים. ציקלון טרופי הוא מערכת בעלת ליבה חמה. סביבתו כולה חמה יחסית, והאוקיינוס החם מספק לו את האנרגיה הדרושה. במקרים נדירים הגבול יכול להפוך מסובך יותר. ב"סופה המושלמת" של 1991 התפתח ציקלון טרופי קטן בתוך אזור חם שנעטף בנור'איסטר עוצמתי, כאשר טמפרטורת פני הים אפשרה זאת.

גם נור'איסטר עצמו מסוגל, במקרים נדירים, לעבור התפתחות ולהפוך לציקלון טרופי או סובטרופי. הסופה הטרופית וונדה בשנת 2021 היא דוגמה לכך.

יש גם מקרים נדירים שבהם מרכז נור'איסטר מקבל צורה מעגלית המזכירה הוריקן, עם מעין חלל יבש קטן סמוך למרכז. כך אירע בין היתר בנור'איסטר של 1978, בסופת השלגים הצפון-אמריקאית של 2006, בסופת השלגים של תחילת פברואר 2013 ובסופת ינואר 2018.

למרות המראה, אותו חלל אינו עין של הוריקן.

ואם זו רק סופה חוץ-טרופית, מה מיוחד בה?

ציקלונים חוץ-טרופיים חזקים קיימים במקומות רבים בעולם, וחלקם עוברים התעצמות מהירה המכונה ציקלוגנזה נפיצה.

הייחוד של הנור'איסטר קשור לשילוב בין זרימת הרוח הצפון-מזרחית ובין כמויות הלחות שהמערכת מסוגלת לאסוף מעל האוקיינוס האטלנטי. תנאים הדומים במידת מה קיימים בחורף בצפון-מערב האוקיינוס השקט, באזור צפון יפן וצפונה, שם יכולות לנשוב רוחות מצפון-צפון-מערב.

גם בצפון-מערב ארצות הברית קיימת משפחה של סופות חוץ-טרופיות עוצמתיות המכונות Pacific Northwest windstorms. למרות הדמיון בעוצמה, הן אינן מכונות "nor'westers", משום שכיוון הרוחות העיקרי שלהן אינו בהכרח מערבי או צפון-מערבי.

באירופה מערכות בעלות אותה רמת שילוב בין עוצמה ללחות נדירות יותר. הרוחות הצפון-מזרחיות עשויות להיות חזקות, אך בדרך כלל אין בעננים די לחות כדי לייצר את אותן כמויות קיצוניות של שלג או הצפות.

למונח nor'easter יש היסטוריה ארוכה בהרבה ממפות הלוויין וממודלי המחשב שמלווים כיום כל מערכת כזאת. כבר בכרטיס מצפן משנת 1607 הופיע האיות "Noreast".

שורשי הקיצור עתיקים אף יותר. מילון אוקספורד מתעד שימושים בסיומת nor לציון north כבר בסוף המאה ה-16, בצירופים כמו nor'-east ו-nor-nor-west. בשנת 1594 כתב הנווט ג'ון דייוויס בחיבורו The Seaman's Secrets משפט שהשתמש בצורה Noreast by North ותיאר באמצעותה כיוון הפלגה ומרחק של 24 ליגות. האיות הופיע כאמור גם בכרטיס המצפן של 1607.

במסורת הימית של "boxing the compass", כלומר שינון 32 כיווני המצפן, תיאר Ansted הגיות מסוג "Nor'east", "Nor' Nor'-east" ו-"Nor'east b' east". לפי Oxford English Dictionary, ההופעה המתועדת הראשונה של המונח המלא nor'easter מתוארכת לשנת 1837, בתרגום של אריסטופאנס.

ההתפתחות אינה מפתיעה. Nor'easter צמח מתוך איותים והגיות היסטוריים של כיווני מצפן ושפת יורדי הים. במאה ה-19 השתמשו מלחים באזור Downeast גם בהגיות כמו "no'nuth-east" עבור north northeast.

אבל לא כולם אהבו את המילה. אדגר קומי מברונסוויק שבמיין ניהל במשך עשרות שנים מאבק כמעט אישי נגד השימוש של העיתונות במונח nor'easter. בעיניו היה זה ניסיון מלאכותי של אנשי יבשה להישמע כאילו הם ותיקי ים. קומי שלח מאות גלויות במסגרת מאבקו הלשוני. זמן קצר לפני מותו בשנת 2005, בגיל 88, זכה מסעו לתיאור ב-The New Yorker. אלא שהעיתונות השתמשה במונח הרבה לפני הוויכוח המודרני.

בדצמבר 1839 דיווח Hartford Times על סופה שפגעה בניו יורק ותיאר כי גם היאנקיז קיבלו חלק מאותו "noreaster", אם כי במידה מתונה בהרבה מזו של הסופה שעליה נכתב. תומאס ביילי אולדריץ' כתב בספרו החצי-אוטוביוגרפי The Story of a Bad Boy משנת 1870 כי לאחר כמה ממטרים קלים של ברד ושלג הגיעה "סופת nor'easter אמיתית".

אליזבת סטיוארט פלפס וורד כתבה בסיפורה In the Gray Goth משנת 1869 כי שלג כבר נראה בשמים וכי "nor'easter אמיתי" עומד להתחיל. בשנת 1878 תיאר ג'ון ה. טייס בספרו A New System of Meteorology את ה-Northeaster כ"נורא, בלתי נעים והרסני", המשתולל מעל ניו אינגלנד, מדינות המרכז ודרומה.

גם בתחילת המאה ה-20 נותר המונח בשימוש. בשנת 1908 כתב ועד הפרסום של New York Charity Organization Society כי למרות "nor'easter כבד", הגרוע ביותר שפגע בחופי ניו אינגלנד זה שנים, האולם היה מלא.

מרי רוג'רס בנגס תיארה בספרה Old Cape Cod משנת 1917 כיצד בדצמבר 1778 נסחפה הבריג הפדרלית General Arnold אל החוף בשטחי הרדודים של פלימות' במהלך nor'easter עז. הסופה נודעה לאחר מכן בפי מלחים במשך שנים כ-"Magee storm" ושימשה עבורם נקודת ציון בזמן.

בשנת 1959 הגדיר ראלף א. האשקה את nor'easter ב-Glossary of Meteorology בפשטות כקיצור נפוץ ל-northeaster. ועדיין, האיות המוכר כיום לא היה תמיד הדומיננטי. העיתונאית ג'ן פרימן מה-Boston Globe ציינה כי בין 1975 ל-1980 השתמשו עיתונאים באיות nor'easter רק בכחמישית מהאזכורים לסופות כאלה. בשנת 2003 כבר הופיע האיות ביותר מ-80 אחוזים מהאזכורים.

גם התרבות הפופולרית שיקפה את מזג האוויר הניו-אינגלנדי. בשירו "Sweet Baby James" תיאר ג'יימס טיילור את תחילת דצמבר כ"מכוסה בשלג", וגם את הדרך מסטוקברידג' לבוסטון כעטופה בו. המונח שאדגר קומי ניסה לגרש מן העיתונות הפך בסופו של דבר לחלק כמעט בלתי נפרד מאוצר המילים האמריקאי של מזג האוויר.

מחוף קרוליינה ועד קנדה האטלנטית

האזור המזוהה ביותר עם נור'איסטר משתרע ממזרח ארצות הברית, מצפון קרוליינה ועד מיין, וממשיך אל מזרח קנדה. הפגיעות הגדולה ביותר מופיעה בדרך כלל בניו אינגלנד ובפרובינציות האטלנטיות של קנדה, אך רוחות חזקות, גלים גבוהים וגשם יכולים להגיע דרומה עד חופי דרום קרוליינה.

שחיקת חופים היא אחת ההשפעות החוזרות של מערכות כאלה. כאשר הרוח נושבת במשך שעות או ימים מאותו כיוון ומרימה ים גבוה, גלים חוזרים ומכים באותו קו חוף ומסירים חול. המים שמצטברים באזורים נמוכים מוסיפים את סכנת ההצפה.

ההשפעה אינה מסתיימת ביבשה. ביולוגים מהמכון האוקיינוגרפי Woods Hole בקייפ קוד מצאו שנור'איסטרים הם גם גורם סביבתי המשפיע על תופעת הגאות האדומה לאורך החוף האטלנטי.

המאפיין הבולט של הסופה אינו בהכרח פרץ קצר וקיצוני, אלא ההתמדה. הגשם פרוש על פני כמה ימים. הרוח נמשכת. יותר ממחזור גאות אחד עובר בזמן שהים עדיין סוער.

זו גם הסיבה שהשפעתו של הנור'איסטר יכולה להצטבר לאט. רחוב שלא הוצף בגאות הראשונה יכול להיפגע בשנייה. עץ שעמד ביום שישי יכול ליפול לאחר עוד לילה של גשם. חוף שאיבד שכבת חול אחת יכול לספוג שוב ושוב גלים לפני שהים מספיק להירגע.

עבור החוף המזרחי זו תזכורת מוקדמת לעונה המזוהה בדרך כלל עם החודשים הקרים יותר. הפעם אין קירות של שלג ואין קרח. במקום זאת, אותו מנגנון אטמוספרי ותיק מגיע בסוף ספטמבר עטוף במים: אוקיינוס שנדחף ליבשה, גשם שנמשך יום אחר יום ורוח צפון-מזרחית שמזכירה מדוע סופה מסוג זה קיבלה את שמה.

אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.

דרגו את הכתבה

0

היו הראשונים לדרג

בחרו בין כוכב אחד לחמישה כוכבים.

ללא בינה מלאכותית התוכן בכתבה זו לא נכתב על ידי בינה מלאכותית. הכתבה נכתבה, נערכה ונבדקה על ידי צוות הכותבים של History Is Told. אנו מקפידים על מחקר מעמיק, מקורות אמינים ובקרת איכות קפדנית כדי להבטיח דיוק ואותנטיות מלאה.

הגדרות פרטיות

אפשר לבחור אילו כלים אופציונליים יורשו לפעול. עוגיות הכרחיות נשארות פעילות כדי לאפשר לאתר לפעול באופן תקין.

בחירת קטגוריות פרטיות
עוגיות הכרחיות דרושות לפעילותו התקינה, לאבטחה ולשמירת העדפות הפרטיות.
פעיל תמיד
מאפשרים לנו להבין כיצד משתמשים באתר ולשפר אותו.
זוכרות העדפות ומאפשרות תכונות אופציונליות באתר.
מאפשרים מדידת פרסום והתאמת תוכן שיווקי, כאשר כלים כאלה קיימים באתר.